הכירו: אלו הם המשיחיסטים החדשים (מטעמי נוחות)

שרגא קרומבי

בדיחה ידועה מספרת על חייל שהודח מקורס טייס, ומיד ביקש להתקבל ליחידת נ"מ. כשנשאל למה הוא מעוניין דוקא ביחידה זו, ענה כי "אם אני לא טס – אף אחד לא יטוס!".

נזכרתי בבדיחה הזאת היום, כאשר שמעתי על הסאגה המביישת במשכן הכנסת, כאשר שני חסידי חב"ד, הגיעו כדי לנסות ולחבל ביוזמה להצעת "חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד", אליו שותפים חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ומטרתו, כפי שנכתב בפתיח של הצעת החוק: "להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון המכונה הרבי מלובביץ', ושושלת תנועת חב"ד; את תרומתו הייחודית של הרבי מלובביץ' לקירוב חלקי החברה הישראלית מתוך אהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ברוח התורה וההלכה."

הרעיון להצעת החוק עלה על ידי שר המורשת עמיחי אליהו, ידיד קרוב ביותר לחב"ד ובוגר מוסדות חב"ד בעצמו, שטען כי לאחר שנחקק חוק להנצחת מורשתם של הרב עובדיה יוסף והרב דרוקמן ז"ל, הדבר נדרש שיהיה גם חוק להנצחת הרבי, ומטרתו להעניק תקציב של מליוני שקלים להפצת תורתו של הרבי.

על חילול ה' הגדול שנגרם כתוצאה מההתנגדות לחוק אין צורך להכביר במילים. כל בר דעת מבין, שלמרות שבין חסידי חב"ד ישנם חילוקי דעות, אפילו בנושאים מהותיים, אבל כאשר הדבר מגיע לכבודו של הרבי, ובפרט כלפי חוץ, וביותר מכך – מול חברי כנסת, כולנו מאוחדים ומציגים חזית אחת של תמיכה בכל יוזמה שהיא כבוד לרבי ולחב"ד. אבל מסתבר שיש כאלו, שבדיוק כמו בבדיחה: אם הם לא עושים – אז אסור שאף אחד אחר יעשה, ולעזאזל המחיר.

וכאשר חשבתי שכבר נשברו כל שיאי האבסורד שניתן לשבור ביום אחד – התבדיתי, כאשר קראתי מה כתב אחד המתנגדים לחוק, בניסיון להסביר מהי "הסכנה שבדבר". שפשפתי את עיניי ולא האמנתי. בדקתי האם נכנסתי בטעות לחב"ד אינפו ולא לסיאואל, חשבתי שאולי מדובר בבדיחה, אבל לא, זה אמיתי. ובכן, קבלו את הסיבה למה החוק הוא בעייתי: מכיון שנכתב על הרבי בלשון עבר, אך הרבי שלנו חי!

זה ענין אחד להתנגד לכל יוזמה אם אתה לא עומד בראשה, אבל המינימום הנדרש זה להיות כנה ולומר את הסיבה האמיתית לכך, ולא להסתתר מאחרי הסברים מטופשים. לצערנו, אין זו הפעם הראשונה שאנו רואים את הגישה של אחת הנשים במשפט שלמה מצד אלו שמעדיפים לגזור את התינוק, העיקר שהוא לא יהיה אצל מישהו אחר. כבר ראינו במשפט אגו"ח את הטענה שנאמרה בפה מלא: אם אנחנו לא נשלוט בעמותה – עדיף שהיא תיסגר לצמיתות(!), וכך היה גם במקרים נוספים. אבל כעת נחצה גבול חדש של נסיון שקוף של הטעיה גסה וזריית מלח בעיני הציבור.

ייאמר ברורות: אין כאן ענין של משיחיסטים ואנטים. הצעת החוק לא הגיעה בגלל עבודה מאומצת של עסקנים משיחיסטים, ולעומת זאת עסקנים רבים שאינם משיחיסטים עומדים מאחוריה והגיעו לכנסת על מנת לקדם את היוזמה. זה לא ענין אידיאולוגי, אלא נטו פוליטיקה ושליטה.

נותר רק לקוות, שדוקא בימים אלו של ספירת העומר, ובזמן שעם ישראל עומד במלחמה קשה מצד אחד, והסתה ומחלוקת נוראה מן הצד השני, ישכילו אותם עסקנים לעשות חשבון נפש ולהפסיק את ההתנגדות הבזויה הזאת ליוזמה מבורכת שכזו.