אהבת ישראל כמו בגאולה • הרב אלעזר וילהלם

מנחם כהנא, מגזין שישי אינפו

לאהוב כמו הקב"ה

בימי חיותו בעלמא דין של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, עוד קודם שעלה הרבי מלך המשיח לכס הנשיאות. מספרים, שפעם אחת, כאשר ירד מביתו של הרבי הריי"צ בקומה השנייה ב770, ביציאתו מדלת המעלית פגש שני חסידים. פנה אליהם הרבי ואמר להם: בחורים, רצונכם לשמוע תובנה טרייה, 'ווארט' חם וטרי ששמעתי ברגע זה מפי הרבי? ענו לו החסידים: כן, בוודאי.

פתח הרבי וסיפר: אתם יודעים שלפעמים מגיעים לבית הכנסת יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. כאלה שבאו מבית שומר תורה ומצוות והתרחקו וכאלה שנולדו בבית שאינו שומר תורה ומצוות. וכאשר אני פוגש אותם, אני תמיד חם ולבבי כלפיהם, מזמין ומקרב אותם. כמה מחסידי חב"ד המבוגרים טענו כי בהנהגה זו מעניקים הכשר למעשיהם. להיפך, אמרו זקני החסידים, צריכים להיות קשוחים כלפיהם, לנזוף בהם ולומר להם את האמת.

הלכתי לחמי – אדמו"ר הריי"צ בכדי לשאול אותו, אם עליי לשנות את התנהגותי או להמשיך בדרכי.

ענה לי הרבי: השם ברא עולם ובני אדם, ונתן להורים ילד, וההורים אוהבים את הילד מאוד, אהבה בלי גבולות, אהבה הממלאת את כל הלב, וכשמגיע עוד ילד ההורים אוהבים גם אותו אהבה אינסופית וכן הלאה, כך לכל הילדים נותנים ההורים אהבה ללא מעצורים.

והוסיף הרבי הריי"צ ואמר: פעמים נולד ילד, לא עלינו ולא עליכם, עם איזה חיסרון בגוף, איזו מגבלה, איזה מום, איזה פגם באחד מאיבריו, ואז נוסף לאהבת ההורים המשותפת לכל אחד מהילדים, לבם של ההורים יוצא אל הילד החריג ברגישות מיוחדת, בחמלה יתירה שמגבירה ומעצימה את האהבה כלפיו.

כך הקדוש ברוך הוא אוהב כל יהודי כמו אב רחמן האוהב את ילדיו, אהבה אין סופית ללא גבולות. וכאשר הקדוש ברוך הוא רואה שיש חיסרון ביהודי: שמפאת שאינו מניח תפילין יש חיסרון בידו או בנפשו, או מפאת שאינו לומד תורה, נוצר חיסרון בראשו, או שאינו רץ למצוה, דבר היוצר חיסרון ברגלו, או שאינו שומר טהרת משפחה וכו' וכו', דברים שיוצרים פגמים בגופו, יש לו לקדוש ברוך הוא אהבה עמוקה ומיוחדת כלפיו, לבו יוצא אליו. אני רוצה שתתנהג כמו הקדוש ברוך הוא. סיים הרבי את דבריו.

ידוע אשר "ואהבת לרעך כמוך", הוא "כלל גדול בתורה", ואכן, אהבת ישראל נחשבת "כללות כל התורה", והבעש"ט קבע אותה כיסוד השיטה שייסד, שיטת החסידות.

לעשות 'עסק' מאהבת ישראל

רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב היה ידוע באהבת ישראל העצומה שבערה בו. כל ימיו התעסק בכל להט נשמתו באהבת-ישראל, עד שכונה בפי כל "סנגורם של ישראל". אולם הוא גילה, כי תכונה זו הוקבעה בליבו בזכות תורה מיוחדת ששמע מהבעש"ט.

הבעש"ט אמר את התורה על המשנה "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה", ופירש ש'מלאכה' הכוונה – התעסקות באהבת-ישראל. כדי שיהיה קיום לתורה, הכרח לצרף אליה גם 'מלאכה', התעסקות באהבת ישראל.

הדגש כאן הוא על 'מלאכה', כלומר, עיסוק באהבת ישראל כאילו היא עסק ומלאכה שהאדם מתמסר אליה. מהו בעל-עסק? הוא אינו ממתין בביתו עד שמישהו ישמע שיש לו סחורה ויבוא לקנותה. הוא פותח חנות במקום סואן, תולה שלט גדול ואף מתאמץ לפרסם את סחורתו באמצעים נוספים, בכדי שיבואו לקוחות.

בדרך זו יש לעסוק באהבת ישראל, אמר הרבי שליט"א מלך המשיח באחת משיחות הקודש. לא לחכות עד שהזולת יבוא ויבקש עזרה, אלא צריך להשקיע מחשבה ומאמץ בכדי לעזור ליהודי שני – לברר מה חסר לו, בגשמיות או ברוחניות, ולהתמסר בלב ונפש כדי למלא את מחסורו. זו 'מלאכה' של אהבת-ישראל, התעסקות אמיתית במצווה זו.

הבעש"ט לימד, שהדרך לקרב יהודי שני היא על-ידי עשיית טובה בגשמיות. מלבד עצם המצווה של אהבת-ישראל שיש בהגשת סיוע כזה, הדבר מקרב את ליבו של הזולת, עד שיהיה כלי גם לעניינים רוחניים.

ברור שאין להתנות סיוע גשמי בהיענות מצד הזולת לעניינים רוחניים, אלא יש לעזור ליהודי שני בלי שום תנאים, אבל עצם העזרה בעניינים גשמיים מקרבת את ליבו של הזולת גם לעניינים רוחניים.

שלמות העיסוק באהבת ישראל הוא כאשר מעמידים את הזולת 'על הרגלים', עד שהוא נעשה 'טופח על-מנת להטפיח', כלומר, כשיש בכוחו להחיות אחרים. כאשר המושפע מסוגל להשפיע ולהעניק לאחרים, או אז מגיעה העשייה לידי שלמותה.

וכפי שהרבי מביא בדבר מלכות פ' בהעלותך גבי זה שנרות המנורה צריכים לדלוק "עד שתהא שלהבת עולה מאליה", ומשליך את זה כלפי חינוך ילדים השפעה לזולתו וכן הלאה.

אהבת ישראל של הרבי

באחת הפעמים בהן הגיע הפוסק הירושלמי הרה"ג ר' שלמה זלמן אוירבך ע"ה אל הכותל המערבי יחד עם קבוצה מתלמידיו, נעצר הוא ליד דוכן התפילין של חב"ד והסתכל ממושכות בהתפעלות רבה על היהודים המניחים תפילין, כעבור מספר דקות המשיך הלאה.

לאחר מכן שאלוהו תלמידיו 'מה ראה הרב להתפעל כל כך מדוכן התפילין'? ענה להם ר' שלמה זלמן: התבוננתי באהבת ישראל הגדולה שיש לליובאוויטשע'ר רבי, שגם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, אצלו הם יהודים לכל דבר וענין, ללא הבדל במעלה מיהודי אחר. אצלו גם ה'אחר' – הוא ישראל.

ענינה של אהבת ישראל הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו, כלומר בגלל שיש לו שכל ומדות טובות, אלא מצד זה שהוא ישראל – הוא יהודי, ואהבה זו היא מצד הנשמה שבו [כשם שאדמו"ר הריי"צ מתבטא במכתב לי"ב תמוז "לא אותי בלבד גאל… כי אם גם את כל… אשר בשם ישראל יכונה"].

וזה מה שהבין ר' שלמה זלמן, אצל הרבי אהבה היא מכיון שהוא  מסתכל על הפנימיות שבכל יהודי, את זה שיש בלבו "חלק אלוקה ממעל ממש", וגם אם הוא מכוסה בכל מיני לבושים המעלימים ומסתירים זאת, גם אז, בתוכו פנימה ישנה 'עצם הנשמה' שהיא לא משתנה ולא מושפעת משום דבר בעולם, כל מה שיעבור עליה – לא יפריד אותה מהקב"ה.

כך גם צריכה להיות אהבת ישראל אצלנו ליהודים ברחוב והעיקר בינינו – בתוך אנ"ש, לאהוב אותם בדיוק כמו שהרבי שליט"א מלך המשיח אוהב אותם; היום בצל כל החוסר אמפתיה כלפי השונה בלבוש או במנטליות וכיו"ב (יתכן שזה נגרר עקב השיח בציבור אודות הרפורמה המשפטית) ישנם כל מיני מעשים של היפך אהבת ישראל, "אתה בעד הרפורמה/נגד הרפורמה ולכן אני לא מוכן לדבר איתך", ישנם כאלו שזהו השיח ביניהם ואף גרוע מזה.

אנחנו, כחסידי חב"ד – חסידים של הרבי שליט"א מלך המשיח, צריכים לחזק ולהתחזק בחיובי וכמה שיותר בפעולות והוספות של אהבת ישראל, ולא להיגרר לאיפה שהרבי מה"מ מורה לנו שממש לא כדאי להתעסק עם זה,

וכפי ששמעתי סיפור מפעים מהרב ישראל פרישמן ע"ה (ממנהלי 'יד לאחים' וממפעילי חדר  שידורים של הרבי בירושלים יחד עם הרב א"א ליכטנשטיין שיחי'), אשר בתחילת שנות המ' הגיע יהודי למשרדי יד לאחים והביא איתו גזיר של עיתון שבו פורסם על הזמנה לציבור לערב עם אמנים יחד עם מדיטציה יהודית, וציטטו את שיחתו של הרבי אודות 'מדיטציה' ואיך שזה מועיל לנשמה,  וזו היתה הזמנה לכינוס נוצרי מובהק ר"ל! והכל במסווה של יהדות צרופה…

אותו יהודי ביקש שיד לאחים יוציאו הבהרה שזה ארגון שיקרי ומתחזה וכו'. הרב פרישמן כמנהל המשרד אמר ששום דבר הוא לא עושה בלי לשאול את הרבי! לכן הוא ישלח את העיתון לרב בנימין קליין שישאל איך ומה להגיב, לאחר כמה ימים שלא הגיע תשובה והכינוס שלהם היה אמור להיות, אותו יהודי הגיע מבוהל שבכל תל אביב מחלקים את ההזמנה יחד עם שיחתו של הרבי!

לאחר כמה וכמה ניסיונות  הרב פרישמן צלצל נואשות לר' בנימין והוא טען שהרבי לא התיחס לזה, הרב פרישמן לחץ להבין מדוע… בדיוק אז היתה שעה שר' בנימין נכנס לקודש פנימה ושאל את הרבי – הרבי הגיב מדוע צריכים להתייחס לזה אם אתן לזה התייחסות יחשבו שאני מפרש אחרת את מה שאמרתי בהתוועדות, על כן עדיף לא להתעסק עם זה כלל והציבור לבד יבין שזה לא נכון, והוסיף הרבי "עניני זה להרבות אור ולא להתעסק בחושך".

אהבה עצמית – כמו בגאולה

אהבה ליהודי שני צריכה להיות אהבה עצמית – 'כמוך', כשם שהאדם אוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של טעם ודעת, כי זה 'הוא', כך גם צריך הוא לאהוב את הזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת.

יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לנו יותר מאשר לעצמנו, וממילא אנו צריכים לאהוב את היהודי האחר אף יותר מכפי שאוהבים אנו את עצמנו.

בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את הנפש אלוקית מאחר ומצד נפשו הבהמית לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון אדמו"ר הזקן בתניא (פרק לב) "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת על ידי שמגיע לידי ביטול כפי שמדבאר אדמו"ר הזקן בתניא (שם) בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות", היינו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" – לכולם יש שורש אחד בכנסת ישראל ועל ידי זה יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש. כשמתבוננים מעט בדברים – ההסתכלות על יהודי אחר, גם אם הוא ממש שונה ממך – נהיית אחרת לגמרי!

וכידוע מה שהחתם-סופר מביא שואהבת לרעך כמוך הכוונה היא בענינים רוחניים, שאם יש לך משהו רוחני בכל תחום תגיד אותו ותנחיל אותו לחבירך, על דרך מה שהרבי מביא בשיחות שמי שיודע א,ב והשני עדיין לא, הוא צריך ללמדו.

בשיחה הידועה משבת פרשת מטות מסעי תשנ"א, דיבר הרבי מלך המשיח אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום, אינה מצד תיקון סיבת הגלות – שנאת חינם, כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם בכדי להביא את הגאולה השלמה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר, אלא אהבת ישראל הנעשית כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד.

זהו חידוש עצום! לאהוב יהודי שני כחלק מהחיים בגאולה, מצד הניצוץ משיח שבו. אמנם זה דורש שינוי הסתכלות, אך זה גם גורם לכך שאהבה תהיה שלמה; ללא שום צד של חסרון, כי הרי אנו חיים כבר בימות המשיח, כפי שהרבי אמר בי"ט כסלו תשנ"ב. במילא, על כל חסיד וחסיד להוסיף לחזק ולהתחזק באהבת ישראל, ביחוד בתקופתנו זו – בה ישנם בלבולים והסתרים בזה, ועל ידי זה לפעול ההתגלות השלימה בפועל ממש!

ובפרט אשר בשיחה האחרונה המוגהת לעת עתה שזכינו לקבל ש"פ ויקהל תשנ"ב, הרבי שליט"א מלך המשיח דיבר שהדרך לפעול על חבירו הוא על ידי שמשפיע עליו בדרכי נועם ובדרכי שלום. ויהי רצון אשר בבואנו לחג הסוכות, נזכה כולנו לישב בסוכה אחת, בסעודת שור הבר הלוויתן והיין המשומר, בהתגלות הרבי מלך המשיח נאו ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!