כשהרב יאלעס ביקש לחסוך לרבי ביקור על הציון הק'

הביא לדפוס: הרב שלום יעקב חזן, בית משיח

הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס היה גאב"ד סאמבור וכיהן כרבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה. הרב יאלעס היה בקשר חם עם הרבי מלך המשיח, והיה משתתף קבוע בהתוועדויות. השבוע מפרסם בית משיח, מענה בפרסום ראשון, והתודה נתונה לרב שניאור זלמן חאנין, מנהל הוועד להפצת שיחות, שהואיל למסור לנו כתי"ק זה לפרסום, וזכות הרבים תלוי בו.

המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר כתב לרבי, בשם הרה"ג הרב אפרים אליעזר יאלעס, רבה של פילדלפיא:

הררא"א שי' הכהן יאלעס בקשני למסור:

"איך האב איינעגשפארט דעם רבי'ן שליט"א א שליחות צום הייליגען רבי'ן מיט דעם וואס איך פערזענליך [האב] איבערגעגעבן דעם פדיון צום הייליגען רבי'ן דורך מצייר זיין די הייליגע צורה אדער…

אבער היות אז דער רבי שליט"א איז דער נשיא הדור והכל נחתך על פיו, בעט ער אז דער רבי שליט"א זאל טאן זיינס, ואין המצוה נקראת אלא על מי שגומרה.

וכך שמעתי מהסאכאצטאווער אז אעפ"י אז מ'קען טאן אויף כמה אופנים, וויבאלד אבער אז דער נשיא איז דער שולט ומושל – דארף אלץ דורכגיין דורך דעם נשיא".

ביום ד' דשבוע הבא, תהי' אסיפה מבעה"ב בענין הנ"ל.

לייבל

תרגום מאידיש: חסכתי לרבי שליט"א שליחות לרבי [הריי"צ] הקדוש, בזאת שאני אישית הגשתי הפדיון לרבי הקדוש על-ידי ציור צורתו הקדושה, או…

אבל היות והרבי שליט"א הוא הנשיא הדור והכל נחתך על פיו, הוא מבקש שהרבי שליט"א יעשה את שלו, ואין המצוה נקראת אלא על מי שגומרה.

וכך שמעתי מ[הרה"ק] הסוכוטשובער [לכאורה הכוונה להרה"ק רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל"], שאף על פי שאפשר לעשות בכמה אופנים, אבל להיות שהנשיא הוא המושל ושולט – הכל חייב לעבור על-ידי הנשיא.

על כתבו: "דורך מצייר זיין די הייליגע צורה". כתב הרבי:

עיין מאור עינים מס' שבת בתחלתו "ובדורות האחרונים כו'"
ולהעיר ממשנת חסידים מס' היחודים ספ"א.

מאור עינים . . בתחלתו: ובדורות האחרונים כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמוני'[ם] שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו, והאדם מלומד ומדבר דבריו מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו לתוך הדבורים, נקרא אתדבקות רוחא ברוחא, ולכך מחי' אותו, שמכניס החיות בהדברים, שלכך אמרו שפתותיו דובבות בקבר. שאפשר לומר כי זה בחי'[נת] השתטחות על קברי הצדיקים, כי דבורי הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור, וזה הלומד בהכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו נקרא אתדבקות רוחא ברוחא, ושפתותיו דובבות בקבר, כנודע זה מדברי הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים, ונקרא בחי'[נה] זו השתטחות על קברי הצדיקים שהן דבריהם שלומד ומזכיר היום הלומד, ולכך מחי' המוחין של אותו הצדיק והבן.

ממשנת חסידים . . ספ"א: ומפני שמכל מקום יש סכנה לילך בין הקברות להשתטח מפני המזיקין שנעשו מטיפות קרי, שכמעט אין צדיק בארץ שיהיה ניצול מהם, וכל זמן שלא נתקנו הם שוכנים שם וחפצי'[ם] להדבק בקדוש'[ה] ומחטיאי'[ם] את האד'[ם] שנדבק בהם, לפיכך יותר טוב הוא שכדי להשיג השגה ירגיל עצמו ביחודים הנעשים אפילו בתוך ביתו.