היום חל יום היארצייט של החסיד הרב שלמה שניאור זלמן קייזן שנפטר בח' תמוז בשנת תשע"א.

תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה

הרב שלמה שניאור זלמן קייזן נולד בג' בחשוון תרע"ח בעיירה גאגארין להוריו החסיד ר' מיכאל קצנלבויגן ולאמו מרת שרה.

שנות ילדותו ובחרותו עברו עליו בצל המהפכה הקומוניסטית והוא נאלץ ללמוד יהדות במחתרת. בתחילה למד בחדר המחתרתי המקומי, ולאחר מכן נדד בין סניפי ישיבות תומכי תמימים הפזורות לאורכה ולרוחבה של רוסיה, כשהוא נמלט מצפרני המשטרה החשאית.

כשהגיע לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת שולה שפרה בתו של החסיד ר' יצחק אלחנן שגלוב, כאשר אדמו"ר הריי"צ סומך ידיו על השידוך וכותב: "ההצעה נכונה ויתקרב לגמור בכי טוב, והשי"ת יצליחם בגו"ר".

עם סיום מלחמת העולם השניה, נטלה על עצמה אמו ה'מומע שרה' את ניהול מבצע ההברחה שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו' ותוך סיכון נפשי עצום הצליחה להבריח אלפי חסידים מברית המועצות תחת זהות פולנית בדויה. עם התקדמות מבצע ההברחה, הפך השם 'קצנלבויגן' לשם מפליל שהנושא אותו יכול להישלח למאסר מבלי קשר למעשיו, ובשל כך החליף ר' שלמה זלמן את שם משפחתו ל'קייזן', כאשר אח אחר החליף את שם משפחתו ל'רסקין'.

בשליחות הרבי

הוא עצמו יחד עם זוגתו הצליחו לצאת את רוסיה במסגרת מבצע ההברחה שניהלה אמו, והם שהו בתחנות הביניים באירופה במשך מספר שנים, ובשנת תשי"ג הגיעו לארצות הברית ובהוראת הרבי נשלחו לפעול להפצת יהדות בקליבלנד שבאוהיו^[1]..

זמן קצר לאחר שהגיעו למקום, הוצע לו לשמש כרב ושליח ציבור בבית הכנסת 'צמח צדק' המקומי^[2], ואף שההצעה עם השכר שבצידה הייתה משתלמת מאוד, נמנע מלהשיב באישור בשל גובה המחיצה בבית הכנסת שלא הייתה כשרה כהלכה. לאחר חליפת מכתבים עם הרבי ואף יחידות פרטית לה זכתה רעייתו, אביו של ה'פרזידנט' בבית הכנסת הגיע אליו בחלום והזהיר אותו שיש לשמוע להוראתו של הרבי ולהגביה את המחיצה ולא רע ומר יהיה גורלו, ובעקבות חלום זה המחיצה תוקנה ור' שלמה זלמן החל לשמש כרב בית הכנסת.

בנוסף לשיעורים והפעילות שקיים עם באי בית הכנסת 'צמח צדק', החל לפעול רבות עם יוצאי רוסיה, כשבמקביל אשתו עוסקת בהקמת וניהול ארגון 'נשי ובנות חב"ד קליבלנד'.

במהלך שנות שליחותם, פעלו רבות בהקמת וביסוס מוסדות חב"ד המקומיים, וזכו להוראות מפורטות מהרבי ולעשרות אגרות ומענות עידוד על פעילותם ושליחותם.

ר' שלמה זלמן האריך ימים, והיה לאחד מזקני השלוחים. נפטר בגיל 92 ביום ראשון ח' תמוז תשע"א ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.

הערב חל יום היארצייט של החסיד הרב יעקב ליפסקר, שנפטר בכ"א סיון בשנת תשמ"ה.

לתולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה

נולד ברוסיה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר. התחתן עם מרת ליובא אלטע טייבל לבית לפקיפקר.

בין השנים ת"ש ותש"ה התגוררו בכותאיס שבגרוזיה, שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת תומכי תמימים כותאיס.

בשנת תש"ז ברחו מרוסיה לצרפת, שם בישלה מרת ליפסקר את האוכל לרבי ור' יעקב היה מביא לו את האוכל. בשנת תש"ח נפרד מאחיו ר' מיכאל ליפסקר והיגר לארצות הברית, שם קבע את מגוריו בשכונת 'לאער איסט סייד' במנהטן, ועל פי בקשתו של הרש"ג שימש במשך תקופה קצרה כשד"ר עבור מרכז ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. למרות שהצליח בתפקידו, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעזוב את עיסוקו כשד"ר, והורה לו לרכוש חווה חקלאית בניו ג'רזי.

בעקבות הקשיים ביקש למכור את החווה, אך הרבי לא הסכים לו, ורק בשנת תשי"ד בסיומה של יחידות הסכים לו הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס. כעבור מספר שנים, מונה כגבאי ב770, וסייע רבות להרחבת המקום. בין היתר תרם את במת העץ וארון הקודש של הזאל הגדול והיה יו"ר "ועד הבניין" של 770.

לפרנסתו, ניהל חנות מכולת קטנה, ומכר מצרכי מזון לתושבי קראון הייטס.

נפטר בכ"א סיון תשמ"ה, ונטמן בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

אמן יד[עריכה]

הערב חל יום היארצייט של החסיד הרב שמואל בצלאל שפטיל (הרשב"ץ), שנפטר בט"ו סיון בשנת תרס"ה.

תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה

הרב שמואל בצלאל שפטיל נולד בשווינציאן והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.

נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.

בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.

בדרכו לליובאוויטש, עבר אצל החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער, שאצלו התחנך.

בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב פולטבה, חרסון ופלכי', וניקולייב ופלכי', במסגרת זו היה גם חזר דא"ח בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת תרל"א.

בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.

נפטר בט"ו סיון תרס"ה.

הרשב"ץ הובא לקבורה – כפי בקשתו – בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

הערב חל יום היארצייט של החסיד הרב שאול דובער זיסלין, שנפטר בי"ב סיון בשנת תשכ"ד.

לתולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה

הרב שאול זיסלין נולד בעיירה קריסלבה בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.

למד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש יחד עם הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.

בשנת תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.

משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.

בסיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.

היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה עד לפטירתו אף כיהן כיו"ר.

נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.

בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון להעלות בכתב תווים של ניגוני חב"ד השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים.

בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את כפר חב"ד.

בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.

נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג במלחמת העולם השנייה) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.

לאחר פטירתו ביקש הרבי מהרב עזריאל זליג סלונים, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

היום חל יום היארצייט של הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה, שנפטר בז' סיון תשע"ד.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן-ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).

בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.

פעילות ציבורית

היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש".

במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מי"ג תשרי תש"כ, כותב הרבי:

"ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה – תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה – אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות… בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט" (אגרות קודש, כרך יט, ז'מז).

הניגון 'אימתי קא אתי מר'

בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

בזאת תבחנו

בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד הרמב"ם. לספר 4 חלקים.

בחודש ניסן תשע"א, ערך הרב יצחק צבי אייזנבך את הספר הראשון בסדרה – בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה להרמב"ם. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.

הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.

החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב חנניה יוסף אייזנבך והרב יוסף יצחק הבלין.

היום חל ה'יארצייט' של הרב לוי יצחק פריידין ע"ה, שנפטר בכ"ט אייר ה'תשנ"ב.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

הרב לוי יצחק נולד בברית המועצות בפוסטוב שבפלך ווילנא לאביו הרב יהודה לייב פריידין – רב העיר.

בצעירותו שירת בצבא הרוסי, שם גם התקרב ליהדות באמצעות שלוחיו של הרבי.עוד בהיותו בברית המועצות התמחה בצילום ועסק כצלם עיתונות, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו ולקח איתו לנסיעה את מצלמתו האישית.הפעם הראשונה בה ניסה לצלם את הרבי היה בעת מעמד חלוקת כוס של ברכה על ידי הרבי במוצאי שמחת תורה, וכאשר הוציא את מצלמתו והחל לצלם, ביקשו כמה מהבחורים להפריע לו לצלם את הרבי, אך הרבי התערב וביקש להניח לו, ומאז ואילך הוא הפך להיות צלם קבוע בחצר הרבי, בעיקר בחודשי החגים אליהם הקפיד להגיע מאז אותה שנה.

פעמים רבות היה נוהג לאחר חזרתו ארצה לערוך את התמונות וסרטי הוידאו שצילם, וליצור וידאו מסכם בן שעה עד שעה וחצי מאירועי חודש החגים של אותה שנה, אותו היה מקרין בפני הקהל בריכוזים השונים של אנ"ש ברחבי הארץ תמורת תשלום סימלי.

היה בעל רגש חסידי חם, דבר שהתבטא בין השאר בכך שכאשר אנשים שביקשו ממנו לצלם אותם כשיעברו לפני הרבי, היה מסרב לצלם אותם בדווקא בטענה שזה לא מתאים שהם חושבים על התמונה רגע לפני שהם עומדים מול הרבי.לאורך השנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי שעצר מספר פעמים על מנת שר' לוי יצחק יצליח לקחת תמונה טובה וברורה יותר, ואף נגע במצלמתו פעם אחת בכניסתו לתפילה, כאשר המצלמה נשענה בחלקה על סידור שהיה מונח על הסטנדר של השליח ציבור.

כמו כן פעמים רבות היה עומד על יד ביתו הפרטי של הרבי על מנת לצלם את הרבי יוצא מהבית בדרכו ל-770, וזכה שהרבי יזמין אותו להצטרף לנסיעה ברכבו האישי.בנוסף, הרבי השפיע עליו באופן אישי שיתחיל לגדל זקן, וכאשר הגיע לשהות בחודש תשרי תשד"מ אצל הרבי יחד עם זקן, הודה לו על כך הרבי ואמר: "יישר כח שבאת עם הכלים [= המצלמות] ועם צלם אלוקים [=הזקן]".

הרבי העריך מאוד את התמסרותו לעבודתו כצלם, והתבטא פעם שאם תלמידי הישיבה ב-770 היו מתמסרים ללימוד כמו שפריידין מתמסר לצילום – היו נראים אחרת לגמרי.

במקביל לעבודתו כצלם החצר של הרבי, עבד גם כצלם המערכת של עיתון 'ברשת חב"ד' שיצא לאור בארץ באותם שנים.

הלך לעולמו בכ"ט אייר ה'תשנ"ב נטמן בבית העלמין בחולון. רעייתו לאה, נפטרה שש שנים אחריו בז' אייר תשנ"ט ונטמנה לצידו.

היום חל היארצייט של מר דוד צ'ייס ע"ה, שנפטר בכ"ה אייר ה'תשע"ו.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

הגידול המבורך והצמיחה המואצת שחווה העיר בית שמש בשנים האחרונות, לצד התרחבות מערך שלוחי הרבי בעיר תחת שרביטו של השליח של הרבי לעיר, הרב אליעזר ויינר הפועל ללא לאות לחיזוק הפעילות החב"דית ברחבי העיר, ייצוג צרכי השליחות והקהילה מול העירייה, ומוביל בגאון את התפתחות הקהילה והפעילות בעיר במשך 40 שנה ברציפות.

בבית שמש רגילים כבר שבכל שנה נשברים בבית שמש שיאים חדשים בתהלוכות ל"ג בעומר, הן בכמות התהלוכות הנערכות בשכונות העיר, והן במספר ההולך וגדל של המשתתפים בתהלוכות. השנה, עקב ההגבלות שהוטלו על העליה לציון הרשב"י במירון, אלפי משפחות וילדים המקפידים לנסוע לפקוד את הציון במירון נותרו בעיר, והצטרפו לתהלוכות הענק לכבודו של רשב"י.

את הסקירה המקוצרת על התהלוכות, נפתח ברמה ד', שם התאחדו השלוחים בכל רובעי השכונה הרב ידגר, הרב קופצ'יק, הרב רבינוביץ' הרב אליטוב והרב דובראווסקי ששחזרו את ההצלחה משנה שעברה, ויצאו במקביל מ-2 נקודות מרכזיות בשכונה שהובילו לנקודת כינוס אחת בפארק החוצה את השכונה במרכזה, לכינוס ענק בו השתתפו מעל ל-2,000 משתתפים שהתחרה על התואר 'התהלוכה הגדולה ביותר בעיר'.

הכינוס הסתיים לא לפני שהשליח הרב קופצ'יק מכריז על הפעילות הבאה של בית חב”ד בשמיעת עשרת הדיברות בחג השבועות.

תהלוכת ענק נוספת, נערכה ברמה א' בארגונו של השליח הנמרץ ר’ אהרון  שמידט שנערכה כמיטב המסורת בפארק איילון, שם נפרשו מבעוד מועד רשתות הצללה לנוחות החוגגים. אל התהלוכה עצמה, הצטרפו ליצנים בתחפושות מתנפחות ולהטוטן על קביים שהוסיפו בהתלהבות המיוחדת של הילדים.

לאחר שהילדים נהנו מהצגה והכריזו יחד את י"ב הפסוקים והתפללו לגאולה, שמעו דברי ברכה מרב קהילת חב"ד ברמה א' הרב מיכאל שלמה אבישיד, והשתתפו בהגרלת הענק על עשרות פרסים יקרי ערך, כשאת הכינוס כולו מנווט ביד אומן המנחה הרב מנחם מענדל טאהלער, מנהל רוחני בישיבה גדולה תות"ל ליובאוויטש בית שמש.

תהלוכה נוספת ה'מתחרה' על תואר התהלוכה הגדולה בעיר, היא התהלוכה הותיקה בקריה החרדית-יפה־נוף על ידי השליח הרב שולם מישולובין בפיקודו ובארגונו של ר' אליהו אמויאל ובסיועם של תלמידי ישיבה קטנה תות"ל בית שמש הפועלת בשכונה, בה השתתפו לפי ההערכות למעלה מ-2,000 ילדים (!) שנהנו מהצגה מרהיבה וממופע החיות – "מה רבו מעשיך ה'"!

גם מקומה של העיר הותיקה לא נפקד, וכ-650 ילדים צעדו בגבעת שרת מגן העץ לעבר מגרש הספורט של בית הספר 'גשר' שם נהנו מתוכנית מעניינת ופארק מתנפחים, כשאת התהלוכה מוביל בראש רכב ססגוני של הכנסת ספר תורה, עם להקת המתופפים של ילדי הקהילה.

לא הרחק משם, נערכה תהלוכה בארגון שלוחי הרבי בעיר הותיקה, הרב מנחם מענדל ויינר, הרב דובער דהאן והרב מענדי ליפש, שהתאגדו יחד לתהלוכה עוצמתית ומרשימה שלא נראתה בשכונות האלו מעולם. אחת ההפתעות בתהלוכה היה ביקורו של ראש העיר הנבחר וידיד חב"ד ר' שמואל גרינברג, שנשא דברי ברכה בפני הנאספים וחיזק את ידיהם של שלוחי הרבי בעיר העושים עבודת קודש, ובראשם את השליח הראשי הרב אליעזר ויינר.

תהלוכה נוספת שנערכה בעיר הותיקה, היתה בשכונת 'שערי העיר' בארגון השליח הרב מענדי ריבקין עם למעלה מ-500 משתתפים שצעדו מהכניסה לשכונה עד הפארק העליון בשכונה.

גם בתי חב"ד בשכונות החדשות הצליחו לארגן תהלוכות מרשימות שמשכו אליהם משתתפים רבים: בנווה שמיר בארגון השליח הרב גינדי בה נערכה תהלוכה בפעם השניה, השתתפו למעלה מ-500 משתתפים שצעדו בגאון מרחוב רועי קליין לקצה העליון של פארק ירמות, כאשר התהלוכה כולה נערכה בסימן אחדות ותפילה לשחרור החטופים ולרפואת הפצועים, ולקבלת פני משיח.

בשכונת 'המשקפיים' הסמוכה, נערכה זו השנה החמישית תהלוכת ל"ג בעומר ססגונית ומהנה, שאורגנה על ידי שליח הרבי בשכונה הרב עמוס אזיזוף. בתהלוכה זכו להשתתף קרוב ל-500 איש, אנשים נשים וטף, שנהנו גם מכינוס מושקע ומרתק.

מלבד התהלוכות שאורגנו על ידי שלוחי הרבי ובתי חב”ד הפועלים בשכונות מסביב למעגל השנה, בחלק מהשכונות נטלו חלק בארגון התהלוכה באופן עצמאי אנ"ש המתגוררים במקום.

הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא התהלוכה ברמה ב', המאורגנת כבר עשרות שנים על ידי המחנך האהוב הרב ברוך צדוק. על אף האתגר הרפואי, טרח הרב צדוק במסירות נפש של ממש וזכה לארגן תהלוכה מרשימה שעלתה בכמות המשתתפים על כל השנים הקודמות (אין ספק כי זכותו של רשב"י תעמוד לו לרפוש"ק תיכך ומיד ממש!).

המוני ילדים גדשו את רחבת הכניסה לתלמוד תורה מגן אבות שם התארגנו ליציאה המסורתית לתהלוכת ל”ג בעומר. הילדים התעטרו בדגלי משיח ובלונים ססגוניים וצעדו בסך בארגון וסדר למופת, במהלך הצעדה, אמרו את שנים עשר הפסוקים, ובין פסוק לפסוק שרו משירי רשב"י, בהנחייתו הנלהבת של הרב מנחם ישראלי. הילדים שמעו סיפור מרתק מעניני דיומא וצפו בפעלולים נדירים של להטוטן מקצועי, ובסיום הכינוס נערכה הגרלת פרסים גדולה.

בדומה לכך גם ברמה ג' התארגנו אנ"ש המתגוררים בשכונה וקיימו 2 תהלוכות ענק: הראשונה שבהם התקיימה ב'מרכז רימונים' על ידי חברי קהילת בית כנסת חב"ד 'אהבת שמואל' בניצוחו של הרב חננאל קוט והרב דוד גולדשטיין, ובסיועם הפעיל של כל חברי הקהילה.

קרוב ל-1,000 משתתפים צעדו בתהלוכה ססגונית המלווה בלהקת תופים לאורך רחוב דבורה הנביאה, עד לחניה של מרכז 'אום סנטר', שם נערך הכינוס. במהלך הכינוס שמעו הילדים דברי תורה מהרב שמואל סיטבון, אמרו פסוקים ונתנו צדקה, והיו מרותקים להצגה חינוכית מבית המופע החסידי 'הצגודיק'.

ברמה ג'1 התקיימה תהלוכה נוספת בארגון חברי קהילת בית כנסת 'בית מנחם', במרכזה עמדה אטרקציה של הליכה על חבל שנמתח בין 2 בנינים במרכז המסחרי.

גם בשכונות הנחשבות למעוזים מסוגרים שבהם אפילו אין חסידי חב”ד שמתגוררים בשכונה (לבינתיים…), התקיימו תהלוכות כפי הוראתו הק’ של הרבי, כשאחד המקומות הבולטים היא שכונת רמת אברהם (‘גולובנציץ’) בה התקיימו תהלוכה בהשתתפות מאות ילדים.

ההצלחה המיוחדת של התהלוכות השנה נזקפת במידה רבה לזכותם של ראש העיר הנבחר הרב שמואל גרינברג וסגן ראש העיר ונציג חב”ד הרב שמעון גולדברג אשר נרתם בכל מאודו במתן אישורים ותקציבים להצלחת התהלוכות לכבודו של רשב”י.

עם קבלת הדיווחים על ההצלחה הגדולה בתהלוכות, אמר בסיפוק רב סגן ראש העיר הרב שמעון גולדברג: “התהלוכות אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מל”ג בעומר, ומשמשים כסמל ודוגמא לאחדות האמיתית ששוררת ומחברת בין כל התושבים מכל שכונות העיר, המשתתפים בהם בהמוניהם לכבודו של רשב”י”.

"זו זכות עצומה עבורי וזכות עצומה עבור העיר בית שמש – לתמוך ולסייע במיזם החשוב הזה של שלוחי הרבי בראשות השליח הראשי הרב אליעזר ויינר, כמו גם בכל צרכיה של קהילת חב”ד בבית שמש – במשך כל ימות השנה”.

את כלל התהלוכות בעיר הובילו ב’רעש של קדושה’ להקות התופים של ילדי אנ”ש, שצעדו בראש בגאון והעניקו לתהלוכות מקצב צבאי מרשים, כשעליהם מנצחים תלמידי ישיבה גדולה תות”ל ליובאוויטש שאימנו את הילדים במסירות במשך למעלה משבועיים.

אחד החידושים בפעילות החב"דית השנה במהלך ל"ג בעומר היתה בעקבות החלטת משרדי הממשלה להפוך את ל"ג בעומר ליום לימודים רישמי, כאשר 'קלקלתנו היא תקנתנו', ומוסדות החינוך הממלכתיים בעיר פתחו את שעריהם לפעילות חב"דית, כשבכך מצליחים להגיע גם לילדים כאלו שלא היו מגיעים מעצמם מידי שנה לתהלוכות.

בנות הסמינר החב"די בעיר ניצלו את ההזדמנות, ובתיאום מראש עם מוסדות החינוך ובגני הילדים הכינו תוכנית פעילות מיוחדת אותה העבירו בטוב טעם כשהם מטעימים מאורו של הרשב”י ומאורה של תורת החסידות למאות ואלפי ילדים.

אין ספק כי הפעילות האדירה שנערכה בעיר בסיוע אנ"ש, גרמה נחת רוח רבה לרבי, ומזרז את גילוי אורו הגדול של רשב"י בגאולה השלימה, תיכף ומיד ממש!

תחת הגבלות פיקוד העורף, נערכו השנה מספר תהלוכות קטנות (עד 30 ילדים) אך ב"קול רעש גדול" דקדושה ברחובה של עיר.

סיום התהלוכות התכנסו 570 ילדים בהיכל התרבות, בהנחייתו של השליח הרב חיים קרישבסקי.

לכל ילד היה כרטיס עם תמונת אחד החטופים/ות בצירוף פרק תהילים כשהשליח הרב ברוך וילהלם, התפלל עם הקהל להחזרתם המהירה לביתם.

הכינוס הסתיים בחידון קליקרים על מהותו של יום לזוכים בחידון – חולקו פרסים כמו רחפן, אופניים ועוד… כל משתתף קיבל שי ספר קודש.

צילום: אודליה ש.

עם צאת השבת בל"ג בעומר, הגיעו עשרות מילדי השכונה – המשתתפים בפעילות מועדונית צבאות השם במשך השנה יחד עם הוריהם לחגיגה מיוחדת לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.

הערב נפתח בהופעת להקת התופים של מצטייני המועדון, והדלקה חגיגית לכבוד רשב"י כשהילדים רוקדים במעגל גדול בשמחה.

שליח הרבי לשכונה הרב מנחם מענדל הראל, נשא דברים במהותו של יום בפני הילדים, ומיד לאחר מכן נהנו מהצגה חינוכית, הופעת להטוטן מרתקת והגרלת פרסים.

היום חל יום היארצייט של הרב מרדכי שוסטרמן ע"ה, שנפטר בכ"ב אייר ה'תשנ"ה.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

נולד בעיירה החסידית ז'לובין בערב ראש חודש אלול בשנת תרע"ד. עוד לפני הבר מצווה שלו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים תחת רדיפות הקומוניסטים. תחילה למד בתומכי תמימים בסוראז בניהולו של הרב החסיד משה אקסלרוד שם חגג את הבר מצווה שלו.

לאחר מלחמת העולם השנייה יצא מרוסיה יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת קראון הייטס, שם עסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו בדפוס עזרא שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת הרבי שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.

בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת תומכי תמימים המרכזית ביוזמת ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק.

עם רבותינו נשיאנו

הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק בלשון הקודש וכבעל קריאה דייקן זכה לקרוא בתורה בפני אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, ובשנת תש"י קרא בשביל הרבי את קריאת התורה של מנחת יום כיפור כדי שהרבי יוכל לקרוא את מפטיר יונה.

בשנות זקנותו של ר' יוחנן גורדון שהיה בעל קורא ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-770 משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע.

לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון שהיה גם גבאי בית הכנסת – ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני הרבי בקביעות בשבתות ובמועדים במשך שלושים ותשע שנה.

כאשר נכנס ליחידות ביום הולדתו בשנת תשכ"ב הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו "כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל…, מִסרו את הדברים בשמי!", ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.

בפעמים רבות בהם עבר בחלוקת דולרים מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש תשרי תש"נ עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת דולרים, והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי "זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה", ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה.

כאשר עבר לפני הרבי בי"ב חשון תשנ"ב טרם נסיעתו לארץ ישראל אמר לו הרבי בחיוך של חיבה "מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה".

נפטר ביום שני כ"ב אייר תשנ"ה.

מוצאי שבת קודש אור לח"י באייר, העיר צפת כבר לובשת חג.

מיד לאחרי צאת השבת אנשים נשים וטף מתאספים לתהלוכה המרכזית – מתוך 30 התהלוכות בכל רחבי עיה״ק צפת בפיקוד שע״י צא״ח צפת ברשות השליח הרבי הרב יצחק ליפש.

מקום ההתאספות מקושט ברוב פאר והדר, הדוכנים ממוקמים במסדר, עליהם מונחים שלטים, מוצגים, כובעים, דגלים, וכל מה שצריך לקראת התהלוכה.

חיילי צבאות ה׳ ברחבת בית כנסת ׳היכל לוי יצחק׳, חיילות צבאות ה׳ ברחבת תיכון וסמינר ׳בית חנה׳

21:15. מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו!

חיילי וחיילות צבאות ה', משפחותיהם, ותושבי הסביבה יוצאים לתהלוכה ענקית ברחובות צפת. מתקדמים על פי קצב התופים לעבר קריית חב״ד .אלפי ילדים הצועדים ברחובות, צועקים סיסמאות בנושאי יהדות, פסוקים ושירים בתהלוכה ססגונית ומיוחדת. את התהלוכה מלווים 2 רכבים עם רמקולים בעלי עוצמה אדירה, המשמיעים את הפסוקים והסיסמאות בכל רחבי השכונה.

אליהם הצטרפו רכבים מקושטים ובראשם משאית ענק עם מוצג אשר עמלו עליו התמימים מישיבה קטנה צפת.

אשרי עין ראתה..

השעה 21:45.

מקום הכינוס וההדלקה המסורתית שע״י ארגון ׳נשי ובנות חב״ד צפת׳ בראשות הרבנית חיה רחל הנדל, ברחבה המרכזית של קריית חב״ד צפת, הכל מקושט ברוב פאר והדר, הכיסאות ממוקמים במרכז הכינוס, הבמה מעוצבת בשלטים ובתאורת לדים מרהיבה, המקרן מחמם מנועים והכל מוכן לקראת אלפי משתתפי התהלוכה אשר צועדים בדרך הנה.

השעה 22:00

הגענו.

המקום מתמלא עד אפס מקום והר' מ״מ שי' ששון נוטל את שרביט ההנחיה ובכשרון רב פותח את המעמד הגדול – פאראד ל"ג בעומר – צפת התשפ״ד.

הפארד נפתח בקריאת פרקי התהילים של הרבי והרבנית ע״י הרב שלמה זלמן שי׳ לבקיבקר, ולאחר מכן אמירת שנים-עשר הפסוקים והכרזת הוקדש – 'יחי אדוננו', על ידי חיילי וחיילות צבאות ה'. הפסוקים נאמרו בחיות מיוחדת, וניתן היה לשמוע אותם מהדהדים ברחובות הסמוכים.

את האירוע ליוותה ׳מקהלת צבאות ה׳ אור מנחם׳ בליווי הזמר החסידי ר׳ איתי משה ותזמורת ׳כל ישראל׳. לאחר מכן הוקרן וידאו מיוחד של אנ״ש דעיה״ק צפת עוברים לפני הרבי מה״מ בפאראד המרכזי ב770, כולם נרגשים לראות כיצד הרבי מעודד את הצועדים במחיאות כפיים מעודדות ובלתי רגילות. אחרי קטע מרגש ומיוחד עוברים לקראת הדבר הבא לו ציפו אלפי המשתתפים בקוצר רוח.

מעמד ה'אפשערניש'. הרגע המרגש ביותר בפראד, היה מעמד ה'אפשערניש' לילדי הקהילה. זו כבר שנה התשיעית, אשר ילדי ה'אפשערניש' עולים עם הוריהם לבמה בעת הכינוס, ומקיימים את מנהג ישראל בהנחת פאות הראש. במעמד, כובדו רבנים, נכבדים ומשפיעים מן הקהילה בגזיזת שערותיהם של הילדים, והענקת מתנה מיוחדת לכל ילד. ההורים וילדיהם התרגשו מאוד מעצמת המעמד, אשר העניק להם חוויה מרוממת ומיוחדת, בדומה למעמד ה'אפשערניש' שנערך בשנים עברו בפאראד אצל הרבי מלך המשיח.

עם ירידת ילדי ה'אפשערניש'מהבמה, החלה תכונה רבה בקהל. המרא דאתרא הרב מרדכי ביסטריצקי הוזמן להדליק את המדורה לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

אט אט מתלקחת האש ונהפכת להיות מדורת ענק המאירה את כל המעמד, מיד פצח הרב בריקוד מסביב למדורה אליו הצטרפו קהל המשתתפים יחד עם חיילי צבאות ה׳ לריקודים סוערים אל תוך הלילה.

התהלוכה נחתמה בהגרלת ענק על מגוון פרסים יקרי ערך בין אלפי המשתתפים.

צפו בתיעוד המרהיב של הצלם המוכשר הר׳ שניאור נבון: