היום חל יום היארצייט של החסיד הרב שלמה שניאור זלמן קייזן שנפטר בח' תמוז בשנת תשע"א.
תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה
הרב שלמה שניאור זלמן קייזן נולד בג' בחשוון תרע"ח בעיירה גאגארין להוריו החסיד ר' מיכאל קצנלבויגן ולאמו מרת שרה.
שנות ילדותו ובחרותו עברו עליו בצל המהפכה הקומוניסטית והוא נאלץ ללמוד יהדות במחתרת. בתחילה למד בחדר המחתרתי המקומי, ולאחר מכן נדד בין סניפי ישיבות תומכי תמימים הפזורות לאורכה ולרוחבה של רוסיה, כשהוא נמלט מצפרני המשטרה החשאית.
כשהגיע לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת שולה שפרה בתו של החסיד ר' יצחק אלחנן שגלוב, כאשר אדמו"ר הריי"צ סומך ידיו על השידוך וכותב: "ההצעה נכונה ויתקרב לגמור בכי טוב, והשי"ת יצליחם בגו"ר".
עם סיום מלחמת העולם השניה, נטלה על עצמה אמו ה'מומע שרה' את ניהול מבצע ההברחה שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו' ותוך סיכון נפשי עצום הצליחה להבריח אלפי חסידים מברית המועצות תחת זהות פולנית בדויה. עם התקדמות מבצע ההברחה, הפך השם 'קצנלבויגן' לשם מפליל שהנושא אותו יכול להישלח למאסר מבלי קשר למעשיו, ובשל כך החליף ר' שלמה זלמן את שם משפחתו ל'קייזן', כאשר אח אחר החליף את שם משפחתו ל'רסקין'.
הוא עצמו יחד עם זוגתו הצליחו לצאת את רוסיה במסגרת מבצע ההברחה שניהלה אמו, והם שהו בתחנות הביניים באירופה במשך מספר שנים, ובשנת תשי"ג הגיעו לארצות הברית ובהוראת הרבי נשלחו לפעול להפצת יהדות בקליבלנד שבאוהיו[1]..
זמן קצר לאחר שהגיעו למקום, הוצע לו לשמש כרב ושליח ציבור בבית הכנסת 'צמח צדק' המקומי[2], ואף שההצעה עם השכר שבצידה הייתה משתלמת מאוד, נמנע מלהשיב באישור בשל גובה המחיצה בבית הכנסת שלא הייתה כשרה כהלכה. לאחר חליפת מכתבים עם הרבי ואף יחידות פרטית לה זכתה רעייתו, אביו של ה'פרזידנט' בבית הכנסת הגיע אליו בחלום והזהיר אותו שיש לשמוע להוראתו של הרבי ולהגביה את המחיצה ולא רע ומר יהיה גורלו, ובעקבות חלום זה המחיצה תוקנה ור' שלמה זלמן החל לשמש כרב בית הכנסת.
בנוסף לשיעורים והפעילות שקיים עם באי בית הכנסת 'צמח צדק', החל לפעול רבות עם יוצאי רוסיה, כשבמקביל אשתו עוסקת בהקמת וניהול ארגון 'נשי ובנות חב"ד קליבלנד'.
במהלך שנות שליחותם, פעלו רבות בהקמת וביסוס מוסדות חב"ד המקומיים, וזכו להוראות מפורטות מהרבי ולעשרות אגרות ומענות עידוד על פעילותם ושליחותם.
ר' שלמה זלמן האריך ימים, והיה לאחד מזקני השלוחים. נפטר בגיל 92 ביום ראשון ח' תמוז תשע"א ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.
הערב חל יום היארצייט של החסיד הרב יעקב ליפסקר, שנפטר בכ"א סיון בשנת תשמ"ה.
לתולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה
נולד ברוסיה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר. התחתן עם מרת ליובא אלטע טייבל לבית לפקיפקר.
בין השנים ת"ש ותש"ה התגוררו בכותאיס שבגרוזיה, שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת תומכי תמימים כותאיס.
בשנת תש"ז ברחו מרוסיה לצרפת, שם בישלה מרת ליפסקר את האוכל לרבי ור' יעקב היה מביא לו את האוכל. בשנת תש"ח נפרד מאחיו ר' מיכאל ליפסקר והיגר לארצות הברית, שם קבע את מגוריו בשכונת 'לאער איסט סייד' במנהטן, ועל פי בקשתו של הרש"ג שימש במשך תקופה קצרה כשד"ר עבור מרכז ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. למרות שהצליח בתפקידו, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעזוב את עיסוקו כשד"ר, והורה לו לרכוש חווה חקלאית בניו ג'רזי.
בעקבות הקשיים ביקש למכור את החווה, אך הרבי לא הסכים לו, ורק בשנת תשי"ד בסיומה של יחידות הסכים לו הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס. כעבור מספר שנים, מונה כגבאי ב770, וסייע רבות להרחבת המקום. בין היתר תרם את במת העץ וארון הקודש של הזאל הגדול והיה יו"ר "ועד הבניין" של 770.
לפרנסתו, ניהל חנות מכולת קטנה, ומכר מצרכי מזון לתושבי קראון הייטס.
נפטר בכ"א סיון תשמ"ה, ונטמן בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.
אמן יד[עריכה]
הרב ליפסקר התמחה בעבודת יד, והשקיע זמן ועמל רב ביצירת רהיטים מהודרים שהתאפיינו בשילוב פיסות עץ בצבעים שונים. רהיטים אלו זכו לפאר את הזאל הגדול והזאל הקטן ב770, וכן את ביתו הפרטי של הרבי. חפצים בסגנון זהה העניק גם לבני משפחתו לרגל שמחות משפחתיות, דוגמת מגש מהודר מעץ לחלות, וכדומה.
בין החפצים הרבים שיצר נמנים:
הערב חל יום היארצייט של החסיד הרב שמואל בצלאל שפטיל (הרשב"ץ), שנפטר בט"ו סיון בשנת תרס"ה.
תולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה
הרב שמואל בצלאל שפטיל נולד בשווינציאן והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.
נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.
בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.
בדרכו לליובאוויטש, עבר אצל החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער, שאצלו התחנך.
בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב פולטבה, חרסון ופלכי', וניקולייב ופלכי', במסגרת זו היה גם חזר דא"ח בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת תרל"א.
בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.
נפטר בט"ו סיון תרס"ה.
הרשב"ץ הובא לקבורה – כפי בקשתו – בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
הערב חל יום היארצייט של החסיד הרב שאול דובער זיסלין, שנפטר בי"ב סיון בשנת תשכ"ד.
לתולדות חייו מתוך אתר חב"דפדיה
הרב שאול זיסלין נולד בעיירה קריסלבה בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.
למד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש יחד עם הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.
בשנת תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.
משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.
בסיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה עד לפטירתו אף כיהן כיו"ר.
נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.
בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון להעלות בכתב תווים של ניגוני חב"ד השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים.
בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את כפר חב"ד.
בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג במלחמת העולם השנייה) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
לאחר פטירתו ביקש הרבי מהרב עזריאל זליג סלונים, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
היום חל יום היארצייט של הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה, שנפטר בז' סיון תשע"ד.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן-ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.
פעילות ציבורית
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש".
במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מי"ג תשרי תש"כ, כותב הרבי:
"ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה – תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה – אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות… בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט" (אגרות קודש, כרך יט, ז'מז).
הניגון 'אימתי קא אתי מר'
בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
בזאת תבחנו
בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד הרמב"ם. לספר 4 חלקים.
בחודש ניסן תשע"א, ערך הרב יצחק צבי אייזנבך את הספר הראשון בסדרה – בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה להרמב"ם. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.
הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.
החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב חנניה יוסף אייזנבך והרב יוסף יצחק הבלין.
היום חל יום היארצייט של הרב יהודה לייב (לייבל) ביסטריצקי ע"ה, שנפטר בד' סיון ה'תשע"ג.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
ר' לייבל נולד בשנת תרפ"ו בהמבורג שבגרמניה לאביו ר' מרדכי ביסטריצקי חסיד בויאן ולאמו בת ר' לוי לגוויער.
בשנות ילדותו עלה לשלטון הצורר הגרמני היטלר ימ"ש, ויהודי גרמניה החלו לסבול רבות מאנטישמיות. ר' לייבל הוכה מספר פעמים על ידי גויים בריונים כשהלך ברחוב. המצב הקשה אילץ את המשפחה לעזוב את גרמניה ולעבור לאנטוורפן שבבלגיה, ובהמשך עברה להולנד.
למרות בריחתם מגרמניה, החשש מפני הנאצים היה גדול גם בשאר מדינות אירופה, ובני המשפחה החלו לבחון את האפשרות של עליה לארץ ישראל. אך הפרעות שעשו אז הערבים ליישוב היהודי באותם שנים בארץ ישראל, העלו בהם חשש גדול והורידו את רעיון העלייה. האפשרות הנוספת שהייתה בידם היא בריחה לארצות הברית. לשם כך נסע האב לאמריקה, שם פתח חשבון בנק ודאג שאחת החברות איתם סחר תפקיד לו בחשבון 50,000 דולר. עם הקבלות על ההפקדה ניגש לקונסול האמריקאי בהולנד, וזה אישר לו ולבני משפחתו את הנסיעה. כשהגיעו לארצות הברית התיישבו בעיר ניו יורק.
בארצות הברית
חודשים ספורים לאחר בואם לארצות הברית הגיע גם הרבי הריי"צ, והוריו נסעו לקבלת הפנים שנערכה לכבודו על החוף.
בחג הפורים אותה שנה (שנת ת"ש) נכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ יחד עם אביו ובני משפחתו. זה היה כשנסעו להתוועדות של הרבי הריי"צ שהתקיימה במלון 'גרייסטון' במנהטן. טרם ההתוועדות ניגש אביו לר' אליהו סימפסון, (המזכיר שהיה אחראי על הכניסה ליחידויות), וביקש להיכנס ליחידות עם בני משפחתו.
בשנות בחרותו למד בתחילה בישיבת "תורת אמת" בבורו פארק, והיה לומד חסידות מידי ליל שבת יחד עם ר' דובער חסקינד ור' אליהו נחום שקליאר. בימי רביעי למד עם הרב חודקוב. מיד כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים ב-770 עבר ללמוד בה.
בשנת תש"ח השתדך עם רעיתו, מרת איטא בת חסיד חב"ד, ר' שלמה טרעוויס. לקראת קישורי התנאים נכנס ר' לייבל עם כלתו והוריהם ליחידות אצל הרבי הריי"צ.
הרב אליהו ייאכיל סימפסון רשם את הדברים שאמר להם הרבי (תוכן): "בדרך כלל נהוג לאחל מזל טוב רק לאחר שהשמחה מתקיימת, אבל זו שמחה פרטית אצלי כשנפגשים יחד. בכלל, יכול להיות שיעבור זמן רב ולא יתראו. ייתן ה' יתברך שייפגשו רק בשמחות. והרי כאשר שני יהודים נפגשים יש שמחה למעלה וגם למטה, שמחה אחת גורמת שמחה נוספת".
בסיום היחידות אמר הרבי: "ייתן ה' יתברך שאכן תהיה שמחה גדולה. היו בריאים".
לפרנסתו ניהל עסק של מוצרי מזון כשרים באיסט-סייד שבמנהטן.
בעשור האחרון לחייו עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. למרות גילו המבוגר היה הולך באופן קבוע לבית הרפואה 'הדסה עין כרם' לבקר חולים, לחלק מנות מזון כשרות למהדרין לחולים ולבני משפחתם השוהים איתם ולעודד את רוחם.
נפטר בד' סיון תשע"ג.
קירובים מיוחדים מבית רבי
אצל הרבי הריי"צ
ר' לייבל זכה לקירובים מיוחדים מצד בית רבי, כמו למשל, היה נכנס בקביעות להתוועדויות של הרבי הריי"צ, למרות שהיה בחור והנוהג אז היה שבחורים לא נכנסים להתוועדויות.
פטירת הרבי הריי"צ
זמן קצר לפני שהסתלק הרבי הריי"צ מצא אחיו 'ביכל' חסידות דק, אותו מסר ר' לייבל לרבי. מכיוון שלא היה כתוב על הביכל שם, הורה לו הרבי להביא את ה'ביכל' לרבי הריי"צ לשאול אותו מה לעשות. ר' לייבל ניצל את ההזדמנות ולקח איתו את אחיו, שלא היה חסיד חב"ד, והכניס אותו לרבי הריי"צ. הרבי קרא את הביכל מתחילה ועד סוף, ולבסוף אמר (תוכן): "זוהי חסידות עריבה מאוד. זוהי החסידות של הסבא – אבל לי יש את כתב היד של הסבא".
בסיום הושיט הרבי את ידו לר' לייבל, וכשלחץ את ידו ביקש ממנו למסור ד"ש לאביו. כיוון שאצל חסידים היו אומרים שאם הרבי מושיט את ידו זהו סימן לא טוב, ר' לייבל חשש מאוד וביקש מהרבי שיתפלל עליו. למרות שהרבי ביטל את החשש, ר' לייבל הגיע לביתו ומיד כתב צוואה, בסיומה הביא אותה לאשתו והלך לשכב במיטה.
בזמן קצר נעשה חולה עם חום גבוה, וכשהחום לא ירד מספר ימים התקשר לרבי שוב, ואמר שהוא חושש מאוד מפני העתיד. ימים ספורים לאחר מכן הסתלק הרבי הריי"צ, אז הבין את הושטת היד של הרבי. כשהרש"ג שמע את הסיפור אמר לו שמסתבר שהרבי רצה להיפרד מאביו.
אצל הרבי
הרבי והרבנית חיה מושקא נהגו לפקוד לעיתים את בית הוריו במנהטן, ובכל ביקור כזה השתדל ר' לייבל להיות נוכח בבית. פעמים תכופות היה נכנס לחדרו של הרבי בקומה הראשונה של 770, אם בשביל לשאול שאלה בהלכה או גמרא או דברים אחרים.
בזמן שהיה בחור, חרף גילו הצעיר התעסק בהדפסת ספרי קה"ת, ובהם הספרים היום יום, בד קודש, שדי חמד ומאמרי חסידות שונים. במסגרת עבודתו נהג לפקוד את בית הדפוס 'שלזינגר', שם הודפסו הספרים, ולקחת מהעותקים הראשונים לעצמו. פעמים שהרבי עצמו היה מעניק לו כרך, כמו ספרי ה"צמח צדק" שהרבי קרא לו לחדרו והעניק לו סט מתנה.
פעמים רבות לפני שנכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ היה נותן את הפ"נ שכתב לרבי להגהה.
לאחר שקיבל הרבי את הנשיאות בי"א שבט תשי"א, התקשר ר' לייבל לרבי בכל נפשו, ובכל שבת מברכים, שאז היה עורך הרבי התוועדות היה הולך ברגל מביתו שבבורו פארק ל-770 על מנת להשתתף בהתוועדות. בסיום ההתוועדות היה נוהג ללוות את הרבי לביתו, פעמים בהזמנה אישית מהרבי. באחד הפעמים שאלו הרבי מדוע הוא חוזר ברגל לבורו פארק ולא מחכה למוצאי שבת. ר' לייבל ענה שבעבר היה מתארח אצל משפחה בסעודת שבת, אך כיום, כשהוא נשוי, הוא מרגיש שזה יהיה טורח עבורם. הרבי לא ענה, אולם בשבת מברכים אחר כך לאחר ההתוועדות ניגש אליו ר' זלמן גוראריה והזמינו לביתו לסעודת שבת.
מידי שנה בחג הפורים היה נותן לרבי משלוח מנות ייחודי, המשלוח היה עשוי מחלה אותה הייתה אופה אשתו, ומאותה חלה היה הרבי בוצע בסעודת פורים.
בשנת תשכ"ח, כשנה לאחר שיצא הרבי ב"מבצע תפילין", הוסיפה אשתו למשלוח עוגה בצורת תפילין. מאז בכל שנה הייתה אופה עוגה בצורה מיוחדת הקשורה לאותה שנה. כך לדוגמה בשנת השבעים, אז התעסק הרבי עם בניית ע"א (71) מוסדות חדשים, העוגה הייתה בצורת בתים קטנים.
המשלוח היה היחיד מבין רבים שהיה מונח על השולחן בסלון ביתו של הרבי. כשהרבי היה נכנס לביתו היה מתבונן במשלוח, לאחר מכן היה מעביר אותו לבית רבקה או למכון חנה בקראון הייטס, שם התלמידות היו מפוררות את העוגה ומכינות מהפירורים כמות גדולה של עוגות אחרות, אותם היו מחלקים לכלל.
ר' לייבל היה זה שהודיע לרבי על פטירתו של אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, וזה שהתבקש לנסוע עם הרבי במכונית בלוויית הרבי הריי"צ.
ארגון הצלה
ר' לייבל ייסד את ארגון הצלה קראון הייטס, כדי לתת מענה רפואי מהיר במקרה חירום. במסגרת עבודתו הציל אלפים מסכנת חיים. כיום מנהל את הארגון בנו, ר' אברהם.
היום חל ה'יארצייט' של הרב לוי יצחק פריידין ע"ה, שנפטר בכ"ט אייר ה'תשנ"ב.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
הרב לוי יצחק נולד בברית המועצות בפוסטוב שבפלך ווילנא לאביו הרב יהודה לייב פריידין – רב העיר.
בצעירותו שירת בצבא הרוסי, שם גם התקרב ליהדות באמצעות שלוחיו של הרבי.עוד בהיותו בברית המועצות התמחה בצילום ועסק כצלם עיתונות, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו ולקח איתו לנסיעה את מצלמתו האישית.הפעם הראשונה בה ניסה לצלם את הרבי היה בעת מעמד חלוקת כוס של ברכה על ידי הרבי במוצאי שמחת תורה, וכאשר הוציא את מצלמתו והחל לצלם, ביקשו כמה מהבחורים להפריע לו לצלם את הרבי, אך הרבי התערב וביקש להניח לו, ומאז ואילך הוא הפך להיות צלם קבוע בחצר הרבי, בעיקר בחודשי החגים אליהם הקפיד להגיע מאז אותה שנה.
פעמים רבות היה נוהג לאחר חזרתו ארצה לערוך את התמונות וסרטי הוידאו שצילם, וליצור וידאו מסכם בן שעה עד שעה וחצי מאירועי חודש החגים של אותה שנה, אותו היה מקרין בפני הקהל בריכוזים השונים של אנ"ש ברחבי הארץ תמורת תשלום סימלי.
היה בעל רגש חסידי חם, דבר שהתבטא בין השאר בכך שכאשר אנשים שביקשו ממנו לצלם אותם כשיעברו לפני הרבי, היה מסרב לצלם אותם בדווקא בטענה שזה לא מתאים שהם חושבים על התמונה רגע לפני שהם עומדים מול הרבי.לאורך השנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי שעצר מספר פעמים על מנת שר' לוי יצחק יצליח לקחת תמונה טובה וברורה יותר, ואף נגע במצלמתו פעם אחת בכניסתו לתפילה, כאשר המצלמה נשענה בחלקה על סידור שהיה מונח על הסטנדר של השליח ציבור.
כמו כן פעמים רבות היה עומד על יד ביתו הפרטי של הרבי על מנת לצלם את הרבי יוצא מהבית בדרכו ל-770, וזכה שהרבי יזמין אותו להצטרף לנסיעה ברכבו האישי.בנוסף, הרבי השפיע עליו באופן אישי שיתחיל לגדל זקן, וכאשר הגיע לשהות בחודש תשרי תשד"מ אצל הרבי יחד עם זקן, הודה לו על כך הרבי ואמר: "יישר כח שבאת עם הכלים [= המצלמות] ועם צלם אלוקים [=הזקן]".
הרבי העריך מאוד את התמסרותו לעבודתו כצלם, והתבטא פעם שאם תלמידי הישיבה ב-770 היו מתמסרים ללימוד כמו שפריידין מתמסר לצילום – היו נראים אחרת לגמרי.
במקביל לעבודתו כצלם החצר של הרבי, עבד גם כצלם המערכת של עיתון 'ברשת חב"ד' שיצא לאור בארץ באותם שנים.
הלך לעולמו בכ"ט אייר ה'תשנ"ב נטמן בבית העלמין בחולון. רעייתו לאה, נפטרה שש שנים אחריו בז' אייר תשנ"ט ונטמנה לצידו.
בהקשר לתאריך כ"ח באייר בו מציינים חלק מתושבי הארץ את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בשם 'יום ירושלים', אנו מביאים את דעתו של הרבי מלך המשיח בנושא שנאמרה כבר בשבת פרשת מסעי תשכ"ז, קודם להכרזת הרבנות הראשית, הביע הרבי את דעתו בצורה ברורה על קביעת היום כיום חג.
ביום זה יש העורכים טקסים חגיגיים שונים וטקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנפלו בירושלים במלחמה על שחרורה, ועל פי קריאת הרבנות הראשית לישראל בח' בטבת תשכ"ח, בחוגי הציונות הדתית נחגג היום באמירת הלל שלם בברכה, קריאת שירת הים ופרק ק"ז בתהלים, וכן עורכים סעודה מיוחדת ונמנעים ממנהגי אבלות.
הרבי הביע התנגדות לציון יום זה כיום טוב באמירת הלל, אלא ליום של התעוררות והתחזקות – שבזה מתבטאת ההודאה.
קביעתו כיום חג
כבר בשבת פרשת מסעי תשכ"ז, קודם להכרזת הרבנות הראשית, הביע הרבי את דעתו בצורה ברורה על קביעת היום כיום חג:
"חס ושלום לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת הלל וכו', שלזה אין שום מקום. ובפרט על פי המבואר בקבלה שהמועדים מכוונים כנגד הספירות, ג' הרגלים הם כנגד ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת, חנוכה ופורים (או: פורים וחנוכה – כב' הדעות שבזה) הם כנגד נצח והוד, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב (שיהפכו לעתיד לבוא לימים טובים וימי ששון ושמחה) הם כנגד יסוד ומלכות, ולפ"ז פשוט שאסור להוסיף יום-טוב.
ואפילו חג הגאולה י"ב תמוז שבו הייתה גאולה כללית, אף על פי כן לא עלה על דעת אדם מעולם לקובעו כיום טוב ולומר בו הלל עם ברכה או אפילו בלי ברכה! והוא הדין לענין המאורעות שארעו בזמן האחרון – אין לתקן ולקבוע בהם יום טוב חס ושלום! ואף על פי שמצינו כמה גדולים שהנהיגו לבני ביתם ולזרעם אחריהם לעשות יום טוב ביום שנעשה להם נס, אמנם זהו רק לענין שיתבוננו בחסדי המקום שעשה להם . . אבל לא יום טוב כפשוטו.
וכן גם בנוגע לחג הגאולה י"ב תמוז, כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הידוע, בפירוש כיצד ובמה יש לנהוג בו יום טוב: שיעשו התוועדות להתעוררות והתחזקות בהפצת התורה והיהדות, ולהפיץ את זה בכל אתר ואתר – שבזה מתבטאת ההודאה, ועל דרך זה הוא גם בנוגע למאורעות שארעו לאחרונה…"
האחדות שנפעלה ביום זה
לצד ההתייחסות המסייגת של הרבי מקביעת היום לחג, התייחס הרבי לאחדות שנפעלה בין בני ישראל כתוצאה משחרור הכותל המערבי בכ"ח באייר, בסמיכות לחג השבועות, וקישר זאת עם העובדה שכפי שבשעת מתן תורה הייתה האחדות בין בני ישראל סביב עניני קדושה ההכנה לקבלת התורה, כך עצם העובדה שכל בני ישראל – גם אלה שנראים רחוקים משמירת התורה והמצוות – התרגשו משחרור הכותל והכריזו שלא יניחו להחזיר אותו בשום אופן, מבטא את האחדות בין בני ישראל סביב קדושת ארץ ישראל, ובכך נעשים ראויים לקבלת התורה.
________
באדיבות אתר חב"ד-פדיה
בצער רב התקבלה הידיעה הכואבת על פטירתו של הרב משה יהודה קוטלרסקי ע"ה מקראון הייטס, איש 'המרכז לענייני חינוך', שעמד בראש מיזמי ענק למען שלוחי הרבי מלך המשיח ברחבי תבל.
נפטר לאחר מחלה ממושכת והוא בן 74 שנים בפטירתו.
הרב קוטלרסקי ע"ה נולד בשנת תש"ט לאביו הרב צבי יוסף (הרשל) קוטלרסקי, חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בקראון הייטס.
את מסלול לימודיו עשה במוסדות החינוך בשכונת קראון הייטס בה נולד, נשא את רעייתו רבקה (בתו של הרב שניאור זלמן קייזן, מראשוני השלוחים של אדמו"ר הריי"צ, ורב קהילת 'צמח צדק' בקליבלנד אוהיו).
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה, התיישב בקראון הייטס והחל לעבוד במשרדי המרכז לעניני חינוך ולסייע בפעילות השוטפת. במשך השנים התמנה לנהל את משרד השלוחים, וסייע רבות למאות משלוחי הרבי בתחילת דרכם, ומלווה שלוחים רבים בייעוץ והכוונה.
למשך תקופה מסויימת התעסק בשדכנות במקביל לעבודתו במרכז לענייני חינוך עד שכמה שידוכים שעסק בהם לא עלו בידיו ללא הסבר מתקבל על הדעת, וכך הוא עזב את העיסוק בשדכנות. שנים לאחר מכן התברר לו שבדיוק באותה עת אחד מקרוביו היה ביחידות אצל הרבי, והרבי שאל אותו מה בתוכניתו לפעול בנוגע לשידוך אחד מצאצאיו שעמד אז על הפרק. קרוב המשפחה ענה לרבי, שבדעתו לפנות בקרוב אל הרב קוטלרסקי, העוסק בשידוכין, שיטפל בשידוך משפחתי זה. כשהרבי שמע זאת, הוא פרש את ידיו ואמר בתמיהה "האם לר' משה יש אפשרות לעסוק גם בענייני שידוכין?" ובדיוק באותה העת פסק הוא מלראות הצלחה בעסקי השידוכין.
בעקבות בקשת הרבי 'לחקות' את כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש, נמנה על מארגני כינוס השלוחים העולמי הראשון בשנת תשמ"ה.
בעזרת קשריו הקרובים עם הפילנתרופ היהודי מר שמואל (סם) רוהר, יזם שורת פרוייקטים להפצת יהדות, ויוזמות וקרנות סיוע לשלוחי הרבי, בראשם המיזם העולמי חב"ד בקמפוס, ומכון רוהר ללימודי יהדות (JLI).
למרות בעיות בריאות שהקשו עליו מאוד במשך השנים, המשיך לפעול בתפקידיו. בשבוע שעבר בני משפחתו הודיעו כי הוא נמצא במצב בריאותי קריטי, ומבקשים לומר תהילים לזכותו ולמען בריאותו, עד שלפני שעה קלה השיב את נשמתו לבוראה.
סייע רבות לשלוחי הרבי בחבר העמים ובארצות הברית.
הותיר אחריו את ילדיו: בנו, הרב מנחם מענדל קוטלרסקי – קראון הייטס, בנו, ר' דוד קוטלרסקי – שליח בלייקוויו, אילינוי. בנו, ר' לוי יצחק קוטלרסקי – קראון הייטס. בנו, ר' מאיר קוטלרסקי – פלורידה. בנו, ר' ישראל קוטלרסקי – שליח בלאפייאט, פנסילוויניה. חתנו, הרב זלמן וואלוביק – שליח בפייב טאונס, לונג איילנד. חתנו, הרב ישעי' בנימינסון – שליח בגלענוויו, אילינוי. חתנו, הרב ברוך גרינברג – שליח באושנסייד, קליפורניה. חתנו, הרב שמואל פערלשטיין – שליח בגיינסוויל, וירג'יניה.
הלוויתו תעבור בשעה 13:00 בצהריים בחזית בית חיינו – 770, בדרכה לבית החיים ע"ש מונטיפיורי בקווינס, שם ייטמן.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם, בהתגלות מלכנו משיחנו תיכף ומיד ממש.
היום חל היארצייט של מר דוד צ'ייס ע"ה, שנפטר בכ"ה אייר ה'תשע"ו.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
דוד צ'ייס נולד בעיירה סוסנוביץ בפולין בשנת תר"צ לאביו ר' אריה.
בצעירותו למד בתלמוד תורה המקומי, ועם הכיבוש הנאצי בשנת תרצ"ט נשלח עם משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם נספו אביו ואמו ואילו הוא ואחיותיו שרדו את זוועות המלחמה.
אחותו הגדולה נישאה בסיום המלחמה לחייל אמריקאי, ובעקבותיהם היגר אף הוא לארצות הברית, וכעבור מספר שנים ייסד חברת בניה בקונטיקט ועסקיו הלכו והתפתחו.
כאשר נכנס לשותפות עסקים בניו ג'רזי, פגש בשליח הרבי במקום הרב משה הרסון ובעקבותיו החלה ההיכרות שלו עם חסידות חב"ד. בעקבות הקשר עם הרב הרסון, החל לתמוך במוסדותיו ובפעולותיו להפצת היהדות, ואף התמנה כחבר בועד המנהלים של המכללה ללימודי יהדות בראשותו.
בהמשך, גדלה תמיכתו בפעולות החב"דיות מסביב לעולם, והוא היה שותף בשנת תשמ"ו בייסוד הקרן לפיתוח 'מחנה ישראל' ועמד בראשה עד לפטירתו.
בשנת תשכ"ח נסע לרבי לראשונה בחייו, ועל מפגש זה התבטא: "הייתה זו אהבה ממבט ראשון. מהרגע שבו פגשתי את האדם הגדול הזה, את המחנך הדגול הזה, את הצדיק המופלא והענוותן הזה – חיי השתנו לנצח. הפכתי להיות מסור אליו לחלוטין.".
ביום י"ז באלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת מנחה ניגש מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.
להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי שכינה זאת הרבי 'דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת האידיש – שהיא שפת אמו.
הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס הנחת אבן הפינה. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5.00".
במעמד, מר צ'ייס פתח את דבריו באנגלית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד), באחלו לרבי בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס את נאומו, וזכה לחיוך רחב מאוד מהרבי.
גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.
הגידול המבורך והצמיחה המואצת שחווה העיר בית שמש בשנים האחרונות, לצד התרחבות מערך שלוחי הרבי בעיר תחת שרביטו של השליח של הרבי לעיר, הרב אליעזר ויינר הפועל ללא לאות לחיזוק הפעילות החב"דית ברחבי העיר, ייצוג צרכי השליחות והקהילה מול העירייה, ומוביל בגאון את התפתחות הקהילה והפעילות בעיר במשך 40 שנה ברציפות.
בבית שמש רגילים כבר שבכל שנה נשברים בבית שמש שיאים חדשים בתהלוכות ל"ג בעומר, הן בכמות התהלוכות הנערכות בשכונות העיר, והן במספר ההולך וגדל של המשתתפים בתהלוכות. השנה, עקב ההגבלות שהוטלו על העליה לציון הרשב"י במירון, אלפי משפחות וילדים המקפידים לנסוע לפקוד את הציון במירון נותרו בעיר, והצטרפו לתהלוכות הענק לכבודו של רשב"י.
את הסקירה המקוצרת על התהלוכות, נפתח ברמה ד', שם התאחדו השלוחים בכל רובעי השכונה הרב ידגר, הרב קופצ'יק, הרב רבינוביץ' הרב אליטוב והרב דובראווסקי ששחזרו את ההצלחה משנה שעברה, ויצאו במקביל מ-2 נקודות מרכזיות בשכונה שהובילו לנקודת כינוס אחת בפארק החוצה את השכונה במרכזה, לכינוס ענק בו השתתפו מעל ל-2,000 משתתפים שהתחרה על התואר 'התהלוכה הגדולה ביותר בעיר'.
הכינוס הסתיים לא לפני שהשליח הרב קופצ'יק מכריז על הפעילות הבאה של בית חב”ד בשמיעת עשרת הדיברות בחג השבועות.
תהלוכת ענק נוספת, נערכה ברמה א' בארגונו של השליח הנמרץ ר’ אהרון שמידט שנערכה כמיטב המסורת בפארק איילון, שם נפרשו מבעוד מועד רשתות הצללה לנוחות החוגגים. אל התהלוכה עצמה, הצטרפו ליצנים בתחפושות מתנפחות ולהטוטן על קביים שהוסיפו בהתלהבות המיוחדת של הילדים.
לאחר שהילדים נהנו מהצגה והכריזו יחד את י"ב הפסוקים והתפללו לגאולה, שמעו דברי ברכה מרב קהילת חב"ד ברמה א' הרב מיכאל שלמה אבישיד, והשתתפו בהגרלת הענק על עשרות פרסים יקרי ערך, כשאת הכינוס כולו מנווט ביד אומן המנחה הרב מנחם מענדל טאהלער, מנהל רוחני בישיבה גדולה תות"ל ליובאוויטש בית שמש.
תהלוכה נוספת ה'מתחרה' על תואר התהלוכה הגדולה בעיר, היא התהלוכה הותיקה בקריה החרדית-יפה־נוף על ידי השליח הרב שולם מישולובין בפיקודו ובארגונו של ר' אליהו אמויאל ובסיועם של תלמידי ישיבה קטנה תות"ל בית שמש הפועלת בשכונה, בה השתתפו לפי ההערכות למעלה מ-2,000 ילדים (!) שנהנו מהצגה מרהיבה וממופע החיות – "מה רבו מעשיך ה'"!
גם מקומה של העיר הותיקה לא נפקד, וכ-650 ילדים צעדו בגבעת שרת מגן העץ לעבר מגרש הספורט של בית הספר 'גשר' שם נהנו מתוכנית מעניינת ופארק מתנפחים, כשאת התהלוכה מוביל בראש רכב ססגוני של הכנסת ספר תורה, עם להקת המתופפים של ילדי הקהילה.
לא הרחק משם, נערכה תהלוכה בארגון שלוחי הרבי בעיר הותיקה, הרב מנחם מענדל ויינר, הרב דובער דהאן והרב מענדי ליפש, שהתאגדו יחד לתהלוכה עוצמתית ומרשימה שלא נראתה בשכונות האלו מעולם. אחת ההפתעות בתהלוכה היה ביקורו של ראש העיר הנבחר וידיד חב"ד ר' שמואל גרינברג, שנשא דברי ברכה בפני הנאספים וחיזק את ידיהם של שלוחי הרבי בעיר העושים עבודת קודש, ובראשם את השליח הראשי הרב אליעזר ויינר.
תהלוכה נוספת שנערכה בעיר הותיקה, היתה בשכונת 'שערי העיר' בארגון השליח הרב מענדי ריבקין עם למעלה מ-500 משתתפים שצעדו מהכניסה לשכונה עד הפארק העליון בשכונה.
גם בתי חב"ד בשכונות החדשות הצליחו לארגן תהלוכות מרשימות שמשכו אליהם משתתפים רבים: בנווה שמיר בארגון השליח הרב גינדי בה נערכה תהלוכה בפעם השניה, השתתפו למעלה מ-500 משתתפים שצעדו בגאון מרחוב רועי קליין לקצה העליון של פארק ירמות, כאשר התהלוכה כולה נערכה בסימן אחדות ותפילה לשחרור החטופים ולרפואת הפצועים, ולקבלת פני משיח.
בשכונת 'המשקפיים' הסמוכה, נערכה זו השנה החמישית תהלוכת ל"ג בעומר ססגונית ומהנה, שאורגנה על ידי שליח הרבי בשכונה הרב עמוס אזיזוף. בתהלוכה זכו להשתתף קרוב ל-500 איש, אנשים נשים וטף, שנהנו גם מכינוס מושקע ומרתק.
מלבד התהלוכות שאורגנו על ידי שלוחי הרבי ובתי חב”ד הפועלים בשכונות מסביב למעגל השנה, בחלק מהשכונות נטלו חלק בארגון התהלוכה באופן עצמאי אנ"ש המתגוררים במקום.
הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא התהלוכה ברמה ב', המאורגנת כבר עשרות שנים על ידי המחנך האהוב הרב ברוך צדוק. על אף האתגר הרפואי, טרח הרב צדוק במסירות נפש של ממש וזכה לארגן תהלוכה מרשימה שעלתה בכמות המשתתפים על כל השנים הקודמות (אין ספק כי זכותו של רשב"י תעמוד לו לרפוש"ק תיכך ומיד ממש!).
המוני ילדים גדשו את רחבת הכניסה לתלמוד תורה מגן אבות שם התארגנו ליציאה המסורתית לתהלוכת ל”ג בעומר. הילדים התעטרו בדגלי משיח ובלונים ססגוניים וצעדו בסך בארגון וסדר למופת, במהלך הצעדה, אמרו את שנים עשר הפסוקים, ובין פסוק לפסוק שרו משירי רשב"י, בהנחייתו הנלהבת של הרב מנחם ישראלי. הילדים שמעו סיפור מרתק מעניני דיומא וצפו בפעלולים נדירים של להטוטן מקצועי, ובסיום הכינוס נערכה הגרלת פרסים גדולה.
בדומה לכך גם ברמה ג' התארגנו אנ"ש המתגוררים בשכונה וקיימו 2 תהלוכות ענק: הראשונה שבהם התקיימה ב'מרכז רימונים' על ידי חברי קהילת בית כנסת חב"ד 'אהבת שמואל' בניצוחו של הרב חננאל קוט והרב דוד גולדשטיין, ובסיועם הפעיל של כל חברי הקהילה.
קרוב ל-1,000 משתתפים צעדו בתהלוכה ססגונית המלווה בלהקת תופים לאורך רחוב דבורה הנביאה, עד לחניה של מרכז 'אום סנטר', שם נערך הכינוס. במהלך הכינוס שמעו הילדים דברי תורה מהרב שמואל סיטבון, אמרו פסוקים ונתנו צדקה, והיו מרותקים להצגה חינוכית מבית המופע החסידי 'הצגודיק'.
ברמה ג'1 התקיימה תהלוכה נוספת בארגון חברי קהילת בית כנסת 'בית מנחם', במרכזה עמדה אטרקציה של הליכה על חבל שנמתח בין 2 בנינים במרכז המסחרי.
גם בשכונות הנחשבות למעוזים מסוגרים שבהם אפילו אין חסידי חב”ד שמתגוררים בשכונה (לבינתיים…), התקיימו תהלוכות כפי הוראתו הק’ של הרבי, כשאחד המקומות הבולטים היא שכונת רמת אברהם (‘גולובנציץ’) בה התקיימו תהלוכה בהשתתפות מאות ילדים.
ההצלחה המיוחדת של התהלוכות השנה נזקפת במידה רבה לזכותם של ראש העיר הנבחר הרב שמואל גרינברג וסגן ראש העיר ונציג חב”ד הרב שמעון גולדברג אשר נרתם בכל מאודו במתן אישורים ותקציבים להצלחת התהלוכות לכבודו של רשב”י.
עם קבלת הדיווחים על ההצלחה הגדולה בתהלוכות, אמר בסיפוק רב סגן ראש העיר הרב שמעון גולדברג: “התהלוכות אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מל”ג בעומר, ומשמשים כסמל ודוגמא לאחדות האמיתית ששוררת ומחברת בין כל התושבים מכל שכונות העיר, המשתתפים בהם בהמוניהם לכבודו של רשב”י”.
"זו זכות עצומה עבורי וזכות עצומה עבור העיר בית שמש – לתמוך ולסייע במיזם החשוב הזה של שלוחי הרבי בראשות השליח הראשי הרב אליעזר ויינר, כמו גם בכל צרכיה של קהילת חב”ד בבית שמש – במשך כל ימות השנה”.
את כלל התהלוכות בעיר הובילו ב’רעש של קדושה’ להקות התופים של ילדי אנ”ש, שצעדו בראש בגאון והעניקו לתהלוכות מקצב צבאי מרשים, כשעליהם מנצחים תלמידי ישיבה גדולה תות”ל ליובאוויטש שאימנו את הילדים במסירות במשך למעלה משבועיים.
אחד החידושים בפעילות החב"דית השנה במהלך ל"ג בעומר היתה בעקבות החלטת משרדי הממשלה להפוך את ל"ג בעומר ליום לימודים רישמי, כאשר 'קלקלתנו היא תקנתנו', ומוסדות החינוך הממלכתיים בעיר פתחו את שעריהם לפעילות חב"דית, כשבכך מצליחים להגיע גם לילדים כאלו שלא היו מגיעים מעצמם מידי שנה לתהלוכות.
בנות הסמינר החב"די בעיר ניצלו את ההזדמנות, ובתיאום מראש עם מוסדות החינוך ובגני הילדים הכינו תוכנית פעילות מיוחדת אותה העבירו בטוב טעם כשהם מטעימים מאורו של הרשב”י ומאורה של תורת החסידות למאות ואלפי ילדים.
אין ספק כי הפעילות האדירה שנערכה בעיר בסיוע אנ"ש, גרמה נחת רוח רבה לרבי, ומזרז את גילוי אורו הגדול של רשב"י בגאולה השלימה, תיכף ומיד ממש!
תחת הגבלות פיקוד העורף, נערכו השנה מספר תהלוכות קטנות (עד 30 ילדים) אך ב"קול רעש גדול" דקדושה ברחובה של עיר.
סיום התהלוכות התכנסו 570 ילדים בהיכל התרבות, בהנחייתו של השליח הרב חיים קרישבסקי.
לכל ילד היה כרטיס עם תמונת אחד החטופים/ות בצירוף פרק תהילים כשהשליח הרב ברוך וילהלם, התפלל עם הקהל להחזרתם המהירה לביתם.
הכינוס הסתיים בחידון קליקרים על מהותו של יום לזוכים בחידון – חולקו פרסים כמו רחפן, אופניים ועוד… כל משתתף קיבל שי ספר קודש.
צילום: אודליה ש.
עם צאת השבת בל"ג בעומר, הגיעו עשרות מילדי השכונה – המשתתפים בפעילות מועדונית צבאות השם במשך השנה יחד עם הוריהם לחגיגה מיוחדת לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.
הערב נפתח בהופעת להקת התופים של מצטייני המועדון, והדלקה חגיגית לכבוד רשב"י כשהילדים רוקדים במעגל גדול בשמחה.
שליח הרבי לשכונה הרב מנחם מענדל הראל, נשא דברים במהותו של יום בפני הילדים, ומיד לאחר מכן נהנו מהצגה חינוכית, הופעת להטוטן מרתקת והגרלת פרסים.
כפי בקשת הרבי מלך המשיח: עשו כל אשר ביכולתכם להביא את המשיח, בית חב"ד המרכזי בקרית גת בראשות השליח הרב שלמה בוטבול ובניהולו של השליח הרב אהרון בוטבול יצא בקמפיין סוחף "משיח – מעשה טוב קטן.. והוא כאן! וקרא לתושבים להוסיף באחדות ובמעשים טובים לזירוז הגאולה
הקמפיין התחיל בהרמת קמפיין משיח באוטבוסים וברחבי העיר ובקמפיין הפצה חזק ברשת החברתית.
לאור השיחה של הרבי שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות דנו אנ"ש בקהילת חב"ד והציעו והעלו רעיונות שלבסוף נבחר הסלוגן משיח מעשה טוב קטן.. והוא כאן! ובקמפיין רשת התחיל לעלות כל ההצעות הנוספות שאנ"ש מהקהילה בחרו שזה גרם להיענות מכולם ולחיות מחודשת וכן להיות שותפים של ממש בהרמת הקמפיין באופן הכלכלי, בנוסף פורסם לאלפי תושבים הסרטון מה יהי' הסוף? שהתוכן שלו על הגאולה מבית יהדותון וכן אפשרות לדעת פרטים על שיעורי גאולה ומשיח בעיר.
הרב אהרון בוטבול שליח הרבי ומנכ"ל בית חב"ד המרכזי מסכם בהצלחה ואומר שבעקבות הפעולה הזאת חוץ מההפצה הגדולה שלה הגיעו עשרות פניות למידע על שיעורי גאולה ומשיח בעיר ולכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות האגרות קודש במשרדי בית חב"ד.
התודה והברכה לקהילת חב"ד קרית גת על השותפות המלאה במימון הקמפיין וכן ברעיונות שהביאו לביצוע והצלחה אדירה של הקמפיין משיח בקרית גת.
היום חל יום היארצייט של הרב מרדכי שוסטרמן ע"ה, שנפטר בכ"ב אייר ה'תשנ"ה.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
נולד בעיירה החסידית ז'לובין בערב ראש חודש אלול בשנת תרע"ד. עוד לפני הבר מצווה שלו למד דקדוק וקריאה בתורה. התחנך בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים תחת רדיפות הקומוניסטים. תחילה למד בתומכי תמימים בסוראז בניהולו של הרב החסיד משה אקסלרוד שם חגג את הבר מצווה שלו.
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא מרוסיה יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת קראון הייטס, שם עסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו בדפוס עזרא שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת הרבי שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.
בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת תומכי תמימים המרכזית ביוזמת ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק.
עם רבותינו נשיאנו
הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק בלשון הקודש וכבעל קריאה דייקן זכה לקרוא בתורה בפני אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, ובשנת תש"י קרא בשביל הרבי את קריאת התורה של מנחת יום כיפור כדי שהרבי יוכל לקרוא את מפטיר יונה.
בשנות זקנותו של ר' יוחנן גורדון שהיה בעל קורא ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-770 משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע.
לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון שהיה גם גבאי בית הכנסת – ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני הרבי בקביעות בשבתות ובמועדים במשך שלושים ותשע שנה.
כאשר נכנס ליחידות ביום הולדתו בשנת תשכ"ב הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו "כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל…, מִסרו את הדברים בשמי!", ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.
בפעמים רבות בהם עבר בחלוקת דולרים מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש תשרי תש"נ עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת דולרים, והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי "זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה", ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה.
כאשר עבר לפני הרבי בי"ב חשון תשנ"ב טרם נסיעתו לארץ ישראל אמר לו הרבי בחיוך של חיבה "מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה".
נפטר ביום שני כ"ב אייר תשנ"ה.
מוצאי שבת קודש אור לח"י באייר, העיר צפת כבר לובשת חג.
מיד לאחרי צאת השבת אנשים נשים וטף מתאספים לתהלוכה המרכזית – מתוך 30 התהלוכות בכל רחבי עיה״ק צפת בפיקוד שע״י צא״ח צפת ברשות השליח הרבי הרב יצחק ליפש.
מקום ההתאספות מקושט ברוב פאר והדר, הדוכנים ממוקמים במסדר, עליהם מונחים שלטים, מוצגים, כובעים, דגלים, וכל מה שצריך לקראת התהלוכה.
חיילי צבאות ה׳ ברחבת בית כנסת ׳היכל לוי יצחק׳, חיילות צבאות ה׳ ברחבת תיכון וסמינר ׳בית חנה׳
21:15. מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו!
חיילי וחיילות צבאות ה', משפחותיהם, ותושבי הסביבה יוצאים לתהלוכה ענקית ברחובות צפת. מתקדמים על פי קצב התופים לעבר קריית חב״ד .אלפי ילדים הצועדים ברחובות, צועקים סיסמאות בנושאי יהדות, פסוקים ושירים בתהלוכה ססגונית ומיוחדת. את התהלוכה מלווים 2 רכבים עם רמקולים בעלי עוצמה אדירה, המשמיעים את הפסוקים והסיסמאות בכל רחבי השכונה.
אליהם הצטרפו רכבים מקושטים ובראשם משאית ענק עם מוצג אשר עמלו עליו התמימים מישיבה קטנה צפת.
אשרי עין ראתה..
השעה 21:45.
מקום הכינוס וההדלקה המסורתית שע״י ארגון ׳נשי ובנות חב״ד צפת׳ בראשות הרבנית חיה רחל הנדל, ברחבה המרכזית של קריית חב״ד צפת, הכל מקושט ברוב פאר והדר, הכיסאות ממוקמים במרכז הכינוס, הבמה מעוצבת בשלטים ובתאורת לדים מרהיבה, המקרן מחמם מנועים והכל מוכן לקראת אלפי משתתפי התהלוכה אשר צועדים בדרך הנה.
השעה 22:00
הגענו.
המקום מתמלא עד אפס מקום והר' מ״מ שי' ששון נוטל את שרביט ההנחיה ובכשרון רב פותח את המעמד הגדול – פאראד ל"ג בעומר – צפת התשפ״ד.
הפארד נפתח בקריאת פרקי התהילים של הרבי והרבנית ע״י הרב שלמה זלמן שי׳ לבקיבקר, ולאחר מכן אמירת שנים-עשר הפסוקים והכרזת הוקדש – 'יחי אדוננו', על ידי חיילי וחיילות צבאות ה'. הפסוקים נאמרו בחיות מיוחדת, וניתן היה לשמוע אותם מהדהדים ברחובות הסמוכים.
את האירוע ליוותה ׳מקהלת צבאות ה׳ אור מנחם׳ בליווי הזמר החסידי ר׳ איתי משה ותזמורת ׳כל ישראל׳. לאחר מכן הוקרן וידאו מיוחד של אנ״ש דעיה״ק צפת עוברים לפני הרבי מה״מ בפאראד המרכזי ב770, כולם נרגשים לראות כיצד הרבי מעודד את הצועדים במחיאות כפיים מעודדות ובלתי רגילות. אחרי קטע מרגש ומיוחד עוברים לקראת הדבר הבא לו ציפו אלפי המשתתפים בקוצר רוח.
מעמד ה'אפשערניש'. הרגע המרגש ביותר בפראד, היה מעמד ה'אפשערניש' לילדי הקהילה. זו כבר שנה התשיעית, אשר ילדי ה'אפשערניש' עולים עם הוריהם לבמה בעת הכינוס, ומקיימים את מנהג ישראל בהנחת פאות הראש. במעמד, כובדו רבנים, נכבדים ומשפיעים מן הקהילה בגזיזת שערותיהם של הילדים, והענקת מתנה מיוחדת לכל ילד. ההורים וילדיהם התרגשו מאוד מעצמת המעמד, אשר העניק להם חוויה מרוממת ומיוחדת, בדומה למעמד ה'אפשערניש' שנערך בשנים עברו בפאראד אצל הרבי מלך המשיח.
עם ירידת ילדי ה'אפשערניש'מהבמה, החלה תכונה רבה בקהל. המרא דאתרא הרב מרדכי ביסטריצקי הוזמן להדליק את המדורה לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
אט אט מתלקחת האש ונהפכת להיות מדורת ענק המאירה את כל המעמד, מיד פצח הרב בריקוד מסביב למדורה אליו הצטרפו קהל המשתתפים יחד עם חיילי צבאות ה׳ לריקודים סוערים אל תוך הלילה.
התהלוכה נחתמה בהגרלת ענק על מגוון פרסים יקרי ערך בין אלפי המשתתפים.
צפו בתיעוד המרהיב של הצלם המוכשר הר׳ שניאור נבון: