אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה

בצער רב נתקבלה הידיעה על פטירתו של החסיד הרב יואל כהן ע"ה, והוא בן 91.

שימש כחוזר הראשי של הרבי ומשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית במשך שנים רבות ונודע כאחד המשפיעים הבולטים בחב"ד, כמו כן היה מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ובמיוחד אצל חסידי פולין. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

נפטר בבית הרפואה במנהטן, שאליו הובהל שעות אחדות קודם לכן, לאחר שחש ברע. בחודשים האחרונים ידע מצבו הבריאותי עליות וירידות ובשנה שעברה אף חלה בנגיף הקורונה. לפני שעה קלה השיב את נשמתו ליוצרה.

תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה

ר' יואל נולד בט"ז שבט תר"צ ברוסיה, לאביו הרב רפאל נחמן כהן. בשנת תרצ"ו יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה לארץ ישראל להתגורר ברמת גן. בפולין זכו להיכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח הרבי עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו בארץ הקודש, בתל אביב ורמת גן.

במשך השנים למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' משה גוראריה ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בליז'ינסקי ועוד מזקני החסידים.

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת פוניבז' ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב ברוך דב פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מאדמו"ר הריי"צ לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

בי"א שבט תש"י, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית – 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הרבי הריי"צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מהרבי, והתקשר לרבי.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת לובא לאה, בתו של ר' שניאור זלמן בוטמן.

פעילותו התורנית

כחוזר

מיד עם הגיעו ל-770 ניכרו בו כישרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב 'הנחות' משיחותיו של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי הרש"ב התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזיכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל שימש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהתוועדות י"א שבט תשי"א פנה אליו הרבי וביקשו להכין "הנחה" ממאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי בחג השבועות תשי"ב לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מהמקווה. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' יהושע דובראווסקי חברים חדשים בוועד להפצת שיחות, והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ההתוועדות עם הרבי במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

ועד להפצת חסידות

בשנת תשי"א הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת תש"א, על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

לקוטי שיחות

בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט לקוטי שיחות. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית חנה ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה'-ט'. בעקבות תחילת עבודתו בעריכת ספר הערכים הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

מאמרים מוגהים

כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ"ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ספר המאמרים מלוקט.

ספר הערכים

בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. אותה התחיל יחד עם הרב חיים שלום דובער ליפסקר, והמשיך לעבוד על עריכת הסדרה יחד עם הרב שלום חריטונוב, גם הוא מה'חוזרים' של הרבי.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' מאיר איטקין הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית אוצר החסידים ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

משפיע ומחנך

תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבד-פורד ואח"כ בישיבה ב-770.

ר' יואל שימש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית – 770. הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב התמימים) הוא בצורך להתקשרות לרבי. במשך שנים מסר שיעורים במונסי, לייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד.

מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מחסידי פולין. במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יוצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש.

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב שלמה זרחי, הרב נחמן שפירא, הרב מענדל ווכטר, הרב אלימלך צוויבל, ועוד.

פעילות ציבורית

מסעות בקרב גדולי תורה

בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלז הרב חיים קנייבסקי (בפגישה זו השתתף גם הרב אברהם מנחם מענדל ווכטר), הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב ברוך דב פוברסקי, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ור"מ בישיבת פונביז'), ועוד.

בעל מנגן

ר' יואל היה ידוע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של ד' בבות וכיוצא בזה.

סיפורי חסידים

ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים רבים קיבל מאביו, מחבר שמועות וסיפורים הרב רפאל נחמן כהן, וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

ובמשך השנים סיפוריו יצאו לאור ב'דרכי החסידים' – פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום.

• • •

הותיר אחריו את רעייתו תיבדלחט"א – מרת לאה כהן תחי'.

הלוויתו תצא מחר יום שישי, ז' מנחם-אב, עש"ק פרשת דברים – חזון, מבית הלוויות 'שומרי הדת' בבורו פארק בשעה 10 בבוקר ותעבור בחזית בית חיינו-770 בשעה 10:45, בדרכה לבית החיים ע"ש מונטיפיורי בקווינס, שם ייטמן בחלקת 'אגודת חסידי חב"ד'.

רעייתו, הרבנית מרת לאה שתחי' תשב 'שבעה' בבית המשפחה, בבית הסמוך לספריית הרבי על שדרת איסטרן פארקוויי.

ויהי רצון שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.