הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מלך המשיח בחיפה
ביום חמישי האחרון ערכנו טקס 'חלאקה' לילד משדרות שפונה עם משפחתו לאחד המלונות בחיפה.
האמא התקשרה אליי כמה ימים קודם, וממש התחננה לשמח קצת את המשפחה השבורה.
מפה ושם התגייסו ידידים. האחד דאג למתופפים,
השני דאג לכיבוד ובלונים,
וגם תלמידי הישיבה כאן בחיפה באו לשמח.
זה לא פעם ראשונה שאנחנו עושים טקס כזה, אבל הפעם זה היה שמח במיוחד.
את האמת אשתף אתכם, שכמה ידידים לא הבינו מה אני רוצה מהם.
יש צבא שלם שצריך ציוד, יש חוסרים גדולים יותר מול משפחות המפונים,
ויש רעבים ללחם.
אז למה להשתגע בשביל ילד בן 3?
*
בפרשת השבוע נקרא על איסור אכילת "גיד הנשה".
יעקב עובר את הירדן עם משפחתו, חוזר להביא 'פכים קטנים' ומתעכב עם המלאך, שנוגע בכף ירכו.
"על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך, כי נגע בכף רגל יעקב בהאבקו עמו".
נהרות של דיו נשפכו להבין מהו אותו גיד הנשה ומהו האיסור,
ולמסקנא מדובר בגיד שבעצם השת באיזור הירך, בבהמות אך לא בעופות.
ומה הקשר? נכון, ליהודים יש תמיד סיבה למסיבה.
חגי ישראל סביב השנה הם תמיד בעקבות אלו שרבו איתנו או רצו להרוג אותנו.
וכאן? במקום לזכור תאריך מסויים או מקום מסויים, זוכרים משהו שכמעט לא קשור.
משהו שלרובנו לפחות אין היכרות איתו. זה אפילו לא כמו מצוות שילוח הקן שיש מחפשים לקיים אותה..
אין כמו הרבי מלך המשיח, שרואה בעין טובה כל יהודי,
ושולח שלוחים לכל העולם כדי לדאוג לכל אחד ואחת, כדי להסביר את זה בצורה הנפלאה ביותר:
על כל דבר בעולם יש השגחה עליונה,
וכדברי וחידוש הבעל שם טוב "השגחה פרטית".
כל פרט בגלובוס הוא חשוב מאוד, ויש עליו השגחה אלוקית.
אבל אצל יהודי זה משהו אחר לגמרי.
כל פרט ופרט אצל יהודי הוא חשוב באותה דרגא.
הנמוך ביותר שווה כמו הגבוה ביותר, כי הרצון והבחירה האמיתית של בורא העולם הוא ביהודים.
בדבר שהוא רק 'אמצעי', אפשר שיהיה הבדלים מה שווה יותר ומה פחות.
אבל יהודי הוא לא אמצעי אלא מטרה, הוא הרצון בעצמו.
וכשרוצים משהו – כל פרט חשוב.
זה הסיבה שהזכר להצלת יעקב,
וקיום עם ישראל לנצח, מודגש דווקא בפרט קטן שנראה שולי, כדי להסביר ולהזכיר שאצל יהודי אין פרט קטן. כל דבר חשוב כמו הגדול ביותר.
*
בשבת הקרובה נחגוג את י"ט בכסלו, חג הגאולה של אדמו"ר הזקן ממאסרו,
וראש השנה לחסידות.
אני זוכר שבתור תלמיד בישיבה לא הבנתי על מה בכלל החגיגה?
מי זוכר מה היה לפני 200 שנה ויותר ומה זה חשוב יותר מכל תאריך של אדמו"ר אחר?
אבל היום, אחרי 12 שנים בשליחות, מבינים את החידוש הגדול של החסידות,
ומה שמלמד אותנו הרבי שלנו:
אין דבר יותר חשוב, מהבקשה הקטנה ביותר של יהודי שלא פגשנו מעולם.
זו השמחה הגדולה שיש לנו, החגיגה הגדולה של כל עם ישראל שזכו וזוכים לאור תורת החסידות.
את ההבנה וההרגשה שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, ואם מישהי ביקשה ממך לדאוג ליומולדת גיל 3 זה הדבר החשוב ביותר – וזה אפשרי.
כמנהג המסורתי אאחל ואברך אתכם
"לשנה טובה – בלימוד החסידות ובדרכי החסידות – תכתבו ותחתמו".