רואים מטושטש? כל הסימנים שמצביעים על התפתחות קטרקט בעיניים

קטרקט בעיניים הוא פתולוגיה שכיחה מאוד שמתבטאת בעכירות בעדשה ובשל כך ירידה באיכות הראייה. 

על פי ההערכות, המחלה פוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם מדי שנה, כאשר אוכלוסיית הסיכון העיקרית היא מבוגרים בגילאי 60 ומעלה.

כיום ניתן לטפל בבעיה בצורה יעילה בעזרת ניתוח ייעודי, שנחשב לאחת מהפרוצדורות הכירורגיות הנפוצות הבטוחות והיעילות ביותר בעולם הרפואה, עם אחוזי הצלחה גבוהים ושיעורי סיבוכים נמוכים יחסית.

אבל איך נוכל לזהות מבעוד מועד שאכן מדובר בקטרקט ולגשת לטיפול בזמן? כדי לענות על זה, שוחחנו עם ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט ורשתית. 

ד"ר ברקו הסביר לנו מהם הסימנים המוקדמים של המחלה, וסקר עבורנו את הסימפטומים הנפוצים, סימני האזהרה המרכזיים ושיטות האבחון העיקריות.

מתי מופיע הקטרקט?

התעכרות העדשה מתפתחת בדרך כלל כחלק מתהליכי ההזדקנות הטבעיים של העיניים, והיא עשויה להתחיל עוד בגילאי ה-40 וה-50.

על אף זאת, לעיתים המחלה מתפרצת גם בגילאים צעירים יותר. ישנם סוגי קטרקט ספציפיים שפוגעים בעיקר בילדים ואף בתינוקות.

אך ברוב המקרים, הקטרקט יופיע או יורגש לאחר גיל 60, כאשר התסמינים יהפכו למשמעותיים ויובילו לפגיעה ניכרת בראייה. "ללא טיפול מתאים, המחלה עלולה להדרדר עד לכדי עיוורון", אומר ד"ר ברקו.

בקרו באתר של ד"ר ברקו לפרטים נוספים >>> drberco.co.il 

מהם גורמי הסיכון העיקריים לקטרקט?

מלבד הגיל, קיימים מספר גורמי סיכון שמסוגלים להשפיעה על קצב ההתפתחות של הקטרקט:

1. מחלת הסכרת – ובפרט כאשר היא איננה מאוזנת לאורך זמן רב.
2. חשיפה לקרינת השמש – שכן קרני ה-UV עלולות להאיץ שינויים בחלבוני העדשה.
3. הרגלי חיים לא מיטיבים – בעיקר עישון וצריכת אלכוהול בכמויות גדולות ולאורך זמן.
4. נטילת תרופות סטרואידליות  – שימוש תכוף וממושך בסטרואידים מכל סוג מזרז התפתחות של קטרקט מוקדם.
5. טראומות תוך-עיניות – פציעות, חבלות ומכות יכולות לעורר שרשרת תהליכים שתוביל לקטרקט.

איך נזהה שמדובר בקטרקט?

תהליך התפתחות הקטרקט נוטה להיות איטי והדרגתי, ולעיתים המטופלים לא יחושו בכלום עד שהעדשה הופכת לעכורה מאוד. ד"ר ברקו מסביר שהדבר לעיתים קרובות מקשה מאוד על הזיהוי המוקדם. 

עם זאת, ישנם מספר סימנים מקדימים שזיהויים יכול לעזור בהתאמת טיפול מתאים בזמן:

• התדרדרות הדרגתית באיכות הראייה: אחת התלונות הנפוצות ביותר היא טשטוש ראייה או סימנים מדאיגים אחרים שמרמזים על ירידה באיכות הראייה. בדרך כלל התחושה מתוארת כ"התבוננות דרך חלון מלוכלך" או "ערפל", ולעיתים קרובות המטופלים ירגישו בכך בעת הניסיון לכתוב ולקרוא.
• שינויים בקליטת צבעים: כאשר העדשה מאבדת מצלילותה, הצבעים יכולים להיראות חיוורים, דהויים ואף בעלי גוון צהבהב אופייני. מטופלים רבים מגיעים למרפאות העיניים עם התלונה הזו לאחר שהם מנסים לצפות בטלוויזיה, בתמונות, ביצירות אומנות וכדומה.
• נטייה מורגשת לסנוור: הקטרקט עלול להגביר את רגישות העין לאורות חזקים, מאחר שהאור שמגיע אל העדשה אינו מתפזר בצורה אחידה. במקרים רבים המפגש הראשון עם התופעה הזו יהיה בזמן הנהיגה בשעות הלילה, כאשר תאורת הכביש עלולה להרגיש פתאום מסנוורת ולהפריע לראייה.
• שינויים תכופים במספר של המשקפיים: אחת התופעות השכיחות, שהרבה מטופלים לא מודעים שעלולה לנבוע מקטרקט. אם מספר המשקפיים גדל בפתאומיות ובתכיפות מוגזמת, ייתכן שהסיבה היא שינויים בחלבונים המרכיבים את העדשה התוך עינית.
• ראייה כפולה חד-עינית: או בשפה הרפואית: "דיפלופיה". הקטרקט גורם לעיתים לתופעה הזו, מכיוון שקרני האור שפוגעות בעדשה העכורה אינן נשברות בצורה אחידה.

חשוב להבין: ככל שנקדים לאבחן ולטפל בקטרקט בשלב מוקדם יותר, כך גוברים הסיכויים לעבור את הניתוח בהצלחה וללא סיבוכים. 

האם תמיד יופיעו סימני אזהרה לפני התפתחות קטרקט?

כששאלנו את ד"ר ברקו את השאלה הזו, הוא הסביר ש"הקטרקט עלול להתפתח בהדרגה מבלי שהמטופל יחוש כלל בהבדל או בהשפעה על הראייה."

במקרים רבים, התסמינים הראשוניים יהיו עדינים וקשים לזיהוי, מה שלדברי ד"ר ברקו "מדגיש עוד יותר את החשיבות של פיתוח מודעות לקבוצות וגורמי הסיכון העיקריים."

יחד עם זאת, חשוב לציין שתסמיני הקטרקט מאפיינים גם מחלות עיניים אחרות, ולכן חשוב להגיע לאבחון מקצועי אצל רופא עיניים מומחה, שיבצע דיאגנוזה ואבחנה מבדלת בהתאם לתסמינים.

לקריאת מאמרים נוספים במגזין >>>

איך מתבצע תהליך האבחון והתאמת הטיפול?

אם הבחנתם בתסמינים שמעלים חשש לקטרקט, השלב הבא הוא כאמור לגשת לבדיקת רופא. 

הטיפול הסטנדרטי והאפקטיבי ביותר הוא ניתוח קטרקט, ואין דרך לרפא את המחלה בעזרת טיפול שמרני בלתי פולשני. 

עם זאת, לפני שהרופא ימליץ על הניתוח, הוא ישלים את תהליך האבחון כדי לאפיין את סוג הקטרקט ודרגת החומרה שלו. 

האם זיהוי מוקדם מאפשר למנוע קטרקט?

למרבה הצער, אי אפשר למנוע את התפתחות הקטרקט, שכן לעיתים קרובות הוא נובע משילוב של גורמים וכחלק מתהליכים טבעיים של התנוונות העין עם הגיל. 

החשיבות של זיהוי מוקדם של תסמיני הקטרקט טמונה ביכולת לקבל טיפול בשלבים מוקדמים, לפני שיש פגיעה באיכות החיים. יתרה מזאת העדפה היום היא לנתח בשלבים לא מתקדמים, אז לא צריך להשקיע הרבה אנרגיה בתוך העין על מנת לפרק את העדשה, כך הסיבוכים נמוכים יותר וההחלמה מהניתוח מהירה יותר. 

למי שנמצאים בקבוצת הסיכון ורוצים לשמוע על בריאות העיניים, ההמלצה היא להקפיד על שימוש במשקפי שמש, תזונה עשירה בוויטמיני C, E ובטא-קרוטן, שמירה על רמות סוכר מאוזנות והימנעות מהרגלים מזיקים כמו עישון, ואיזון גורמי סיכון נוספים כמו היפרליפידמיה (כולסטרול).

***התוכן המופיע במאמר זה מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או בדיקה על ידי רופא עיניים מוסמך. מאחר שכל מקרה רפואי הוא אינדיבידואלי, חשוב להיוועץ ישירות עם הרופא המטפל לצורך בחינת המצב האישי, קבלת הסברים מקיפים על הטיפול וקבלת החלטות רפואיות מושכלות.