-
במלאות שנתיים למלחמה, גיבור ישראל ד"ר יאיר אנסבכר, חוקר ביטחון ולוחם לוט"ר שהשתתף בקרבות בדרום בשמחת תורה, מתיישב לשיחה מיוחדת עם כתב מגזין 'סוכות אינפו', במהלכה הוא משתף על: האזהרות הרבות מהן התעלמו לפני הטבח, הנס הגדול של המלחמה, מה ישראל צריכה לעשות כדי לנצח, וגם: הספר שהוציא בברכת הרבי • מאת: יוסי סולומון • לראיון המלא
אנסבכר בראיון לכותב השורות. צילום: שלום קריפוריוסי סולומון|י״ד בתשרי ה׳תשפ״ויוסי סולומון, מגזין סוכות אינפו
במלאות שנתיים למלחמה, מתיישב גיבור ישראל ד"ר יאיר אנסבכר לשיחה מיוחדת עם כתב מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, במהלכה הוא משתף על: האזהרות הרבות מהן התעלמו בכירי המדינה לפני הטבח, הנס הגדול של מלחמת שמחת תורה, מה ישראל צריכה לעשות כדי לנצח, וגם: הספר שהוציא בברכת הרבי.
לפי מחקר שעשית שנים לפני טבח שמחת תורה, הרגשת וידעת כבר שתהיה מלחמה, מה עשית כדי להזהיר את מקבלי ההחלטות וכיצד הם הגיבו?
"נכון. הייתי שייך ליחידת מילואים מיוחדת במשך כעשור קודם, ובה עסקתי במחקר, בעקבות זאת יצא לי להיות במקומות אסטרטגים רבים ולקבל תמונת מצב של המתרחש בצה"ל בפיקודים השונים ובשטח.
מלבד פעילותי הצבאית, עבדתי גם בפורום קהלת (מכון מחקר אזרחי).
בשנת תש"פ (2019) פנה אלי מנכ"ל קהלת מאיר רובין וביקש שאקים מחלקת מחקר שתחקור כמה ישראל מוכנה לשלשה דברים: א') מגיפה עולמית ב) רעידת אדמה ג) מלחמה.
אמרתי לו: "אני נמצא בצבא ומוטרד מאוד ממה שקורה", מאיר השיב: "תחקור מה שאתה רוצה, אתה הבוס", ואז אפשרו לי לעבוד חופשי עם מימון מלא למה שהייתי צריך.
בתוך זמן לא ארוך גיבשנו צוות של מומחים שהגיע למסקנה אחת: ישראל לא מוכנה למלחמה, ודרך ההכנה למלחמה לוקה בחסר, כאשר ישראל מתנוונת מהביטחון הלאומי שלה כבר 40 שנה – את זה כתבתי בספרי 'כארי יתנשא' שתכננתי להוציא לפני המלחמה ובו להזהיר את ישראל ממלחמה גדולה, אך לצערי לא הספקתי להוציאו לאור לפני הטבח.
במקביל לכתיבת הספר, נקטתי במספר פעולות שדרכם הזהרתי את מקבלי ההחלטות, אך הם בחרו לזלזל בכך וטענו שאנחנו מחרחרי מלחמה ושהם יודעים טוב מאיתנו.
כמו כן, הזהרנו בפורום קהלת שלא לפרק את כיתות הכוננות בדרום ולא לקחת להם את הנשק – דבר שהתברר כקריטי מאוד ביום הטבח, אך לצערנו לא הקשיבו לנו.
עוד עשינו סימולציות של מלחמת לבנון הבאה והעברנו את זה למטכ"ל.
כך, למעשה עשינו המון פעולות כדי להזהיר מהמלחמה.
חצי שנה לפני המלחמה, חבר טוב שלי ליחידה החליט לעזוב את היחידה מסיבות אישיות, החלטתי לעזוב יחד איתו, אך לא לפני ששאלתיו: "מה יקרה אם תפרוץ מלחמה, למי נצטרף כדי להילחם?" והוא השיב לי: "אל דאגה, נלך ללוט"ר".
ואז, בבוקרו של חג שמחת תורה פורצת המלחמה הנוראה, איפה זה תפס אותך ומה עשית?
"היה לי חג סוכות קשה, לא יודע למה, יש בי עולמות רוחניים וצבאיים, לא הצלחתי להיות שמח. בליל שמחת תורה היה טירוף, שמחה אדירה, הלכתי לישון בתחושה טובה. קמנו בבוקר, בשעה שמונה, אני אומר לאבא שנלך למקווה.
"אנחנו בפתח הבית ופתאום אני שומע משהו שנשמע כמו אזעקה, אבא שלי אמר לי 'אזעקת אמת'. אני זינקתי. ראיתי תמונה של הרכב הלבן בשדרות עם המחבלים, הבנתי שזה לא פיגוע טרור אלא מלחמה.
הערתי את אישתי ואמרתי לה יש מלחמה, תוך חמש דקות יצאתי מהבית, אבא שלי הביא לי תפילין. רצנו למתקן באדם, הבסיס של היחידה של הלוחמה בטרור, תוך עשרים דקות יצאנו במהירות לדרום.
במקביל, בגלל שהייתי ערוך למלחמה וכבר בשעה 12:00 כשראיתי שחיזבאללה לא פלש גם, הבנתי שהיה לנו נס גדול ועם ישראל ניצל, נשלחתי על ידי דובר צה"ל בימים הראשונים למלחמה לאולפני התקשורת, ומשם התחלתי לרומם את רוח העם ולהסביר את גודל הנס שהיה לנו בכך שחיזבאללה לא פרץ במקביל עם החמאס, ושלמעשה בכך ניצלנו".
מה ראית במהלך הקרבות בעוטף?
"אנחנו מגיעים לצומת ויושבים שם מחבלים, מאות כלי רכב הפוכים. אני לא מתרגש, אני יודע שזה מה שקורה, אבל אתה רואה מחזות קשים".
אנחנו מקבלים משימה על 'ניר יצחק'", הוא מספר: "מגיעים לצומת שוב מחבלים, פורקים ויורים, גומרים אותם וממשיכים לנסוע ואז עוד היתקלות. יושב על ידי קצין האג"מ ואמר לי "סע, אם לא אני עובר רכב", נסעתי מיד ובדרך ראינו מתקן צבאי, היו שם מחבלים, רב סרן א' הרים רחפן לאוויר ובשביר שניה מצאנו וחיסלנו אותם. המחבלים רצחו הרבה חיילות שם".
לדבריו: "אנחנו מגיעים לקיבוץ, רואים דברים קשים. מצאתי את עצמי כמו סבא שלי, הוא ניצול שואה, הוא בשואה מצא את עצמו עושה מלאכות שיהודי ירא שמיים צריך למצוא את עצמו עושה, אני מוצא את עצמי עוצם עיניים ליהודים, כשברקע יש קרבות, עושים קדיש, מכבדים את הנפטרים.
אתה הולך בקיבוץ, הכל יפה, אבל אתה הולך בתוך שדה קרב. אתה לא יודע מאיפה יבוא המחבל. מכל כיוון אמור לבוא מחבל. זה קשה".
אתה טוען שהמלחמה זה נס, איך אתה יכול לומר שמלחמה שבה נרצחו כ-2,000 יהודים זה נס?
"התשובה האמיתית היא: שלא כל הניסים יש להם את אותו טעם, יש ניסים "מתוקים", לדוגמה: מחבל שהיה ח"כ בפרלמנט הטורקי, התמוטט למוות במהלך נאום שנאה נגד ישראל, אבל יש גם ניסים "כואבים", כמו: חבר שהכרתי בתחילת המלחמה ונפצע קשה בעמוד השדרה, ולמרות זאת חזר ללכת, זה נס כואב ומפחיד, אבל גם זה נס.
בליל הסדר, אנחנו יורדים לפרטי פרטים של המכות שהביא ה' על המצרים, כדי להבין את הניסים שעשה לנו הקב"ה.
גם במלחמה הזו, הניסים מסתתרים בתוך מעשי אדם – לדוגמה: הביפרים וכו'.
בשביל להבין את הניסים, צריך לרדת לפרטי פרטים, וזה מה שאני עושה בספרי 'עם כלביא יקום' – מפרט את כל ניסי המלחמה לפרטי פרטים שמסבירים איך המלחמה שינתה את המזרח התיכון לטובת ישראל".
היכן אתה מרגיש את הרבי איתך?
"בערב ראש השנה בשנה שעברה, הלכתי להתפלל באוהל הקדוש, ביצאתי ממנו, עברתי בלובי הכניסה ושם ראיתי וידאו של הרבי, בו הרבי מברך מישהו בברכת שנה טובה ומתוקה עם הרבה מאוד חיות והתלהבות ואמר לו שהוא צריך לכתוב ספר על הניסים, לתרגם לאנגלית ולהפיץ כאן בארה"ב.
הרגשתי שהרבי מדבר אלי, ולקחתי על עצמי לכתוב את הספר 'עם כלביא יקום' שבו אני מפרט על ניסי המלחמה, ובימים אלה – חג סוכות – אני שוהה בפלורידה וברצוני להגיע לכמה שיותר בתי חב"ד באזור ולהעניק שם הרצאה על ניסי המלחמה ולחלק את הספר, בדיוק כפי שאמר הרבי", אומר יאיר וממשיך לסיפור מראשית המלחמה.
"אחרי שסיימנו את הלחימה בלילה הראשון למלחמה", מספר יאיר. "יום הכי ארוך שהיה לי ולכל תושבי ארץ ישראל. בלילה לא הצלחתי לישון, תחושות קשות.
ואז מגיע בוקר. מה עושה יהודי בבוקר? מתפלל. אבל אני לא רוצה להתפלל, לא מצליח להתפלל. היה לי קשה לדבר עם הקב"ה כמו לטפס על קיר חלק. מה עושים במצב כזה?
פתחתי כרך של 'אגרות קודש', אומר אנסבכר בחיוך, ושאלתי את הרבי 'מה קורה פה?! איך מתפללים??"
הרבי עונה לי כך: "יהודי צריך להתפלל, ואם אינו יכול ואין לו הרגש ישים עצמו כאיש אחר והוא איש ישראל".
אתה לא אתה, למה קשה לך? כי אתה "אתה". מעכשיו אתה לא "אתה", אתה לא יאיר אנסבכר, אתה איש ישראל עכשיו!
פתאום זה נתן לי כוח! נעמדתי, התפללתי, דיברתי עם הקב"ה. ואז הרגשתי שאת החלק הקשה עברנו והקב"ה אתנו".
מה ההלך רוח בעם?
"עם נפלא ביותר, ובריא – גם רוב מחנה השמאל קצו ברעיון של 'מדינה פלסטינית'.
היום יש קוצנזוס בעם להפוך את עזה לשטח ישראלי, דבר שלא היה בכל ההיסטוריה שלנו מהקמת המדינה".
האם אתה חושב שישראל עושה הכל כדי לנצח?
"לצערי אני חושב שישראל לא עושה את המוטל עליה כדי לנצח, מורחים את המלחמה הזו ללא סיבה.
בתקופת מלחמת שלום הגליל, אמר הרבי שישראל לא צריכה להתחשב בעמדת אומות העולם, אלא להילחם ולנצח, אבל אני רואה שגם במלחמה הזו ישנם כל מיני שיקולים זרים שמונעים מאיתנו לנצח וזה הדבר הכי קשה בשבילי – יותר מהדברים הקשים שראיתי.
איך ננצח את המלחמה?
"אנחנו בעיצומה של מלחמת עצמאות שניה ואנחנו חייבים לנצח בה בעזרת ה', חייבים להחליף מנהיגות בשביל זה.
הניצחון מוכן, רק צריך לעשות, אבל במקום לעשות, התחילו המנהיגים הישראלים באמירות מה הם לא מוכנים לעשות: לא מוכנים לעשות מצור, לא מוכנים לכבוש שטח ולהתיישב בו וכו', ממילא – איך אפשר לנצח ככה?
זה ממש כמו המשל: שלבן אדם יש קן צרעות בתוך הבית, הוא מזמין מדביר ומבקש ממנו לחתוך את הקן, המדביר משיב: "אין לי אפשרות, אנחנו שומרים על הטבע", אומר לו האיש: "תשים רעל בקן", עונה המדביר: "אי אפשר, זה מערכת אקולוגית", שואל אותו האיש: "אז מה עושים עם קן צרעות?", עונה המדביר: "קח את הידיים שלך, תכניס אותם חשופות עמוק לקן, תראה שאתה מזהה רק את הצרעות הלוחמות".
שואל אותו האיש: "איך אני מזהה?", עונה המדביר: "פשוט, אם זה עוקץ, סימן שזו צרעה לוחמת, או אז תשלוף אותה עם פינצטה החוצה ושים אותה בצד".
זה מה שעושים כבר שנתיים ברצועת עזה! יש פעולות שאם רוצים לנצח, צריך לעשות וזה ההומניטרי ביותר – לפי סקרי עומק בעזה, העזתים רוצים לצאת מעזה, ישראל רק צריכה לפתוח להם את הדלת".
להזמנת הרצאות, צרו קשר בווטסאפ: 16468011770+
תגיות: יאיר אנסבכר, יוסי סולומון, מגזין סוכות אינפו תשפ"ו, מלחמת חרבות ברזל
כתבות נוספות שיעניינו אותך: