כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק

זלמן צרפתי, בית משיח

בשלושים וחמש השנים האחרונות מאז הקים אותו הרבי, הפך ארגון צבאות ה' לאימפריה של ממש. מאות סניפים פועלים ברחבי הארץ, בקהילות חב"ד, בערים ובישובים רבים ונהנים מידי שבוע משעת פעילות עשירה ומגוונת, ממבצעים מיוחדים ומתכניות לימודים וחוברות מושקעות ומרתקות. עשרות אלפי ילדים רשומים כחיילי צבאות ה', משתתפים מידי חודש במשימות ועולים בדרגות כהוראת הרבי. דיסק צפייה חודשי לילדים מופק מידי חודש, רשת של קעמפים וקייטנות פועלים בכל רחבי הארץ תחת הארגון וכמובן ימי צבאות ה' בהם מתאספים אלפי חיילי צבאות ה' מכל הארץ ליום חוויתי מיוחד שמסתיים ב'ראלי' ענק בהשתתפות אלפי החיילים ושבתות ארגון בהשתתפות אלפי חיילים וחיילות צבאות ה'.

אולם לא ביום אחד הפך ארגון הנוער הרשמי של הרבי לאימפריה. לפני שלושים וחמש שנה, היה צבאות ה' רעיון חדש ומהפכני של הרבי. מי שהרים אז את הכפפה והקים את הארגון בארץ הקודש בברכתו של הרבי הוא הרב דוד נחשון יו"ר ניידות חב"ד באה"ק.

הרב נחשון זכה לאין ספור קרובים נדירים ומיוחדים מהרבי. ומאות מכתבים, מענות והתייחסויות לפעולותיו בכלל. הרבי ליווה את הקמת ארגון צבאות ה' באה"ק על ידי הרב נחשון. על כל צעד ושעל קיבל הרב נחשון הנחיות ברורות על אופן ניהול והתפתחות הארגון. הרבי בירך על הפרסומים והחומר המודפס שיצא לאור על ידי צבאות ה' וכמה פעמים אף העיר על נושאים מסויימים ויזואליים ותוכניים.

בקשר עם שלושים וחמש שנים להקמת "צבא הילדים של הרבי", בחג הסוכות ה'תשמ"א, פנינו לרב נחשון, כדי לשמוע על ימי הבראשית וייסוד צבאות ה' בארץ הקודש ועל הדרך הארוכה שעשה הארגון מאז ועד היום.

איך הכל החל?

"הרבי הקים את צבאות ה' בשנת הקהל — ה'תשמ"א בחול המועד סוכות. הרבי התוועד בסוכה והשמיע שלש שיחות. תחילה דיבר הרבי על הקשר של שנת הקהל לילדים, על יסוד הפסוק 'הקהל את העם — האנשים הנשים והטף' ואז הכריז על הקמת ארגון "צבאות ה'" שמטרתו להילחם ביצר. הרבי ביקש שכל הילדים ירשמו לארגון ויפעלו על חבריהם להצטרף לארגון.

"בשיחה השנייה החל הרבי להתוות את אופיו של הארגון. הרבי הרבה להשתמש במונחים צבאיים. הוא הסביר שהארגון יתנהל כמו צבא רוחני. וכמו בצבא, החיילים בצבאות ה' חייבים לדעת שזה לא משחק חס–ושלום אלא עניין רציני, הרבי אמר שהחיילים צריכים לציית לפקודות השם–יתברך גם כשאין מבינים. ושלא להתנהג על–פי מה שנראה לילדים, אלא על–פי פקודות השם, מפקד הצבא, שרק הוא יודע מה טוב באמת עבור הצבא.

"בשיחה השלישית דיבר על כך שבצבא נהוג לערוך מידי פעם מצעד "פאראד", ולהעניק דרגות ואותות הצטיינות לחיילים. בהמשך הרבי ביקש לערוך מידי פעם כינוסים כאלו בהם יינתנו ציונים לשבח ופרסים עבור מילוי משימות.

"זה היה למעשה כנס היסוד של תנועת הנוער העולמית של הרבי "צבאות ה'". זה היה שנת הקהל והיינו אצל הרבי עם כל המשפחה. מעניין שזמן מה קודם לכן, הרבי אמר לי ביחידות בי' שבט בקשר לעניין פנים חב"די שהתרחש אז בעירנו: בנוגע לכל ההפרעות וההצקות שיש לך, שיהיה אצלך אכן כמו שכתוב בפסוק "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" שירדו כל המניעות והעיכובים והקטרוגים וההתנגדות.

"אחרי אותה שיחה בחול המועד סוכות, הייתה התעוררות גדולה בקשר לצבאות ה', ובשמחת תורה, זכיתי לקירוב מיוחד, שבמבט לאחור הבנתי שהוא היה קשור קשור לתפקידי בצבאות ה'.

"היה זה בהקפה החמישית. השנה הייתה שנת הקהל, הייתי שם כאמור, עם כל המשפחה. היה לי אז מקום קבוע ליד הבימה, די קרוב לרבי. עמדתי שם עם הבן שלי ברלה שהיה בן שש. לקראת ההקפה החמישית, הרבי ביקש שכל הילדים יבואו להקפה ביחד עם המדרכים והמורים שלהם. אפשר לומר שזו היה ההקמה המעשית של צבאות ה'. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הרבי עשה מעשה פומבי הקשור לצבאות ה'.

"כולם ראו שהרבי מתחיל ללכת להקפה, התחילו דחיפות איומות, הגישו לרבי את הספר תורה והוא התחיל ללכת. הרבי התקדם והלך לכיוון המדרגות. בני ברלה עמד על הבימה של הרבי, ואני לא רחוק ממנו, רציתי שהבן שלי ינשק את הספר וניסיתי לשלוח אותו אותו לכיוון הרבי. אבל הוא כנראה נלחץ מכל הבלגן והחל לבכות.

"פתאום הרבי ראה את הבן שלי בוכה. הוא נעצר, הסתובב, חיפש אותי במבטו ואמר לי "גי דו אויך מיט אים" (= תלך גם אתה איתו). הרבי ביקש שאעלה גם עם הילד להקפה של הילדים. לא ידעתי מה לעשות, כי ההקפה הייתה מיועדת רק לילדים ולמדריכים, ולא הייתי שייך לא לאלו ולא לאלו.

"ואז הרבי נעמד במדרגה בתחילת השביל, ופשוט המתין וסימן שאכנס עם הילד. אני רציתי לנשק את הספר, נוצר מצב שאני נכנסתי ועמדתי מול הרבי. ממש מול פניו הק' אולי במרחק של כמה עשרות סנטימטרים מהפנים של הרבי. לא יכולתי להסתובב ולהפנות גב לרבי, הרבי המשיך להתקדם לכיוון הבימה ואני התחלתי לפסוע אחורנית, הרבי מתקדם, ואני עומד מולו והולך אחורנית.

"בינתיים התחילו לזרוק ילדים מכל הכיוונים, ילדים צרחו והייתה שם מהומה גדולה. אבל הרבי הסתכל לי לתוך העיניים והמשיך ללכת כאילו אין איש מסביב. אני הבטתי בפנים של הרבי והתחושה הייתה שמימית, כל מי שהיה שם וראה את הפנים של הרבי הרגיש שהרבי לא היה שם, הרבי היה במקום אחר, ממש ראו את זה, ככה הרבי הלך איתי פנים בפנים עד לבימה.

"כשהגעתי לבימה, התיישבתי על הרצפה. כל הזמן זרמו עוד ועוד ילדים והגענו כשעל הבימה נערמו מאות ילדים. היה שם דוחק עצום והרבי הורה לכל המורים והמדריכים לצאת. כאן הרבי סימן באצבע גם לי, להשאיר את הילד ולצאת. עשיתי כמו שהרבי הורה לי, אבל הרגעים הספורים הללו נחרטו בי עמוק. אלו רגעים שאני חי אותם בצורה עוצמתית עד היום הזה. יותר מאוחר, הבנתי שאולי ברגעים הללו על הבמה בהקפה של הילדים, הרבי הועיד לי בהמשך את התפקיד של צבאות ה' הקשור לילדים".

הרבי משתתף בהוצאות צבאות ה'

כאמור, שימש הרב נחשון באותם הימים כמנכ"ל ניידות חב"ד בארץ הקודש. הרב נחשון החל את פעילותו כמה שנים קודם לכן בהוראתו של הרבי. "כבר עבדנו אז כמה שנים כניידות חב"ד. הפעילות התרכזה בהתחלה בעיקר באזור הצפון ואחר כך, בהוראת הרבי בתשמ"ג התחלנו לפעול בכל הארץ".

שימשת אז כמנכ"ל ניידות חב"ד, איך הגיע הרעיון להתעסק עם צבאות ה'? 

"הייתה לנו פעילות גדולה מאוד עם חיילים, אזרחים וגם עם ילדים", מספר הרב נחשון, "היינו עוברים עם הטנק בערך פעם בשבוע בכל ישוב, ועושים פעילות עם הילדים. הילדים אהבו את הפעילות, וממש חיכו לנו בכניסה ליישובים וכשהטנק היה נכנס, הילדים היו רצים לצידו ומלווים אותו עד למקום בו היה חונה במרכז הישוב. זה נהיה פולקלור בישובים.­­­ ככה היה לנו קשר עם המון ילדים. וכשהרבי דיבר על צבא של ילדים התשתית הייתה מוכנה, מיד הרמנו את הכפפה ונכנסנו לעניין במלוא המרץ".

הגעתי לארץ ישראל, הרבי דיבר על הקמה מידית של צבאות ה', הדבר הראשון שעשינו היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלנו. הרבי ביקש שנרשום את הילדים וכך עשינו. רשמנו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדנו עם רשימות במחברות גדולות. אני זוכר שעבד אז בניידות חב"ד הרב שלמה פרנק, כיום רב שכונה בעכו, הוא היה אז בחור צעיר והוא הכין כרזה ענקית שהייתה תלויה במשרדי ניידות חב"ד בנצרת עילית ובה מפה של כל המועדונים הפעילים וכמה ילדים רשומים לצבאות ה' בכל יישוב.

"עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל".

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'.

רק אתם התעסקתם אז בצבאות ה'?

"בתחילה גם הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק החלה לפעול בעניין הם אספו את כל השמות של הילדים שהיו רשומים בבתי הספר של הרשת ורשמו אותם כחיילים בצבאות ה'. מי שריכז אז את כל העניין מטעם הרשת היה הרב ישראל הלפרין שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

"אולם לאחר זמן לא ארוך, הגיעו אלי חברי הנהלת הרשת הרב משה סלונים והרב זושא וילימובסקי ואמרו לי שזה לא מה שהרבי רוצה, ולמרות הרצון הטוב של כל העוסקים בדבר, הרבי לא רוצה שהפעילות תתקיים במקביל על ידי כמה ארגונים ושאותה פעילות תתקיים על ידי כמה ראשים. הם דיברו על החשיבות והצורך שיקום ארגון אחד ארצי רשמי ומסודר שירכז את כל הפעילות של צבאות ה' בארץ הקודש. הם אמרו שהם לא מתאימים לנהל ארגון כזה, ומתוך כל מי שעסק בזה עד היום, לדעתם אנחנו עשינו זאת בצורה הטובה ביותר ולכן, הם אמרו, שאקח על עצמי את ניהול הארגון ושאעמוד בראשו.

כיוון ששניהם היו חברים בהנהלה של 'ניידות חב"ד', יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק, והיינו יושבים לעיתים תכופות לדון בענייני הניידות ובעסקנות חב"ד בארץ הקודש, נעניתי לבקשתם ונטלתי על עצמי את ייסוד והקמת תשתית ארצית מאורגנת לצבאות ה' בארץ הקודש".

כך הוקם ארגון צבאות ה' בארץ הקודש

הרב נחשון, הטנקיסטים וכל הצוות שעבדו בצבאות ה' המשיכו לעבוד במלוא המרץ. ולקראת י"א ניסן, החליטו בצבאות ה' לארגן פעילות מיוחדת, בה כל הילדים הרשומים במועדונים יתנו מתנה לרבי מעשים טובים.

"התארגנו היטב למבצע, המדריכים הסבירו לילדים, שרובם לא היו דתיים, על יום ההולדת של הרבי, על העניין של החלטות טובות ועל הרעיון של לתת מתנה לרבי. המבצע ברוך ה' הצליח למעלה מן המשוער. לא ידענו איך הילדים יקבלו את זה, אבל ההיענות הייתה מדהימה, כל ילד כתב את ההחלטה הטובה שלו, את מה שהוא מקבל על עצמו כמתנה לרבי.

"אחרי שכל הדפים הגיעו אלי עם כל ההחלטות הטובות של הילדים, לקחתי את כל החבילה הענקית של הדפים ושלחתי אותה לרבי. לחבילה צירפתי גם מכתב אישי עם בקשות ברכה. זמן קצר לאחר מכן, יצא מענה מהרבי ובו ברכות לכל הבקשות האישיות שלי, ובסופו צירף הרבי מכתב נוסף:

"לכל אחד ואחת מחיילי/ה צבאות השם

איזור הצפון באה"ק ת"ו

ה' עליהם יחיו.

שלום וברכה

מאשר הנני קבלת המכ' וכו' וכאן הוסיף בכתב יד 'ותשואות חן תשואות חן על המתנות'

ותשואות חן על הברכות. וכבר מילתי' אמורה בתוה"ק: ואברכה (ה' מקור הברכות) מברכיך, בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר.

בברכה לחג פסח כשר ושמח" וכאן הוסיף בכתב יד "ולהיות חיל בכל".

מ. שניאורסאהן

הפעילות מתרחבת באופן רשמי לכל הארץ

"הפעילות הלכה והתרחבה. סניפים חדשים ומועדונים נפתחו. באופן רשמי עבדנו רק באזור הצפון, אבל בפועל, כבר התחלנו לגלוש עם הפעילות למרכז ואפילו לדרום. בשנת תשמ"ג קיבלנו מהרבי את המענה הוהוראה לפעול בכל הארץ. אגב, מעניין שכבר אז הרבי צפה את צרות העין של אחדים מהתפשטות הפעילות של ניידות חב"ד וצבאות ה' וכתב:  "לפלא שעוד לא התחיל ה'ויצעקו' שהוא הולך ומתפשט בהפצת המעיינות בכל אה"ק, ולאחרים אף התחלה לא הייתה" כך כתב לי הרבי.

"בעקבות המענה הברור של הרבי, פעילות ניידות חב"ד הורחבה באופן רשמי בכל הארץ ואתה כמובן פעילות צבאות ה', אלפי חיילים נוספים נרשמו, השתתפו בפעילויות, מילאו את המשימות ועלו בדרגות.

"הרבי כל הזמן המשיך לעודד והתייחס מאוד ברצינות לכל הנושא הזה של צבאות ה'. היו אפילו ניסים שהתרחשו מסביב לזה. אני אישית הייתי מעורב בשני מקרים בהם ביקשו מהרבי ברכה לילדים שחלו במחלות ה"י. ובמקרה אחד הרבי שאל האם הילד רשום בצבאות ה'? כמובן שמיד מיהרנו לרשום אותו והילד הבריא. במקרה השני, ביקש הרבי להעלות את הילד בדרגה. כמובן שעשינו זאת וגם כאן הילד הבריא באורח פלא. פעם גם פנה אלינו הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה בבקשה לרשום ילד שהיו לו בעיות בריאות לצבאות ה' בעקבות הוראת הרבי, וגם כאן הילד החלים באופן ניסי.

"עובדה נוספת שהגדילה מאוד את הפעילות של צבאות ה' באותה תקופה, הייתה בעקבות היציאה של בחורים לשבתות במסגרת ניידות חב"ד. התחלנו אז להפעיל 'בתי חב"ד ניידים בשבתות' בישובים רבים. בחורים היו מקבלים את כל צורכי השבת ויוצאים עם טנק לישוב. שם הם היו מתפקדים כבית חב"ד לכל דבר אם זה בסיוע או תפעול בית הכנסת, פעילות עם ילדים, שיחות עם בני נוער ותושבים הכל היה מתבצע מהטנק. אגב, בזכות אותה פעילות בישובים, עליה קיבלנו עידוד רב מהרבי, נכנסו לא מעט רבנים מאנ"ש לכהן באותם ישובים, ורבים מבתי חב"ד שנפתחו מאוחר יותר בישובים בעיקר באזור צפון, נפתחו כהמשך לאותה פעילות של הטנקים. בפועל, אז הפעילות בשבתות הביאה המוני ילדים להירשם לצבאות ה'.

"במקביל, היו גם התארגנויות מקומיות של מועדוני צבאות ה' שפעלו בגיבוי מלא או חלקי של ארגון צבאות ה' הארצי. במקביל הארגון המשיך לגדול ולצמוח כאשר מלווים אותו כל העת תשובות ופתקים מהרבי ובהם ברכות ועידודים. "היינו כל הזמן מכניסים דוחות על הפעילות וכל הזמן מקבלים מענות בנוסח: נת' ות"ח ת"ח וכו' וכו' ואזכיעה"צ".

"באותה תקופה החלו בחברת אי.בי.אם. בארצות הברית לייצר את המחשבים הראשונים שלהם והחלטנו לקנות מחשב שירכז את כל הנתונים של חיילי צבאות ה'. נסענו במיוחד לחברת אי.בי.אם. המחשב עלה שלושים ומשהו אלף דולר, זה היה אחד המחשבים הראשונים שהוכנסו לשימוש משרדי בארץ. המחשב חיבר את כל הנתונים של כל החיילים, עקב אחרי היומן השבועי, דף המשימות והעליה בדרגה. כל ילד שהשתתף בפעילות, הוזן למחשב וזה אפשר לנו מעקב אחרי כל ילד והמצב שלו. היום כל אחד יכול לעשות את זה עם תוכנה פשוטה ומחשב נייד, אבל אז זה היה חידוש עצום שעלה הון, אבל זה היה שווה. זה עבד חזק מאוד".

לקראת חג השבועות ה'תשמ"ז, כבר היו רשומים למעלה מעשרת אלפים ילדים לצבאות ה'. טסתי לרבי ולקחתי איתי את הרשימות של כל עשרת אלפי הילדים. לפני שבועות הכנסתי לרבי את הרשימות לברכה עם שם הילד, שם האם, הישוב שממנו בא והדרגה שלו בצבאות ה'. היו אז ארבע מאות חמישים ישובים. צירפתי עם זה מכתב והכנסתי את זה לרבי".

שיחה חריפה ומסר מרגיע

בחג השבועות הרבי אמר שיחה שהייתה מאוד חריפה. בקהל ישבו עשרות רבנים ומו"צים כנהוג בחג השבועות, והרבי דיבר אליהם ברגש רב ותבע מהם לעשות ככל יכולתם כדי שעוד ילד יהודי ידע מה זה א' ב' ושמע ישראל. הרבי דיבר על כל מיני גופים רבניים ומנה את שמותם כשביניהם מנה גם את ועד רבני חב"ד ואמר שיש מאות אלפי ילדים יהודים בארה"ק שלא יודעים את צורת האות א' ולאף אחד לא אכפת מהם.

"אני התחלתי לחשוש שאולי הרבי לא מרוצה מהעבודה שלנו, אולי לא עשינו מספיק. ואז הרבי פנה אליי ואמר לי להגיד לחיים על כוס גדולה. באותו רגע הרגשתי כאילו הרבי אומר לי 'לא התכוונתי אליך'. זה היה עידוד גדול מהרבי.

"אחרי החג התקיימה יחידות כללית, כשעברתי ליד הרבי, הרבי הסתובב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר ושאל "האם כבר נתת לו את התשובות?"

"למחרת, נכנסתי למזכירות, הייתה שם חבילה עם עשרים ושלש תשובות שקיבלתי עבור כל מיני אנשים שהעבירו דרכי מכתבים. בראש ערימת המכתבים היה מונח המכתב שכתבתי לרבי שאליהם צירפתי את הרשימות של חיילי וחיילות צבאות ה'. במכתב היה כתוב בין ביתר "אני מבקש ברכה שיהיו חיילים נאמנים לכ"ק אדמו"ר שליט"א".

"הרבי כתב על המכתב "נתקבל והפלא ופלא ואזכעה"צ שיהיו חיילים נאמנים" והרבי סימן קו עם חץ לשורה בה כתבתי "נאמנים לכ"ק אדמו"ר שליט"א".

"קיבלתי את המכתב והייתי בהלם. אישית, מעולם לא נתקלתי בכאלו שבחים שהרבי כתב כך על פעילות. הרי ידוע שתמיד הרבי כתב לחסידים לפעול ולעשות עוד ועוד או שהרבי ענה נת' ות"ח. שאלתי אז את הרב יהודה–לייב גרונר מזכירו של הרבי האם הוא זוכר מענה כזה, "מאוד נדיר" הוא ענה לי".

אחרי פטירת הרבנית, עוד במהלך השבעה, דיבר הרבי על הקמת מוסדות לעילוי נשמת הרבנית. בתוך השיחה ביקש הרבי שכל מי שרוצה לעשות משהו על–שם הרבנית שיקבל רשות מרב על אתר כדי לוודא שאין בזה עניין של השגת גבול. הרבי הסביר שהנשמה של הרבנית בעולם האמת לא יכולה לסבול עניינים של השגת גבול ולכן כל דבר שהוא ע"ש הרבנית, צריך להיעשות בצורה ישרה ללא עניינים של השגת גבול.

"בהתאם להוראת הרבי, כינסנו ב–770 שלשה רבנים מאה"ק. ביניהם היו הגרמ"ש  אשכנזי ע"ה, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מיכאל אהרן הלפרין, וסקרתי בפניהם את כל הפעילות של צבאות ה' ובמעמד זה כתבנו לרבי על שלשה דברים חדשים שאנחנו רוצים לעשות לעילוי–נשמת הרבנית.

"הראשון היה לכתוב ספר תורה שיוכנס ויהיה באחד הטנקים. הדבר השני היה לרכוש טנק חדש והדבר השלישי היה להתחיל להוציא חומר חדש של צבאות ה' על–שם הרבנית.

"שלשת הרבנים חתמו על המכתב ועל כך שאין בהצעות האמורות חשש כלשהו של השגת גבול, ויצאנו לדרך. הדבר הראשון שנעשה היה לכתוב ספר תורה. ביום השביעי לשבעה לפני השקיעה במעמד מצומצם של חסידים התקיים מעמד של כתיבת ספר תורה בבית של הרבי ע"י הסופר הרב זירקינד ע"ה.

"ספר התורה אכן נכתב, בסופו של דבר הוא לא הוכנס לטנק. אלא ניתן לרבי במתנה. זה סיפור הקובע ברכה לעצמו ופורסם בעבר בבית משיח.

"בתשמ"ח התחלנו להוציא מפעם לפעם את בטאון במחנה צבאות ה'. ומתשמ"ט הוא יצא מידי חודש ע"ש הרבנית ע"ה. העיתון יצא מידי חודש בעריכת בלומה נחשון. והיה מושקע מאוד. בזמנו אפילו היו שמועות שהרבי התבטא בסגנון 'ללמוד מצבאות ה' איך להוציא חומר'. במקביל פתחנו במאמצים לרכוש טנק חדש והוא אכן נקנה חודשים ספורים לאחר מכן".

התייחסויות מופלאות

ידוע לנו על התייחסויות מופלאות ומיוחדות של הרבי ל'במחנה צבאות ה". תוכל לשתף אותנו?

"כל נושא העיתון קיבל מהרבי ליווי צמוד מהתחלה. המזכיר הרב בנימין קליין אמר לי פעם באותה תקופה, כי הגיליון של במחנה צבאות ה' נמצא בקביעות ליד השולחן של הרבי. כאמור, הגיליון יצא לאור לעילוי נשמת הרבנית, היה כתוב בכל עיתון לע"נ הרבנית הצדקנית וזכינו לעידודים נפלאים מידי חודש בחודשו.

"הצ'קים שקיבלנו מהרבי באותה תקופה, שהגיעו מ'מחנה ישראל' למוסדות חב"ד בארץ, יועדו בנפרד אחד לניידות חב"ד ואחד לצבאות ה'. זכיתי לקבל מידי שנה בפני הרבי הקפה אחת עם ספר התורה של משיח כש"ץ של קריאת ההקפה פעם מטעם הטנקים דאה"ק ופעם מטעם צבאות ה' זה היה.

"אחת התשובות המעניינות שקיבלנו אז הייתה במענה לגיליון של סיון תש"נ ודוחות פעילות של צבאות ה'. "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא (ספירת העומר, חג הפסח וחג השבועות) להצלחה רבה בתוככי עד לס' ריבוא בישראל אזכיר על הציון". והיו עוד תשובות רבות.

"למעשה היה מענה של הרבי על כל עיתון. מידי חודש היינו מכניסים והרבי היה מעיר מפעם לפעם. לעיתים הייתה זו הערה על ציור, תמונה או טקסט, וברוב הפעמים הייתה יוצאת מהרבי תשובה כללית וברכה כמו נתקבל, תשואות חן, וכו' אזכיר על הציון.

"לקראת חודש אלול הייתה בשער תמונה של מישהו תוקע בשופר עטוף בטלית. הרבי שאל איפה התפילין, כיון שאם זה צולם בחודש אלול, ביום חול, אז נהוג לתקוע אחרי התפילה מיד והתוקע אמור להיות בטלית ותפילין.

"פעם אחרת, לקראת ט"ו בשבט, הזכרנו בשער את שבעת המינים. והרבי הגיה וסימן שזה יהיה כמו הסדר בפסוק. אחרי מספר חודשים קיבלנו המלצה על גרפיקאי אמן ומומחה והוא התחיל לעצב את העיתון. כשהכנסנו לרבי את הגיליון הראשון שהוא עיצב, כתבתי לרבי שייתכן ששופר העניין של העיצוב מאז כניסתו של המעצב החדש. הרבי לקח את המכתב וסימן בעיגול וחץ את המילים 'שופר העניין'. כשהכנסנו את העיתון של חודש אדר כתב הרבי: נת' ות"ח ובפרט בחודש אדר שבריא מזליה ובכפלים. בדרך כלל היינו מדפיסים את המענות של הרבי בגיליון שלאחר מכן.

"בתמוז תשנ"ב, כשלשה חודשים אחרי כ"ז אדר, שלח לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מענה מהרבי נת' ות"ח כשהמילה ות"ח הייתה מודגשת עם קו מתחתיו. זה היה מענה על דף המשימות האחרון בענייני גאולה ומשיח שהכנסנו לרבי. הדף נכנס לרבי ערב כ"ז אדר. המענה יצא מידית, ולהשערתי הדף משימות נלקח לאוהל באותו יום בכ"ז אדר תשנ"ב.

"כיון שהעיתון היה יוצא בסיוע של ר' אבי טאוב, מידי חודש התפרסמה פרסומת של מפעל היהלומים NDC שבבעלותו. בפרסומת נראתה תמונת של ירושלים ממבט אווירי שבמרכזה עמד על תילו בית המקדש. גם על הפרסומת הזו הרבי עבר וענה נתקבל ותשואות חן.

"ההשקעה שלנו בעיתון הייתה עצומה. מי שייקח לידיו את גיליונות במחנה צבאות ה' של השנים ההם, הם נחשבים מושקעים ומושכים גם במושגים של היום. על אחת כמה וכמה, במושגים של אז לפני עשרים וחמש שנה ויותר. היה מדובר בלעשות פלטות ולוחות ועיצוב גרפי שרובו נעשה ביד על ידי אומנים. ודפוס בצבע מלא על נייר כרומו שהיה אז מאוד יקר.

"בכלל, ידוע שעיתוני ילדים זה עסק שמאוד קשה להחזיק. כיון שטווח הגילאים של קהל היעד הוא קטן יחסית. וכל הזמן צריך לעבוד על שיווק כדי להביא ילדים חדשים.

"אחד הקשיים הנוספים היה לכוון אל קהל היעד שהיה ילדים מכל סוגי המגזרים בעם היהודי. החל מילדים חרדים, ועד ילדי מושבים וקיבוצים וילדי שמנת ממשפחות בורגניות במרכז הארץ.

"ברוך ה' הייתה לנו סייעתא דשמייא גדולה בעניין הזה, ומידי חודש יצא עיתון מרתק ומעניין שכל הילדים מצאו בו עניין. ועד בית דין רבני חב"ד הוציא מכתב מיוחד בו הוא פנה לאנ"ש לעשות מינוי לעיתון, וכדי לשווק את העיתון בציבור הכללי, עבדנו אז עם חברת פרסום שהתמחתה בשיווק לילדים ועבדה בבתי ספר, והיו לנו באותן השנים אלפים רבים של מינויים".

בכל אותם השנים לא היה אף אחד אחר שפעל בשם צבאות ה'?

"מאז שקיבלתי על עצמי בעקבות בקשת הרב משה סלונים והרב וילימובסקי להקים את צבאות ה' בארץ הקודש, איש לא ניסה להשתמש בשם הארגון. מלבד עסקן אחד בודד שהצליח בערמה להחתים כמה מרבני חב"ד שכביכול הוא אחראי על צבאות ה'. הוא ניצל פרשיה מורכבת בה היה מעורב, וכשביקש את תמיכת רבני חב"ד במוסדותיו, השחיל לתוך רשימת המוסדות גם את צבאות ה'. אני פניתי מיד לרבי, ובעקבות כך הוציאו רבני חב"ד מכתב בו הם מבהירים כי מכתבם הקודם אינו פוגע במעמד העצמאי של צבאות ה' וניידות חב"ד.

"מעבר לזה, שום ארגון אחר בארץ ישראל, כולל ארגונים חב"דים שהוציאו חומר לילדים, מעולם לא השתמש בשם של ארגון צבאות ה'. זה היה ברור שצבאות ה' בארץ הקודש יש אחד, ליובאוויטש אינה הפקר, יש בעל הבית לבירה זו ולא כל הרוצה ליטול את צבאות ה' יבוא ויטול.

"גם בכל הכינוסים, אירועים ותוכניות לילדים שעשו ארגונים חב"דים כאלו ואחרים, מעולם לא היה מי שהעז להשתמש ללא רשות בשם הרשמי של הארגון שהוקם על ידי הרבי".

ומה התוכניות לעתיד?

"אנחנו נמצאים בפתחה של שנת הקהל. את צבאות ה' הקים הרבי בשנת הקהל, והרבי קישר את כל העניין צבאות ה' בקשר הדוק למצוות הקהל ולשנה המיוחדת הזו. השנה, אנו עומדים למנף ולהגביר את פעילות צבאות ה' עשרת מונים. זה כבר החל במהפך שהובלנו בסניפים כאשר חילקנו את כל הפעילות לשכבות גיל והעברנו את ההדרכה ממתנדבים למערך של מדריכים מבוגרים יותר ומקצועיים שיקבלו שכר. כמו כן הושקעה עבודה רבה בהפקת תוכנית לימודית וחומרי עזר מתאימים לכל שכבת גיל.

"מעבר לכל, כאמור, אנו מתכננים תנופה אדירה בכל פעילות צבאות ה' בכל האגפים והמחלקות בארגון כיאה וכראוי לארגון הרשמי של הרבי לילדי ישראל בשנת הקהל".