"שליחות בקוזומל זה לחיות ב'תודעה גאולתית'" • חיים שליחות

אבריימקה אייזנשטיין, חב"ד אינפו

אנו שמחים להגיש לגולשים את המדור השבועי 'חיים שליחות' במסגרת המגזין השבועי שישי אינפו, בו מידי שבוע אנו מארחים את אחד משלוחי הרבי מלך המשיח בארץ ובעולם, על הפעילות. את השליח הרב דודי כפלין – שליח הרבי מלך המשיח ומנהל בית חב"ד בקוזומל מקסיקו.

איך בעצם הגעת לקוזומל? מה הביא אותך לצאת לשליחות דווקא שם?

בהיותי בחור למדתי במכון ר"ן במוסקבה, שם התמדתי בלימודי שחיטה עד שהוסמכתי לכך ע"י הרב קוגן.

בשנה האחרונה של הלימודים לקראת חג הפסח במהלך הלימודים אחי אירגן ליל הסדר למטיילים בבוליביה ואני הצטרפתי אליו. הרושם וההתלהבות שלי מהווי של הבית חב"ד, גרמו לכך שאחרי החג אחי חזר לארץ ואני נשארתי בבולביה לבד לנהל את הבית חב"ד.

אחרי תקופה של שליחות בת כמעט שמונה חודשים, מצאתי זוג שהגיע לשם והחליף אותי (הם בעצם קיבלו כבר בית חב"ד מוכן) ומשם המשכתי לדרכי לשנת הקבוצה – קבוצה תשס"ח.

אחרי שנת הקבוצה פתחתי בית חב"ד בג'מייקה, וגם את הבית חב"ד שם לאחר שהיה מוכן, העברתי לזוג שבאו לגור שם ולפעול בשליחות.

אחרי השליחות שם, חשבתי לעצמי על זה שיש כל כך הרבה מקומות בעולם שאין בהם בית חב"ד כלל, אז שפשוט אני ילך לחודשיים/שלושה לכל מקום, יפתח בית חב"ד במקום מסויים ויביא את המקום לזוג צעיר לאחר מכן, כך שלא יהיה להם את הקשיי ההתחלה.. זה היה הרעיון שעלה לי לראש.

אז בדקתי איפה עוד צריך ועדיין אין שם בית חב"ד פעיל.. שמעתי על קוזומל במקסיקו, דיברתי עם הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי מלך המשיח במקסיקו, וביררתי על המקום אצל כמה חבר'ה יהודים שגרו שם וככה זה התקדם עד שהגעתי לשם.

אחר שלושה חודשים במקסיקו קיבלנו ברכה מהרבי מלך המשיח להישאר במקסיקו. במכתב שקיבלנו הרבי כתב לרב שגר במקסיקו במענה למכתבו שהוא רוצה ליסוע ללונדון, עליו להישאר במקסיקו ולפתח את החינוך היהודי במקסיקו – באמריקה הדרומית, ומאז התחילה המהפכה, מקוזומל הלכו כל הבחורים שהיו בשליחות לפתוח עוד בתי חב"ד בכל האיזור.

כיום, 'חב"ד למטייל' במרכז אמריקה מונה מעל 11 שלוחים כן ירבו ב"ה שיש להם בתי חב"ד פעילים הנושאים את בשורת הגאולה ומקרבים ומחברים יהודים לרבי מלך המשיח, וב"ה רואים ניסים גלויים שמתרחשים, ומאז בכלל מהפכת חב"ד למטייל בעולם, נהייתה יותר ויותר והיום זה כבר היסטוריה.

אומרים תמיד ש"כל ההתחלות קשות", תן לנו טעימה קטנה מימי התחלת השליחות.

אחרי שלושה חודשים בקוזומל, בשנת תשס"ט (2009) השתוללה באיזור 'שפעת החזירים', לא היה נפש חיה ברחוב, הכל נהפך לשומם, המדינה הייתה ריקה, כמו ב'קורונה' אבל רק בתשס"ט…

אנחנו המשכנו והשארנו את הבית חב"ד פתוח והחזקנו את היהודים שלא היה להם עבודה ומה לעשות, חשבנו שזה הסוף ואין מה לעשות יותר, והרבי כתב לנו להישאר (כפי שסיפרתי במכתב), וזה נתן לנו את הכוח פשוט להמשיך ולעבור את התקופה הזאת ולהגדיל את השליחות.

פתחנו בית ספר ומסעדה כשרה מקום, והכל בתקופה הזאת. בעצם התקופה הזאת של השקט מה'שפעת' הזאת הביאה את כל ההתפתחות הגדולה שקרתה.

מהם התחומים העיקריים בהם אתה מתעסק היום בעבודת שליחות?

יש לנו כאן קהילה, אז בעיקר זה החיבור לקהילה, שיהיה תפילות, מניינים ושיעורי תורה. וכמובן לדאוג לכל יהודי בקהילה בגשמיות וברוחניות – בכל המצטרך.

בנוסף, יש את המטיילים הרבים שמגיעים לקוזומל, אנחנו פועלים לתת להם את השינוי בתודעה, שלא רק 'הגיעו לפה' אלא יחזרו עם 'תודעה גאולתית', שיחשבו איך זה לחיות בגאולה.

אנחנו מאוד משתדלים להחדיר את זה בכל השיחות עם המטיילים, ב'על האש' פעם בשבוע, בשיעורים בערב ובוקר וכמובן בשבת, שזה היום החזק ביותר בשבוע, יש לנו בכל שבת למעלה מ150 איש, ואיתם אנו מתעסקים הרבה בדיבור על תודעה גאולתית.

כמובן עוזרים לכולם בגשמיות וברחוניות, יש הרבה מאחורי הקלעים, לדאוג לכסף, לאדמיניסטרציה טובה, ושיהיה אוכל טוב ושהכל יהיה כמו שצריך אז מחלקים את הזמן להשקעה בפן הגשמי ובפן הרוחני.

האם יש לכם תוכניות מיוחדות לעתיד?

אנחנו בדיוק בשלב של פתיחת ישיבה לבעלי תשובה בבית חב"ד קוזומל וכמובן הבנין החדש שזה פרויקט מאוד גדול שאנחנו נכנסים אליו, (עדיין סוד…) אבל בקרוב כולם ידעו על זה.

איך אנשים מקבלים אצלכם את המסר של בשורת הגאולה וקבלת פני משיח צדקנו?

אני חושב שהמסר של בשורת הגאולה קיים כבר בעולם, כולם כבר מוכנים, צחצחו כבר את הכפתורים, אני לא חושב שיש יהודי בעולם שלא רוצה את הגאולה או לא מוכן לגאולה.

בנוגע לפרסום זהותו של הגואל, אני חושב שכל מי שמכיר את הרבי מוכן לקבל עליו את הרבי כמלך וכמלך המשיח, הכל תלוי בגישה ובצורה שמדברים.

לדוגמא, היה כאן מטייל שאמר שהוא לא מאמין ביהדות ולא רוצה להיכנס לבית חב"ד, והוא נכנס, בשביל לקבל איזה הנחה במשהו מסויים שעזרנו למטיילים, אז ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה אתה מחפש לעשות בחיים? הוא אמר לי אני רוצה ללכת לאפריקה, לעזור שם ולעשות את העולם טוב יותר, כי אני חושב שיש הרבה דברים בעולם שצריכים תיקון וזה הדת שלי.

אמרתי לבחור שבאמת נראה כ'לא מחובר' לענייני יהדות, שאם יבוא בערב לבית חב"ד אספר לו סיפור מיוחד על מישהו שכבר חשב כמוהו אבל עשה את זה בענק.

הוא נדלק והגיע בערב, וישבנו יחד וסיפרתי לו על ילד בן 3 שקראו לו 'מנחם מענדל' והיה לו חלום לראות את הגאולה העתידה, לעשות את זה בפועל ולראות איך אפשר לתקן את כל העולם, והוא גם עשה את זה, וקוראים לו הרבי מליובאוויטש ועכשיו עושה את זה דרכנו, דרך השלוחים, ואתה יכול להיות שליח של הרבי להביא את העולם להכרעה לגאולה.

הוא אהב את זה מאוד והתחיל ללמוד ענייני גאולה ומשיח. כלומר, הוא עוד לא רצה להניח תפילין אבל ענייני גאולה ומשיח הדליקו אותו יותר כי זה היה בדיוק העניין שלו. אני חושב שאיך שמנגישים את העניין זה הכי חשוב, לזרוק סיסמאות זה טוב אבל לא תמיד זה תופס את האנשים, ססימאות מקרב להסבר, אבל לא לשכוח את ההסברים גם.

נשמח שתשתף אותנו באיזה סיפור מיוחד שקרה לך בשליחות.

אני זוכר כששמעתי כשאין בית חב"ד בג'מייקה ולא ידעתי עדיין איפה זה, אמרתי אני עושה כלי, אני רוצה לפתוח שם בית חב"ד, למרות שאין לי עדיין את הכסף וכל הנדרש ליציאה לשליחות, אז הכנתי כיפת 'יחי' עם הכיתוב 'בית חב"ד ג'מייקה', והתחלתי להסתובב עם זה, אפילו לא ידעתי איפה זה ג'מייקה בדיוק, אבל פשוט אמרתי אני הולך לפתוח בית חב"ד בג'מייקה כי אין שם בית חב"ד, וכך היה…

והנה קרה הדבר המדהים הבא: ישבתי ב770 על בימת ההתוועדויות ופתאום ראיתי בחור אמריקאי, שואל מישהו "איפה הבחור הזה שמסתובב פה עם כיפה שכתוב עליה חב"ד ג'מייקה"? אז הפנו אותו אלי.

הבחור סיפר לי שהוא חזר בתשובה והרבה שנים הלך לטייל בג'מייקה, ועכשיו בתור חוזר בתשובה כששמע שהולך להיפתח בית חב"ד בג'מייקה והחליט שרוצה לעזור, ונתן לי 5,000 דולר לפתיחת בית חבד ג'מייקה וביקש להגיע יחד איתי לשם.

וכך היה, הוא הגיע איתי ועזר לפתיחה של בית חב"ד ג'מייקה…

מהסיפור הזה אפשר לראות, שצריך קודם כל להתחיל לרצות לחיות בשליחות 'אני רוצה להיות בשליחות', אפילו אם אתה עדיין לא יודע איפה ומה, ברגע שאדם אומר את זה כבר ימצאו לו את הדרך ויימצא בשבילו המקום המתאים והכל יסתדר כמו שצריך, הרצון הזה צריך להיות רצון מוחלט ומושלם לעשות שליחות.

מי שחי בתודעה של שליחות, הוא הרבה יותר חסיד והכל קורה בצורה יותר רצינית, מכיון שכשאנחנו בשליחות אנחנו חייבים להיות הרבה יותר במודעות עצמית, מסתכלים עלינו, תמיד צריכים להיות מוכנים עם דבר תורה, תמיד להיות בתובנה נכונה.

משא"כ מי שגר בקהילה שיכול לחמוק מתחת לראדר, לא קרה כלום אם לא ידעת משהו, אף אחד לא מצפה ממך, בשליחות זה לא כך, כל הזמן מצפים ממך ואז אתה כל הזמן מצפה מעצמך וככה אתה נהיה הרבה יותר חזק והרב היותר ירא שמיים והרבה יותר מחובר לרבי מלך המשיח ולבשורת הגאולה.

לסיום: מה יש לך למסור לאחיך השלוחים ולאנ"ש בכלל, בעמדנו בשנת 'הקהל'?

שנת הקהל זה זמן טוב, כולם מחפשים כל הזמן 'סיבה למסיבה'. צריך לתפוס אנשים ולקרוא להם, לא צריך לחכות לתאריך מיוחד, אלא פשוט לתפוס אנשים ולומר להם, בואו נשב בבית הזה, תזמינו כמה חבר'ה ונשב, בבית שם ועוד, כל הזמן לחשוב על אירועים, כי באירועים זה זמן טוב שאפשר לדבר וכולם מקשיבים כי יש 'אירוע' ו'משהו מיוחד', כל שיעור תורה להפוך אותו לאירוע ולהגדיל את המעגל של החברים.

ובכלל לחזק את האנשים שיעשו 'הקהל' בבתים שלהם, לא כל דבר שיהיה 'בית חב"ד מארגן', אלא האנשים בעצמם יזמו פעולות של הקהל.

משהו אישי שאני רוצה למסור, לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בחוץ ושוכחים את הבפנים.

הקהל זה קודם כל להקהיל את כל הכוחות נפש שלי בעצמי, לבדוק שאני בסדר בפנימיות שלי, שאנחנו עושים את הדברים נכון ואחרי זה הילדים, המשפחה והאשה, וככה בדרך הזאת לפרוץ החוצה יותר ויותר, אז לא לשכוח את זה, כי לפעמים אנחנו כל כך מחוברים לחוצה ולפעולות הגדולות ואז שוכחים את הפעולות הקטנות.

מערכת מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, מאחלת לרב כפלין ומשפחתו בהצלחה רבה בשליחות!

לפניכם הצצה קטנה לפעילות הגדולה: