לראות את מה שלא מיד רואים • הרב שימעלה פיזם

הרב שימעלה פיזם, מגזין דרך המלך

חז"ל במסכת יומא מתארים רגע שקשה להבין בשכל אנושי. בית המקדש עולה באש, החורבן בשיאו, ובאותו זמן ממש נכנסים גויים לקודש הקודשים ורואים את הכרובים שעל ארון הקודש כשהם "מעורים זה בזה".

דווקא ברגע שנראה הכי ירוד, כשהבית כביכול נחרב, מתגלה סימן האהבה הגדול ביותר בין הקב"ה לכנסת ישראל.

זו התבוננות שראוי להעמיק בה בימים אלה: במבט חיצוני יש חורבן, יש הסתר, יש ריחוק הכי גדול. אבל בתוך קודש הקודשים ובפנימיות הכי גדולה מתגלה אמת הפוכה לגמרי.

בשם הרב המגיד מכונים הכרובים שנמצאו כשהם פונים "איש אל אחיו" כ"זיווג היותר עליון" שממנו מתגלה ונולדת בחינת משיח ושם טמונה "אהבה יתירה ביותר" – שם מתחילה הגאולה!

זו ההסתכלות שהרבי מחנך אותנו אליה. לא להיעצר במה שהעיניים רואות, אלא לגלות את הפנימיות האמיתית. לדעת שבתוך החושך נמצא האור הכי גדול. שבתוך הירידה כבר נמצאת העלייה ובתוך הגלות כבר נמצאת ומתגלה הגאולה האמיתית והשלימה.

גם את המקדש הפרטי בונים כך

לכל אחד יש בית מקדש קטן. יש רגעים שבהם אדם מרגיש שהמקדש הפנימי שלו חרב. הוא מרגיש רחוק, חלש, לא כפי שהיה רוצה להיות. ובאופן טבעי זה מעורר צער.

אבל דווקא שם נמצאת העלייה הכי גדולה! כשאדם מרגיש שהוא מושלם, הוא עלול לחשוב שכוחו ועוצם ידו הם שעשו לו את החיל הזה… ה"אני" תופס מקום גדול מדי. אבל כשהלב נשבר, כל אחד מבין ש"אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", ואז מפנים את המבט כלפי מעלה ונעשים מחוברים יותר, מקושרים יותר, אמיתיים יותר.

חסיד מבין יודע שהמציאות שלו אינה קיימת בפני עצמה. כל הכוחות שלו, כל ההצלחות שלו, כל החיים שלו, הם שליחות שקיבל מלמעלה. הוא שליח של נשיא הדור וקיבל מהרבי את כל הכוחות לבצע את השליחות שהוטלה עליו.

רק צריך להיזהר לא להתנתק ממקור החיים. כמו חללית שחייבת להישאר מחוברת לבסיס האם כדי להמשיך לקבל הכוונה וכוחות, כך כל חסיד צריך להיות מחובר תמיד לרבי מלך המשיח.

ההתקשרות לרבי בלימוד, בתפילה, באהבת ישראל או בהתוועדות חסידים, מחברת את המוח ואת הלב כל רגע מחדש למקור החיים.

להפוך כל יום ליום של גאולה

ובסיומם של ימי 'בין המצרים', מתחילה כבר ההכנה לשנה החדשה. מט"ו באב כבר מתחילים לדבר על "כתיבה וחתימה טובה", וזה הזמן לעשות חשבון נפש. לא מתוך עצבות, אלא מתוך עוצמה.

הרבי מתווה לנו דרך ברורה, ובדבר מלכות פרשת פינחס אומר הרבי שכדי להביא את הגאולה יש להפוך כל יום פרטי שלנו ליום של גאולה.

מה הפירוש יום של גאולה? שכל פרט ביום יהיה חדור ב"אלופו של עולם". שהיום כולו יהיה מחובר לרצון ה'. שנשאל את עצמנו לא רק מה אני רוצה לעשות היום… אלא מה הרבי רוצה ממני היום?!

מה חשוב לרבי… מה השליחות שלי ברגע הזה?

בשביל זה צריכים לחיות עם ההוראות של הרבי מלך המשיח שליט"א, ללמוד אותן בעיון, לעצור על ה"יום יום" ולא רק לקרוא ולהמשיך הלאה. לחשוב רגע, מה הרבי אומר לי היום? ללמוד את השיחות, לעקוב אחרי החוברות, השיעורים וההתוועדויות ש'התאחדות החסידים ליובאוויטש' מארגנים ויוזמים ללא הפסקה. כי אחרי הכל, זה מה שעוזר לנו להיות 'מונחים' במה שהרבי מבקש מאיתנו בתקופה הזאת.

להיות "מונחים" בגאולה

זה לא מספיק לדעת שיש גאולה. לא מספיק רק לדבר עליה. כדי להיות מונחים בגאולה יש להתבונן בענייני משיח וגאולה ובית המקדש השלישי. ללמוד אותם בעיון ובהעמקה. לחיות אותם.

הרבי מבאר, שעצם ההתבוננות בענייני הגאולה פועלת באדם זיכוך פנימי. כאשר המחשבה מלאה בגאולה, ממילא נעשים מושללים עניינים בלתי רצויים, אפילו תאוות היתר. לא בגלל המלחמה התמידית, אלא בזכות שהלב כבר מלא במשהו גבוה יותר.

כשחסיד חי עם בית המקדש השלישי, עם מלך המשיח ועם הגאולה השלימה, כל המציאות שלו מתרוממת. גם האכילה, גם העבודה, גם חיי המשפחה. הכל מקבל משמעות אחרת, כי הכול הופך להיות חלק מהשליחות להביא את הגאולה ולקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.

ומכאן גם האחריות שלנו. שלא יעבור יום בלי שנקרב עוד יהודי לרבי. לחבר עוד יהודי ללימוד, לכתיבה לרבי, לענייני גאולה ומשיח. זו השליחות שלנו.

זכינו להיות בדור הזה. זכינו להיות חיילים של מלך המשיח. זכינו שהרבי יבחר בנו להיות שותפים במהלך הגדול ביותר בהיסטוריה. עם עוד ילד שנרשם לאות בספר התורה, עוד יהודי שמתחיל ללמוד ענייני גאולה ומשיח, עוד משפחה שמתחברת להוראות הרבי ועוד שליחות שנעשית מתוך חיות ושמחה.

ההתקשרות באופן כזה היא מקור האושר הגדול ביותר. "מקושר בכל – מאושר בכל". מי שמקושר לרבי, יודע בשביל מה הוא חי ומהי השליחות שלו והוא מרגיש שותף במהלך האלוקי של הבאת הגאולה.

יהי רצון שנזכה כולנו להיות מהחסידים שהרבי מצפה להם. לגדל דורות של חסידים, של חיילים, של אבירי דעה וגיבורי המעשה, שעושים את רצון ה' בשמחה, בהתלהבות ובחיות, עד שנזכה מיד ממש לראות את התגשמות כל הייעודים בגאולה האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי מלך המשיח ובבניין בית המקדש השלישי, תיכף ומיד ממש.

לחיים ולברכה,

יחי המלך המשיח!

"כתיבה וחתימה טובה"