עשרים שנה לפטירת הרב אברהם הערש כהן ע"ה

הרב יוסף הרטמן, נחלת הר חב"ד

לפני חמישים ואחת שנים, בקיץ ה'תשכ"ד, זכינו להיות בין חמשת האברכים הראשונים של "כולל לאברכים מצוינים" שנוסד בהוראת הרבי, תחת הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית, לאחר שבאתי בקשורי תנאים עב"ג שתחי'.

לאחר מספר חודשים, של לימודים ב"כולל" החדש, באנו בבקשה אל מנכ"ל המוסדות הרה"ח אפרים וולף ז"ל למנות לנו "ראש כולל", אשר ידריכנו בנתיבות הלימוד ב"יורה דעה" ומפרשיו. ב"ה, ההנהלה מינתה את הרב אברהם-צבי הכהן כהן, שקראו לו בקיצור "ר' אברום-הערש" (במקום אות הא אמרו אות ואו).

במהרה גילינו לפנינו יהודי מלא וגדוש בתלמוד ונושאי כליו, בראשונים ובאחרונים, בקי בהלכה בכלל וביורה דעה בפרט עם כל המפרשים ש"ך וט"ז ועד לאחרונים כמו ה"פרי מגדים".

יהודי נמוך קומה בגשמיות, אך ענק משכמו ומעלה בידיעותיו ובהנהגה חסידית, בחומרות והידורים, יהודי עובד ה' בכל ליבו ומאודו. חסיד ומקושר לרבי ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. לדוגמא: כאשר הרבי יצא בקריאה ל"מבצע תפילין" מיד הוא נרתם לזכות יהודים במצווה רמה וקדושה זו.ליד הכותל המערבי ובכל מקום.

בנסיעותיו ברכבת מירושלים ללוד ולכפר חב"ד היה עובר בין הקרונות ומציע לחיילים ולאזרחים להניח תפילין. היה קשה לסרב לרבי אברום הערש…

לאחר זמן מועט העבירו אותנו מכפר חב"ד ללוד. ה"כולל" קלט עוד אברכים צעירים, חלקם גרו בלוד. אנחנו תושבי כפר חב"ד נסענו ברכבת הראשונה ללוד. למדנו חסידות התפללנו בבית כנסת חב"ד בשכונת הרכבת, סעדנו בחדר האוכל של הישיבה. צללנו במשך שעות היום בלימוד בהלכות: מליחה, בשר וחלב, תערובות וטריפות.

כאמור לעיל, הרה"ת ר' אברהם הערש עונה על שאלותינו בהעמקה ובבהירות. למדנו כמובן בחברותות של שניים שניים.

ב"יומי דפגרא" חסידיים,כמו י"ט בכסלו, י' שבט, ח"י אלול וכו' בקשנו מהמשפיע ר' אברהם הערש להתוועד עמנו. אנו אברכים צעירים, לאחר הנישואים היינו זקוקים להדרכה בבנין הבית החסידי שלנו, בהקמת נדבך אחר נדבך, בהבאת אור החסידות לביתנו ולעוללינו הרכים. הוא סיפר לנו סיפורים חסידיים, תבע לקבוע עוד עיתים לתורה, להדר במצוות, להתפלל בכוונה, לצאת ל"מבצעים" הקדושים ובראש ובראשונה להתמסר לחלוטין לרוח אפינו, נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שליט"א.

הוא לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים. למרות היותו בעל משפחה מבורכת בלי עין הרע, חסך ממשכורתו הדלה במשך השנה. לכל חודש תשרי טס להסתופף בצילו של הרבי, כפי שזכור לי.

זכורה לי תשובה מעניינת שלו לשאלה: "מדוע אינו חובש את השטריימל שלו גם בחצרות קדשנו?" הוא השיב בפקחותו: "כיון שהרבי אינו חובש שטריימל  גם הוא כחסיד אינו רוצה להתבלט".

ר' אברהם הערש שימש לנו כאב רוחני. כאמור לעיל  כולנו היינו אברכים צעירים לאחר הנישואים,היינו זקוקים לדמות אבהית שתלווה, תתמוך, תעודד אותנו. לאחר שיצאנו מתומכי תמימים, בה שהינו, ב"ה, תחת השפעתו של המשפיע הבלתי נשכח הרה"ח הרב שלמה חיים קסלמן ע"ה.

הרב אברהם הירש התעניין בכל אחד באופן אישי בבעיותיו ובלבטיו.המריץ אותנו ללמוד ולנצל את הזמן היקר שהוקצב לנו. לכל אברך הוקצבו שנתיים בלבד. לאברכים מצוינים-מיוחדים הוסיפו עוד שנות לימוד. בשנים: ה'תשכ"ה- ה'תשכ"ו, ב"ה, זכיתי להתבסם מאורו, מתורתו, מאישיותו המיוחדת כל כך, ממסירותו העצומה ללימוד התורה הקדושה,מהידור המצוות שלו ויראת השמים הטהורה שהקרין על כל סביבותיו.

משמחת החיים המיוחדת ששרתה על פניו, מחיוכו המיוחד, כל מעשיו עשה בזריזות ובהתלהבות. זכה להפיץ את תורת חב"ד בין חסידי "שומרי אמונים" ו"נטורי קרתא" שכיבדו אותו והעריכו אותו מאד. באותם הימים זה לא היה דבר מובן מאיליו…

בהוראת הרבי התמנה גם למשגיח ב"כולל" החדש שהוקם בשנת ה'תשכ"ט בנחלת הר חב"ד בדרום. בימים ההם היה קשה מאד להיטלטל בדרכים, ללא מונית, להמתין לאוטובוסים בימי גשם וקור כמו בימי שרב לוהטים. אחת לשבוע היה מגיע ומוסר שיעור כללי ועונה לשאלות בהלכה.

חומרות והידורים מיוחדים:

כפי שזכור לי הניח כמה זוגות תפילין בכל יום חול. הניח תפילין רש"י ורבנו תם מעור גס וגם מעור דק. כיון שהרבי נשיא דורנו הניח תפילין עם בתים מעור דק.

בחנוכה, היה מקפיד להדליק נרות חנוכה בדיוק בשקיעה, היה ממתין מוכן ליד החנוכייה וממש בשקיעה בירך והדליק. הידור זה שקבלתי ממנו הנני מקפיד ב"ה  בל"נ עד היום.

בתשעה באב, היה ממתין  לחצות היום בדיוק, זמן הנחת תפילין  מיד מניח תפילין וקורא קריאת שמע.נהג לומר לנו: "הרי הנחת התפילין היא יקרה וחביבה וכיצד אפשר להמתין עד שעות אחר הצהרים המאוחרות?"..ץ

בכל בוקר השכים לקום לטבילה במקווה ולתפילת וותיקין אם היה מנין. הוא נסע לביתו לירושלים ביום שלישי בערב וכן לשבת קודש. תפילתו הייתה במתינות  ובכוונה רבה, כמובן שלא דיבר מאומה כל זמן שהתפילין עליו.

הידור נוסף שקבלתי ממנו, והנני מקפיד עליו עד היום, לאורך ימים ושנים טובות.

אם אוכלים אורז בסעודה ולא רוצים ליטול ידיים צריך לברך שלוש ברכות: מזונות, אדמה, שהכול ובכל ברכה לכוון לפטור את האורז לצאת מכל הספיקות. ידוע לי שישנם רבנים שפוסקים אחרת לפי פסקי כ"ק אדמו"ר הזקן, אך הוא למד כך את ההלכה בברכות הנהנין.

עד היום למרות שעברו יובל שנים דמותו הקורנת לא משה מזיכרוני. דבריו חקוקים עמוק בליבי.

הרה"ח הרה"ת ר' אברהם הערש כהן נולד בעיר לודז' בפולין למשפחה מיוחסת ומכובדת. לאביו הרה"ח משה דוד כהן. חסיד אלכסנדר נלהב ומסור. מילדותו קיבל חינוך לתורה ויראת שמים.

כל ימיו הושפעו מהחינוך התורני-חסידי שיינק בימי ילדותו. ואכן כל רגע היה מנוצל אצלו ללימוד תורה, להשפעה על הזולת ל"מבצעים" קדושים. דמות ייחודית המקרינה סביבה.נחשב ובצדק לאחד מאדירי התורה וההלכה של ירושלים ואה"ק ת"ו בכלל. אחד מנקיי הדעת של עיר קדשנו. ב"ה זכה יחד עם זוגתו ע"ה להקים משפחה ענפה לתפארת.

חלפו עשרים שנה לפטירתו. כ"ד במנחם אב תשנ"ה – כ"ד במנחם אב ה' תשנ"ה. הוא הותיר אחריו חלל ריק. דמויות ייחודיות כאלו כמו רבי אברהם הירש ע"ה, לא מתהלכות בננו לצערנו הרב.

יה"ר שימליץ טוב על משפחתו היקרה והענפה ועל כל תלמידיו הרבים ומושפעיו  ותיכף ומיד נזכה לקיום היעוד: "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם בגאולה האמיתית והשלימה עם הרבי בראשנו, בארצנו הקדושה והשלימה אמן.