בני הדת היהודית מצווים בתרי"ג (613) מצוות, אולם לפי המסורת הרבנית, גם הגויים מצווים לקיים מספר מצוות, המכונות שבע מצוות בני נח. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול.
שבע מצוות אלו הן: איסור עבודה זרה, ברכת השם (איסור על קללת שם האל), איסור רצח, איסור גילוי עריות,איסור גזל, איסור אכילת אבר מן החי ומצוות דינים (הקמת מערכת משפט). המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת "שבע מצוות בני נח" בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח. לעומת זאת ישנם חוגים שסבורים שאין צורך, ואף אסור, לעסוק כיום בהפצת מצוות אלו.
בעקבות יוזמתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ופעילותם של חסידי חב"ד בנושא, נוספה בספר החוקים האמריקאי התייחסות הצהרתית לערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.