סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי

מנחם מוסקוביץ

אם בשנים הראשונות להקמת ישיבת חב"ד בקרית גת היינו אומרים למאן דהו שהישיבה תהיה מגדלור של תורה וחסידות לכל איזור הדרום ואבן שואבת לטובי תלמידי התמימים מכל העולם, ייתכן והוא היה מפטיר את מאמר חז"ל 'חלומות שווא ידברון'. אולם ביקור באימפריה של ישיבת חב"ד בקריית גת, על מוסדותיה הנרחבים המתפרשים על פני כמעט רחוב שלם, מותיר רושם עז, שמוכיח כי בדבקות ובעבודה קשה, אין חלום שלא ניתן להגשים.

שעה ארוכה עמדנו בפתח אולם בית המדרש של הישיבה הגדולה. מאות בחורים, עדינות חסידית נסוכה על פניהם והם יושבים ועוסקים בהוויות אביי ורבא מתוך ריתחא דאורייתא. ספונים הם בד' אמות של תורה, הלכה וחסידות. בחוץ העולם שוצף וגועש. פרשיות רודפות פרשיות, סקנדלים ומחלוקות. גם כאן בית המדרש שוצף וגועש, אולם הפרשיות היחידות כאן הן פרשיות השבוע איתן חיים הבחורים, והמחלוקות הן מחלוקות רבי מאיר ורבי יהודה, רבה ורב יוסף.

כיום, למעלה מיובל שנים לאחר הקמתה, ממוקמת ישיבת חב"ד בקרית גת בין ישיבות חב"ד הבולטות והנחשבות בעולם. בוגרי הישיבה לדורותיהם ממלאים את השדרה המרכזית של ההנהגה החב"דית ומשמשים כרבנים, ראשי ישיבות, שלוחים, עסקנים, אנשי הוראה ואנשי עסקים ובעלי מלאכה הממלאים את קהילות חב"ד, קובעים עיתים לתורה לצד חיי המעשה ומהווים דוגמה ומופת לבעל-בית חסידי.

רבים תוהים מהו סוד ההצלחה של הישיבה שמושכת אליה את טובי התלמידים מכל קצוות תבל ומעמידה דורות של חסידים ולמדנים מן השורה הראשונה? כשרואים את החינוך וההשקעה בתלמידים שיורדת עד לפרטים הקטנים ולא מדלגת על שום פרט בגשמיות וברוחניות, ניתן להבין מעט מזעיר מסו ההצלחה של ישיבת תומכי תמימים בקרית גת.

מכתב מיוחד מהרבי

משעה שהוקמה ולאורך שנותיה הראשונות, בראשית שנות הכ"פים, הישיבה שבקרית גת הייתה קטנה יחסית ובלתי מבוססת. היא הוקמה על ידי הרב יעקב פלס, במעורבותו הישירה והעקבית של הרבי, ולמן ההתחלה אז ראו בכל מכתבי הרבי בהקשר לישיבה, את פעולתו במרץ הכי גדול למען הצלחת הישיבה ושגשוגה.

בשנת תשכ"ז, הרבי בעצם סינף את הישיבה שמלכתחילה הוקמה לעולי רומניה לישיבת תומכי תמימים בלוד והפך אותה לסניף שלה. בנוסף לכך, הרבי העיד בעצמו במכתב שנכתב בשנת תש"כ אותו כתב הרבי להנהלת הישיבה בלוד, תוך שימוש במטבע הלשון "יצאתי מגדרי", כדי לעורר ולעניין אישים מחוגים שונים לסייע לישיבה בקרית גת, ובהמשך אותו מכתב כתב: שלפי דעתי ברור אשר במשך זמן לא ארוך אפשר שתעשה הישיבה בקרית גת לשם ותפארת וישיבה חסידות במלוא מובן המילה.

באותה תקופה הדברים היו נראים רחוקים מאוד מן המציאות, בלשון המעטה. ובאמת עבור אנשים רבים, היה קשה בזמנו להבין מה רואה הרבי כזה פוטנציאל בישיבה הזו, שעל פניו לא נראה היה לה עתיד מזהיר.

ומעניין: בשנת תשכ"ז נשלחה קבוצה של בחורים מישיבת תומכי תמימים המרכזית כדי שילמדו בישיבה בקריית גת ויחזקוה. אמנם כשפרצה מלחמת ששת הימים הבחורים כמובן התפזרו והלכו איש למקומו. כשנרגעה המלחמה ומסלול החיים בארץ ישראל שב לתקנו, התלמידים לא חזרו אל הישיבה. כשהרבי בירר מדוע הישיבה חדלה לתפקד, כתב אחד התמימים אשר לא נראה שיש סיכוי לישיבה להמשיך ולהתקיים שם. על זה הרבי ענה ברמז חריף: "ראה בבא בתרא יב, ב". כשפותחים את הגמרא שם מגלים את הפסקא הבאה: "אמר רב יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות"…

והנה, החל מתחילת שנות המ"מים הפכה הישיבה בקרית גת להיות מרכז ומגדלור רוחני חסידותי בכל הדורם. תנופה אדירה נוספת קיבלה הישיבה בראשית שנות הנו"נים.

עד שהיום, כל מי שמגיע לקריית גת – הריהו רואה עין בעין את האימפריה האדירה של מוסדות הישיבה – המתיבתא, הישיבה הקטנה (המאוד גדולה), הישיבה הגדולה, הכולל, ועד להיכן רחק המבט של העיניים הצופיות של רבינו.

"ציור פנימי"

באחד ממכתביו להנהלת הישיבה, כתב פעם הרבי את הביטוי כי בישיבה ישנו "הציור הפנימי של תמים".

ודומה כי ניתן לומר אשר במילים ספורות אלו מבוטא אחד מקווי האופי הבולטים המייחדים את השרטוט החינוכי שבדמותו ישיבת תומכי תמימים בקרית גת מטביעה בתלמידיה ובוגריה את חותמה המובחן והייחודי.

בעולמם של חסידי ותלמידי התמימים של חב"ד אפשר למצוא כמה ערוצים, בעלי דגשים השונים זה מזה, המאפיינים את אופיו וצביונו החסידותי של החסיד.

אחד המאפיינים שמייחדים את תלמידי ובוגרי הישיבה בקרית גת בצורה מאוד עקבית ובולטת, הוא המרחק הגדול שיש ביניהם לבין איזושהי תווית חיצונית מאוד בולטת, מאוד מוגדרת. לא תמצא בהם איזו שהיא אמירה גדולה או ביטוי חיצוני בולט ומובחן. כי אכן לישיבה ולדרך חינוכה יש "ציור פנימי".

הדגש שמושם בישיבה זה עשרות בשנים על ידי כלל רבניה ומשפיעה, ולאורך כל שנות שהות התלמיד בין כתליה, הוא דגש על שימת הלב ומיקוד המחשבה בהיבטים הפנימיים של הקשר של התלמיד עם חב"ד, עם תורת החסידות, עם הרבי.

מעבר לכך, הרי משפיעה מאוד גם הדוגמא האישית של הרבנים, הן בנגלה והן בחסידות, שהם כולם – גם אם לא קרה הדבר בשל תכנון מסודר מראש – באישיותם אנשים הרחוקים בתכלית מבליטות חיצוניות, מסוג האישים שלא מחזיקים טיבותא לנפשיה כלל.

דבר זה מתחיל מראש הישיבה הגאון רבי משה הבלין שליט"א, שהיום הוא גם רבה של העיר קריית גת וחבר בית הדין של רבני חב"ד, שנודע בקרב בוגרי הישיבה מצד אחד כגאון נפלא בנגלה, סמל של 'למדן' במלוא המובן, התלמיד העילוי של רבי נחום פרצוביץ – אך מצד שני כזאת התבטלות וכזאת התמסרות ו'קאך' מיוחדים בעניינים של הרבי עד להפליא. ועובר דרך שאר אנשי הצוות הרבנים הגאונים שליט"א.

כפי שאומר הגאון רבי מנחם מענדל גרונר, מראשי הישיבה, "ישנן כל מיני דרכים שתמים יכול לבטא בהן את ההתקשרות שלו לרבי, את ההתלהבות שמאפיינת פעמים רבות את הנוער. הקו החינוכי של הישיבה מאז שאני מכיר אותה, הוא לנתב את הלהט ואת ההתלהבות לכיוונים פנימיים.

"לפעמים ההתפרצות של הרגש החסידי החוצה לתוך סממנים חיצוניים היא לאו דווקא דבר לא טוב, אבל אצלנו מחנכים בהדגשה יתירה להתמקד דווקא בנקודות הפנימיות, בעבודה הפנימית. אנחנו לא מאמינים בשיטת ה'מיקרו-גל', בישול מהיר, אלא בעבודה פנימית ארוכה ויסודית שיורדת אל השיתין".

והנה דוגמא קטנה אבל מייצגת לתביעה לאמת'קייט שתובעים בישיבה: כאשר בחור מבקש רשות לנסוע לרבי לנסוע ליו"ד שבט או לג' תמוז, נערך בירור מעמיק עם הבחור באשר למניעיו בנסיעה זו ובאשר לאופן שבו מניעים אלו באו לידי ביטוי בהתכוננות ובפעולה הנדרשת והמצופה. אם לא קדמה לכך הכנה רוחנית מתאימה הן בשעות הסדרים והן מחוץ לשעות הסדרים, המשפיעים שואלים אותו: "מהיכי תיתי שתסע? זה שיש לך כעת לפתע 'הרגש' לנסוע לרבי זה נחמד, אבל אין זה מספיק…"; הבחור מתבקש להסביר למשפיע מה קרה לפתע שהוא מרגיש שברצונו לנסוע לרבי, איך הוא התכונן לנסיעה מבחינה רוחנית, האם הוא מוכן באמת לנסיעה הזאת ועם מה הוא מתכנן לחזור.

תביעה לאמת בלתי מתפשרת

התביעה הזאת לאמת בלתי מתפשרת ונטולת הנחות הרי היא באה לידי ביטוי מיוחד בהתוועדויות המרתקות והמעמיקות של המשפיע הגה"ח ר' זושא אלפרוביץ שליט"א, שנודע גם בשיעוריו המעמיקים הנפלאים בעומק ובבהירות ובהבנה יסודית בהשכלה הנפלאה של חסידות חב"ד, שבמשך שעות ארוכות יורד להבהיר היטב את עומק דרישותיה של חב"ד כחסידות שתובעת פנימיות, שדורשת קבלת עול, החשיבות של שמירת הסדרים וכו' וכו'.

וזהו באמת הקו המאפיין את הישיבה ואת הצוות כולו: כדי שבחור יצא מהישיבה בחור חסידי נדרשת יגיעה, נדרשת עבודה, של התלמיד ושל הצוות. ובאמת הגיעו אל הישיבה בחורים רבים שהיו בבחינת "בעלי בתים", ויצאו ממנה חסידים מן השורה הראשונה והגיעו להישגים מאוד גדולים – וזאת מפני אותה עבודה מתמשכת התובעת התייגעות פנימית.

לבנות את הבחור

דוגמא נוספת המאפיינת את האופי הייחודי של ישיבת תות"ל בקרית גת היא דמותו של הגאון רבי יונה יעקובוביץ שליט"א, הר"מ דשיעור ג'. מדובר בתלמיד חכם עצום ביותר, שקוע בתורה במלוא המובן, מתמיד נפלא וגאון עמוק בשבילי הש"ס, וביחד עם זה הוא נעדר כל תחושה של איזו הרגשה עצמית ובליטות.

"הוא לא רק גאון", שח בפניי אחד מבוגרי הישיבה. "הוא בונה תלמידים. בשיעוריו הוא לאו דווקא מפגין את הידע שלו בראשונים ובאחרונים ולאו דווקא בונה מגדלים וירטואוזיים של דקדקנות ופלפול שמפילים מהכסא מרוב הרעש שהם מחוללים בעת בנייתם. לא שאינו מסוגל לכך, ממש לא, אלא שהוא בוחר לבנות את התלמיד שידע להסתכל באמת לעומק של הסוגיה ולהבינה לעומקה ולאמיתתה. הוא רוצה להראות לך מה באמת רש"י רוצה פה, מה התוספות רוצה פה".

אחד מהרבנים בישיבה הוסיף וסיפר לנו: "החבר'ה בעלי הראשים הטובים, שבים אחרי קבוצה שוב פעם, כדי לשמוע את שיעורי ר' יונה. כי הם הבחינו – כך הסבירו לי לא אחת – שרק אחר מעשה הם קלטו כי בעצם הוא לא רק לימד אותם סוגיות, אלא אף התווה להם דרך בלימוד, איך ניגשים ללמוד, איך עושים את זה נכון, איך להבין פשט באמת".

כי זהו אכן הדגש שהישיבה מבקשת להנחיל לתלמידיה: "באמת" – הן בחסידות, הן בדרכי ההתקשרות ובכלל בהתנהגות, הן בלימוד הנגלה. באמת, בתמים, בפנימיות.

זורעים גשמיות וקוצרים רוחניות

ואם כך בתחום הרוחני, הרי שהצד הגשמי אינו נופל ממנו. ההנהלה הגשמית לא חוסכת בתקציב ובמאמץ כדי לאפשר לבחור את מקסימום התנאים הנוחים ביותר שמתאפשר. "מבחינתינו השקעה בגשמיות היא השקעה ברוחניות", אומר הרב יוסי וולף המנהל הגשמי בישיבה. "אנחנו זורעים גשמיות וקוצרים רוחניות. כאשר יש לבחוראת כל התנאים הגשמיים הנאותים, אז הראש פנוי ללמוד, להתפלל ולהתעלות. זו המטרה שלנו".

הדאגה לגשמיות של הבחורים, כוללת גם אחריות לבריאותם. בשנים האחרונות מובילה הישיבה מהפכה בריאותית בתחום המזון. "יש לנו את הרב אלישביץ, אחד המשפיעים בישיבה, שהוא גם מומחה לתזונה בריאה", מספר הרב וולף. "הוא מכוון אותנו ואנחנו פועלים רק על פי ההוראות שלו. הוצאנו את כל סוגי המזונות עתירי בסוכר והשומן. מרגרינה, בורקסים, בצק עלים שומני ודברים כאלו הוצאנו לגמרי מהתפריט בישיבה. במקום זה הכנסנו בורקסים ומיני מאפה מיוחדים שעולים לנו פי חמשה מהמחיר של הבורקס הלא בריא. אבל לבריאות של הבחורים אין מחיר מבחינתנו, כל עוד אנחנו יכולים"

אם היינו מצפים מבחורים צעירים להתאכזב מהיעדרם של מזונות עתירי שומן וסוכרים, מסתבר שהבחורים דווקא אהבו את הרעיון. "למשל לחם מלא", אומר הרב וולף. "התחלנו עם חמש כיכרות לחם מלא, וכיום אנחנו עומדים על כמעט חמש עשרה כיכרות לחם מחיטה מלאה שאנחנו מוציאים מידי בוקר לבחורים והדרישה רק גוברת והולכת.

"בנוסף אנחנו מוציאים כל בוקר טחינה ושמן זית, היום הולך לנו כל בוקר שני ליטר שמן זית, זה המון כסף לישיבה, אבל אנחנו משקיעים מה שצריך בשביל הבריאות של הבחורים".

המהפכה הבריאותית בקרית גת באה לידי ביטוי גם בהרכב המזון ובמספר הארוחות. "יש לנו חמש ארוחות ביום. טעימת בוקר, ארוחת בוקר, צהריים, ערב ועוד ארוחת לילה, ארוחה קלה ובריאה למי שרעב אחרי ה'סדרים' ורוצה לטעום משהו. נגמרו הימים בהם בחור היה צריך להסתובב בלילה כדי לקנות משהו לאכול.

בכל ארוחה אנחנו מקפידים על מגוון גדול של סלטים, על איזון בין ירקות חיים וצבעוניים, פחמימות וחלבונים וכמובן פרי. אנחנו צמודים להוראותיו של הרב אלישביץ וכל מה שניתן לעשות במסגרת האפשר, אנחנו מבצעים".

אנחנו משתדלים שיהיו תמיד פירות לקחת בלי הגבלה. כך בחור יכול לקחת איתו אחרי הארוחה כמה פירות, ואם הוא רעב במהלך היום, תמיד יוכל לאכול פרי עסיסי ומתוק שישביע אותו".

עם השקעה כזו ברוחניות ובגשמיות, אין פלא שאלו התוצאות.