מספר השליח בניקרגואה הרב דוד עטר:
התכתב איתי מטייל ביום חמישי שעבר וברר על דרכי הגעה לבית חב"ד ממדינה קרובה וכחלק מחתימת וסיום ההתכתבות שלנו כתבתי לו 'חסיד' עונה לי "לא חסיד ולא קרוב לזה". שאלתי למה והוא ענה שהוא קיבוצניק שלא הניח תפילין מימיו…
הגיע יום שישי, כולנו שמחים לקבל את פניו, יש לציין שהוא בחור מיוחד מאד, קצין באחת הסיירות המיוחדות של הצבא 'מהדובדבן שבקצפת' של הארץ שלנו.
התחלנו דיבורים על תפילין מה ואיך שאלות נשאלות וכך נכנסו לשבת… כל השבת ממשיכים לדבר איתו על העיניין וחיים יהודיים והנה מגיע השלב ב"ה שהוא אומר לנו "יודעים מה, כן אני בא ביום ראשון להניח תפילין!".
אין לתאר את השמחה שהייתה לנו – כל הצוות על הרגליים חיבוקים ומתכוננים ליום ראשון.
הבר מצווה התחילה עם סעודת מצווה, הרבה אוכל, סלטים לרוב, ולקינוח עוגה מדהימה בצורת תפילין. (תודה מיוחדת לרבנית חני). התרגשות בשיאה זמן הבר מצווה מתקרב, והנה יש לנו הפתעה מעכשיו לעכשיו – יהודי מגיע שעה לפני הבר מצווה לבית חב"ד. שאלנו אותו אם הוא הניח תפילין מסתבר שאבא שלו ניצול שואה הזניח את כל מה שקשור ליהדות ובר מצווה לבן לא עשה…
התחלנו לדבר איתו על ההשגחה הפרטית המדהימה שהוא לא נסע היום כמו שרצה (בגלל הבחירות לראשות הממשלה כאן בניקרגואה….) ואמרנו לו שהוא הולך לחגוג היום בר מצווה!
בו זמנית חגגנו גם למייק (האמריקאי) וגם לסער (קצין בסיירת מובחרת) בר מצווה. לחגוג בר מצווה כפולה באמצע החיים, ובניקרגואה…. זה בהחלט מרגש.
לרב דודו והרבנית חני והילדים היקרים
עלו והצליחו ויהי ה' והרבי אתכם בכל אשר תפנו שתזכו לגמור את ביאור הניצוצות ולהיפגש ביחד בירושלים
מכל המשפחה הפוסטוולאית