הרבצ"ר לשעבר: לסרב, ללכת לכלא וללבוש שק

ערוץ 7

הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב ישראל וייס, רואה בגזירת גילוח הזקנים שערורייה שאם ימשיך הצבא ויתעקש על קיומה יש לקדש עליה שם שמים, לסרב לה, להיכלא ובהמשך גם ללבוש שק.

בראיון ליומן ערוץ 7 נשאל הרב וייס מה לטעמו המניע המוביל את הצבא להחלטות מקוממות מסוג זה, ובמענה הוא מציין גם את מה שנראה כרוחות בלתי חיוביות המנשבות בצבא, רוחות הבאות לידי ביטוי בכמה החלטות שהתקבלו באחרונה ופרשת הזקנים היא אחת מהן. "יש אווירה לצערי קשה, אפשר להגיד שהיא מוצדקת ואפשר להגביל אותה, שקורה בצבא משהו ורוח לא חיובית מנשבת ובאה לידי ביטוי בכמה החלטות קטנות והזקן מוצא את עצמו בתווך".

עם זאת סבור הרב וייס כי לא בכך מקור ההנחיה המדוברת. כסניגור, כהגדרתו, מעיר הרב וייס כי יתכן והיו פריצות בעניין הזה "ואולי מישהו ניצל את הפקודה הקיימת וגידלו זקן באופן שלא היה נראה כל כך. הצבא הוא מקום גדול שמתווה את דרכו על בסיס האחידות. האחידות היא עניין חשוב בצבא. הצבא צריך להיראות אחיד, אבל תמיד ידענו לכבד את מי שמגדל זקן", אומר הרב וייס ומזכיר את דברי דובר צה"ל ולפיהם לא ניתן לנהל צבא ממושמע כאשר מגדלים זקן, אך על דברים אלה הוא מוסיף מיד ומדגיש כי העובדה היא שעד כה הוכח שניתן לנהל צבא שחלק מחייליו מעוטרים בזקן, ומעבר לכך "מדובר בצבא יהודי ולא על צבא ממחוז אחר… אנחנו קובעים שאפשר לקיים צבא יהודי על מי שמקפיד על יהדותו ובעניין הזה זה גידול זקן".

הרב וייס נשאל בעקבות דבריו לנוכח העובדה שהאופנה הנוכחית כוללת בין השאר גידול זקן שלא מטעמי דת. כך ה"היפסטרים", כך אנרכיסטים, כך מגדלי "זקן הקוצים" וכיוצא באלה, האם עובדה זו אינה מצדיקה יישור קו מבחינתו של הצבא שאינו יכול לבחון את רמת דתיותו של כל חייל שאינו מגולח ולקבוע שלזה מותר ולזה אסור.

במענה מזכיר הרב וייס כי בפקודה החדשה יש שלושה שלבים שצריך לעבור – שלב הרב הצבאי, שלב מפקד היחידה ושלב קצין השלישות שמעליהם. "הרב היחידתי הוא הסמכות המקצועית יכול לקבוע שמדובר בזקן שמחובר לצורך דתי, אם מזהים שבפנינו חייל דתי יש לאפשר לו זאת. כך נהגנו גם בעבר".

"אולי הצבא הלך לכיוון הזה של הצמצום כי כל אחד עשה כרצונו, אבל אני עורך כאן הבחנה נוספת. מי שהיה בעל זקן לפני גיוסו, הצבא מחויב לאפשר לו להמשיך את מסורת בית אבא. אין דבר כזה שהצבא יגזוז זקנים. מי שקיבל אישור ולא שינה את התנהגותו הדתית לא ניתן יהיה לעקור זקן נטוע. לא נוכל לאפשר לגזוז זקן רק בגלל קפריזה של מפקד. זה מזכיר לנו ימים אפלים שאיני רוצה להזכיר אותם במפורש. זה סמלו של האדם היהודי לאורך הרבה מאוד דורות ושנים".

ממשיך ומחדד הרב וייס כי "מי שגידל זקן בבית אבא והגיע לצבא עם האמונה הזו וכך המסורת הכללית שלו אין ספק שימשיך לגדל זקן, אבל מי שממציא את הזקן לצורך טבת הנאה אישית, ויש כאלה מצבים – כי לא נוח להתגלח כל בוקר וכו', לא הייתי חותם לו על גידול הזקן כי אז זה חילול ה' ולא קידוש ה'".

"הייתי משאיר את זה בידי הרב הצבאי הראשי אבל זה עבר גלגולים לבג"ץ ואנחנו מאחורי הדבר, אבל בשורה תחתונה, אילו הייתי מקבל פקודה, ואני עומד במקום החייל, אני כרב צבאי ראשי אם הייתי מקבל פקודה לגלח זקן הייתי מסרב, בהמשך הייתי הולך לכלא ובפעם השלישית הייתי לובש שק ואפר. זו דמותו של האדם היהודי לאורך שנים, ואם אני מבקש לקיים את המסורת שלי לא ניתן לעקור את המסורת הזו מהשורש. כך הייתי אומר לחייל שבא מבית אבא עם המסורת הזו. להוריד לו את הזקן זה אקט שאינו יהודי".

מדגיש הרב וייס שוב כי כל זאת "בתנאי שכך הם נהגו לאורך כל השנים, כלומר באו לצבא עם הזקן ולא באו לייצר טובת הנאה אישית. יש להבחין בעניין הזה כי אחרת זה חילול ה' ולא קידוש ה'. אם באת עם המסורת הזו מבית אבא זה קידוש ה' להמשיך בעניין הזה וזה חילול ה' להוריד אותו".

לקראת סוף הדברים נשאל הרב וייס אם בהכירו את הלך הרוחות אצל מפקדי השטח ואצל החיילים הוא יכול להעריך כי אנו צפויים לגל סירובים והליכה לכלא. הרב וייס אינו בטוח כלל ועיקר. "אני חושב שהחיילים מפוחדים, הם לא יתעמתו עם מפקדיהם, אבל מה שלטעמי נכון היה לעשות הוא כך. אני שומע על בסיס תל נוף ששם המפקד החליט באופן שרירותי שיורידו את הזקן כי הוא מרחף מעל, הוא טייס. זה שערורייתי. הייתי עומד בשערי הבסיס, נכנס למפקד הבסיס ואם הוא היה עומד בסירובו הייתי מצווה לחיילים שזו אמונתם הבסיסית לקדש שם שמים ולסרב לפקודה".

לזאת מוסיף הרב וייס ומציין כי לפי שעה התופעה מצויה בגבולות נשלטים, כהגדרתו. "יש מפקדים בודדים שמייצרים את הפאניקה הזו. מרבית הצבא מבין ונשמע לחיילים. את זה אני יכול לומר מהיכרות אישית. יש מפקדים בודדים מאוד שמרימים זרוע נטויה והם יתיישרו, ואם לא, ננקוט בצעדים הללו".