-
בהפטרה השבוע נקרא על סיפור מיוחד – נבוכדנצר הוענש והפך לחיה למספר שנים, ואת כס המלכות ירש בנו, אויל מרודך. מה לומדים מהסיפור? • הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה
יוסי סולומון|כ״א באדר ה׳תשפ״ואיך יודעים שהיו פוליטיקאים כבר לפני בריאת העולם ?
כי לפני בריאת העולם נאמר "והארץ הייתה תוהו ובוהו…"
הקביעות של השבת הנוכחית היא מיוחדת במינה. השבת נסיים את חומש שמות, בקריאת הפרשות ויקהל פקודי- אז השבת היא "שבת חזק". יחד עם זאת, השבת נקרא גם את פרשת החודש, ובכך נסיים לקרוא את ארבעת הפרשיות שתקנו חז"ל לקרוא במשך חודש אדר- שקלים,זכור,פרה והחודש. זוהי ג"כ שבת מברכים חודש ניסן-חודש הגאולה. בנוסף לכל הנ"ל, בתור דובדבן על הקצפת, התאריך של השבת הקרובה הוא כ"ה באדר, שלפי שיטת רבי אליעזר (ר"ה יא,א) זהו היום הראשון של בריאת העולם.
מה הקשר בין כל האמור לעיל לבין הגאולה האמיתית והשלימה? ומה ניתן ללמוד מכך כיום?
ידועה המחלוקת התלמודית בין רבי יהושע לרבי אליעזר, היום העולם נברא בחודש תשרי או בחודש ניסן. "רבי יהושע אומר: בתשרי נברא העולם", ואילו "רבי אליעזר אומר: בניסן נברא העולם". ביאורים רבים ושונים נאמרו בקשר למחלוקת הזאת, הן ע"פ תורת הנגלה והן ע"פ תורת הנסתר, השבוע נביא לפניכם ביאור חדשני מבית היוצר של האריז"ל, כפי שהוא מואר ע"פ תורת החסידות.
ב'שער הכוונות' (שער ר"ה ענין א) הקשה ההאריז"ל, את הקושיא המפורסמת: כיצד תיתכן מחלוקת במציאות, האם העולם נברא בתשרי או בניסן?
מכורח הקושיה הזאת לומד ההאריז"ל, שבעצם אין כאן מחלוקת כלל, ושתי השיטות אמיתיות ונכונות. בבריאת העולם יש שני חלקים- חיצוניות העולם ופנימיות העולם. שיטת רבי יהושע, ש"בתשרי נברא העולם", מתייחסת לחיצוניות העולם, ואילו שיטת רבי אליעזר, שב"ניסן נברא העולם", מתייחסת לפנימיות העולם.
או במילים פשוטות יותר, ע"פ ביאור החסידות. העולם נברא ע"י דיבורו של הקב"ה, כמ"ש:"בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם"(תהלים לג,ו), או בלשון המשנה (אבות ה,א):"בעשרה מאמרות נברא העולם". כל דיבור דורש מחשבה קדומה, כי בלי מחשבה אי אפשר לדבר (לפחות ככה צריך להיות…) הדבר תקף גם לגבי הקב"ה ובריאת העולם. ה"עשרה מאמרות", דיבורו של הקב"ה, שעל ידם נברא העולם, החלו בתשרי. אבל המחשבה הקדומה על בריאת העולם, שהביאה בסופו של דבר לאותם מאמרות, חלה בחודש ניסן שלפניו. לפי זה, ניתן לומר, שהבריאה בפועל התרחשה בתשרי, ואילו תכנון הבריאה במחשבת הקב"ה קרה כבר בחודש ניסן שלפניו.
ביאור קבלי זה עולה בקנה אחד עם דבריו המפורסמים של בעל ה'עקידה' (ר' יצחק עראמה) בספרו, שחודש תשרי קשור עם הנהגת העולם בדרך הטבע, בעוד שחודש ניסן קשור עם הנהגת העולם בדרך נס. חיצוניות העולם, שנבראה ע"י דבורו של הקב"ה, מתנהגת בדרך הטבע, היא מדודה ומוגבלת לפי כללים וחוקים קבועים ובלתי משתנים. לעומת זאת, פנימיות העולם, שמורה על הכוונה הפנימית שלשמה ברא הקב"ה את עולמו, ע"י מחשבתו הקדומה, אינה מסורה לגדרי הטבע, ובה יכולים להתרחש ניסים ונפלאות היוצאים מדרך הרגיל.
קריאת פרשת החודש בשבת זו, מסמלת גם היא את הנהגתו העל טבעית של הקב"ה בעולם. המילה "חודש" מלשון "חידוש", באה לסמל את היכולת של בני ישראל לשנות את העולם, להשפיע על העולם, עד כדי לחדש את (הנהגת) העולם, ע"י קיום תורה ומצוות. הנהגתו של יהודי, בדרך התורה והמצוות, יש לה כח אינסופי לשנות ה-כ-ל, גם את דרכי הטבע. כשיהודי מתחבר לכוח האינסופי הזה, שניתן לנו במתן תורה, הוא יכול גם לחולל ניסים, ע"ד יציאת מצרים, שהתרחשה בסמיכות לפרשת החודש.
אבל יש עוד משהו שקרה בכ"ה באדר, משהו שרוב העם לא יודע…
בסיום ספר ירמיה נאמר שבכ"ה באדר "נשא אויל מרודך מלך בבל..את ראש יהויכין מלך יהודה ויוציא אותו מבית הכלא, וידבר איתו טובות, ויתן את כסאו ממעל לכסא המלכים אשר איתו בבבל". מה קרה שם בדיוק? ומה מסתתר מתחת לפני השטח בסיפור "התמים" הזה?
במדרשי חז"ל מבואר, שנבוכדנצר, אביו של אויל מרודך, נעש ע"י הקב"ה, והוא הפך לחיה (!) למשך מספר שנים, הוא חי בין החיות, ואת כסא מלכותו ירש בנו, אויל מרודך. לאחר שנבוכדנצר ריצה את עונשו, הוא חזר לעיר מלכותו, בתור בן אדם, ותפס בחזרה את המלכות, כשאת בנו, אויל מרודך, הוא השליך לבית הכלא. בסופו של דבר, כל "כלב" (תרתי משמע) מגיע יומו, וגם נבוכדנצר מת. לאחר מותו, רצו בני בבל להמליך את אויל מרודך בשנית, אלא שהוא פחד, מי יודע? אולי נבוכדנצר ישוב עוד הפעם (אחרי הכל, זה כבר קרה פעם אחת…) ועכשיו הוא לא רק ישליך אותו לבית הסוהר, אלא בודאי יהרוג אותו. לבני בבל לא היתה ברירה, הם הוציאו את נבוכדנצר מקברו בבזיון גדול, וגררו את גופתו על פני כל עיר המלוכה, כי שכולם יראו שלא נשאר עוד כל זכר מאותו רשע, ורק אז הסכים אויל מרודך לעלות על כסא המלוכה. מותו של נבוכדנצר היה בכ"ה באדר, קבורתו היתה בכ"ו באדר, ואילו עליית אויל מרודך היתה בכ"ז באדר. והדבר הראשון שעשה אויל מרודך בתוקף כהונתו היה, שחרור המלך יהויכין והרמת כסאו מעל כל כסאות המלכים האחרים.
ביאור זה מתרץ את הקושיה הידועה על סתירת הפסוקים. בספר ירמיה (שצוטט לעיל) מובא שאויל מרודך עלה לשלטון בכ"ה באדר, ואילו בסיום ספר מלכים נאמר שזה קרה בכ"ז באדר ע"פ הנ"ל הדברים מתורצים, זה היה מאורע מתמשך, שהתחיל בכ"ה באדר ובא לידי סיום בכ"ז באדר.
אוקיי, אז יש לנו סיפור מעניין, אבל מה הקשר בין זה לבין פרשת החודש, לתאריך בריאת העולם, ולגאולה האמיתית והשלימה?
פרשת החודש מלמדת אותנו שבכוחו של כל יהודי "לחדש" בעולם, גם חידושים על טבעיים ופלאיים. לכל יהודי יש כוח, ע"פ עבודתו בקיום התורה והמצוות, לפעול גאולה בעולם, ולהביא את הגאולה לעולם. "בריאת העולם במחשבה", שחלה היום, כ"ה באדר, מלמדת אותנו, שחוץ מחיצוניות העולם, אותה אנו רואים בעיני בשר, ישנה "פנימיות" לעולם שהיא עמוקה הרבה יותר. ב"פנימיות העולם" אין הגבלות, לפנימיות העולם אין מעצורים, בפנימיות העולם אין גלות ומכשולים, יש רק גאולה וניסים.
הקשר בין פרשת החודש לכ"ה באדר, מלמדת אותנו להסתכל על העולם ועל עצמנו מנקודת מבט אחרת, נקודת מבט על טבעית. עלינו לדעת, שיש לנו את הכוח להביא את הגאולה, גם אם נראה לנו שזה בלתי אפשרי, עלינו לדעת שגם אם בחיצוניות העולם אנו רואים צרות, בעיות ומכשולים, אבל ישנה פנימיות עמוקה יותר, בה ה-כ-ל אפשרי. אם אנחנו נתחבר ל"פנימיות העולם", לעולם כפי שהוא בתכנון האלוקי, לעולם כפי שהוא במחשבתו של הקב"ה, אין דבר שאי אפשר, ואין מצב בו עם ישראל נתון בגלות.
וזה בדיוק מה שנוכל ללמוד מהסיפור עם אויל מרודך. מאורע זה מלמד אותנו שגם כשבני ישראל נמצאים בגלות, מ"מ הכוונה הפנימית של כל המאורעות המתרחשים בעולם מובילה לגאולה!
גם אחר מות נבוכדנצר, היו בני ישראל (עדיין) בגלות. מ"מ, הדבר הראשון שעושה בנו, זה לבזות ולהשפיל את אביו, שהחריב את בית המקדש, יחד עם שחרורו של מלך יהודה, יהויכין, צאצא של דוד המלך, והרמתו מעל לכל המלכים האחרים שהיו בבבל.
כשיהודי רואה את מחשבתו של הקב"ה בכל דבר, את הכוונה הפנימית של כל מה שקורה סביבו, אז גם אם הוא נמצא עדיין בגלות, אבל יש לו את היכולת לראות את הגאולה, יש לו יכול להביא את הגאולה, ובעיקר, יש לו את הכוח לא להתפעל מהגלות!
אז, בואו נתחבר לחודש ניסן, להנהגה הניסית של הקב"ה, ודרכה נראה את הנפלאות המתרחשות (מתחת) לעינינו מידי יום. וכמו שבגלות הראשונה, גלות בבל, אפילו בשעה שבני ישראל היו עדיין תחת ממשלתה, מ"מ היה ניכר לכל שפנימות הגלות היא הגאולה. ככה גם בקשר לגלות האחרונה והעכשווית, עלינו לראות כיצד הגלות היא רק "חיצוניות העולם", שמתחת לפני השטח מסתתרת "פנימיות העולם", שבה יש לנו כבר את הגאולה האמיתית והשלימה!
שבת שלום וחודש טוב!
__________
מבוסס על שיחת ש"פ ויק"פ החודש תשמ"ב, עמוד 1052 ואילך
____________________
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
תגיות: משיח בפרשה
כתבות נוספות שיעניינו אותך:











