לשבור את הגבולות • משיח בפרשה

רב ערך ערב התרמה לצורך מבנה קהילתי חדש, את נאומו הוא פתח במילים:

"רבותיי, יש בפי שתי בשורות, האחת טובה והשניה פחות… אתחיל בבשורה הפחות טובה, הבניין יעלה הרבה יותר ממה שציפינו, בערך מיליון דולר יותר!"

"אבל, יש לי גם בשורה טובה" אמר הרב ועשה אתנחתא קלה כדי להגביר את הדריכות בקהל, "הכסף כולו כבר נמצא!"

"וואו, מדהים" נשמעו קריאות התפעלות מהקהל. ואז באה השאלה הגדולה

"סליחה, כבוד הרב, איפה כל הכסף שגויס לפרויקט?!"

"אצלכם בכיס!" השיב הרב

(תודה רבה לאליעזר זלמנוב על הבדיחה)

שלימות הארץ הוא אחד הנושאים הכי רגישים באקטואליה וחדשות במשך השנים האחרונות. למעשה, החל ממלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז הדעה היהודית בקשר לגבולותיה של ארץ ישראל שנויה במחלוקת, מהימין ושמאל ובחזרה. לכל יהודי דעה משלו, ולכל מאן דאמר ראיה לשיטתו. שיטתו של הרבי מלך המשיח ברורה בנידון בעשרות השיחות ומאות השעות אותם הקדיש הרבי לנושא.

השבוע נתמקד בפסוק מעניין בפרשת השבוע, פרשת עקב, שנדחק לשוליים בכל השיח הציבורי בנושא זה. לקראת סיום הפרשה, אומרת התורה:"כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה…כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם (עקב יא, כב-כד) התורה מבטיחה לנו שאם נשמור את מצוותיה, הקב"ה יעניק לנו במתנה "מן המדבר והלבנון, מן הנהר..עד הים האחרון". למה הכוונה?

כיבוש ארץ ישראל עבר מספר שלבים בהיסטוריה היהודית, הוא החל עם כיבוש יהושע, כיבוש חלקי ומזערי של חבלים מסוימים בארץ המובטחת, הוא המשיך עם כיבוש דוד שהיה כיבוש מושלם כולל גם חלקים מ"סוריא" המקראית. לאחר חורבן הבית וגלות בבל, שבו הגולים וכבשו (ברשות מלכי פרס) חלקים מוגבלים מהארץ, כיבוש זה ידוע כ"כיבוש (עולי) בבל", עד לכיבוש המושלם, בביאת המשיח שאמור לכלול את ארץ עשרת האומות, שבעת האומות הכנעניות יחד עם "קיני, קניזי, וקדמוני" שהם עמון, מואב ואדום.

אז, לאיזה כיבוש מתכוונת התורה בפרשתינו? האם זוהי נבואה על כיבוש יהושע, או אולי הכוונה לכיבושם של דוד ושלמה? האם זוהי אינדיקציה לעולי בבל או שמא נבואה עתידנית על ביאת המשיח?

לרבי מלך המשיח ביאור חדשני, כמו תמיד, בנושא. לפי ביאור הרבי, כוונת התורה בפסוק זה לשטח רחב יותר מאשר כל השטחים והכיבושים שנוזכרו לעיל! הארץ המובטחת בפרשת עקב היא (כמעט) ארץ אינסופית, אם אפשר לומר זאת. הפסוק מתבטא במילים: "כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה" זאת אומרת שטכנית גם פריז, לונדון, מילנו, דובאי וקטאר יהיו שייכות לנו!

אבל לפני שאתם מתכננים חופשה חלומית באיי סישל או בחופים המלדיביים, על חלקת הארץ שתהיה שייכת לכם, הרבי מלך המשיח קורא לנו לפעולה.

ידועים דברי האדמו"ר הזקן (תניא פרק לז) שכל הגילויים והיעודים של ימות המשיח תלויים ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות". אפילו כיבוש הארץ תלוי בעבודת בני ישראל בכיבוש הארץ הרוחנית שלהם. כל חלק נוסף בארץ המובטחת דורש "כיבוש רוחני" רחב ועמוק יותר בנפש האדם. ידוע לכל באי שערי תורת החסידות שנפש האדם כלולה מעשר כוחות, שבע מידות וג' מוחין-חכמה, בינה ודעת. לאור האמור, מוסבר בתורת החסידות שכל חבל ארץ בארץ המובטחת מקביל לכח מסוים בנפש האדם. לדוגמא, כיבוש ארץ ז' האומות, הארץ אותה קיבלנו בזמן יהושע, דוד ושלמה, תלוי בכיבוש הנפשי של ז' המידות בנפש האדם.לעומת זאת, כיבוש ארץ עשרת האומות (ז' האומות יחד עם שלושת האומות של עמון, מואב ואדום) בזמן הגאולה, דורש את הכיבוש המלא של כל נפש האדם הכוללת את עשר כוחות הנפש, השכל והמידות גם יחד. 

לפי זה, נשאלת השאלה, מה עלינו לעשות על מנת לזכות לקיום היעוד ש"כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, לכם יהיה"? את מה עלינו לכבוש ברוחניות? או במילים אחרות, אם ההבטחה הזאת כוללת שטחים גדולים יותר מאשר ארץ עשרת האומות, אז איזה חלק בנפש עלינו לכבוש על מנת לממש את קיום ההבטחה?! הרי כבר כבשנו את כל כוחות הנפש תמורת ארץ עשרת האומות?!

מסביר הרבי, צו השעה הוא "העבודה של הפצת המעיינות חוצה בכל מקום ומקום ממש". (ההדגשות במקור) אפילו במקומות שלא נראה לנו שהם שייכים ל"ארץ ישראל" (במובן הרוחני) גם לא בחלומות הכי ורודים שלנו, אפילו למקומות מרוחקים כאלו עלינו להביא את אורה של תורת החסידות במלוא הקאך והשטורעם. "מן המדבר והלבנון" מדימונה עד נהריה, או מלאוס עד סרי לנקה "יהיה גבולכם", גבול הקדושה ואור החסידות!

ומה נענה לאדם שטוען שזה בלתי אפשרי? או שישנם מניעות ועיכובים? הרי ישנם רבים הטוענים ש"ארץ ישראל השלימה" הוא חלום (ח"ו)…

אז, אולי גם כיבוש העולם ע"י תורת החסידות הוא בגדר חלום (ח"ו)…..

על כך עונה הרבי שהתשובה לשאלה זו נמצא גם כן בפרשה. בתחילת הפרשה נאמר: "למען ענותך לנסותך" זאת אומרת שכל המניעות והעיכובים, כל הקשיים והמהמורות בדרך הם רק בגדר ניסיון! ניסיון לראות כמה אכפת לנו מהעבודה, כמה אכפת לנו מההפצה, כמה אכפת לנו מהשליחות המוטלת עלינו. מוסיף הרבי ומבטיח, שאם נרתם למשימה, ונפיץ חסידות בכל מקום ומקום, ללא כל פשרות, ובפשטות הכי גדולה, הרי שנזכה לקיום היעוד הגאולתי הזה, ללא כל צורך במלחמה, מכיון שהקב"ה יתן לנו את הכל בדרכי נועם ובדרכי שלום, מבלי שנצטרך לבזבז כדור או להחזיק ברובה.

הרבי מוסיף עוד נקודה מעניינת הקשורה לסיום הפרשה. פרשת עקב היא אחת מהפרשות היחידות בכל התורה, בהן אנו קוראים ל"מפטיר" את כל הפסוקים שקראנו ל"שביעי". בדרך כלל, בשאר הפרשות אנו קוראים ל"מפטיר" רק חלק קטן (שלושה פסוקים בערך) מהפסוקים אותם קראנו ל"שביעי", אבל בפרשת עקב, "המפטיר" מקביל ל"שביעי", פסוק לפסוק מילה למילה. למה? 

מסביר הרבי, קריאת המפטיר היא תקנת חכמים בלבד, "דברי סופרים". בהסתכלות שטחית וראשונית אין לה את אותו תוקף של דינים דאורייתא, "דברי תורה". אע"פ שאנו מוכרחים לקיים הן את "דברי תורה" והן את "דברי סופרים" במידה שווה, מ"מ אי אפשר להשוות בין השתיים. על כך באה ההוראה מפרשת עקב, פרשה בה קוראים את "דברי סופרים" (מפטיר) ו"דברי תורה"(שביעי) שווה בשווה. קיום הוראות הרבי, "דברי סופרים", צריך להיעשות באותה חיות, ובאותו תוקף ופשיטות, כמו "דברי תורה". ההתעסקות בהפצת המעיינות צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, בדיוק כמו קיום מצוות עשה ומצוות לא תעשה דאורייתא. וע"י התעסקות בעניני המבצעים באופן של חיות וזריזות, נזכה שקיום היעוד הגאולתי שבפרשתינו, "מן המדבר והלבנון..יהיה גבולכם", יתרחש באופן של "אחישנה", בזריזות ובמהירות, נאו ממש! 

נסיים בסיפור על הפצת המעיינות לפי ההשגות של הרבי. מספר הרב שלום ג'ייקובסון ע"ה, בסוף שנת תשל"ח, השיק הרבי מבצע חדש להפצת המעיינות, הדפסת תניא בכל מדינה בה טרם הודפס הספר. מעט יותר מחודש אח"כ, בערב יוה"כ תשל"ט, התקשר אליי הר גרונר והודיע לי שהרבי מבקש שנדפיס תניא בו ביום! זאת אומרת, תוך פחות מעשר שעות! זה הי בלתי אפשרי, התקשרנו לכמה בתי דפוס, והם פשוט צחקו עלינו…

"השתגעתם?! אף אחד לא הגיע לעבודה היום!" "אתם יודעים איזה יום היום?!"

בלית ברירה,התחלנו להדפיס את התניא, בעזרת הציוד שבו השתמשנו כדי להדפיס את ה'ליקוטי שיחות' השבועי, זאת היתה משימה קשה ביותר. באותם שנים, היינו צריכים תשלילים, עיצוב, עימוד, הכנת משטחי הדפסה ועוד.

מכיון שזה לא היה מציאותי לסיים את זה בזמן, החלטנו לעשות מה שנספיק לפני יו"כ, והשאר אח"כ. 

אבל זה לא מה שהרבי תיכנן… הרב גרונר שב והתקשר לאורך על היום כדי שנעדכן אותו על ההתקדמות, הוא גם הודיע לנו חגיגית ש"לא נתחיל את תפילות יו"כ לפני שהתניא יודפס!"

נאלצנו לשנות את תכנית העבודה, עבדנו כמו מטורפים, 770 כבר התחיל להתמלא באלפי המתפללים, וכולם חיכו שהרבי יתן את הסימן ל"כל נדרי"…

בינתיים, שלוש קומות מעל בית הכנסת, במשרדי "הועד להפצת שיחות", בדיוק סיימנו את העבודה. הספר ירד מהדפוס על גליוניות נייר גדולים, כל אחד מכיל 32 עמודים. קפלנו את הגליונות, כרכנו ותם בגומיות, והורדנו אותם ל770. נכנסתי בריצה ל770, לבוש בבגדי חול, מוכתמים בדיו שחור, הגשתי את התניא לרב גרונר, שהניח את הספר על שטענדער של הרבי, רק אז נתן הרבי את האות להתחלת "כל נדרי"..

הפצת המעיינות גם אם זה נראה בלתי אפשרי, כי כמו בבדיחה בראש העמוד, בחיים שלנו יש שתי בשורות. האחת פחות טובה, אנו צריכים לגייס המון כוחות ומאמצים למילוי השליחות, אבל הבשורה הטובה היא, שיש לנו את כל הכוחות בכיס!

שבת שלום! 

__________

מבוסס על שיחת ש"פ עקב תשמ"ג אות יט ואילך

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן

____________________