חסידי רבותינו נשיאינו האמינו כי רבם הוא מלך המשיח ודיברו על כך בפומבי
סקירה קצרה
אמונת החסידים כי הרבי הוא מלך המשיח ידועה היום כבר לכל. עוד שנים רבות לפני שבישר לנו הרבי מלך המשיח על התגלותו כמלך המשיח, האמינו החסידים כי הוא הוא אשר יבוא ויגאלנו. מפליא לגלות, כי כבר חסידים קמאיים, האמינו בכל ליבם וחיכו להתגלות רבם כמלך המשיח.
עדות לכך מחסידיו של האדמוה"ז ניתן למצוא ב'רשימת שמעון הכופר', שם מספר אותו 'משכיל' כי: "החדר – מקום ישיבת רבנו בקביעות – היו קוראים היכל המשיח".
באגרת שנשלחה לחסידים אחרי הסתלקות האדמו"ר הזקן כתב בנו – האדמו"ר האמצעי: "נלקח ארון ארון אלקים עטרת תפארת ישראל, ועלה כבוד מישראל, רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותינו".
באופן דומה כתב גם האדמו"ר הצ"צ לאחר הסתלקות הרבי האמצעי: "נשבה ארון הקודש מאור ישראל משיח ה'".
ועל אדמו"ר הצמח צדק עצמו – רבו הדברים. הרה"ח ר' מנחם צבי הירש, מ"צ בק"ק ראמען, פותח את מכתבו לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק במילים הבאות: "לקדם אדמו"ר גאון עוזינו רוח אפינו משיח ה' אשר בצילו נחי', הרב רבינו מנחם מענדל שליט"א".
אדמו"ר ה'צמח צדק', נקרא בשמו זה על שם ספרו, בו נדפסו מחידושיו בנגלה בד' חלקי השו"ע. הספר נדפס לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תרל"ב על ידי החסידים.
את השם לספרו בחרו חסידיו, מפני ששם זה מבטא את אמונתם החזקה כי רבם הוא המשיח. ועל כן בחרו בשם זה שהינם ב' שמותיו של המשיח, "איש צמח שמו", "והי' צדק אזור במותניו", ששני שמות אלו הם בגימטריא של שמו – מנחם מענדל. את השם לספרו נתנו החסידים לאחר פטירתו.
בדורו של הרבי הרש"ב, הרמזים הפכו לגלויים. בספר השיחות תורת שלום מופיעה התבטאות כמעט מפורשת של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שהוא המשיח של דורו, הרבי מסביר שם שהפסוק "שלא יכבה נרו לעולם ועד" נאמר על נשיאי החסידות, בהוסיפו "ַאז מיר זיינען דָאך פון דוד'ן"… (אנחנו הרי מדוד..). התבטאות זו מצוטטת ע"י אדמו"ר שליט"א מלך המשיח במקומות רבים בתורתו.
ר' רפאל נחמן הכהן ע"ה הי' מספר, שכשלמד בסניף הישיבה של תומכי תמימים בשצעדרין, כיהן שם ברבנות הרב יהודא לייב אסתרין; הוא הי' נוכח בשעת הברית מילה של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, והי' חוזר על פתגמו של הרבי מוהר"ש "כשיגדל יהי' רבי". ובגלל זה היו תלמידי הישיבה רודפים אותו ומציקים לו, כיצד אומר הוא דברי כפירה מעין אלו, והרי הרבי מוהרש"ב הוא משיח ומה שייך שבנו ימלוך אחריו.
ר' שלמה זלמן לנדא, משפיע קהילת חב"ד רעננה, מספר ששאל פעם את סבו, הרב יעקב לנדא, שהי' 'רב החצר' אצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, אם גם בזמנם האמינו החסידים שהרבי הוא המשיח, וענה לו "האמינו? היו בטוחים!".
גם ר' שלמה חיים קסלמן הי' תמיד אומר, שבחיי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב חשבו תמיד שהוא המשיח. ר' לייזער ננס ע"ה סיפר שהתמימים בליובאוויטש מצאו רמז לדבר בתהילים, שנאמר "שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום". לאחר פטירתו של אדמו"ר מהורש"ב, שלחו החסידים את הרבנים יואל ראפאלאוויטש, שמואל גורארי' וזלמן הבלין מכתב לאנ"ש בו הם קוראים על אדמו"ר מהורש"ב את הפסוק "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותינו". גם הרב שמריהו נחום ששונקין, שלח באותה תקופה מכתב לר' אליהו סימפסון, בו כתב: "כאשר הוסר עטרת תפארת ראשינו, רוח אפינו משיח ה'"…
בדור השישי, חדר העניין ביתר שאת, הרבה יותר מאשר בדורות שלפניו; כ"ק אד"ש מה"מ עצמו אמר עשרות פעמים, לפני הנשיאות ולאחרי תחילתה, שהרבי הריי"צ הוא המלך המשיח.
ביטוי מעניין של הרבי מלך המשיח אודות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מופיע באגרת מכ"ז טבת ה'תשל"ו: "כי יבוא מנחם משיב נפשנו, רוח אפינו משיח ה'".
בדומה לכך התבטא הרבי ג"כ במאמרו הראשון "באתי לגני", "ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו".