בלי קיצורי דרך (ישרה) • הרב מני ששון

הרב מני ששון, מגזין בית משיח

געוואלד! מה לעשות? 

ביום י' אייר בשנת תנש"א, יצא מן הקודש פנימה מענה מיוחד מנשיא ישראל וגואלו, המציב ומעמיד את כולנו לחשבון נפש אישי ופנימי אל מול משימתנו העיקרית להביא משיח.

כל ילד בדור השביעי יודע את אשר התווה הרבי מלך המשיח בשיחת ש"פ תזריע מצורע תנש"א, אודות "הדרך הישרה" להבאת הגאולה באמצעות לימוד ענייני הגאולה ומלך המשיח. אך בנוסף לשיחה, המענה שלפנינו מציג את ההוראה בצורה חדה מאין כדוגמתה, המספק בהירות לכל דורש ומנקה את "הדרך הישרה" מכל קוץ ודרדר הנראה באופק.

ימים ספורים לאחר אמירת השיחה המרעישה בכ"ח ניסן, התיישב רבה של קהילת חב"ד באוסטרליה, החסיד המקושר הרב שניאור חיים הכהן גוטניק ע"ה, וכתב מכתב מרגש לרבי אודות הזעזוע העמוק שגרמה לו השיחה, בו הוא מתחנן לקבל מהרבי הדרכה ברורה כיצד לבצע את כוונתו בשיחה להביא משיח בפועל.

מילותיו החמות, המשקפות את הזדעזעותו מהשיחה, יציגו בפנינו את נקודת האכפתיות של חסיד אמיתי מהבאת המשיח, כמו גם יניחו בפנינו על השולחן את דרישתו הברורה של מלכנו. וכך הוא כתב במכתבו (מובא בהשמטת כמה קטעים מחמת האריכות):

"אל כ"ק אדמו"ר שליט"א.

כששמעתי השיחה של כ"ז ניסן פשוט נבהלתי, כי "שפת לא ידעתי אשמע" ועם כל מה שנאמר ואירע מאז אין מרגוע לנפשי. האם זה יכול לעלות על דעתי אפילו כרגע שדבריו הם ככתבם, האם זה עולה על השכל שאדמו"ר שליט"א נשיא ישראל . . לא יודע עוד מה לעשות כדי להביא משיח, ואנחנו ההולכים "כעיוור הממשש בצהריים" ובחושך – כן יודעים?!!

ואדמו"ר יודע מה שעוד צריכים לעשות . . ולכן חשבתי שאולי יש איזה דבר שצריכים להשמיע, או לארגן, או לעשות, ואולי לא מתאים שאדמו"ר שליט"א יביע את זה ושצריכים צינור חשאי לגלות את זה, ולכן אסע לחצר אדמו"ר שליט"א ואולי אצלי באופן "נדחק ונכנס" לשאול ולשמוע מה לעשות . . תביעתי כחסיד מרבו שלא יסגור את דלתו ויורה לי [לנו] באופן ברור וגלוי מה עלינו לעשות להביא התגלות משיח צדקנו. ואני באתי במכתב זה לומר שאני מכון לעזוב את כל עסקי ועבודתי ולעמוד ולהתמסר בגופי ובנפשי למלאות הוראת כ"ק שליט"א "להביא לימות המשיח".

געוואלד מה לעשות? ממני תלמידו חסידו ואוהבו בנפש, המצפה ומשתוקק להקריב את פסחו ביום הראשון הבעל"ט. שניאור חיים בן חיה בתיה הכהן גוטניק".

המענה המיוחד 

עצם סגנון הכתיבה והבעת הרגש החם העולה ממנו, מעורר את הרצון הפנימי למצוא את עצמנו גם באותו מקום, באותה בעירה, באותה תנועה של גישוש וחיפוש אחר רצון קודשו עד למצב של זעזוע ("אין מרגוע לנפשי" כלשונו), ונכונות כנה לוותר על הכל ולהתמסר לכוונה היחידה להביא משיח.

אך עיקר העיקרים הוא מענה הרבי מלך המשיח יומיים לאחר מכן, המכוון את הרצון והבעירה למקום אחד: "לשאלתו מה לעשות: אמרתי כמה פעמים – ולאחרונה בהתוועדות דשבת קודש מיניה אזלינן. מצורף בזה".

על קבלת תשובת הרבי וההרגשה שליוותה אותו לאחר מכן, סיפר הרב גוטניק בעצמו בכינוס 'מטה משיח', שנערך ב-770 ביום ז' תמוז תנש"א (ניתן לצפות בוידאו מהכינוס בתוכנית 'ואביטה נפלאות' מספר 29):

"קיבלתי על זה מיד תשובה . . הרבי אמר "אמרתי מה צריכים לעשות בשבת האחרונה", והוא אמר למזכירות שישלחו לי פקס – לא של כל השיחה, אלא של אותה נקודה שכתוב שכתוב בה על עניין של לימוד עניני המשיח, ונתינת צדקה בכוונה מיוחדת על משיח.

כמובן, לא הייתי מרוצה מהתשובה, ועד היום אני לא מרוצה מהתשובה, אבל הרי הרבי אמר ברור, וממילא מה שאנחנו יודעים הוא – שצריכים מיד לקבל על עצמנו בהחלטה גמורה שצריך להיות קאך, וצריך ללמוד ענייני משיח, ודבר חדש – לתת צדקה בכוונה מיוחדת על משיח . . ראיתי שמיד 'נולדו' ספרים וחוברות שקשורות לנושא של משיח שאפשר מיד ללמוד אותם, וצריך ללמוד מהם".

במובן מסוים – פחות או יותר – כולנו נמצאים באותה סיטואציה כזו של הרב גוטניק: הבעירה כתוצאה מכ"ח ניסן דולקת ומתלהטת, ומילות שיחת תזריע-מצורע אודות "הדרך הישרה" להבאת הגאולה באמצעות לימוד עניני משיח ידועות ומוכרות לנו, אך בכל זאת, כל אחד מאיתנו שולח 'מכתב' פנימי ורגשי לרבי – "מה לעשות רבי"? אולי יש איזשהו 'קיצור דרך' לדרך הישרה הזו?..

אז התשובה של הרבי ברורה לכולנו: "מצורף בזה". הביטו בשיחה, אמרתי במפורש. לימוד עניני גאולה ומשיח זו הדרך. לא סתם דרך, אלא דרך ישרה. שם, לא צריך קיצורי דרך, היא דרך ישרה וקלה, פשוט לנסוע בה עוד ועוד עד ליעד הסופי – הגאולה האמיתית והשלימה.

תצלום מכתבו של הרב גוטניק:

תצלום מענה הרבי בכתב המזכיר: