משה אישון ע"ה ורוח הקודש של הרבי

שניאור זלמן ברגר

מר משה אישון, עורך הצופה, שנפטר לא מכבר, זכה לפרסם את דברי הרבי בעיתונות בארץ הקודש, וכידוע, הרבי החשיב עד מאוד את הפרסום בעיתונים, דרכם ניתן להעביר מסרים להמוני קוראים. מהסיפור הבא, שפירסמתי בספר "חסיד במעשיו" לדמותו של הרב זלמן לבנהרץ, נלמד כיצד הרבי שיכנע את מר אישון להגיע לבית חיינו, וזאת על ידי רוח הקודש, שהתגלתה בהשגחה פרטית מאוחר יותר.

כך סיפר ר' זלמן לבנהרץ:

לקראת י"א ניסן תשל"ב, שנת השבעים להולדת הרבי, נסעו חסידים רבים לחגוג יום זה עם הרבי. למרות רצוני העז ליטול חלק במאורע, הנה מאחר שנסיעה כזו – להיות שם בי"א ניסן ולחזור לערב פסח הביתה – הייתה קשה, חשבתי בתחילה שלא לנסוע. והנה, שבועיים או עשרה ימים לפני י"א ניסן, החלטתי לנסוע ויצרתי קשר עם סוכן הנסיעות. השגת כרטיס לשם הייתה קלה אולם הבעיה המורכבת הייתה הדרך חזרה, כיון שתיירים רבים מגיעים לארץ הקודש לחג הפסח. לבסוף הצלחתי להשיג גם כרטיס לחזור לפני חג הפסח.

כאשר נחתנו בניו יורק, ראיתי בין היוצאים יהודי גבה קומה ללא זקן שצד את עיני. לא ידעתי מיהו, והנה בהתוועדות י"א ניסן ראיתי אותו יושב מאחורי הרבי. לאחר ההתוועדות שאלתי את המזכיר ר' בנימין קליין לזהותו של האיש, והשיב לי שזהו מר משה אישון, מעיתון 'הצופה', והוסיף וסיפר שהרבי ביקש שהוא יגיע להתוועדות כדי שישמע את הדברים שיאמר בנושא 'מיהו יהודי'.

לפני חזרתי, קיבלתי מהרבי מצות עבור ארץ ישראל, והגעתי לארץ בערב פסח. לאחר חג הפסח צעדתי בדרכי בבני ברק [בה התגורר באותה תקופה] ופגשתי יהודי מסוים שהיה מגיע מפעם לפעם למכולת שבבעלותי להתעניין מהנעשה בחצרו של הרבי. כשהתחלתי לספר לו על התוועדות י"א ניסן שבה נכחתי, הפתיע אותי באומרו שכבר קיבל דרישת שלום מ'שם', דרך גיסו מר משה אישון… הוא הוסיף וסיפר לי, כי חודשיים לפני י"א ניסן קיבל אישון הזמנה מהמזכירות להגיע לרבי, והחל להתעניין בכרטיסי טיסה, אבל כשנאמר לו כי ישנה בעיה עם השיבה לארץ הודיע כי לא יוכל לנסוע. תוך זמן קצר קיבל מברק מהמזכירות בשם הרבי, בו נכתב שוב שיבוא לי"א ניסן, ושלא ידאג אודות השיבה לארץ מאחר ובהתוועדות יהיו שני יהודים מבני ברק, ואם לא יהיה לו מקום בטיסה, הרי שאחד משניהם יישאר אצל הרבי והוא יוכל לחזור לארץ. אכן, שני חסידים נסעו מבני ברק לרבי לי"א ניסן באותה שנה – אני וידידי ר' יוסף גרינברג, אלא שבעת שהרבי הודיע על כך למשה אישון, אני עוד חשבתי שבי"א ניסן אהיה בארץ! היה זה ממש רוח הקודש של הרבי שידע שלבסוף אחליט לנסוע!….

בסופו של דבר היו מספיק מקומות בטיסה, ולא היה צורך לוותר על שהות בבית בחג הפסח. והעיקר – משה אישון פרסם בעיתונות את רשמיו מהתוועדות זו בהרחבה.