-
מרד בגטו? אבטחה ישראלית סביב בתי חב"ד? מה אומר ע"כ הרבי מלך המשיח? • בעקבות האירועים האחרונים שהתרחשו ברחבי תבל, ובעיקר סביב בתי חב"ד, וביחד עם 'יום השואה' אותו מציינים עם ישראל, הסופר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר ליקט את דברי הרבי על נושאים אלו ומגיש אותם בצורה מסודרת לציבור הגולשים • לקריאה
אילוסטרציה, מחנה ההשמדה, צילום ארכיון: חיים טויטויודי|כ״ז בניסן ה׳תשע״טשניאור זלמן ברגר
הרבי רוחש כבוד ללוחמי הגטאות
הרבי נגד מרד בגטו – מכריזה כותרת אחת, ואילו הכותרת השניה מתחננת לאבטחה ישראלית בבתי חב"ד ברחבי תבל, אך יש הסוברים כי מה לחסידי חב"ד ומאבקים נגד נאצים, אנטישמים או מחבלים מוסלמים – "אין לנו אלא אבינו שבשמים". כך גם חשבה חברת הכנסת חייקה גרוסמן אודות הרבנים בכלל והרבי בפרט, כאשר היא שהיתה לוחמת באחת מגטאות פולין, טענה כי רבנים שלא היו שותפים למאבקים בנאצים בימי השואה, עשו זאת כי לא רצו לפגוע בגורל, ועל כך השיבה הרבי:
"בודאי אין צורך לקרוא בשם, כל אלה הרבנים ומנהיגים הדתיים בגיטאות ובמחני הריכוז, אשר השתתפו ומהם שגם יזמו התקוממות נגד הנאצים ימ"ש". וכאשר הרבנים לא השתתפו, מסביר הרבי, היה זה כאשר היה נראה להם הסיכוי להישאר בחיים יותר גדול ללא התקוממות. והרבי משבח את לוחמת הגטאות באופן אישי: "על פי השמועה שנתאשרה מפי כמה, הרי היא היתה מלוחמי הגטאות, אשר כל יהודי, וגם אני בתוכם. רוחש להם רגש מיוחד ומובחר".
וספציפית לגבי מרד גטו ורשה, כידוע היו רבנים נגד ורבנים בעד, והיו גם חסידים מחוגים שונים שהתאמנו בנשק חם לקראת המרד, ואילו דברי הרבי בנושא, אינם ברורים לנו, כי אחת ההתבטאויות היחידות, הן של הרב שמחה ליברמן אשר הביע דיעה שלילית על המרד, ולדעתו הרבי הסכים עמו, ובכל מקרה הרב ליברמן מסייג דבריו, שאינו זוכר היטב את דברי הרבי.
הרבי ממליץ: גדר תיל, כלבים לשמירה
ומה לגבי אבטחה בבתי חב"ד? הנה דברי הרבי באגרת אל ר' פיניע אלטהויז, לאחר רצח התלמידים והמדריך בכפר חב"ד: "מוכרח שיבואו תיכף בקישור עם המשרדים והאנשים המתאימים בהנוגע לתוספת שמירה, ושאלוני כאן מפני מה אין גדר תיל סביבות הכפר או זרק-אור נמצא במקום היותר גבוה בכפר, כלבים שמשתמשים בהם לשמירה וכיוצא בזה". העולה מאגרת זו ומאגרות אחרות בנושא השמירה – הרבי בעד שמירה מתאימה, ובתיאום עם השלטונות.
לא אכנס לפולמוס האבטחה הישראלית, רק אעיר כי יותר מעשי, שכל בית חב"ד ידאג לשמירה מתאימה, אפשר גם בסיוע כוחות ביטחון מקומיים, ובמקרה הצורך יפנה לשגרירות ישראל לקבל ייעוץ או סיוע במקרה חירום (ומי שמבין קצת מתמטיקה… יש 77 שגרירויות בעולם, ובהם מקסימום מאות מאבטחים ישראלים, ואם נשלח מאבטח אחד לכל בית חב"ד ומוסד חב"די בעולם, הגענו לאלפי מאבטחים. וגם… אם סביב בתי הכנסת בעיר העתיקה בירושלים אין מאבטחים מטעם ממשלת ישראל, אז כיצד ניתן לסדר אבטחה בכל רחבי תבל?).
וכמו בגטאות ובמחנות, וכך גם במלחמות ישראל, שלעיתים בוצעו מאבקים כאשר לא תמיד ידעו כמה סיכוי לנצח, כך כל העולם מצדיע כעת לשליח הרב ישראל גולדשטיין, אשר לא חשב לרגע, ובידים חשופות נלחם בצעיר אנטישמי ימ"ש וכך עיכב ולו במעט את המשך הירי.
נויה דהן – ניסי ניסים
נויה דהן. הילדה הקטנה, שחטפה רסיסי כדור וניצלה בנס, כאשר נישאה על ידי אלמוג פרץ שחטף כדור ברגל ולמרות הכאבים הנוראים, חילץ עשרות ילדים מחצר בית הכנסת. וגם על ניסים אלו היה פולמוס לא קטן. נס? גב' קיי נרצחה, הי"ד, השליח נפצע, ויש עוד פצועים. זה נס?
היה זה לפני כשישים שנה, לאחר רעידת האדמה באגאדיר בה נהרגו עשרות תלמידי ישיבת חב"ד ומאידך עשרות תלמידים ניצלו בנס ועל כך הרבי כתב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, כי יש להודות על הנס אך להתפלל לניסי ניסים – דהיינו שלא יתרחש מאורע שלילי כלל:
"ותודה לקל על הנסים אשר ראו במוחש, ויהי רצון שמכאן ולהבא הנה יהיה כרמז שם החודש, ניסן נסי נסים (עיין ברכות נז ריש עמוד א' ובחדא"ג שם) זאת אומרת שלא יהיו נסים להציל ממאורע ל"ע ול"ע כעין שכותב, אלא נסים בטוב עצמו".
ובגמרא במסכת ברכות אליה מפנה הרבי מוסבר כי הרואה בחלום את השם הונא – בו יש נ' אחת- נס נעשה לו, ואילו את השמות – חנינא, חנניא, יוחנן – בהם שני נ'– ניסי ניסים נעשו לו. והרבי מפנה גם ל"חידושי אגדות" של המהרש"א ושם מוסבר – כי דווקא הוזכרו שמות אלו – חנינא חנניא יוחנן – כי השם עצמו מראה על חן וטוב.
נויה דהן – יש בשם שלה שני נ' וגם שם המראה על יופי וטוב – ניסי ניסים נעשו לה.
הנקמה בהיטלר
ידוע שהרבי עודד את הסופר אלי ויזל, להקים משפחה, כנקמה בנאצים.
אז גם אני נקמה לא קטנה… כעת ראיתי כי הרב דוד לאו הרב הראשי לישראל, בטקס בכנסת ישראל, הזכיר את האדמו"ר מקאליב זצ"ל שהלך לעולמו בימים אלו, ומשפחות שני האישים שזורים באובדן העצום של משפחתי בשואה האיומה.
הסבא הגדול שלי, הרב יעקב יוסף ברגר הי"ד הכיר מקרוב את אביו של האדמו"ר מקאליב בעיר מרגריטין-רומניה, ואף כתב עבורו הגדה של פסח בכתב יד עם עיטורים ייחודים. הסבא הגדול נספה בשואה, אך ההגדה של פסח נותרה לפליטה והבן האדמו"ר מקאליב העלה את ההגדה לארץ הקודש, ולפני שנים, הציגה בפני קרובי משפחתי. ואילו הסבא שלי ר' ישכר דב ברגר ע"ה למד ב'חדר' יחד עם האדמו"ר מקאליב, ובשנים הבאות לאחר ששניהם ניצלו בנס מהשואה, נפגשו מספר פעמים ושוחחו על עיר הולדתם מרגריטין.
ומהצד השני. הסבא שלי הרב אברהם יהודה ליכט ע"ה, כיהן כיו"ר צעירי אגודת ישראל בעיר פרשוב-צ'כסלובקיה, ופעל יד ביד עם רב העיר, הרב משה חיים לאו הי"ד זקנו של הרב דוד לאו הרב הראשי לישראל. סבא עלה לארץ הקודש לפני השואה וניצל ואילו הוריו ועוד רבים מבני משפחתו העניפה נספו, ואילו הרב משה חיים לאו נספה בשואה ושני בניו ניצלו ואחד מהם הוא הרב ישראל מאיר לאו רבה של תל אביב ואביו של הרב הראשי לישראל.
והנקמה… במשפחתי העניפה נספו רבים בשואה, אך חסדי ה' כי לא תמנו, הניצולים הקימו משפחות עניפות ההולכות בדרך התורה ומהם גם בדרך החסידות
תגיות: יום השואה, שניאור זלמן ברגר