שביבים וזכרונות מחודש אלול אצל הרבי

יום ראשון, א’ דראש חודש אלול תשל״ד

להורי היקרים, ולכולכם רב שלומות!

תאריך זה מזכיר לנו ביתר שאת שגם ישנה תקופה שצריכים לערוך חשבון צדק על העבר, וכמובן בהחלטות לגבי העתיד. כמובן שכשנמצאים במחיצתו של הרבי, שונה הנהגה זו מכל שנה רגילה.

כמובן שגם ההכנות לקראת ראש השנה במקום כזה, צריכות להיות בצורה אחרת לגמרי, כדי שנוכל לראות ואף להרגיש במוחש את אשר עד כה היה בגדר שמיעה בלבד, והמלאכה מרובה. בעיקר דרושה השתדלות שהפועלים לא יתעצלו.

בשבת מברכים זו שוב הייתה התוועדות שנמשכה כ–3.5 שעות. הרבי דיבר שוב באריכות על ה’מבצעים’ איך שהם מהפעולות שצריכים להחליט עליהם בימים אלו, וב’מבצעים’ אלו הכוללים את ג’ הקוין שהעולם קיים עליהם: תורה עבודה וגמ״ח. כן הייתה שיחה על עניין הביטחון ומשמעותו. גם היה המשך לסיום מהתוועדות כ’ מנחם אב, וכמו שאכתוב בלי נדר בקרוב.

ביום חמישי שעבר, כ״ק אד״ש נסע לאוהל. בדרכו חזרה השיג במכוניתו את אחד הטנקים שהיו בדרך זו, כשבשעת מעשה מהטנק נשמע הניגון “בסיסמת ופרצת נצעד בראש עם הרבי נלך בראש”. כאשר כ״ק אד״ש חלף על פניהם, פנה אליהם מתוך מכוניתו בתנועת ידו הקדושה. ואף כשכבר עבר, הסתובב בתוך המכונית והמשיך שטורעמען את הנמצאים בתוכו.

היום יום ראשון לאחר תפילת מנחה, נתן לר״ש א. הנוסע בחזרה לטוניס, שני ספרי לקוטי לוי יצחק על מנת למוסרם למישהו בטוניס. אתמול בשבת קודש חילק ‘משקה’ וביניהם לעמנואל שביקר כאן לשבת זו. במהלך השבת חייך אליו הרבה ואיחל ברכה עבור אביו שי’ שמלאו לו ע׳ שנה ביום חמישי שעבר. לכבוד זאת עשו לו מסיבה בבית שוחט טורונטו לאריכות ימים ושנים טובות.

בסיום ההתוועדות שוב התחיל כ״ק בניגון “בך בטחו” כמו בשבוע העבר.

שמחתי לשמוע ש[אחי] בנימין יבוא בעז״ה בקרוב, ואני תאב לשמוע מי מההורים מצטרף הפעם?

בתקוה לבשורות טובות

טוביה

ראשוני האורחים מתחילים להגיע

יום חמישי פרשת שופטים

רב שלומות!

שוב הנני מצרף קצת מהשיחות משבת קודש שעברה. בשבת קודש זו כנראה לא תהיה התוועדות.

כאן הכל בסדר וכשורה. “היתקע שופר בעיר והעם” וגו׳ פעמי תשרי כבר מורגשים, מעט מזעיר האורחים הראשונים כבר החלו מופיעים, וכמובן שבכל יום נוסף, נוספים עוד ועוד אנשים.

בינתיים גוט שבת כתיבה וחתימה טובה וכל טוב סלה

להתראות,

טוביה

אירועים מיוחדים בהלוויית הרה”ג הרה”ח הרב שמואל לויטין

מוצאי שבת קודש פרשת כי תצא תשל״ד

חודש הרחמים והסליחות

להורי היקרים לאורך ימים ושנים טובות

שבוע טוב ומבורך לכולכם!

אקווה שמכתב זה עוד ימצא את הבנים [אחיו של הכותב – המלבה”ד] שיחי׳ בבית. הכל מצפים כבר לבואם, כולם מנסים לנחש האם בנימין יישאר כאן [ב–770] לעתיד.

כאן הכל ב״ה בסדר. בזה אחר זה מתחילים הקהל הרחב לנהור לכיוון ‘בית חיינו’ לקבל פני רבם ברגל. מצפים שבשבוע הזה, לקראת ח״י אלול, ולאחריו שבת סליחות, יתמלא יותר ויותר בית המדרש. מקווים שאולי תהיה התוועדות בח״י אלול. משבת הבאה תתחלנה שורה של התוועדויות עד אחר חודש חגים. בשבת זו שוב לא התקיימה התוועדות.

בוודאי גם שמעתם על הידיעה המעציבה על פטירת הרה״ח ר׳ שמואל לויטין ע״ה בן ה–91, זקן התמימים והחסידים בדורנו מלפני כשלושה ימים. מסע ההלוויה החל כשהארון הלך ואחריו כ״ק אד״ש, כשלפתע ראה זה פלא – כ״ק אד״ש התכונן לנסוע לבית החיים. כמובן שכל הקהל תפסו מיד רכבים מכל הבא ליד, והצטרפו לנסיעה, כולל הטנקים של ה’מבצעים’. וכך נסע מסע הלוויה. עד שכ״ק אד״ש חזר ל–770, מכונית משטרה נסעה לפני מכוניתו – מלך פורץ גדר – לעבור כל הרמזורים האדומים ושאר ההגבלות. כ״ק אד״ש לא נכנס פנימה לבית החיים (וכפי שאמר לפני כמה שנים, שאם יכנס פנימה, יהיה מוכרח לבקר ב’אוהל’ הק׳); וכך עמד מחוץ לגדר בפנים רציניות ביותר עד לאחר הקבורה. עם זאת, פקד על כל אחד ואחד להיכנס פנימה. בכל כמה דקות פנה לצדדיו לראות האם מישהו נשאר בחוץ. בשלב מסוים פנה לר’ בנימין קליין וגרונר ושאל על הקבוצה שנשארה בחוץ מדוע הם לא נכנסו? וענו שהם כהנים. כעבור כמה דקות פנה אל המזכירים ושאלם האם הם גם כהנים? ופקד עליהם להיכנס פנימה. חבל על דאבדין. (ראה בהרחבה מסגרת).

מה שיותר מכאיב (מלבד עצם הסתלקותו) על שדור כזה הולך ולא משאיר אחריו כאלו שעליהם ייאמר שהם ממלאי מקומם. כולנו כבר מקוים לקיום היעוד שיכלול בתוכו את ה”והקיצו ורננו שוכני עבר”, ולסיום ברכת החודש.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ולהתבשר אך ורק בשורות טובות בגשמיות וברוחניות

להתראות ולהשתמע

טוביה

כדאי עבור הנסיעה לתשרי להוציא כל הון יקר ונעים

יום ראשון, כ״ח אלול תשל״ד

לכם יקרים לאורך ימים ושנים טובות, רב שלומות!

לסיום השנה העוברת ובעזרת ה’ לקראת תחילת שנה הבעל״ט, שוב נאחל לעצמנו כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, שנת אושר שלום ושלווה אמיתית (אף שהמכתב יגיע קודם יוהכ״פ).

כאמור במכתבי הקודם, אז עס תשרי׳זיך שוין [כבר תשרי כאן]. במיוחד שביום חמישי שעבר בעת ההתוועדות, שבוודאי גם אתם שמעתם אותה בשידור חי, בקבלת פנים החמה לאורחים שהגיעו מארץ ישראל. נראה לעין ואפשר לקרוא מחשבתו של כל אחד ואחד שמגיע לכאן, מי לו זו הפעם הראשונה שהוא כאן, ומי בשניה ובשלישית וכו׳. אשרי עין ראתה כל אלה, וכדאי עבור זה להוציא כל הון יקר ונעים.

חשבתי בשעת מעשה, מה נפלא הדבר אילו בין הבאים היה גם אבא שי׳, ונקווה אולי בקבוצה הבאה ליום הכיפורים.

אתמול בשבת קודש הייתה התוועדות, אצרף גם בזה מהתוועדות קודמת שעדיין מונח אצלי, ובעז״ה גם יישלח התוכן של ההתוועדות אתמול. כ״ק אד״ש דיבר על מה שנוסף בימים האחרונים בעניין מבצע הדלקת הנרות של כל בת ובת מישראל, להדליק נר בברכה, ובנוסף לזה בערב ראש השנה בברכת ‘שהחיינו’. ואז כידוע השקו״ט אם צריך לברך על דבר חדש ‘שהחיינו’, הרי בערב ראש השנה שבין כה צריך לברך מחמת החג, האם אין שום שקו״ט בזה וכו’. וכלשונו בהתוועדות מיום חמישי: “אט קומט משיח והיה הוי׳ לאור עולם וכו’ על כן צריך להכין העולם און ליכטיג מאכן די וועלט [ ולהאיר את העולם]. ונוגע לכל בית ובית מישראל”. עוד ביטוי מיוחד שאמר בשם ר׳ הלל פאריטשער: ״אז א רבי זאגט חסידות איז דאס מתן תורה. דאס זאגט דער אויבערשטער אליין ווייל שכינה מדברת מתוך גרונו״ [כאשר רבי אומר חסידות, זהו מתן תורה. זה הקב”ה עצמו אומר, מכיוון ששכינה מדברת מתוך גרונו].

כמובן ש”ומבשרך אל תתעלם”, ואם אפשר עוד קודם ביאת המשיח לפעול אצל קרובינו בבני ברק שבנותיהם ידליקו נרות על כל פנים מעשה ההדלקה, ואף בברכה אין בזה שאלה כמו שצוין בשיחה, שהרי האם לא תוציא את בתה בברכתה. כמובן גם לשכנים שלנו … וכו׳ ילך יותר בקלות. ממילא מובנת הנחיצות בעניין אם עדיין לא נעשה.

שיחה מעניינת במיוחד ניתנה אתמול לבחורים, שכמובן חברי ההנהלה נהנו במיוחד ממנה. כ״ק אד״ש תבע שיסעו לכל הפחות מניין בחורים לישיבות ‘תורת אמת’, כפר חב״ד, פריז, מונטריאול וכו׳ ולעשות זאת מתוך התנדבות. ובאמת הרבי רצה לדבר על זה בשמחת תורה – אך אפשר עוד קודם ראש השנה להכין הקופה לשם כך עבור ההוצאות וכו׳. מעניין להפליא, שמיד במוצאי שבת קודש, בלי בקשות מיוחדות מהמשפיעים וכו׳ נעשתה רשימת מתנדבים מבין הבחורים, וכמדומני שהמספר כבר הגיע ל–80 בחורים שהסכימו לנסוע לישיבות הנ”ל.

בינתיים כולם מתכוננים להכתרת המלך בראש השנה הבעל״ט, ומתוך שמחה, וכמו שכ״ק אד״ש אמר בהתוועדות, שבאים לחסידים וטוענים מה לשמחה וכו׳ ומהי ההתוועדות בימים אלו שהרי ימי המוסר הם וכו׳; אלא כמובן מאליו שכשבאים לפני המלך הנמצא בשדה ומראה פנים שוחקות ומקבל כל אחד ואחד בסבר פנים יפות, הרי אין הכי נמי, צריך להיות בחשבון נפש על כל מה שעשה ומרד ברצון המלך, יחד עם זה אסור שיהיה מרה שחורה׳ניק און פארכמורעט, שבשום אופן לא יתכן לבוא כך אל המלך; אלא אדרבא יש לו שמחה עצומה על כל מה שיכול לבוא לפני המלך.

ובטוחים שזוכים בדין לשנה טובה ומתוקה ובגשמיות וברוחניות גם יחד ולהשתמע ולהתראות

טוביה

אצל [אחי] בנימין ב״ה הכל מסודר. בינתיים יישן בדירתי, בבית הסמוך ל–770.

המטוס לתשרי ובו חסידי חב”ד – ‘נחטף’…

מוצאי שבת קודש פרשת, שבת סליחות תשל״ד

משפ׳ יקרה לאורך ימים ושנים טובות

שבוע טוב ומבורך לכולכם!

בעוד שעה וחצי הולכים לומר סליחות בצוותא עם כ״ק אד״ש בבית חיינו. מילים אלו מקבלות דגש מיוחד בימים אלו וימי ההכנה לחודש תשרי הבעל״ט. בית חיינו א לעבדיקע שטוב ״עס לעבט״ [המקום ‘חי’] מאז יום חמישי בפרט, כאשר האורחים בהמוניהם החלו נוהרים לכאן, אל הרבי שליט״א ובפי הקהל עס תשרי׳זיך שוין. מעל כולנה – כשבין האורחים נמנה שוב הפרטיזן ר׳ זושא וילימובסקי שעומד הכן על משמרתו: בכל עת, אחר התפילה או בצאת הרבי שליט״א מ–770, הוא תמיד מוכן עם ניגון ומארש כשכ״ק אד״ש מנצח מעליו.

כמובן שביום שישי, יום אחד בלבד אחר בואו, כבר היה זושא בין הטנקיסטים שיצאו לכבוש את נ.י..

היום שוב הייתה התוועדות במשך כ–3 שעות, כשבאחרונה דיבר כ״ק אד״ש שוב על המכתב אודות השתדלות במעמד רבים בג׳ הקוין. הוא ביקש אף לקשר זאת גם במעמד אמירת הסליחות, שאז בין כה נמצאים כולם כאחד.

בוודאי שמעתם את השידור מההתוועדות ביום ח״י אלול והחידוש המיוחד כשכ״ק אד״ש נתן לכל אחד ואחד שהיה באולם בעת ההתוועדות דולר על מנת לתתו לצדקה. המחלקים היו אלו הטנקיסטים שנסעו במיוחד בשבוע האחרון. [מנהג זה, שהפך ברבות השנים לנוהג קבוע בסופי התוועדויות שהתקיימו ביום חול, החל למעשה לראשונה בהתוועדות זו, ח”י אלול תשל”ד – המלבה”ד].

בשבוע שעבר ביום ראשון שוב היה מעמד מרשים כשלתפילת מנחה שוב נאספו מאות ילדים עם כ״ק אד״ש. בסוף הכינוס חילק הרבי שליט״א בידו הקדושה לכל אחד ואחד מהילדים 2 מטבעות של 10 סנט, וכן לכל המשתתפים בפעולות הקייטנות.

הפעם אקצר במכתב. כל טוב ולהשתמע,

טוביה

נ.ב. שכחתי לציין חדשות שבוודאי לא התפרסמו בארץ ישראל. ביום חמישי שעבר, מטוס אל על שהיה בכיוון נ.י. ‘נחטף’ בידי כמה מחסידי חב״ד שנסעו ל–770. הללו ניסו – אף ואולי יתאפשר – שהמטוס ינחת בגג בנין 770 אך עדיין לא הוכשר לזה… ראשי ה׳חוטפים׳ היו זושא וילימובסקי ור׳ ברק’ה חן מתושבי כפר חב״ד. הם הודיעו ברמקול שאף אחד לא ימלט, ומוכרח כל אחד להשתתף בהנחת תפילין ושתיית כוסית ‘משקה’ לעורר על כל פנים קצת את הנשמה מהתעלפותה. לבסוף יצאו במחול ורקדו כל זמן הנסיעה כשאליהם מצטרפים גם שאר הנוסעים.

קטעים מרתקים מתוך זכרונותיו של הרה”ח ר’ דוד אופן – חודש אלול תשל”ד

הלוויה מיוחדת של ר’ שמואל לויטין

ביום חמישי י”א אלול, נפטר המשפיע הרה”ג ר’ שמואל לויטין ע”ה. למחרת, יום שישי, הרבי יצא להלוויה בערך בשעה 11 עם ספר ביד. (בדרך כלל כשהרבי יוצא ללויה רח”ל, היה מלווה מצד ימין של המדרכה עד רחוב קינגסטון ומחכה עד שכולם יסעו ואחר כך חוזר דרך צד שמאל של המדרכה עד 770. בחוץ היו מכינים ספל מלא מים והיה נוטל ידיו הקדושות, נכנס ל’זאל’ הקטן למעלה, יושב על הספסל של הבחורים, שם יושב תמיד בעת תפילת מנחה ומעריב, ואומר “יושב בסתר” וזז כמה פעמים בישיבה על הספסל ורק אז נכנס לחדרו הק’).

אמרתי לאחד הבחורים, אמריקאי שהיתה לו מכונית, “מסתמא הרבי יסע לבית החיים וראיה לכך שלקח עמו ספר לדרך”, וכן היה. זו הייתה הפתעה. הרבי נכנס למכונית עם כל המזכירים ונסעו ל’בית החיים’. מיד הצטרפתי לבחור ונסענו. כשהרבי הגיע, עמד מאחורי הגדר מול האהל, כי הקבר של ר’ שמואל הוא ממש סמוך לאהל, והביט לכיוון הקבר עד אחרי סתימת הגולל, וגם קרא בספר.

המזכיר הרב לייבל גרונר עמד ליד הרבי, והרבי שאל אותו “למה אתה לא נכנס לבית החיים, האם אתה כהן?” והמשיך באמרו, “אני לא נכנס כי אם אני אכנס, אצטרך להיכנס גם לרבי דער שווער ולזה לא עשיתי הכנה”. ואמר לכולם שיכנסו ל’בית החיים’. אחר כך חזר ל–770.

סיום השבעה על ר’ שמואל, חל בח”י אלול והיתה התוועדות במהלכה הזכיר את ר’ שמואל ע”ה, ואמר שהיה שליח של כ”ק מו”ח אדמו”ר, ופעם סיפר לי ר’ שמואל כאן ב–770 בחדר, שכשהיה בבית סוהר במדינה ההיא, לא היה לו סידור ושכח איך אומרים בברכות השחר הנותן לעיף כח או הנותן ליעף. ואמר שהעובדה שהוא היה במצב של לחץ בגשמיות וברוחניות על זה לא חשב, רק נגע לו איך צריכים לברך ברכות השחר. וסיים שבודאי כ”ק מו”ח אדמו”ר ידאג לו לכל הענינים שצריכים לדאוג אחרי מאה ועשרים שנה בעלמא דאתי. אחרי זה נתן ‘משקה’ לבנו ואמר לו שיחלק מזה גם לקהל.

בסיום ההתוועדות הרבי אמר שהוא רוצה לחלק על ידי הטנקיסטים דולרים לכל הקהל. זה היה פעם ראשונה. והיו דחיפות נוראות של כל הבחורים הטנקיסטים, לאחדים שאל “דו ביסט א טנקיסט?” ודיבר בחריפות שלא יהיו דחיפות, ושלא יקחו יותר מדולר אחד, כי הכמות לא תוסיף כלום, ומי שלוקח יותר, הוא חסיד שוטה; ובכלל לא יכול להיות חסיד שוטה כי שוטה לא יכול להיות חסיד. זכיתי גם אני לקבל ולחלק לחלק מהקהל.

“אם הייתי יודע מה זה הרבי, הייתי בא מזמן…”

אחרי ההתוועדות פגשתי פתאום את ר’ אברהם ארליכמן ע”ה מעיר מגורינו רמת גן. הוא יהודי חסידי מאד, יודע הרבה חסידות וחוזר מאמרים בעל פה בטוב טעם בשפה ברורה, ואומר לי בהתרגשות ובבכיה “דווידל.. היום הגעתי פעם ראשונה לרבי, הרבי אמר לי ‘לחיים’ והסתכל עלי.. אויי… אם הייתי יודע מה זה הרבי, הייתי בא מזמן”… ובאמת, מאז היה בא לרבי כל שנה לכל תשרי עד שנת תשנ”ב.

כמה ימים לפני ר”ה נוהג הרבי לומר שיחה לנשי ובנות ישראל, כאשר כל הנשים ובנות נכנסות ל’זאל’ למטה והרבי מתיישב על יד הבמה, לידו עומד הרב חודקוב, והרב גרונר עומד לידו. כל הבחורים ואנ”ש שומעים שידור למעלה.

בכ”ד אלול אמי מורתי מרת בתיה ע”ה זכתה להגיע לרבי פעם ראשונה, ובאותו לילה שהגיעה, הרבי אמר את השיחה לערך שעה, והזכיר ‘מבצע’ חדש – שכל בת מגיל 3 תדליק נרות שבת קודש עם ברכה. (אחר כך היו הרבה שיחות על הנ”ל). אחרי השיחה, לאחר שזכתה לראות פעם ראשונה את הרבי, אמרה לי “דער רבי זעט אויס ווי א קיסר ממש”. [הרבי נראה כמו מלך ממש]. העינים מורמות למעלה כל זמן אמירת השיחה, ומאד התרגשה. לאחר השיחה, כל הנשים נגשו לרבי ונתנו לו פ”נ, וזה נמשך בערך 3 שעות. אחר כך עלה לחדרו הק’.

הרבי שאל בהתוועדות: “זמרוני כאן?”

למחרת כ”ה אלול, נסע לאוהל וכשחזר הודיע על התוועדות פתאומית, ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא, בגלל שהגיעו אורחים לתשרי.

בהתוועדות דיבר עוד הפעם על נרות שבת קודש, ושאל האם הגיעו כל הקבוצות מאה”ק, כי חלק הגיעו באמצע ההתוועדות ואף פירט ושאל בשמות “ישראל ליבוב הגיע?” ואמר שיגיד לחיים. “זמרוני הגיע? איפה הוא? איני מכירו הוא שולח לי מאות פתקים של אנשים, שיגיד ‘לחיים’ בשבילם”… והיה בשמחה גדולה מאד.

(היומן מתוך ‘תשורה’ שפורסמה בשמחת צאצאי בנו, והוספות ששיגר ל’בית משיח’).