רגע לפני שמקבלים את התורה • הרב מנחם טל

הרב מנחם טל, מגזין בית משיח

לחיים חסידים!

לפני מספר שנים הגיע יהודי לבית הכנסת חב"ד (כמדומני באוסטרליה), ובעת ההתוועדות סיפר לנוכחים כי הוא גדל בשכונת 'קראון הייטס' למשפחה חרדית (לא חב"דית).

כנער בגיל שמונה–עשרה נכנסה בו מחשבה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה. בינו לבין הוריו פרץ ויכוח. ההורים טענו – "מקומך בישיבה ללמוד את התורה, ואם תרצה, לך לאוניברסיטה רק אחרי חתונתך", אך הוא טען שכעת הזמן הכי טוב עבורו…

הוחלט ללכת לאישיות רבנית גדולה לבירור ולפסיקה.

מישהו סיפר לו שהרבי מליובאוויטש המתגורר בשכונתו למד בעברו באוניברסיטה, והוא החליט אפוא כי הרבי יפסוק בינו לבין הוריו.

כשהיו בחדרו של הרבי מלך המשיח, אמר לו הרבי – קח נייר ועיפרון וצייר עיגול. הוא צייר כפי שצווה, אך העיגול לא יצא בצורה מדויקת. הרבי הוציא ממגרתו מחוגה ונתן לבחור וביקש ממנו לשרטט שוב עיגול. הפעם העיגול יצא מושלם ומדוייק.

"האם אתה יודע למה יש שוני בין שני העיגולים?!" שאלו הרבי.

הבחור חשב רגע ואמר: "כי למחוגה יש ציר מרכזי שמבסס את המחוגה ומדייק אותו".

"אכן כן", השיב לו הרבי. "דע לך, שכאשר תלמד בישיבה עוד כמה שנים, לפחות עד חתונתך, חייך יהיו מדויקים יותר, כי הציר המרכזי יהיה נעוץ בתורה הקדושה" (תוכן הדברים).

היהודי הלז הוסיף לספר באותה התוועדות, כי לא שמע אז בקול הרבי והלך לאוניברסיטה. לצערו, היום, לאחר כ–40 שנה, ימיו ושנותיו רווים סבל וטלטלות רחמנא ליצלן (ואף התגרש 3 פעמים).

• • •

לכל אחד מאתנו צריך להיות ציר מרכזי של לימוד שממנו יוצא הכל. הציר המרכזי הלימודי של חסיד חב"ד, זה לימוד ג' שיעורי החת"ת, זה הבסיס הראשוני. הרבי מה"מ עורר על כך פעמים רבות בהתוועדויות של חג השבועות, בציינו את השייכות של חת"ת לחג – חומש הוא כנגד משה רבנו שלימד תורה לכל ישראל; תהילים – כנגד דוד המלך שנולד ונסתלק בחג שבועות, ותניא – כנגד הבעל שם טוב – מחולל תורת החסידות שגם הסתלק בחג השבועות.

באיגרות קודש רואים פעמים רבות כיצד הרבי מעורר, מבקש וממש מתחנן לשמור את ג' שיעורי החת"ת – אשר מהווים ברכה וסגולה ופתרון להרבה בעיות…

בשנים האחרונות הרבי הוסיף אף את לימוד הרמב"ם לכל ישראל ממש – בלימוד יומי ומפורט – כולל גם נשים וילדים, הנותן ידע ודעה בכל ענייני התורה, ובוודאי זה 'המכה בפטיש' להבאת הגאולה, וכדברי הרמב"ם בחיתום ספרו: "שבאותו הזמן [של הגאולה] לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים .. שנאמר 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'.

עַרְבוּת, עֲרֵבוּת ומעורבות

בפסח השנה קרה סיפור מדהים ומרגש כאחד: י', יהודי (ששמו המלא לא פורסם) שטייל עם משפחתו באיזור נמל חיפה, הבחין בפסטיבל חמץ, רחמנא ליצלן, שמתקיים במקום.

בלי לחשוב הרבה ביקש להזמין ולקנות את כל מגשי הפיצות. המוכר שאל: "אתה בטוח? יש כמות הגונה גם במחסן". י' השיב בחיוב, ובכך נסגר התור לקניית הפיצה.

בינתיים המשיכו להשתרך תורות מאחורי הדוכנים האחרים. י' לא היה מסוגל לשאת זאת, והוא ניגש למנהל האירוע בפנייה מלב כואב: "איך ייתכן שיהודי מכשיל יהודי בחמץ בפסח? הרי אבותינו נלחמו על כך לאורך ההיסטוריה".

תגובתו של המנהל הייתה קצרה: "מה לעשות? זו הפרנסה שלנו".

י' שוב לא התבלבל וביקש: "תחשב כמה תרוויח ממכירת החמץ, ואדאג לתשלום מזומן, בתנאי שתבער את כל החמץ". לאחר משא ומתן, נקב המנהל בסכום: 82,300 ₪.

י' פנה אל ידיד קרוב ובעל ממון, בשם א' מאור יהודה, ושיתף אותו בפסטיבל שכל מהותו "חמץ בפסח לכל דורש". הוא הציע לו לקנות את זכות ביעור כל דוכני החמץ, ובכך להציל אלפי יהודים מאכילת חמץ. א' לקח על עצמו את המצווה – העסקה, ודאג להעביר את הסכום המלא לבעל העסק.

בתוך שעות רוקנו כל חביות הבירה אל הביוב, ואף ממכר הוויסקי נעצר. גם מגשי הפיצה והטילונים נשרפו במדורת שריפת חמץ. בנוסף לערבות ההדדית ולהצלתם של אלפי יהודים מאכילת חמץ בפסח, נעשה כאן קידוש השם אדיר של משתתפים רבים שהביעו התעניינות בחמץ שבוער באש באמצע הפסטיבל. הם נדהמו לשמוע על היהודי ששילם מכיסו כדי למנוע מהם את אכילת החמץ בפסח.

הסיפור הזה שקרה השנה, מהווה ביטוי חזק מאוד למאמר חז"ל: "ישראל ערֵבים זה לזה". כל אחד חתם חוזה ערבות במעמד הר סיני לעוד 599,999 יהודים (כל יהודי הוא 1 מתוך 600 אלף נשמות כלליות) וכמו שמוסיף הרבי מלך המשיח – שהמילה "ערֵבים" יש בה תוכן נוסף מלבד "ערבות הדדית" – גם "ערבים" מלשון טעם ערֵב בבחינת "מתוקים זה לזה".

ישנו גם פירוש שלישי – "מעורבים" זה בזה – היינו שכל אחד יודע ומתעניין במה שקורה אצל השני מתוך אכפתיות ורצון לעזור זה לזה…

שנזכה לחוות גם השנה את מעמד הר סיני במשנה תוקף של הרגשת ערבות הדדית – מתוך אכפתיות ומתיקות האחד לרעהו באופן של "תורה חדשה מאיתי תצא – תורתו של משיח, ישקני בנשיקות פיו".

"בקשה נפשית" – היו מאוחדים

בשנת תשמ"ו יצא הרבי ב"בקשה נפשית": – לערוך התוועדות וסעודה כפשוטה – אחרי מנחה – של שבת – שלפני חג שבועות – [וגם נשים יערכו התוועדות בנפרד] וישתפו גם את הטף שבהם ידברו דברי תורה ובפרט בענייני אהבת ואחדות ישראל וימשיכו בזה גם אחרי שבת ובאם לא עשו בשבת, בוודאי ישלימו ביתר שאת ויתר עוז אחרי שבת…

נראה שעניין האחדות של בני ישראל בכלל, ושל החסידים בפרט, נוגע בנפשו של הרבי; כמו אבא ואמא שיעשו הכל לאחד את ילדיהם ב"שבתות אחדות" או בטיול משפחתי, או בכנס משותף לכל הצאצאים.

קל להבין כמה צער יש כאשר אחד לא מגיע להשתתף במסיבת אחיו או אחותו מפני המחלוקת וח"ו, וכמו שרואים כמה צער יש לרבי כשיש מחלוקת בין אנ"ש.

לפני כחצי שנה התפרסם סיפור על שלוחים משכונת 'עין כרם' בירושלים – שהגיעה אליהם אישה חולה במחלה קשה רחמנא ליצלן. השלוחים כתבו עמה לרבי באמצעות ה'איגרות קודש' – והתשובה מהרבי הייתה "להתאמץ בעניין השלום" (תוכן).

התברר כי מזה 25 שנה שהאשה החולה לא מדברת עם אחיה עקב סכסוך משפחתי רחוק… השלוחים אמרו לה שהרפואה שלה תלויה בכך שתשלים עימו. כעבור שנה היא באה להודות לרבי, כי נרפאה בזכות העובדה שהשלימה עם אחיה למרות הקושי הרב שהיה כרוך בדבר…

באיגרת הקודש (איגרת ל"א) בתניא מצינו בשם תיקוני הזוהר "דשכינתא איהי מרעא בגלותא כביכול… כלומר, השכינה חולה כביכול בגלות; היינו, כמו בגוף האדם הבריא, שמחזור הדם – "הדם הוא הנפש" – זורם מהלב לכל האברים וחוזר ללב; אם ח"ו יש איזה קלקול המונע ומעכב את הזרימה, אז האדם נופל לחולי ה' ישמור; ככה ממש על דרך משל, כל נשמות ישראל נקראים "אברי דשכינתא"…

המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס ע"ה היה חוזר ומצטט את דברי אדמו"ר הזקן באגרת הקודש בתניא – כי הוא מתחנן בפני החסידים "אהובי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש ולתקוע אהבת רעהו בלבו, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב (זכריה ח') ולא תעלה על לב ואם תעלה יהדפנה מליבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עבודה זרה ממש… וה' הטוב המברך את עמו בשלום, ישים עלייכם שלום וחיים עד העולם, כנפש אוהב נפשם מלב ונפש". מכאן רואים עד כמה נגע לאדמו"ר הזקן עניין האחדות בין החסידים.

חסידים מדייקים דיוק נפלא – שה'חפץ חיים' כתב ספר אודות דיבור לשון הרע על הזולת, ואילו אדמו"ר הזקן כותב אפילו נגד מחשבה רעה על הזולת…

נאחל לכל בית ישראל לאהוב ולהרגיש זה את זה, ובזכות האחדות באופן של "ויחן ישראל כנגד ההר" – לשון יחיד – כן תהיה לנו.

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולזכות לתורה חדשה מאיתי תצא של רבינו מלכנו משיחנו ברגע זה ממש.

לחיים חסידים!