-
סקירה מרתקת על התקשרותם של החסידים ברחבי תבל לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שבאה לידי ביטוי בכינוסים ענקיים שסבבו את הגלובוס, בהם נכתבו כתבי התקשרות, בתביעה ובקשה פנימית אל הרבי שיאות לקבל על עצמו את נזר עטרת הנשיאות ולהמשיך את שלשלת הזהב שהחלה בימי הבעש"ט • לקריאה
chabadinfo editor|ט׳ בשבט ה׳תשע״ובאדיבות ועד חיילי בית דוד, בית משיח – 770
ידוע לרבים אשר אחד מהיסודות היותר חזקים שנתנו את אות הפתיחה לבנינו המפואר של דור השביעי, הוא חתימתם של חסידים מכל רחבי תבל על כתבי התקשרות לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. כתב בו התחייבו החסידים למסור את כל מציאותם, עד לעצם הנפש שלמעלה מיחידה – למען נשיאו של דור ההולך ונבנה.
עוד בימים עברו, כאשר שמש החסידות רק החלה להפציע ולהאיר את שמי העולם היהודי, מצינו את הביטוי להתקשרות באמצעות כתבי ההתקשרות ששלחו חסידים לרבם. ולדוגמא, לאחר פטירת הרב המגיד ממעזריטש כתבו תלמידיו ובראשם אדמו"ר הזקן כתב התקשרות לבנו – רבי אברהם המלאך.
מה שפחות ידוע הוא ההתייחסות המרטיטה של המלך עצמו לכתב התמסרות זה:
"ענין החתימה על כתב התקשרות איננו ענין של מה בכך, הוא "ענין הנוגע לנפש בכל חמשה השמות שנקראו לה נר"ן ח"י, וגם לעצם הנפש שלמעלה מהשמות" וממילא "אין רשות לעשות ענינים לפנים" והאיש אשר איננו שלם בדעתו בזה במחשבה דיבור ומעשה, טוב לו שלא היה חותם על הכתב".
עוד כתב כ"ק אד"ש במענה על כתב התקשרות שנשלח אליו:
"ובנוגע להכתב ששלח, הנה כבר אמרתי בנדון זה שאם בכלל אמרו רז"ל לא שררה כו' אלא עבדות, שזהו בכל המינוים שבישראל, הרי עאכו"כ בנדון זה שזהו ענין הקשור בנר"ן ח"י וגם בעצם הנפש (וכידוע שאפי' ח"י הם שמות שנקראו לה ולא העצם) ובמילא שטעלט מען איין אין קאן [מעמידים בהימור], הן הכותב והן מקבל הכתב כו'".
בשורות הבאות נסקור את פרץ התקשרותם של החסידים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שהתבטאה בכתבי ההתקשרות שנחתמו כמעט בכל פינה ברחבי העולם בה נמצא אי מי מעדת החסידים. בכתבים אלו התחננו החסידים על נפשם, שכ"ק אד"ש מה"מ יאות להמשיך את שלשלת הזהב של חסידות חב"ד, ויקח על עצמו את עול הנהגת החסידים.
"הקורא את המגילה למפרע לא יצא". גם כיום צריך כל אחד מאיתנו 'לחתום' על 'כתב התקשרות' פרטי בו מוסר את כל נפשו וכוחותיו – עד לעצם הנפש – לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, למבצעיו ולהוראותיו הק', ובפרט לשליחות היחידה שבה מתבטא ה'זהיר טפי' והיא היא תכלית ההתקשרות בדורנו זה: "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"!
ירושלים
"הרמ"ש שליט"א, הוא גם מגזע של בית רבי, בן אחר בן, על כן מהראוי להפציר בו שהוא יהיה ממלא מקומו של כ"ק נ"ע"
כינוס אנ"ש בירושלים
חודש לאחר ההסתלקות כינסו ראשי כולל חב"ד בעיה"ק ירושלים הרב חיים נאה, הרב שלמה יוסף זווין והרב עזריאל זעליג סלונים את חשובי חסידי חב"ד בעיר לאסיפה מיוחדת שנערכה בי' באדר תש"י במשרדי כולל חב"ד, שם דובר כי "הרמ"ש" הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א צריך למלא את מקום אדמו"ר הריי"צ.
בעקבות אסיפה זו שוגר מכתב ארוך בו מוסבר בסגנון מיוחד ורווי רגש מדוע לא שייך כלל שתיפסק שלשלת הנשיאות החב"דית ומשום כך מוכרח הרבי שליט"א למלא את מקום חותנו. את המכתב כתב הרב אברהם חן ועליו חתומים שלושה מחשובי רבני חב"ד בירושלים: הרב שלמה יוסף זווין, הרב שמריהו ששונקין והרב אברהם חן.
על אף שמכתב זה שביטא את התקשרות החסידים לרבי הינו 'כתב התקשרות' מ"מ כנראה בשל רשמיות המכתב והחשש ליצור מחלוקת לא נזכר בו ענין זה בפירוש כי אם ברמז.
למכתב זה צורף עוד מכתב קצר בו נכתב מפורשות כי הרמ"ש הוא זה הצריך למלא את מקום חותנו בהנהגת תנועת ליובאוויטש, כמו כן נכתב במכתב הקצר, כי באם ימצאו לנכון יש לפרסם את דעתם הגלויה שהרמ"ש צריך לעלות על כס נשיא ישראל.
מכתבם של אנ"ש בירושלים
להלן מובאים קטעים נבחרים מהמכתב הארוך:
בשלושים להסתלקותו של האדמו"ר לגנזי מרומים הכ"מ, נתוודענו יחד חבורה שלימה מהמקושרים אליו ביותר, ואשר ביניהם לא מעטים אשר יצקו מים על ידו, נתוודענו להתייחד עם נשמתו הגדולה הוא ועם חשבון נפשנו אנו הנורא. – עם מה שהיה לנו ואין לנו עוד. וכי האתמול המזהיר על כל גילוי אורותיו הזדקר והשתטח לפנינו וגם כל האור הנעלם על כל בעיותיו ושאלותיו פירכס לנגד עינינו.
בכולל חב"ד התוודענו [התוועדנו?], בירושלים הקדושה, תובב"א, ובאותו מעמד הוטל עלינו השלושה להביא לפניכם מערכי לב העם החב"די השוכן בציון, ובשיעור ידוע גם של הישוב חרד עם אל ועם קדושיו נאמן בכלל.
לאחר שמאריך כותב המכתב לתאר בשפתו הציורית את מעלתו הגדולה של הרבי הריי"צ, ממשיך לבאר שהפתרון למצוקה אליה נקלעו חסידי חב"ד לאחר ההסתלקות הוא – להמשיך ביתר חוזק את כל הדברים שהקים הרבי הריי"צ:
. . ואם יש תנחומין להסתלקותו מאתנו הנה האחת והיחידה היא, שהוא עומד ומשמש שם, כמו ששמש כאן. ואולם דווקא תעלה ההתבוננות באי תמורתו של רבנו הגדול הכ"מ, שעזב אותנו פתאום, היא שמחייבת אותנו תלמידיו ומעריציו ואת כל מי שקדוש לו שמו וזכרו לדור דור, להמשיך את פתיל חייו – את עבודתו האדירה והמסועפה שנתן נפשו עליה:
לקיים לבצר ולשגשג את כל מצודות התורה והעבודה והחסידות, שהקים בכל מדינה ומדינה ובארץ ישראל בפרט. לקיים ולחזק את אחוות ישראל בכלל ואת אחוות החסידים בפרט, שנטע בלבבות כל המסורים אליו באמת. ובעיקר וביחוד ומשם כל האמור להמשיך את שרשרת הזהב ולהחזיק אותה שלא תנתק חלילה. ולא יעדי שלטון מבית רבי, ולא יתערער חלילה וחלילה המרכז החב"די היחידי בכל העולם כולו.
לאחר מכן מגיע כותב המכתב למסקנא המתבקשת לפיה צריך הרבי לשבת על כסא הנשיאות (אם כי כנ"ל ענין זה נכתב ברמז בלבד):
וכל אלה הוא שמחייבים להושיב את האחד על כסא קדשו של האדמו"ר הכ"מ ובשם כולם את אשר היה בישיבה [בירושלים, במלאת שלושים] ואת אשר לא היה, אנו פונים לועד המסדר ולבית רבי בעצמו, במגילה זו הכתובה בדמעה ובתקוה כאחד.
ואנו תקוה ותפילה כי גדול יהיה גם כבוד הבית הזה, אשר יקום, והאחד אשר ישב בבית המקודש ועל כסא הקדוש ירום וישכיל למעלה, למעלה וגם הוא יהיה לאב מסור ולרועה נאמן ולכל ישראל ולכל אחד מישראל, כקודמיו, אבותיו הקדושים ורבותינו הנצחיים והשני ינהל את כל עניני הישיבות ומוסדות התורה כמקדם.
המכתב הזה נשלח גם אל 'ועד המסדר של אנ"ש בארה"ב', ולמכתבם צירפו מכתב קצר אל ועד המסדר בו כתבו מפורשות את דעתם בשם אנ"ש בירושלים שהרמ"ש צריך לעלות על כס הנשיאות:
המכתב הרצוף בזה יגלה לפניכם את הלך הרוח והמחשבה של אנ"ש בעה"ק, עם הסתלקות כבוד קודש אדמו"ר נ"ע זיע"א, והיות ואנו חושבים שסכנה גדולה היא לכללות אנ"ש מצד הרבה בחינות שיפסק החבל המרתק של שושילתא דבי נשיאה ואנ"ש יהיו כולם כצאן בלי רועה… הרמ"ש שליט"א, הוא גם מגזע של בית רבי, בן אחר בן על כן מהראוי ומהרצוי להפציר בו שהוא יהיה ממלא מקומו של כ"ק נ"ע… בחרו בשלושתנו הח"מ שאנחנו נפנה אל ועד המסדר בארה"ב.
והיה אם תמצאו לנכון, ולמתאים שמכתבנו הרצוף יפורסם ולא יוגרם עי"ז איזו אי נעימות וכדומה – תעשו כן, ואם תראו שעדיין מוקדם הדבר מטעמים שונים – תעשו כתבונתכם.
ובזה אנו ממלאים את השליחות שהוטלה עלינו ומבקשים אתכם להשיבנו דבר.
ש.י. זווין, נחום ש. ססנקין, א. חן.
כינוס נוסף לאנ"ש בירושלים – מנ"א תש"י
בחודש מנחם אב ארגנו אנ"ש בירושלים כינוס מיוחד בקשר עם המשכת השושלת, בכינוס השתתפו: הגרש"י זווין, הגרא"ח נאה, הרה"ג נחום שמריהו ששונקין, הרה"ג הרה"ח עזריאל זעליג סלונים, הרה"ח ר' ניסן הורביץ, ר' אברהם חן, הרה"ג משה גוראריה, הרה"ח דוד גולדברג והרה"ח משה וובר.
במהלך הכינוס דובר והוסכם לנסח כתב התקשרות כללית לרמ"ש שליט"א, בתחילה נוסח המכתב כבקשה שהרמ"ש יואיל לקבל את הנשיאות, אך הגרא"ח נאה סירב לחתום על כזה ניסוח ודרש שיתקנו וישנו, שיפתח במילים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ויכתב ככתב התקשרות לכל דבר, ואכן הדבר תוקן ושונה.
בימים שלאחר הכינוס, הסתובב הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים שהיה אחד מהבולטים בפעולות ל"קבלת הנשיאות" והחתים גם את אלה שנבצר מהם להשתתף בכינוס. בין היתר החתים גם את החסיד הישיש הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב רבה של חברון.
כתב ההתקשרות שנכתב לאחר הכינוס בירושלים
כ"ק הרב הגאון שלשלת היחוסין, חתנא דבי נשיאה, אדמו"ר מרן מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א.
בית חיינו ברוקלין נ.י.
ברתת ובזיעה התאספנו הח"מ אנ"ש כל הצבור החבד"י בעיה"ק בירושלים ת"ו, ולבינו הומה למצבנו השומם עם הסתלקות עטרת ראשינו כ"ק אדמו"ר נ"ע הכ"מ כי יתומים היינו ואין אב הוסר הנזר והורמה העטרה ואין מנחם לנו.
ושאלה מרה מתפרצת מן הלב: היתכן הדבר אשר שלשלת הזהב של הנשיאות החבדי"ת שנמשכה בלי הפסק יותר ממאה וחמשים שנה תפסק חלילה בימינו אנו? היתכן הדבר אשר האור הגדול שבמשך דורות הי' מאיר ובא בכל הפנות הנדחות של קהל רבבות אלפי חסידים בכל מקום שהם נחתים שם, יכבה חלילה עכשיו לעינינו? היתכן הדבר אשר הבירה החב"דית הגדולה תשאר בלי מנהיג וספינתנו תפלס נתיב בלי קברניט? היתכן הדבר אשר מעתה עלינו להתקיים ח"ו בלי אותו המרכז הרוחני הנהדר אשר לאורו הלכנו מדור דור, ובלא רבי להורות דעה ולהבין שמועה?
ותשובה החלטית אחת בפינו: לא! לא יתכן! ברוך השם אשר הותיר לנו לפליטה גדולה נצר מבית רבי, הוא ניהו חתנא דבי נשיאה הדר"ק שליט"א אשר חונך וגודל בבית כ"ק אדמו"ר נ"ע ולא זזה ידו מתוך ידו, וכל טוב אין טוב אלא תורה לא מנע ממנו עד אשר אתעביד לאילנא רבא וה' נתן לו חכמה ותבונה לדעת להבין ולהשכיל בכל חדרי תורה בנגלה ובנסתר וזכות אבותיו הקדושים נ"ע מסייעתו לפענח עמקי סודותי' של תורת החסידות ולנהל את קהל עדת אנ"ש במועצות ודעת, ולו נאה ולו יאה לעצור בעם ד', עליו החובה והמצוה לזכות את הרבים ולעמוד בראש כללות אנ"ש המפוזרים ומפורדים, כי מי כמוהו מורה?
ואשר על כן אנחנו פונים בזה בבקשה גדולה ונמרצה אל אדמו"ר שליט"א לקבל עליו את העול של נשיאות חב"ד, הוא היעוד העליון אשר ההשגחה העליונה יעדתהו לו, ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, למה תאמר נסתרה דרכי מד', פתח פיך ויאירו דבריך ואתה לך ונחה את העם על מבועי התורה והמצוה למען היות ניר לבית רבותינו נ"ע עד יבוא יורה צדק לנו.
אנו בטוחים שודאי לא ימנע אדמו"ר שליט"א את הטוב וימלא בקשתינו זו שלפי מיטב ידיעתנו היא גם בקשת כל אנ"ש בארץ ובתפוצות הגולה, ובגנזי מרומים ישא בעדו כ"ק מרן אדמו"ר נ"ע הכ"מ תפלה ורנה ויהי' ה' עמו כאשר הי' עם אבותיו רבותינו הקדושים נבג"מ, זיע"א. חזק, חזק ונתחזק!
תל אביב
ר' אברהם פריז: "רבותי, אני מכיר את הרמ"ש, עבדתי איתו יחד בחדר אחד כעשר שנים . . אני אומר לכם שהוא הרבי!"
אסיפות, דיונים והחלטה
זמן קצר אחר שהתקבלה הידיעה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בתל אביב, התאספו כאובים ומזועזעים בביתו של רב הקהילה הרב אליעזר קרסיק, כל רבני וחשובי הקהילה החב"דית. ביניהם: הרה"ח שמריהו גוראריה, הרה"ח משה גוראריה, הרה"ח אלכסנדר סנדר יודאסין, הרה"ח שאול דובער זיסלין, הרה"ח אברהם פריז והרה"ח פיניע אלטהויז, כולם ניסו למצוא נוחם האחד על כתפי רעהו.
כבר ברגעים הראשונים דובר על כך שחייבים להכתיר את הרמ"ש לממלא מקום חותנו הדגול, והוחלט על קיום אסיפה דחופה לכללות אנ"ש בבית הכנסת "נחלת בנימין".
במהלך האסיפה שהיתה רוויה בבכיות וכאב, נעמד ר' אברהם פאריז מתוך הקהל, והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי, ועל כולם להתקשר אליו: "רבותי, אני מכיר את הרמ"ש, עבדתי איתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן, אני בכלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה, ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".
גם הרב קרסיק היה נחוש בדעה שעל הרבי לקבל את הנשיאות, ופעל ודחף למטרה זו, ובמכתב שכתב לידידו הרב משה דובער ריבקין בי"ד שבט כותב הרב קרסיק: "דבר אחד אני רוצה להדגיש לך כי פה ובירושלים חושבים רק על סידור כזה שכתבתי לך, ומי המתאים ביותר לדבר כזה, וד"ל".
כנס ההכתרה הארצי
אחת מהפעולות שנעשו בארץ ישראל היה "כינוס הכתרה" מיוחד, שנערך בח"י אלול תש"י בלוד עבור כלל חסידי חב"ד בארץ הקודש, אשר בו עוררו על כך שהוראת השעה היא להתקשר לכ"ק הרמ"ש שליט"א.
במהלך הכינוס נאמו מגדולי רבני ומשפיעי חב"ד כאשר כולם מתמקדים בשבחו ומעלתו של הרמ"ש, נאמו: הרה"ח שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק, הרב יעקב לנדא, הרב לוי גרוסמן, הרב גרשון חן. בתום הכינוס חתמו כולם על כתב התקשרות לרבי.
לאחר הכנס התיישבו להתועדות עם הרה"ג והרה"ח רבי נחום שמריה ששונקין זצ"ל בפרדס שליד הישיבה, ההתוועדות נמשכה כל הלילה, כשכל הדיבורים היו מוקדשים לגדולת רבנו כ"ק אדמו"ר שליט"א וכה הכריז: "הרבי הוא רבי! לא מפני שבלעדי כן עומדים המוסדות או תנועת חב"ד במצב של סכנה. הרבי הוא רבי, מפני שאני מכירו ואני אומר לכם: שהוא רבי"!
למחרת פורסמה בעיתון "המודיע" הידיעה הבאה אודות הכינוס:
"הגאון רבי מנחם שניאורסון הוכתר כאדמו"ר מליובאויטש" – לוד. הרב מנחם שניאורסון שליט"א, חתנו של האדמו"ר מליובאויטש זצ"ל המתגורר בניו יורק הוכתר כנשיא חסידי ליובאויטש, במעמד חגיגי של הכינוס הארצי הראשון של חסידי חב"ד בארץ ישראל, ביום הולדתו של הרב מליאדי.
צרפת
ר' ישראל נח: "העיקר שזה יהיה עוד הערב, כי עושים 'מלוה מלכה' במלון 'מאדערן', וכולם צריכים לחתום בזמן ה'מלוה מלכה'"
אודות המאורעות בישיבה בברינוא בעת שנודע ע"ד הסתלקות מספר הרב שד"ב שי' בוטמן: "בשנת תש"י הייתי בן 16. אני זוכר היטב את ההסתלקות של הרבי הריי"צ נ"ע. למדתי אז בישיבה בברינוא, ומישהו הביא את המכתב מהדואר. בחדר אחד התאספו בחורים, חלק היו על הריצפה עם בכיות גדולות. הרגישו כמו ל"ע בן משפחה שנפטר. שאלו: 'מה קרה'? כשראו את המחזה, הבינו ש'זהו זה'.
"ביקשו ממני שאני אביא לר' ניסן נעמנוב את המברק שהודיע על ההסתלקות. ר' ניסן נעמינוב היה אז לפני התפילה, כשטליתו על שכמו. חשבתי לעצמי: "אתן לו המברק, ואצא מיד", וכך אכן עשיתי. הוא לקח את המברק, בלי להסתכל בתוכנו, הניד בראשו לאות תודה, והניח אותו בכיסו. מה היה אחר כך, כבר לא ראיתי".
התקשרותו של ישראל נח הגדול
אחד החסידים הבולטים בהתקשרותם המידית והראשונית לרבי, היה החסיד ר' ישראל נח בלינצקי שהיה מנהל הישיבה בברינוא.
מיד בימים הראשונים לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ התיישב וכתב כתב התקשרות לרבי, וקיבל על כך את המענה דלהלן:
"מכתבו קבלתי. ונהניתי במאד מאד מה שכותב בפתיחות. אף שנתבהלתי לשנים:
א) הרחבות של הכתיבה "לנו לא חסר חסידות, לנו לא חסר הדרכה", ומקדים לזה כי "תודה לה', יש לי לב מרגיש",
ב) מה שלוקח על עצמו לפסוק דינו של… "פך השמן של הבעל שם טוב" וחותך הדין בפשיטות, אשר "ויעמוד השמן!" – ועדיין לא עברו כשכתב זאת, ג' חודשים מיום יו"ד שבט!
ובמה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה. אבל יודע ברור, לי חסר חסידות ולי חסר הדרכה ועוד ועוד. ואיני מעלים זה מזולתי… אמרתי זה מאז, ואומר אני זה גם עתה. ואני לא צריך לעבודה בכדי לשלול זאת. – (אינני כותב כי חסר לי רבי, כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, כיוון שאם חס ושלום כו'- איך אפשר ככה) אלא מה יהיה עם החסידים – ולזה הרבי צריך לדאוג, זו אחריות שלו".
ר' ישראל נח דואג לכתב התקשרות בפאריז
ר' ישראל נח לא הסתפק בכך שחתם בעצמו על כתב התקשרות ולקראת יו"ד שבט תשי"א, מינה את הרב שניאור זלמן בוטמן ע"ה מחשובי אנ"ש בצרפת, שיחתים את החסידים בצרפת ואירלנד על כתב התקשרות. את השתלשלות כתיבת כתב ההתקשרות, תיאר הרב זלמן בוטמן ע"ה בזכרונותיו:
כחודש לפני יו"ד שבט תשי"א, צלצל אלי ר' ישראל נח בליניצקי, כי הוא הזקן שבחבורה שלנו בפאריז, ופקד עלי לכתוב 'כתב-התקשרות' לכ"ק אדמו"ר שליט"א, חתנא דבי נשיאה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. זה היה במוצאי שבת קודש תיכף אחר הבדלה.
הרב ישראל נח הוסיף ואמר לי: "אני סומך עליך שתכתוב טוב, והעיקר שזה יהיה עוד הערב, כי עושים 'מלוה מלכה' במלון 'מאדערן', וכולם צריכים לחתום בזמן ה'מלוה מלכה".
היה אצלי נייר ארוך וטוב, התיישבתי לנסח ולכתוב את ה'כתב'. זה ארך אצלי כשעתיים, וברוך השם עשיתי מלאכתי נאמנה. הלכתי ל'מלוה מלכה', ושמה היו מהזקנים הרה"ח ר' מענדל דובראווסקי והרה"ח נחום שפירא. סיפרתי להם את דבר שליחותי משמו של ר' ישראל נח וחתמו תיכף ומיד.
מחמת עניותם לא חתמו תיכף הראשונים, באומרם שיש חסידים יותר גדולים, ולכן הרחיקו קצת חתימתם למטה יותר ואחריהם חתמו כל אנ"ש שהיו נוכחים במקום.
בבואי הביתה, צלצלתי להרב ישראל נח והודעתי לו על מילוי שליחותי. הוא היה בשמחה גדולה וביקש ממני שאשלח את ה'כתב' לאירלנד, לאנ"ש הנמצאים שם [קבוצה מאנ"ש ששהו בצרפת, עברו להתגורר באירלנד, שם התפרנסו משחיטה].
לאחר כשבועיים, נתקבל ה'כתב' בחזרה עם חתימתם של כל אנשי הקבוצה. אז הבאתי אותו בפעם הראשונה לר' ישראל נח, כי באותו יום ראשון אחרי ה'מלוה מלכה' שלחתי אותו תיכף לאירלנד.
ר' ישראל נח קרא את ה'כתב', והיה מאוד שבע רצון הן מהסגנון והן מכל החתימות שהוחתמו בינתיים, ואחר כך חתמו שאר אנ"ש שבפאריז. וככה זה נשלח לרבי, שבטח קיבל את כתב ההתקשרות בעתו ובזמנו".
אך מסתבר שלא היתה זאת דעה משותפת לכלל החסידים בצרפת. בקהילת אנ"ש בפאריז התאספו אנ"ש לאסיפת חרום, כאשר בתום האסיפה חתמו חלק נכבד על כתב התקשרות לחתן השני, הרש"ג, אחד החסידים שהיה נוכח במקום היה הרה"ח ר' סעדיה ליבערוב שזכה עוד ללמוד בתומכי תמימים בליובאויטש, ובשומעו איך חלק מאנ"ש עומדים להיכשל בטעות כה קריטית מיד הזדעק כנגדם עד שהואילו דבריו וכתב זה נגנז בטרם נשלח.
אך מנגד, ממכתבו של הרה"ח ר' פרץ מוצ'קין עולה, שאכן דעת רוב אנ"ש היתה להכתיר את הרבי כנשיא הדור השביעי:
ב"ה חהמ"פ פאריז תש"י
ידידי הרה"ח עסקן חריף מוהר"ר ישראל יחי'
מכתבך וגם המברק נתקבלו באיחור זמן..
אנ"ש פה מסורים לאדמו"ר שליט"א, ואדמו"ר שליט"א הוא הראש דכל אנ"ש דפה בכל… ובד"כ דעת אנ"ש גם בפה שהנשיאות שייכת לאדמו"ר שליט"א ומצד שמחת החג אקצר בפעם הזה ידידך ורעך מאז ומקדם. פרץ מוצקין
אנגליה
רב"צ שם טוב: "אנ"ש והת' שמו עיניהם על כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א, ומכמה עיירות ומדינות נשלחו לו מכתבי הכתרה בבקשתם אשר יקבל ע"ע הנשיאות"
זקני החסידים בדעה ברורה
מיד בהגיעה הידיעה על הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כתב הרב החסיד ר' אברהם סענדער נעמצאוו מזקני חסידי חב"ד באנגליה, מכתב תנחומין לבית חיינו ובסיומו חותם והשי"ת ינחמנו במנחם, ובכך רמז לכוונתו שעל הרמ"ש לקבל את הנשיאות.
הרה"ג הרה"ח ר' יצחק דובאוו, שהיה מחשובי חסידי חב"ד באנגליה שהה באותו זמן ב־770 וכבר בתוך ימי השבעה החל להביט בהנהגות חתני הרבי נ"ע, והחליט מיד שהרמ"ש הוא הרבי!
בחמישה עשר בשבט חזר למקום מגוריו בהחלטה נחושה וברורה לפעול ל"הכתרת" הרמ"ש כרבי, מיד בהגיעו ללונדון סר מיד לביתו של הרה"ח ר' בן-ציון שם-טוב, ושוחח עמו ארוכות בקשר לענין קבלת הנשיאות, ובהמשך לכך, תיכף עוד לפני שבת, כתב מיד הרב"צ שם-טוב מכתב התקשרות לכ"ק אדמו"ר שליט"א ובראשו כתב את התואר "כ"ק אדמו"ר שליט"א".
הדברים עשו את שלהם ותוך שבוע ימים כבר היה מכתב זה מיום ב' אדר, חתום על ידי כל קהילת חב"ד לונדון, ובראשם רבנים ומשפיעים.
במענה על כתב התקשרות זה, ענה הרבי להרה"ח יצחק דובאוו:
"המכתב דשני באדר קבלתי ובטח זוכר את מה שדברנו בהיות כת"ר פה, והזכרתי את החתומים עליו בהיותי על הציון ביום שנבה"ע".
ולהרה"ח ר' אברהם סענדער נעמצאוו כתב:
"המכתב משני באדר קבלתי, ובטח מסר הרר"י שי' דובאוו מה שאמרתי לו בזה בהיותו פה, והזכרתי את החתומים שם בהיותי על הציון".
ממכתבו של רב"צ שם טוב לקרוב משפחתו
. . אמנם חסידים ומקושרים לא אבדו תקוותם משלם, וכבר עברה עלינו תקופה כזו. השי"ת ירחם אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א יוליכינו לקראת משיח צדקנו.
אנ"ש והת' שמו עניהם על כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א, ומכמה עיירות ומדינות נשלחו לו מכתבי הכתרה בבקשתם אשר יקבל ע"ע הנשיאות עד ביאת גוא"צ בב"א, וכן היא דעת הקהל גם שלא מאנ"ש.
כ"ק שליט"א מסרב עדיין לקבל ע"ע וכבר היו לעולמים כזו, וכפי שאמר לי א' מאנ"ש דאנגליא שבא מארה"ב ודיבר עם כ"ק שליט"א נראה שגם הוא קיבל איזה הוראה, ובעז"ה בקרוב וועלען מיר האבען א רבי'ן [יהיה לנו רבי].
אם עדיין לא שלחתם מכתב כנ"ל, עצתינו שגם אתם תעשו [כן] במוקדם היותר אפשרי. פ"ש לכל אנ"ש והשי"ת ינחמנו בהמנחם.
בן ציון
ממכתביו של ר' יצחק דובאוו
. . בדבר הכתרת הרבי שליט"א, באמת הי' עליהם החוב מוטל להשתדל בזה
. . צריכים רבי שהוא הראש . . ובלא ראש מובן שכל הגוף כאין.. . ת"ל אני בא במכתבים תכופים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א והוא עונה לי על כל השאלות. אצלו ההרגש ממש שאדמו"ר נ"ע הכ"מ הוא חי ממש, וכן אמר והרגיש אדמו"ר נ"ע זי"ע הכ"מ על אביו רבינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע ובאמת זהו כל עבודת הרבי לקיים עולם העליון בעולם התחתון. באמת זהו כל האדם אבל אנו מגושמים ואין אנו מרגישים כלום כמ"ש בתניא פ' מ"ו ע"פ ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך כו' כו' וד"ל.
לפי"ד היו כל בני חוץ לאמעריקא צריכים להכתירו בשם אדמו"ר שליט"א ואז הי' הדבר בא ממילא אפי' שהוא אינו רוצה. כוונתי שהאנ"ש דשם אינם יכולים לעשות כלום.
במכתבים נוספים כותב הרב דובאוו:
"בני יקירי, מה נשמע בבית הרב יחיו. לפי הנראה כי . . חושב שכך ישאר הדבר . . באמת אי אפשר להישאר כך. ולו היה חכם היה מרכין ראשו לומר . . [ל]הרמ"ש שליט"א – יחי המלך! בטח אתה הולך לשם לעתים תכופות. צריך ללכת הרבה ולא להתרחק".
"כל אחד צריך להשתדל בכל התוקף לקבל עליו את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא חב"ד… וצריך לקרוא אותו כ"ק אדמו"ר שליט"א…
ואע"פ שהוא אינו רוצה צריכים להכתירו בשם רבי, וברור לי שהוא ראוי לזה, שאני כבר מכיר אותו מריגא, ולכן צריך – עד שיסכים על זה, מצידי יש לי כבר רבי אבל צריך שהוא יסכים על זה".
מונטריאול
"אנחנו החתומים מטה בדעה אחת קיבלנו על עצמנו באמת ובלב תמים. נשיאות ומרות חתנא דבי נשיאה…"
כחצי שעה לפני תחילת התוועדות קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א נגשו לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א משלחת מכובדת של זקני וחסידי חב"ד ממונטריאול והגישו כתב התקשרות בשם כלל אנ"ש במונטריאול:
ב"ה
מוצש"ק ז' שבט, "נר התניא" לפ"ג, פה מונטריאל
אנחנו החתומים מטה בדעה אחת קיבלנו על עצמנו באמת ובלב תמים. נשיאות ומרות חתנא דבי נשיאה כ"ק אדמו"ר זצקולל"ה נבג"מ זי"ע. ה"ה אדונינו מורנו ורבינו הרב ר' מנחם מענדל שליט"א בן הרב ר' לוי יצחק ז"ל. והיות מקושרים מסורים ונתונים אליו בכל ליבנו, ולהתנהג ע"פ הוראותיו אלינו. בדרכי עבודת השי"ת, ולקיים במסירה ונתינה אמיתית, והנחת עצמנו, כל אשר יאמר ויצוה לנו לטוב לנו בגשמיות וברוחניות בפרט. ועינננו נשואות בתפילה ותחנונים להשי"ת שנשיאותו הק' תהיה בהצלחה אלקית מופלגה לאריכות ימים ושנים טובים, ולנהל אותנו בדרך הק' של רבותינו הק' זצקוללה"ה, ולעלות אותנו מעלה מעלה, וללמד אותנו דעת את הוי', ולעבדו ית' בלבב שלם, ויזכה להאיר נפשנו באור תורת אמת, ולהשריש בליבנו העבודה הפנימית כפי אשר הנחילנו אבותינו רבותינו הק' זצקוללה"ה, להמשיך עלינו השפעות טובות בכל ענינינו הגשמיים והרוחניים טוב הנראה והנגלה.
ואנחנו בברכתנו לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיזכהו השי"ת בדור ישרים יבורך.
ונזכה בימיו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש.
גרמניה – מחנה פוקינג
"להיות נשיא אלקים בתוכנו אשר יצא לפנינו ואשר יבוא לפנינו ויאיר את נשמתינו בדא"ח"
אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב לסדר ועשו לי מקדש א' דר"ח אדר ראשון תשי"א מינכען
כתב התקשרות
אחרי ששקעה השמש עלינו בצהרים אשתקד יו"ד שבט בהסתלקות כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע ונשארנו יתומים ואין אב אשר נשא אותנו כאב רחמן וכרועה נאמן אשר עלות ינהל את הצולע רפה והנדחה קבץ.
אמנם ישראל אעפ"י שאינם נביאים בני נביאים הם וכולנו שמנו עינינו על חתן כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע הוא ניהו הוד כ"ק שליט"א בלב שלם ובאהבה להיות נשיא אלקים בתוכנו אשר יצא לפנינו ואשר יבוא לפנינו ויאיר את נשמתינו בדא"ח לקרב ולאחד את לבבנו לאהבה וליראה את שמו ית' ולהדריך אותנו בדרכי החסידים והחסידות להמשיך שלשלת הזהב כתר נשיאות חסידות חב"ד מהוד כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ זי"ע עד כי יבוא שילה באותו הקשר האמיץ והחזק שהתקיים עד כה ונזכה ליהנות מאורו אשר יאיר בעזהשי"ת לארץ ולדרים מהוד כבוד קדושת אדונינו מורנו ורבנו מרנא ורבנא כקש"ת מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן להיות לנו "לרבי" ו"לנשיא" ו"למנהיג" בכל הפרטים בגשמיות וברוחניות ולהמשיך שפע ברכה ממקור הברכה עד למטה מטה עלינו.
ואנו מקדמים את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת הצלחה ברו"ג ויאריך ימים על ממלכתו לשמחת אחב"י בכלל ולאנ"ש בפרט ולהתמימים בפרטי פרטיות
במענה לכתב התקשרות שנשלח בקיץ תשי"א כתב כ"ק אד"ש מה"מ: "ויה"ר שכולנו יחד כאו"א לפי מעמדו ומצבו נזכה לקיום שליחותנו בעלמא דין מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף והרחבה אמיתית".
דומה שמתאים ביותר לסיים כתבה זו בלשונו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א:
"המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר הי', כמ"ש "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי – בגאולה האמיתית והשלימה".
וכשם שבימים ההם התקשרו כלל החסידים אל הרבי ומסרו לו את עצם נפשם כרבי, כך בימינו אנו צריכים אנחנו להתקשר לרבי לא רק כרבי אלא כמלך המשיח ולקבל עלינו את מלכותו הנצחית מתוך הכרזת הק':
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
להערות ותגובות: vaad770@gmail.com
כתבות נוספות שיעניינו אותך: