-
היום לפני ארבעים ואחת שנים – בי"ז ניסן תשמ"ג, עלה לשמי רום הצדיק המקובל הידוע בכינויו "בבא מאיר" בנו של הצדיק המקובל הבבא סאלי, ולרגל יום ההילולא מוגשת טעימה מהקשר הייחודי בין בין הבבא מאיר אל הרבי, לאור התכתבויות ומסמכים המצויים בארכיון חב"ד במרוקו, אליהם נחשפתי במסגרת עריכת הספר חב"ד במרוקו • לכתבה המלאה
מנחם|י״ז בניסן ה׳תשפ״דהיום לפני ארבעים ואחת שנים – בי"ז ניסן תשמ"ג, עלה לשמי רום הצדיק המקובל הידוע בכינויו "בבא מאיר" בנו של הצדיק המקובל הבבא סאלי, ולרגל יום ההילולא מוגשת טעימה מהקשר הייחודי בין בין הבבא מאיר אל הרבי, לאור התכתבויות ומסמכים המצויים בארכיון חב"ד במרוקו, אליהם נחשפתי במסגרת עריכת הספר חב"ד במרוקו ובמהלך פגישות ושיחות עם צאצאי הבבא מאיר ואליהם מתווסף גם מידע חדש שפורסם לאחרונה בספר 'האיר פני המזרח' של ידידי הרב שבתי ווינטרוב.
הקשר בין שלוחי הרבי ומשפחת הבבא סאלי והבבא מאיר, החל כאשר בקיץ תש"י, השליח למקנס הרב מיכאל ליפסקר קיבל בקשה להגיע לעיר מידלת לסייע בהקמת מוסדות חינוך. ובמידלת ציפתה לו קבלת פנים חמה ומיוחדת, מרב העיר – הבבא מאיר – רבי מאיר אבוחצירא בן הבבא סאלי, ומיד החלו בפעולות להקמת מוסדות חב"ד בעיר ובשנים הבאות הרב ליפסקר השליח במקנס והרב שלמה מטוסוב השליח בקזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו הגיעו תדיר למידלת ועשו הכל לפיתוח המוסדות בשיתוף פעולה מיוחד עם הבבא מאיר.
חלפה שנה, ובחודש ניסן תשי"א, הרב שלמה מטוסוב הגיע לכפר ארפוד, שם הקים מוסדות חב"דיים יחד עם הבבא סאלי – האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא, רב הכפר ארפוד, ואביו של הבבא מאיר. מספר חודשים חלפו והבבא סאלי עלה לארץ הקודש והבבא מאיר התמנה במקום אביו לרבו של ארפוד ולאחר זמן הבבא סאלי שב למרוקו והתגורר לסירוגין בארפוד ובצרפת. מסורת הידידות בין הבבא סאלי לרב מטוסוב נמשכה אצל הבבא מאיר, והשליח חיזק את הקשר עם המשלח. כמובן ילדי הבבא מאיר למדו במוסדות חב"ד אשר בראשם עמד אביהם ושמות הילדים מוזכרים ברשימות התלמידים המצויים בארכיון חב"ד במרוקו.
הקשר הראשון של הבבא מאיר עם הרבי החל, עוד בתקופת מגוריו במידלת וכפי שנחשף לאחרונה בספר 'האיר פני המזרח', עוד טרם הרבי קיבל הנשיאות, הבבא מאיר כתב לרבי מכתב בו כותב אל הרבי "האדמו"ר".
בשלהי קיץ תשי"א עם התמנות הבבא מאיר לרב בארפוד, קיבל אגרת מיוחדת מהרבי בה מסביר את מהות תפקיד ה"מרא דאתרא" וגם מאחל מזל טוב להולדת בנו "דוד חי" הלא הוא רבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. ומאז הרבי החל לשלוח אליו אגרות אשר נסובו בעניין המוסדות במרוקו, בענייני קבלה, ספרי אבות משפחת אבוחצירא ונושאים חשובים אחרים הקשורים ליהדות מרוקו. לבקשת הרבי שלח את הספר "מחשוף הלבן" שחיבר זקנו הרב יעקב אבוחצירא, והרבי השיבו בדברי תודה וגם פירש מהו מחשוף הלבן לפי הקבלה.
בשנים אלו, בעת ביקורי הרב מטוסוב בארפוד התארח בבית משפחת אבוחצירא, שם היה הרב מטוסוב ביחד עם הבבא מאיר יושבים בלילות ומשוחחים בדברי תורה וחסידות, ולעיתים היו יושבים יחד הבבא סאלי, הבבא מאיר והרב מטוסוב והוגים בתורה ובחסידות.
ניהול מוסדות חב"ד בארפוד, בוצע בפועל על ידי הבבא מאיר והרב מטוסוב והכל בתיאום מופלא. למרות המרחק וקשיי התחבורה, הרב מטוסוב פקד לעיתים את ארפוד ונפגש עם הבבא מאיר. ובפגישות אלו עלו נושאים חשובים כמו תוכן הלימודים ותקציב למוסדות בארפוד ובכפרים שסביבותיו. הרב מטוסוב על פי הוראות הרבי, דאג לתקציב מוסדות חב"ד במרוקו, באמצעות ארגון הג'וינט ומתרומות שגייס ושיגר סכומי כסף נכבדים אל הבבא מאיר, אשר חילקם כמשכורות והשקיע בפיתוח מוסדות חב"ד בארפוד ועוד. נקודת מפנה בהתפתחות המוסדות היתה מינויו של הרב מכלוף קריספין למנהל התלמוד תורה.
הרב מכלוף קריספין היה אז בחור ישיבה יליד צרפת ממוצא מרוקאי. הוא למד בישיבה ליטאית בצרפת, ובהשגחה פרטית נקלע בזמנו לחתונת הרב שלמה מטוסוב שהתקיימה בצרפת, טרם צאתו למרוקו. בחתונה פגש בחסיד הנודע הרב פרץ מוצ'קין שהציע לו לבוא לישיבת "תומכי תמימים" בברינואה, וכך עבר ללמוד בישיבה חב"דית. כעבור זמן הרבי ביקש שיסע בשליחות למרוקו, וכך היה. בתחילה עבד בישיבת אהלי יוסף יצחק בקזבלנקה בראשות הרב שלמה מטוסוב ובחודש סיון תשי"ג נשלח לארפוד לנהל את התלמוד תורה בפועל, ובמשך הזמן מונה למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, במחוז תפיללת בכלל וארפוד בפרט, כאשר כל עבודתו מבוצעת תחת אחריותם של הבבא מאיר והשליח הרב מטוסוב, ועל כל הנעשה דווח תדיר לרבי, והתקבלו הוראות ומענות.
בארפוד השתלבו זה בזה הנהלת המוסדות והחיים האישיים. כאמור, הרב קריספין ניהל את המוסדות שהיו תחת אחריות המרא דאתרא הרב מאיר אבוחצירא, בהם למדו גם בני משפחת אבוחצירא, ובתקופה זו דובר נכבדות בין הרב קריספין לבת הרב מאיר אבוחצירא. מי שעודד, דחף ועשה כדי שהשידוך והחתונה יצאו לפועל, היה הרבי בכבודו ובעצמו, גם באמצעות שליחו הרב שלמה מטוסוב.
בחודש ניסן תשט"ו שהה הרב מטוסוב אצל הרבי בניו יורק וקיבל הוראות מופלאות וייחודיות עבור הרב קריספין, אותם כתב אליו במכתב:
"בנוגע אליך בפרט, הגיד כ"ק אדמו"ר שליט"א, אחרי שהשי"ת הצליחך וב"ה כבר התקשרת בענין כו', עם הרב מרא דאתרא שליט"א [הבבא מאיר], הרי אדרבה יש מקום שתלך בחג [פסח] לארפוד לבקרם גם הם בחג כנהוג בעולם בענינים כגון אלו, ובמילא תוכל בעצמך לעמוד על הדבר הנ"ל לסדר בזה את כל האפשר. זהו דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א".
הרבי שיגר עם הרב מטוסוב הגדה של פסח לרב מאיר אבוחצירא, ומיד כאשר הגיע למרוקו שלחה לארפוד. באותם ימים השידוך של הרב קריספין יצא לפועל, והרב מטוסוב כתב לרב מאיר אבוחצירא אודות ההגדה והשידוך:
"עכשיו בידי למסור למעלת כבוד תורתו דרישת שלום מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר בטח ידוע לכת"ר שביקרתי שמה וזכיתי להסתופף בצל הקודש בחג הפסח. וכבר שלחתי לכת"ר הגדה של פסח עם פירוש כ"ק אדמו"ר שליט"א – שהבאתי משמה. ובטח גם כן מסרו לכת"ר מבוקשי לכתוב ישר לכ"ק אדמו"ר שליט"א על קבלתו את הנ"ל [ההגדה].
שמח ליבי ויגל כבודי להתבשר טוב, כי כת"ר עומד להתקשר בקשר של קיימא עם הב' נחמד ונעים הגון ומצויין וכו' וכו' מוה"ר מכלוף קריספין יצ"ו עבור בתו המהוללה תחי'. והרי שבלא הודע ובלא מחשבה מראש נעשינו לממוצעים [בין הרבי והרב מאיר אבוחצירא] להגיד מראשית אחרית ולהפיק רצון טוב מה' להזמין לכת"ר את המוכשר לו, ואת אשר נגזר עליהם וכו'. ועל כגון דא נודה לה' כי נתקיים בנו – מצוה גוררת מצוה […]"
חתונת בת הבבא מאיר עם הרב קריספין התקיימה ברוב פאר והדר בארפוד בחודש אלול תשט"ז, בהשתתפות רבים מחברי הקהילה ותלמידי הישיבה. לאחר החתונה, הרב קריספין קבע את מקום מגוריו בארפוד, והמשיך לנהל עוד שנים רבות את המוסדות בהצלחה רבה, בהכוונת חמיו והרב מטוסוב ובעידוד הרבי. בשנים הבאות עבר לנהל את מוסדות חב"ד בעיר מרקש, וכאשר עלה לארץ הקודש, מונה למזכיר במשרדי מנהל ישיבות תומכי תמימים בלוד הרב אפרים וולף. ובשנים הבאות מונה לרבה של קרית ביאליק.
הרב מאיר אבוחצירא הבבא מאיר הסתלק לבית עולמו בחול המועד פסח י"ז ניסן תשמ"ג והרבי שלח מכתב ניחומין לאביו הבבא סאלי.
בארכיון חב"ד במרוקו, תיעודים רבים אודות הקשר בין הרבי והבבא מאיר, ומסמכים רבים אודות ניהול מוסדות חב"ד בארפוד על ידי שלוש דורות של משפחת צדיקי אבוחצירא – הבבא סאלי, הבבא מאיר זצ"ל ויבלחט"א הרב עמינדב מכלוף קריספין. תמצית התיעודים פורסמו בספר "תולדות חב"ד במרוקו", אשר הוענק באופן אישי לבניו רבי דוד אבוחצירא, רבי רפאל אבוחצירא, רבי יקותיאל אבוחצירא, ולחתניו הרב קריספין והרב חיים פינטו רב הערים אשדוד וקרית מלאכי, וגם לנכדו הרב יאשיהו פינטו. ובני המשפחה, הוסיפו כהנה וכהנה אודות הקשר הייחודי של הסבא הבבא מאיר עם הרבי ועם שלוחי הרבי במרוקו.
הבן, רבי דוד אבוחצירא מנהריה – בן הבבא מאיר – הרחיב על הקשר של השלוחים למרוקו הרב מיכאל ליפסקר והרב שלמה מטוסוב עם אביו הבבא מאיר, ואמר אודות הרבי: "כל ההשפעה של הדור באה דרך הצדיק, צדיק יסוד עולם. כל דור יש צדיק שהכל בא דרכו, בגשמיות, ברוחניות, עצה, תבונה".
הבן, האדמו"ר רבי רפאל אבוחצירא, אשר עלה ממרוקו בילדותו סיפר: "שמעתי מאבא – הבבא מאיר – רבות אודות המכתבים שקיבל מהרבי מליובאוויטש, והקשר הידידותי המיוחד שהיה לו עם שלוחי הרבי במרוקו. אבא – הבבא מאיר וסבא – הבבא סאלי, היו בקשר אמיץ עם הרבי ושלוחיו".
החפץ להרחיב ידיעותיו אודות הקשר של משפחת הבבא סאלי והבבא מאיר עם הרבי ושלוחי הרבי במרוקו, ותמיכתם במבצעי הרבי ומוסדות חב"ד, יעיין בספרים תולדות חב"ד במרוקו, האיר פני המזרח ושמן ששון מחבריך.
אגרת מהרבי אל הבבא סאלי – ניחומין על פטירת הבבא מאיר
הבבא מאיר בתקופת ארפוד- מרוקו
הזמנה לחתונת בת הבבא מאיר עם הרב קריספין.
תגיות: הבבא מאיר, שניאור זלמן ברגר