מלך המשיח – לעולם ועד!

הרב יוסף יצחק אופן, משפיע בישיבות חח"ל צפת ותות"ל תורת אמת

בתחילת תקופת ההשכלה, עיקר התנגדות המשכילים היתה כנגד האדמו"רים והרבנים החסידיים. אחד המשכילים פנה אל חסיד של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והחל לומר בפניו דברי זלזול רבים נגד האדמו"רים. הוא טען באוזניו שכל ענין האדמ"ורות הוא לצורך כסף וכבוד; וזה מתבטא בענין הקוויטלאך שנותנים יחד עם סכום כסף גדול, ועוד כל מיני טענות דומות.

ענה לו החסיד באמצעות משל: כפרי אחד הנהיג בביתו, שבכל מוצאי שבת כאשר שוטפים את כלי האוכל של שבת במים, ישמרו את השמנוניות שנשארה בכלי, ולמחרת יביאו את המים הללו לפרה הנמצאת בחצרם. כך התרגלה הפרה לכך שבכל השבוע יש לה מים 'רגילים', ואילו ביום ראשון – יש לה מים מיוחדים – מים עם שמנוניות של בשר.

פעם אירע שאחד מבני המשפחה שפך בטעות את הדלי שהיה מיועד עבור הפרה, ולמחרת הביאו לפרה מים רגילים, כבכל יום.

הפרה, כעסה על כך מאוד. הייתכן שהיום לא הביאו לה את המים המיוחדים עם שמנונית הבשר? הפרה הייתה בטוחה שמישהו קינא בה ולקח לה את המים ה'מיוחדים'. לאחר 'מחשבה', החליטה שבעלת הבית לקחה לה את זה, והיא התרגזה על כך מאוד…

כמובן, אמר החסיד למשכיל, שבעלת הבית כלל לא שייכת לשתות מים דלוחים אלו, אך כך היא מחשבתה של הפרה…

והנמשל, המשיך החסיד, אצל אנשים כמונו כסף, זהב, כבוד, ועוד כאלו דברים – תופסים אצלנו מקום גדול, עד כדי כך שהרבה פעמים זה מעסיק אותנו יותר מידי. לעומת זאת אצל הרבי, העניינים האלו כלל לא תופסים מקום. אצל צדיק, רבי, ההכרה היא שאלוקות זה מה שחשוב בעולם הזה, ולא שום דבר מעבר לכך. כל השאר, וביחוד עניינים של כסף וכבוד – נחשב כגועל בעיניו, ומי שחושב שזה כן תופס מקום אצל הצדיק – הרי זה ממש על דרך מחשבת הפרה אודות בעלת הבית..

ההבנה שלנו במעשיו וחייו של הרבי מלך המשיח – הינה ממש כמו הפרה! אין לנו הבנה כלל במה שהרבי עושה עם עצמו, ובמה שמתרחש עימו.

כל מה שנעשה עם הרבי – הינו בהסכמתו ובידיעתו, בדיוק כמו שהרבי ידע מי ינצח וכיצד ינצח במלחמת ששת הימים, ובדיוק כמו שידע לנבא על נפילת מסך הברזל, וכן על הנסים הגדולים במלחמת המפרץ, וכהנה רבות – ממש כך הרבי מלך המשיח מודע לכל המצב בו אנו נמצאים כעת, בהעלם והסתר.

הרבי הודיע לנו במפורש שתפקיד דורנו הוא להוריד את השכינה כאן למטה, בתחתונים. שאנחנו אלה שנביא לעשיית העולם הזה דירה לו – לעצמותו, לקב"ה. וכל זה לא נעצר ח"ו. בג' תמוז לא הייתה איזו שהיא אי הבנה או הסכמה בכל הנוגע לרבי מלך המשיח. הרבי מודע, ושולט בכל מה שנעשה עימו, גם כשזה לא כל כך נראה לנו בעינים הגשמיות שלנו.

אותו רבי שבניע ראש שלו אנשים מחליטים האם לעשות את הניתוח עליו הרופאים המליצו, או לא. אותו רבי שמחליט האם לסגור את השידוך או לא. אותו רבי מודיע לנו מפורשות שהוא הוא מלך המשיח. הוא גואלן של ישראל "משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון".

וגם כאשר נראה לנו שמשהו כאן לא מתרחש כפי שציפינו וייחלנו לו – גם אז, האמונה האמיתית שכל מילה מדבריו של הרבי הינה אמת לאמיתתה ממש, ללא שום שינוי והבדל כלל – נשארת ובעינה עומדת.

כשם שאצל הקב"ה אין שום שינוי לפני בריאת העולם ולאחר בריאת העולם, "אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם", ואינו מושפע משום שינוי כלשהו, יהיה אשר יהיה,  והוא קיים בקיום נצחי בכל המצבים והאירועים, ואין לפניו שום עליות וירידות של התאמה למצב כזה או אחר. וכן אין שום תוספת וגרעון אצלו, ולא מתחדש אצלו שום דבר, כפי שלא נפסד ממנו שום דבר,

– כך הוא אצל הרבי מלך המשיח: שום דבר לא השתנה, וגם אם אין זה כל כך מובן בשכלנו – האמת היא אותה האמת, והרבי הוא אותו רבי, שמנהיג ומחיה אותנו, והוא מלך המשיח אשר יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!