למה דוקא בית משיח? • אחרון חביב

שניאור חביב, בית משיח

יחי המלך המשיח! אינני יכול לענות כרגע, אנא השאירו הודעה ואשתדל לחזור אליכם בהקדם. בינתיים, הוסיפו עוד מעשה טוב אחד וזרזו את הגאולה.

ההקלטה הזו שייכת לתא הקולי של ר' אברהם רייניץ, מעורכי בית משיח. ואם זה מה ששומעים כשמגיעים לתא הקולי, תארו לעצמכם מה קורה כשהוא עונה בעצמו לטלפון…

1.

האמת שהרעיון לטור הזה, יושב אצלי כבר הרבה זמן, אבל מה שהיווה את הזרז לכתוב אותו הוא הקמפיין בו פצח שבועוננו לאחרונה תחת הכותרת 'למה דווקא בית משיח'. על השאלה הזו אני בטוח שעניתם, אם לא במכתב למערכת, לפחות לעצמכם. וגם אם לא יצא לכם לחשוב על תשובה, עצם העובדה שיש לכם מנוי, או שקניתם את העיתון בדוכן העיתונים, גם זה סוג של תשובה.

אני לא יודע אם זה נכנס להגדרות של המבצע על פי התקנון של משרד הפרסום, אבל הנה הגרסה שלי, כמי שחטא לא פעם, בכתיבה בבימות שונות בעולם החרדי והחב"די תחת פסבדונים כאלו ואחרים. כמי שראה ישיבות מערכת, השתתף בהתייעצויות ובילה לא מעט בשיחות חולין עם אנשי תקשורת ועורכים: למה דווקא בית משיח?

2.

בקונטרס ומעין מבית ה', מסביר הרבי הרש"ב שיש כמה דרגות בנפש הבהמית. הדרגה התחתונה ביותר היא תענוג מאוכל טוב, מעליה, בדרגה רוחנית יותר נמצא התענוג מקול יפה ומוזיקה, אחר–כך יש תענוג נעלה יותר שזה תענוג של מידות טובות. אדם שעושה מעשים טובים, נהנה ממידות טובות זה תענוג נאצל. אבל גם בזה, מסביר הרבי, יש דרגות. הדרגה העליונה יותר, היא כשהמידות הטובות של האדם לא באות לו לבד כי הוא כזה אדם טוב שלא יודע להגיד לא, אלא באמת מתוך התגברות על הנטייה הטבעית שלו. והדרגה העליונה ביותר, היא כמובן התענוג שבמושכלות. כשאדם נהנה מסברא טובה, מאיזו חכמה עמוקה, ובתנאי, אומר הרבי, שתהיה זו חכמה טובה שמותרת על פי הלכה. מסתבר שיש דבר אחד משותף בין שווארמה טובה בלאפה, קונצרט של הלפגוט עם התזמורת הפילהרמונית והרצאה על הסתירה בין תורת היחסות לתורת הקוונטים — שכולם שייכים, בדרגות שונות אמנם, לאותו צד של הלב.

מול כל התענוגות הללו, גם הרוחניות ביותר, יש תענוג של הנפש האלוקית. וזה משהו אחר לגמרי.

3.

גם במערכת עיתון יש כמה דרגות. בדרגה התחתונה ביותר, מצויות המערכות החילוניות ומקבילותיהן החרדיות, שכל מה שמעניין אותן זה רייטינג, באזז, כניסות ואחוזים של TGI. בשבילם כמה שיותר צהוב, נמוך ורדוד זה יותר טוב. הם אוהבים את הידיעות שלהם בשחור מדמם, גם במחיר של חילול ה' וקלקול חינוכי.

אבל לא כולם ככה. יש שיקולים יותר 'נעלים' מכמות כניסות. כבוד, יוקרה, מחויבות פנים עסקנית, יח"צ, דאגה לכבוד של המגזר, יחסי גומלין של הברנז'ה, סוג של שמור לי ואשמור לך, במגזר שלנו יש כמובן את הכבוד של חב"ד, הפרסום של השלוחים והפעילות של הארגונים של הרבי ועוד ועוד.

זה יהיה קצת יומרני לומר שבבית משיח מעניין אותנו רק דבר אחד. אבל אפשר בהחלט לומר שהדבר הראשון שמעניין הוא דבר אחד — משיח. וזו לא קלישאה, זה באמת. והאמת, שהאמת הזו הפתיעה לא פעם אפילו אותי.

לא פעם מצאתי את עצמי בשיחת טלפון עם העורך בניו יורק, מעלה רעיונות והוא שואל אותי — "אבל איך זה מוביל לגאולה"? או "איך גורמים עכשיו להתעוררות באנ"ש בקשר לגאולה"? ויש גם "תביא משהו שידרבן את אנ"ש לצאת למבצעים, שיעורר אותם למבצע כזה או אחר". מבחינת המערכת, זה הפרמטר הראשון.

אחר כך, אם זה מסתדר עם המטרה, בשלב שני יהיה חייב להיות סיפור טוב, כתוב ברמה, ערוך כראוי, מעוצב כהלכה, עם טיזר נכון בשער, כותרת מושכת כותרת משנה משכנעת וכמובן, כתבה מעניינת.

ולכן מבחינתי, לבית משיח אין מתחרים — כי בית משיח, זה משהו אחר.

לתגובות: shneorc@gmail.com