שליחות חיים, או זכרונות מפעם?

הרב סענדי וילשאנסקי – שליח הרבי מה"מ במילאנו, איטליה

המסר של יעקב בברכת אפרים ומנשה הוא: לא מספיק שתהיה חדור בנקודת השליחות. זו צריכה להיות המחשבה הראשונה שלך בכל יום! קודם תמצא ותמלא את שליחותך בחיים, ורק אחר–כך תחשוב על בית אבא

ממספרים בדרך בדיחה על אותו חסיד חב"ד שסיים את תפקידו בעולם הזה, ולאחר דיון בבית דין של מעלה הוחלט לשולחו לזיכוך בגיהנום. ביקש החסיד לצאת מהגיהנום בדרך קיצור, וזעק אל הרבי שיציל אותו מגזר דינו. הביט עליו הרבי, ואמר: אם הגעת לכאן, סימן שזו השליחות שלך. תפתח בית חב"ד!

נזכרתי בבדיחה זו במהלך לימוד החת"ת בתחילת השבוע, עם הסיפור הידוע על ברכת יעקב למנשה ואפרים – כאשר יעקב מבקש להניח את יד ימינו על אפרים, ויוסף הסבור כי אביו טעה מנסה להעמידו על הטעות, ואז אומר לו יעקב "ידעתי בני ידעתי, גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים". ומסביר רש"י, שעתיד יהושע לצאת מאפרים.

ולכאורה כל הסיפור הזה תמוה: הרי מדובר כאן שנים רבות לפני לידת יהושע, ואולי אם יעקב היה מניח את יד ימינו על ראש מנשה – היה יהושע יוצא מזרעו של מנשה?

אלא (כפי המבואר בשיחות) – גם בלי קשר לצאצאים שייצאו בעתיד – כבר בהווה סבר יעקב שאפרים קודם למנשה, ואילו יוסף סבר שמנשה קודם.

שאלה של הסתכלות

בשיחותיו של הרבי על סיפור הברכות של אפרים ומנשה, מדגיש הרבי שצדיקים לא טועים. גם יוסף צדק, וגם יעקב צדק. אלא שכל אחד ראה את הדברים מזווית אחרת.

יוסף שירד לגלות מצרים, ביקש קודם לבטא את תשוקתו שלא לשכוח את בית אביו, ולכן קרא לבכורו "מנשה" – "נשני . . בית אבי". רק אחר–כך, מכיוון שכבר נמצא בגלות, נפנה לחשוב על שליחותו בגלות, וגילה כי עליו לפעול דווקא בגלות 'הפרני אלוקים בארץ עניי".

מנקודת מבטו של יעקב, נשיא הדור – צריכים להסתכל הפוך: בכל מקום ובכל מצב שיהודי נמצא, דבר ראשון עליו לחשוב ולהתבונן מהי שליחותו במקום ובזמן זה, ולהשקיע את עצמו בזה. אחר–כך, כמובן, עליך לזכור שהמקום האמיתי שלך אינו כאן, ועליך לשאוף לחזור לבית אבא.

חשוב להדגיש: גם יוסף היה חדור בנקודה הזאת, שצריכים לחפש את השליחות האישית בתוך הגלות. וכפי שידועה השיחה של הרבי על דברי יוסף לשרי פרעה – מדוע פניכם רעים היום? – שלכאורה השאלה היא על יוסף, כיצד פניו שלו לא היו רעים, לאחר כל הצרות והסבל הבלתי–יתואר שעבר.

ומסביר הרבי, שבכל יום שאל יוסף את עצמו: מה השליחות שלי היום? והיה עסוק במילוי שליחותו, ולא ברחמים עצמיים על העבר.

הרי, שגם יוסף היה חדור בעניין השליחות. ובכל זאת, המסר של יעקב בברכת אפרים ומנשה הוא: לא מספיק שתהיה חדור בנקודת השליחות. זו צריכה להיות המחשבה הראשונה שלך בכל יום! קודם תמצא ותמלא את שליחותך בחיים, ורק אחר–כך תחשוב על בית אבא.

לקום כל בוקר עם השאלה הנכונה

וברוח ימים אלה, ימי ההכנה ליו"ד שבט: כאשר מגיעים ליו"ד-י"א שבט, שבעים ואחת שנים לנשיאותו של הרבי מלך המשיח ביו"ד-י"א שבט תש"י – אפשר לשקוע בזכרונות העבר, ויתירה מכך, לשקוע במרירות על שחלפו שבעים שנה ועדיין לא הגיעה ההתגלות. מי היה מאמין שדור השביעי יימשך זמן כה ארוך?!

וזו ההוראה אלינו: נכון שאנחנו עדיין בגלות, וצריכים לכאוב על כך – אבל זה בשלב שני. דבר ראשון, שאיתו קמים בבוקר: זו השאלה – מה עלינו לעשות היום כדי לממש את מטרת דור השביעי, ולהביא את הגאולה!

• • •

חתום כעת מנוי למגזין 'בית משיח', וקבל כל שבוע חבילה חסידית גדושה ומלאה לכל המשפחה, כולל המוסף לנשים עטרת חיה והמוסף לילדים במחנה צבאות השם.

לרכישת מנוי לחץ כאן