ה"עיזים" של ה"הסכם השלום" • פרשנות

בטור שכתבתי בשבוע שעבר כתבתי שלדעתי ישנן עוד "עיזים" בהסכם – דהיינו עוד ויתורים שעוד לא שמענו עליהם. ואכן, טראמפ חשף, בצורה גלויה ומפורשת, שתי נקודות חשובות ביותר:

א. הסיפוח לא רק נדחה, אלא, לדברי טראמפ: "הם [=הישראלים] הסכימו לא לעשות זאת. אני מתכוון, יותר מאשר 'ירד מעל השולחן' – הם הסכימו לא לעשות זאת, ואני חושב שזה חשוב.זה ויתור גדול מצד ישראל."

דברים אלו מצטרפים לדבריו של חיים סבן – איש העסקים שתיווך בין ישראל לבין איחוד האמירויות, שאמר בראיון היום לידיעות אחרונות: "הסיפוח בוטל. לא נדחה, בוטל".

דהיינו שבניגוד למה שנאמר בישראל – שהסיפוח רק נדחה – הרי האמת היא שהוא בוטל!

והגדיל חיים סבן לעשות, והוסיף בראיון: "יש עוד צעדים נוספים, שעליהם אני עוד לא יכול לדבר, על מנת שנוכל להגיע לנחלה, אבל אנחנו אופטימיים שאפשר להגיע לשם".

לדעתי זהו רמז ברור לכך שיהיו עוד צעדים משמעותיים של ויתורים, חמורים ומסוכנים, וזאת בתמורה ל"הסכם שלום", עם מדינה רחוקה, שיכולת ההשפעה שלה עלינו מצומצמת, ותועלת ההסכם איתה מוטלת בספק, וגם עצם חתימתו, ועל אחת כמה וכמה העמידה בו, מוטלת בספק רב  [וכפי שכתבתי בטור אתמול, שלהסכם עם מצרים יש 50 נספחים של שיתוף פעולה – שכולם לא קוימו! ].

בהערה חשובה אוסיף, שכל המהלך של הסיפוח הוא בעייתי, וזאת משום שהליכוד כלל לא מתכוון לספח את כל שטחי יהודה ושומרון, אלא רק חלק קטן מתוכם, ולא רק זה, אלא ישנה אף כוונה לבצע, "בעד" אותו שטח קטן שיסופח, חילופי שטחים עם הפלשתינים!!!

[יהיה מי שיאמר, שבגישה של "הפוך על הפוך", יצא משהו טוב מהסכם השלום הזה – שבזכותו נעצר הסיפוח…]

אבל מכל מקום ברור, שמצד ישראל לוותר על סיפוח (אפילו קטן ומוגבל) זה ויתור על שטחים, שהוא מושלל בתכלית, משיקולים של בטחון ופיקוח נפש, והתורה הקדושה מצווה אותנו שלא לוותר על שום שטח שנמצא ברשותנו, בשום צורה שהיא!

ב. נקודה שניה שאותה חשף טראמפ, במהלך התדרוך לעיתונאים בבית הלבן:  "ישראל גם משעה את ההתנחלויות בגדה המערבית, שזה ענין גדול".

שוב ויתור משמעותי כבד וכואב, ובכלל לא מה שהוצג לנו בישראל, שמדובר על "שלום תמורת שלום" !!!

לצערנו, אכן מדובר על "עיזים" נוספות שהן חלק מההסכם, ומי יודע אילו הפתעות מצפות בהמשך.

בטור אתמול גם כתבתי שלדעתי יתכן ואיחוד האמירויות תפעל גם לחידוש המהלכים להקמת מדינה פלשתינית רחמ"ל, ואכן, בדברים ברורים של נציגיה הרשמיים, הנושא הועלה, בתור אחד ההישגים שלהם!

וזאת בנוסף לכך שישראל הסכימה להגדיל את הגישה המוסלמית למסגדים בהר הבית.

מדינה פלשתינית היא סכנה בטחונית חמורה מאין כמותה, ונזכיר שלדבריו הקדושים של הרבי, עצם הדיבור על ויתור של שטחים הוא מסוכן רחמ"ל.

שוב אדגיש, כפי שכתבתי בטור אתמול – עצם העובדה שאיחוד האמירויות, וכן מדינות המפרץ בכלל, וגם רוב העולם הערבי, מעונינות כיום בשיפור היחסים עם ישראל, ובכך שישראל תציל אותם מאיראן ומדאעש, היא בוודאי מסימני הגאולה, אבל התהליכים הללו מתקיימים במילא, גם בלי חוזה שלום, ואין צורך בשבילם בחוזה שלום שבשבילו מוותרים על שטחים שחיוניים לבטחוננו.

התהליך הגאולתי – שבו מדינות ערביות רבות מעונינות לשתף איתנו פעולה – יכול אכן לשאת פירות רבים – הן כלכליים והן בטחוניים (מאבק משותף מול איראן) – אבל אין בכך כדי להצדיק, בשום פנים ואופן, ויתורים בנושאים כה חשובים. מה גם שאת רוב הפירות הללו אפשר לקצור גם באמצעות יחסים לא רשמיים.