למה יהודי בן 80 בוכה באמצע הרחוב?

מאת הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי מה"מ בשכונת הכרמל הצרפתי, חיפה

במקום פרשת השבוע, מצרף לכם סיפור מהרב יוסף יצחק יעקבסאהן, מרצה דגול בארצות הברית:

לפני מספר חודשים ערכתי סדנה לאמהות חד הוריות, בסיומה של הסדנה עודדתי את הנשים לשאול ככל העולה על ליבם. אחת מהנשים הרימה את ידה וזה מה שהיא שאלה אותי:

לפני כמה חודשים – היא מספרת – חגגנו את פסח. העניין הוא שאני ובעלי לשעבר עברנו תהליך גרושים מכוער. אחרי שנים של דיונים בבתי משפט בשאלת המשמורת על הילדים הגענו להסכמה שכל חג הילדים מבלים אצל אחד מאיתנו. יצא שבפסח הגיע תורי להיות עם הילדים. הייתי בעננים. ניקיתי את הבית לפסח והכנתי את החג באופן מושלם. זה הולך להיות פסח שלי עם הילדים רק אנחנו.

כל כך שמחתי על כך שהם יהיו אצלי, שספרתי לכל מי שרק היה מוכן לשמוע. למשפחה, לחברות, לשכנים…

ואז שעה לפני החג אני מקבלת טלפון מהגרוש שלי, שבו מודיע לי כי מסיבה מסויימת הילדים לא יגיעו אלי לחג.

כמעט התעלפתי מהשוק ומכאב הלב וגם מבושה.

הרי יכולתי להזמין את הוריי או מישהו מהשכנים, או לחלופין להזמין את עצמי אליהם. אבל כעת? הרי כבר סיפרתי לכל העולם שהילדים שלי באים לסדר. האמת היא שבנקודת הזמן הזאת כבר לא היה לי גם כן את הרצון או היכולת להיות עם מישהו בליל הסדר. הרגשתי מרוקנת לחלוטין.

אז ערכתי אז הסדר עם עצמי, לבד. מה אומר לך, זה היה הסדר הגרוע והמריר ביותר שחוויתי מעודי. פשוט ישבתי ובכיתי לאורך כל הערב. זה לא היה סדר פסח זה היה תשעה באב. לא הייתי צריכה מרור, חיי היו מרור. כן, לא החסרתי שום פרט בהגדה ואכלתי מצה, אבל כל הסדר לקח לי כעשרים וחמש דקות.

'הרב', היא שאלה אותי, 'עשיתי את הדבר הנכון? יצאתי ידי חובה? אפשר בכלל לקרוא למה שעשיתי סדר פסח?'

'גבירתי היקרה', השבתי לה, בשנת תשמ"ח (1988) – הרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח נפטרה והוא נותר לבדו. היא נפטרה בחודש שבט כך שחודשיים לאחר מכן הגיע פסח. כל שנה הרבי והרבנית ערכו את הסדר ביחד, אבל בשנה הזאת הרבי ערך את הסדר לבד.

אני נזכר בילד צעיר בשם ארי הלברשטאם הי"ד שלימים נרצח באופן טרגי במתקפת טרור על גשר ברוקלין בשנת תשנ"ד (1994), שהוא ניגש אל הרבי אחרי תפילת ערבית של ערב פסח ובשם אמו הזמין את הרבי אליו הביתה לליל הסדר. משפחתו של ארי גרה ממש מעבר לפינה. הרבי חייך אליו, הודה לו על ההזמנה אבל סירב בנימוס, את הסדר הוא יערוך לבדו במשרד שלו ב-770, אמר.

הרב גרונר מזכירו האישי של הרבי הציע להשאר עם הרבי לעריכת הסדר אבל הרבי שלח אותו הביתה אל אישתו וילדיו.

כך יצא שהרבי מליובאוויטש, המנהיג שבזכותו כל כך הרבה יהודים חגגו את הסדר כולל חיילים בצבא הגנה לישראל בחזית – חגג את הסדר לגמרי לבדו. וכמו שהגמרא פוסקת כשאין אף אחד איתך בליל הסדר אתה שואל את ארבעת הקושיות לעצמך ואז עונה אותן לעצמך…

חלק מאיתנו בחורי הישיבה, לא הלכו הביתה באותו לילה, חיכינו על הרחוב מחוץ לחדרו של הרבי, ואכן לאחר כמה שעות יצא הרבי מחדרו נר בידו האחת וההגדה בידו השניה לקבל את אליהו הנביא לתפילת שפוך חמתך. לאחר מכן הוא נופף לנו בידו הקדושה וחזר לחדרו להמשך הסדר – לבדו.

הוא יכול היה לו רק רצה לערוך סדר עם 10, 100, 1,000 או 10,000 אנשים. הוא דאג בעצמו לסדרים המוניים ודאג אישית לך שמאות אלפים יערכו את ליל הסדר מקטמנדו לאלסקה, מסן פרסינסקו לניו זילנד, אבל בסופו של יום את הסדר של עצמו ערך לבדו. הוא לא היה צריך אף אחד להיות איתו כדי להתקרב לקב"ה. הוא לא חיפש מעריצים ולא אומרי הן, הוא ישב לבדו וחי מחדש את יציאת מצרים.

הייתי רק בן 15, סיים הרב יעקבסאהן, ולמרות גילי הצעיר העציבה אותי העובדה שלרבי לא היה אף אחד לערוך איתו את הסדר. למה הוא לא הזמין אף אחד לליל הסדר?

אני חושב שהיום – אחרי ששמעתי את הסיפור שלך – גיליתי את התשובה: אני מרגיש שהרבי, כמנהיג יהודי אמיתי, רצה לתת כח לכל אלה שיאלצו לחגוג את הסדר לבדם. הוא רצה להראות להם שהסדר הבודד שלהם חשוב משמעותי ואמיתי.

*

רובנו נהיה השנה די 'לבד' בליל הסדר, והסיפור הזה נותן לנו קצת 'פורפורציות' למצב שלנו וגם את הידיעה שתמיד יש את הרבי שחושב עלינו ודואג לנו..

ביום ראשון הקרוב י"א ניסן נחגוג את יום הולדתו של הרבי..

קשה קצת לדמיין כזה יום הולדת… אבל דבר אחד בטוח, שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתת לרבי 'מתנת יום הולדת', החלטה טובה בעוד מעשה אחד קטן, מצווה אחת, שיעור תורה אחד (יש המון ביוטיוב!), ומעשה אחד קטן – ואולי זה מה שיכריע את הכף של כל העולם כולו ויביא לכולנו גאולה שלימה

*

ועכשיו לשאלה איתה התחלתי…

היום כשהייתי בדרך להביא לעוד יהודי מצות שמורות לקראת החג, אני פוגש ברחוב יהודי בן 80 בערך וכשהוא רואה אותי, הוא מתחיל לבכות.

מתברר שהוא לא ממש מחובר לאפליקציות ולחדשות, ולתומו הוא הגיע להרשם לליל הסדר..

כבר כמה שנים שהוא איתנו בליל הסדר הגדול באולם אורנים, לאחר שאשתו איננה והוא נותר לבדו. הוא בכלל לא ידע שביטלנו את הסדר בעקבות המצב, וכשהוא ראה את המודעה שבה בישרנו על ביטול האירוע ואחר כך גם ראה אותי, הוא פשוט בכה.

כל השנה הוא לבד. והשנה – גם בליל הסדר, לילה אחד שבכל שנה הוא היה חוגג עם מאות אנשים והיה מרגיש בן חורין, הוא ייאלץ לשבת לבד..

*

ואז סיפרתי לו שגם השנה הוא לא יהיה ממש לבד.

כי ברוך-השם שיש לנו ידידים טובים שתומכים בפעילות, ובזכותכם נחלק ביום שני הקרוב למאות (!!!) יהודים ערכה לליל הסדר.

יהיה בה מנה ראשונה שניה וגם קינוח, סלטים ותוספות, יין ומצות, הגדה וקערה.

נכון שהוא לא יישב עם מאות אנשים, אבל ידע שמאות אנשים דאגו לו שלא יישב לבד.

*

ביחד עם השמחה על חג הפסח הקרב ובא, ועל הניסים שקרו ושיקרו בע"ה, מלא תקווה וביטחון אשר את ליל הסדר השנה נחגוג בע"ה בירושלים הבנויה!