"ויקרא שמה בישראל"

ויקרא שמה בישראל

מאת: שמחה קוסאשוילי

ט' אייר. שעת בוקר מאוחרת. אדמו"ר הצמח צדק טרם יצא מחדרו להודיע לבני ביתו, בהם אשתו, הרבנית חיה מושקא ודודו ר' חיים אברהם, בנו של אדמו"ר הזקן, האם הברית תתקיים בזמנה. "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני" נאנח הדוד לאחר זמן, ודי למבין מי היו האורחים איתם נפגש האדמו"ר הצמח צדק.

עוד מספר דקות חולפות והרבי יוצא מחדרו הקדוש בעיניים אדומות מבכי, מודיע ליושבי החדר: "הברית תתקיים בזמנה" ושוב נכנס לחדרו. הסיטואציה חזרה על עצמה מספר פעמים. בכל פעם שנכנס הרבי לחדרו ויצא, השתפר המצב והוא יצא מחייך ושמח, עד לרגע המיוחל בו התחיל טקס ברית המילה "ויקרא שמו בישראל שמואל". שמו-אל.

כמה התרגשות וודאי אחזה בהורים שאולי כבר לא היו כה טריים אחרי שישה ילדים שקדמו לילד טהור שכזה, אבל דמייני את הרגש העילאי כל כך שללא ספק הורגש הרבה יותר הפעם, כשההורים יודעים באיזה ילד מדובר, מה הוא עתיד לעשות ואת מי להוביל. נצר מלכות לשושלת מלכים. תפארת שבתפארת. השביעי במשפחתו. החביב. אחרון אחרון חביב, לאביו ולאמו ולימים, לכל כלל ישראל.

כל אחת מאתנו, בין אלו שזכו לחוות את חדוות ההורות, אלו שבדרך ואלו שבעז"ה בעתידן הלא רחוק תזכינה לכך, נדרשה או תידרש לעמוד ברגעים כאלו, עת נשלחה אליה נשמה, שמה א-ל (וכל המרבה, הרי זה משובח). נשמה טהורה, זכה ועדינה. כמה שלבים של חוסר וודאות תעברי בגידול נשמות אלו. כמה ימים ולילות של חוסר שינה, מאמץ והשקעה אינסופית תשקיעי כדי שיראו על נשמה כזו שהיא קרויה על שם ה'.

לא תמיד המלאכה קלה (על מי אני עובדת? המלאכה אינה קלה באופן תמידי). ישנם ימים בהם נראה שנשמה טהורה שכזו נאבקת בכל כוחה כדי לא להיקרא בת ה'. כדי להיות רחוקה עד כמה שניתן. לא לראות אלוקות ובוודאי שלא להרגיש. האם ברגעים כאלו יכולים אותם הורים לזכור את הרגעים שבהם עמדו מעל עריסת אותה נשמה וזכו לראות במוחש את אותה נשמה אלוקית בהתגלמות טהורה של תינוק? של ילד קטן חסיד ותמים?

אל תתמהמהי אפילו לרגע בתשובתך. כן! בוודאי שניתן לראות! איך אפשר שלא? איך אפשר לפספס? אם את רואה נשמה שמסתתרת או מנסה בכל כוחה להסתתר, זכרי, כל נשמה כזו יקרה לקב"ה כאוצר יקר שאין לו תחליף! והמצב הזה זמני. מידת התפארת עניינה התפארות בה' ורחמים על הנשמה שנמצאת כרגע בריחוק מסוים ממנו (רחמים במובן הטוב והפעיל של המילה ולא התמסכנות לשם התמסכנות ועצב).

כאמהות, כמורות ולפעמים אפילו כחברות אסור לנו להתייאש מנשמה שכזו. היא תגדל על כולנו. בהתחייבות. עלינו רק לנקות טיפה את המשקפיים ולראות את תעודת הזהות היהודית שלה: שמה א-ל והיא מתוקה יותר מכל אחת אחרת. נקודה.