רגע לפני, בקשה אחרונה! • טור מעורר

הרב מנחם ששון, מגזין 'בית משיח'

בקשה אחרונה

"ענינו של חודש אלול הוא – שאז "המלך בשדה", ומקבל את כל אחד ואחד מישראל בסבר פנים יפות ו"מראה פנים שוחקות לכולם", ומקבל את כל הבקשות של בני ישראל בכל עניניהם (כיון שהוא רוצה ומתחנן ומחכה שיבקשו), החל מהבקשה לכתיבה וחתימה טובה לכל אחד ואחד מישראל, ועד לבקשה העיקרית – הגאולה האמיתית והשלימה" (ש"פ תבוא תנש"א, בלתי מוגה). 

*

חודש אלול מתקרב לקו הסיום, והמלך כבר מתחיל לכוון את צעדיו מהשדה להיכל מלכותו. 

כל כך הרבה פעמים שמענו בחודש האחרון את משל "המלך בשדה", כל 'מאמר' וכל 'שיחה' שפתחנו זעקו אלינו "המלך בשדה", ואם (לבושתנו) לא הספקנו לפתוח את מאמרי הקודש – הגיעו ילדינו והשיבו 'לב אבות על בנים' עם כתר על ראשם או חוברת בידם ובישרו לנו – "המלך בשדה". 

כעת, הזמן אוזל, וכל רגע הופך ליקר יותר מקודמו במחיצת המלך בשדה הפתוח. 

ברגעים הללו, בזמן בו אנחנו רודפים אחר המלך שמכוון את צעדיו האחרונים מהשדה לקראת היכל מלכותו, כל אחד זועק מקירות ליבו את 'בקשתו האחרונה'. כל בר אנוש מבין את משמעות רגעי הרת-גורל אלו, והוא יעשה הכל (!) על מנת לדחוף עוד בקשה על פתק, ולצעוק שוב לאוזניי המלך את הבקשה העיקרית העומדת במרכז חייו. 

כן, כשהמלך בשדה זה לא רק זמן לקירוב ותשובה, אלא גם זמן ראוי ומסוגל לבקש בקשות מהמלך. 

וכאן נמדדת שוב רמת תשוקתנו, ציפייתנו, רצוננו ומאוויינו לגאולה כרצון קודשו של הרבי מלך המשיח: האם ברגעי הסגולה הגדולים הללו אנחנו מסתפקים בבקשת צרכינו האישיים, עבור הבית, החינוך, הפרנסה והעבודה, או שאנחנו מנצלים את שעת הרצון הזו כשהמלך מאזין לבקשתנו – לדרישת הגאולה?!… 

נכון, טבעי לחלוטין לבקש תמיד – ובעיקר לקראת חתימת השנה החדשה – אודות הצרכים האישיים שממלאים את סדר יומנו ומלווים את אורח חיינו יום-יום, שעה-שעה, רגע-רגע; אך אם נזכור שאנחנו נמצאים כעת בדור היסטורי, דור השביעי – דור הגאולה, על סף הגאולה, ברגעים הכי קריטיים והכי עכשוויים לביאת הגאולה, לאחר בשורת ונבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח, 

ההכרה הפשוטה צריכה לחלחל לליבנו, ומשם ישירות לפינו ולשוננו ולהתבטא בזעקה אמיתית למלך הנמצא בשדה – "אנו רוצים משיח עכשיו"! נאו ממש! דאלאי גלות! רצוננו לראות את מלכנו בבית המקדש השלישי!

*

טייערע חסידים! המלך שלנו, הרבי שליט"א, חושף לנו בשיחת הדבר מלכות השבועית את רצונו של מלך מלכי המלכים: "הוא רוצה ומתחנן ומחכה שיבקשו"! הקב"ה מחכה לבקשות שלנו, בפרט ברגעים האחרונים של חודש אלול. אל לנו לפספס את הטיימינג המוצלח הזה. כעת זה הזמן לבקש, לדרוש ולזעוק על הבאת הגאולה האמיתית והשלימה!

למה דווקא על הגאולה? זו לא שאלה לחסיד בדור השביעי, אך להסרת הספקות הרבי עונה ל'עמא דבר' בשיחת הדבר מלכות (המוגהת): "זהו עניין הכי עיקרי שהזמן גרמא – כי על פי כל הסימנים היתה הגאולה צריכה לבוא כבר לפני זמן רב".

ולכן, ממשיך הרבי, ומסיים: "בפרט בחודש אלול כאשר רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם – צריכה להיות במיוחד הבקשה (בקול רם) "עד מתי"?!… שתבוא כבר הגאולה בפועל ממש!".

זה ה"עסק" עכשיו! אחרי שנה שלימה של גילויים, ניסים ונפלאות, אחרי שנה שבה התגלה מלך המשיח, ואחרי שנה שבה כל הדיבור נסב סביב גאולה ומשיח – לא יעלה על הדעת לתת למלך להיכנס להיכל מלכותו ללא קיום "העניין הכי עיקרי", ללא הגשמת היעד הסופי, ללא הגאולה בפועל ממש!

ואם אכן נותן העם למלך להיכנס להיכל מלכותו רק עם בקשת צרכיהם האישיים, הרי זו עובדה מוגמרת וראיה מוכחת ש"העסק" של העם אינו עסקו של המלך, והללו עסוקים בענייניהם האישיים ולא במטרת המטרות ובכוונה הפנימית שלשמה הצעיד המלך את העם כולו במהלך השנה האחרונה…

את שעת המבחן הזו יצר המלך בעצמו! המלך מחכה לראות את העם משווע ומתחנן ברגעים העילאיים הללו – על הגאולה השלימה, וכלשון קודשו של מלכנו משיחנו בשיחת הדבר מלכות (בלתי מוגה): "ומדוע מחכה אליהם הקב"ה? מכיון שברצונו לקיים את כל הבקשות תיכף ומיד, שלזה צריך את התפילות והבקשות דבני ישראל". 

[בשיחת ש"פ וארא תנש"א (סעיף י"ג) התבטא הרבי שבכללות, כל דורנו הוא זמן שהמלך נמצא בשדה ומקבל את בקשותיהם של ישראל, אך וודאי שבחודש אלול ישנה סגולה יתרה לקיום בקשתם של ישראל, כמוכח משיחת הדבר מלכות השבועית]. 

*

זה לא סוד שעברה עלינו שנה לא שגרתית, ספוגה ומלאה בניסים ונפלאות שלא בגדרי הטבע, שרוממה את עם ישראל טפח מעל הקרקע והכשירה את כולם לקראת הגאולה האמיתית והשלימה: כעת "אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה" – הזעקה על הבאת הגאולה מוטלת על שכמנו!

לא ניתן לרגעים הנשגבים הללו, כשהמלך מסתובב בשדה איתנו, לחלוף ולעבור ללא בקשה פנימית ואמיתית לסיום הגלות המרה והבאת הגאולה בפועל בהתגלות הרבי מלך המשיח! נעורר את עצמנו, את ילדינו, את משפחתנו, את סביבתנו, את קהילתנו, את מקורבינו ואת כל מכרינו – לעצור לרגע ולבקש מהמלך את הגאולה המגיעה לנו!

בקשה אחרונה לפני שהמלך עולה להיכלו: משיח נאו!