תוקף כדברי הרבי • הרב משה דוב ברוד

הרב משה דוב ברוד, משלוחי הרבי מה"מ בחדרה

מה באמת המשמעות של אולטימטום? האם מובטח שברגע הצבת האולטימטום חמאס ייכנע וירים ידיים? יניף דגל לבן ויעזוב לסומליה? התשובה היא – כן!

אלא שזה לגמרי תלוי בפרטי וצורת האולטימטום..

ראינו אחרי הצהרת טראמפ סוג של אולטימטום מהסס ומגמגם חסר ביטחון ולא ברור, שהמציבים בעצמם לא האמינו בו, ולכן הפך לחוכא ואיטלולא. כלום ושום דבר.
האפקט היחיד שלו, זה הבהלה שזה גרם לחמאס לרצות לחזור להסכם הכניעה שלנו המקורי…

אם אבל לעומת זאת, מקבלי ההחלטות יכריזו בקול רם ובוטח מילה במילה בניסוח הזה בדיוק : "אם לא ישוחררו כל החטופים החיים והמתים בלי יוצא מן הכלל, תוך 48 שעות, ייפתח הגיהינום בעזה"

תוך כוונה מעשית ליישם גיהינום!

בשביל ללחוץ לא על "לחזור למשא ומתן", אלא ללחוץ להחזיר את כלל החטופים כנ"ל בבת אחת, אז אכן חמאס ייבהל, וייכנע, ולכל היותר יהיה צורך להתחיל להמחיש את הגיהינום אליו התכוונו, בלי תוכניות ארוכות, ובלי טוהר נשק, הקש בגג, אישור מארה"ב ואירופה, ושטויות כאלה ואחרות שמפריעות כל הזמן להתקדם.

לפתוח גיהינום מצפון דרום מזרח ומערב יחד. חיל אויר ורגלי וכל החיילות יחד וכו'.

כשחמאס יווכח בנחישות של ה- 100% עד הסוף, הוא אכן ייכנע.

זאת הדרך עליה הרבי דיבר כל הזמן, שכשהולכים בתוקף חד משמעי, האויב נבהל ובורח.

ולפי הגישה הזאת של הרבי, עצם האיום כשמתכוונים אליו ירתיע ויבריח את האויב, כך שלא יהיה צורך להיכנס למלחמה בפועל.

הרבי חזר על העניין הזה הרבה פעמים.

*

לעומת זאת החלטת הממשלה לעצור היום את הסיוע ההומניטרי לעזה, באה מידי מאוחר, ובלי שום השפעה ואפקטיביות.

להזכיר, משאיות הסיוע לא התחילו להיכנס עם החתימה על הסכם הכניעה עם חמאס, אלא לאורך חודשים רבים ישראל מכניסה סיוע לאויב תוך כדי המלחמה !

ועם החתימה על הסכם הכניעה, הכמויות והסוגים גדלו עשרות מונים.

כיום חמאס לא זקוק לשום משאית בטח לא בשבועות הקרובים, וגם לאורך חודשים לנסות ללחוץ עליו באמצעות עצירת הסיוע שישחרר חצי מהחטופים, משול למי שינסה לפתוח דלת נעולה, בכך שרק יעמוד מולה…

ובאמת זה הרבה יותר גרוע, כי חמאס מבין ובצדק שממשלת ישראל מורתעת ממנו, ומפחדת להציב לו את האולטימטום  וברור שזה יביא אותו להקשיח עמדות במשא ומתן ולהעיז יותר ויותר ר"ל

*

די לדרך הכניעה והגלות הפנימית, הגיע הזמן לשנות כיוון, להתחיל בדרך התוקף היהודי של "עם קשה עורף למעליותא".

ובטוח ש"משנכנס אדר מרבים בשמחה", עם סיבות טובות לשמוח בעז"ה, וזה הזמן גם מבחינה הלכתית "להתעסק" עם הגוי ולנצח אחת ולתמיד.

ועד לשמחה הגדולה ביותר בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.