כשהרבי רמז בחנוכה תשמ"ז על חג ה' טבת המתקרב

הרב אלישיב קפלון, מערכת "אוצרות ליובאוויטש"

בדברים שכתבנו ב"עיונים ב'היום יום'" ["אוצרות ליובאוויטש" גליון 82] אודות הנר החמישי, ניתן היה להבין מניסוח שגוי שהשיחה של הרבי שהובאה שם מתשמ"ז היא אודות הנר השלישי, אף שנתכוַונו לכתוב אודות הנר החמישי, והשיחה נאמרה בנר החמישי [תורת מנחם תשמ"ז ח"ב, שיחת נר ה' דחנוכה].

ומכיון שנדרשנו כבר, בהשגח"פ, לתיקון – נעתיק שוב את הקטע האמור בצורה מתוקנת, ונוסיף דברים אחדים, ע"ד הרמז, אודות היום-טוב החבד"י הבלתי ידוע: הנר החמישי.

סוד "הנר החמישי"

"די פינפטע ליכטל"

בהמשך לפתגם של "היום יום" כ"ז כסלו המתפרסם כאן [ב"אוצרות ליובאוויטש" הנ"ל], שבו נכתב שהיו"ט החבד"י בחנוכה הוא בנר ג' דחנוכה – יש לציין שבשנת תשמ"ז בשיחה שהתקיימה בנר החמישי דחנוכה, נקט הרבי בתאריך של אותו יום, שהוא "א יו"ט ביי חב"ד". יש אומרים שזהו תאריך הקשור לאירוע-המשך למאסר הראשון, ולא גרסה אחרת אודות המאסר השני. – ראה תו"מ תשמ"ז ח"ב עמ' 128 בהערה לשיחה הנ"ל, מדברי אדנ"ע בתורת שלום. ושם מסכם הרבי: "וי"ל דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)".

רק נוסיף כאן, שאביו של הרבי, הגרלוי"צ נ"ע, כותב במכתבו לרבי לפני החתונה, שבכסלו יש הרבה יו"ט, והם: יו"ד, י"ט, כ"ה, ו-כ"ט – דהיינו נר חמישי, ואינו מציין לענין נר שלישי כלל. ראה לקוטי לוי יצחק, אג"ק, עמ' ריז שמבאר בזה רמז נאה – שארבעת התאריכים הנ"ל יחד עולים בגימטריא חנכה! (בלא וי"ו)." [עד כאן מ"אוצרות ליובאוויטש"].

על כך יש להוסיף כמה פרפראות, :

א.      לאחר הניצחון בה' טבת נזכרו רבים בכך שהרבי הזכיר את מעלת הנר החמישי כמה ימים קודם לכן, אף שבמשך השנים כמעט ולא הזכירו, ועוד בתור "יום-טוב". וקישרו זאת ל"יום-טוב" המתקרב שהרבי חזה – הניצחון במשפט הספרים בה' טבת. ואולי יש גם קשר, ע"ד הרמז, בין העובדה שמדובר בנר ה' דחנוכה, הקשור עם יום ה' בטבת.

ב.      בשנת תשל"ד בהתוועדות מוצאי זאת חנוכה דיבר הרבי על מעלת הנר החמישי, שיש דיעה שהוא קשור לגאולה מהמאסר השני, וביאר את מעלת היום שהוא על דרך "הוד שבהוד", כי חנוכה הוא בספירת ההוד, והיום החמישי בו – לפי סדר הספירות -הוא כנגד ספירת ההוד, ואם כן הרי הוא על דרך ל"ג בעומר שהוא, כידוע, "הוד שבהוד"!…

ג.       למרות שבדרך-כלל נקרא היו"ט על שם מספר הנר בחנוכה, נר החמישי, אבל אנו מוצאים חידוש בדברי רבי לוי"צ נ"ע אבי הרבי (כמובא לעיל), שהיו"ט נקרא על שם היום בחודש: כ"ט כסלו. ואולי רומז גם על העלייה עשר דרגות מי"ט כסלו לכ"ט כסלו. כי כל גאולה נוספת היא שלימות נעלית יותר, וכל שלימות היא במספר עשר, כנודע. וזהו פנימיות הרמז הנ"ל של רבי לוי"צ נ"ע, שבזכות כ"ט כסלו נשלם ענין החנוכה, כידוע הקשר בין השמן די"ט כסלו – חסידות, לבין השמן דחנוכה, רזין דרזין, והיינו הך. ועוד יש להאריך בכל זה.

ויהי רצון שנזכה תיכף ומיד להתגלות השמן דתורת החסידות בכל העולם כולו, שיהיה מפעפע בכל דבר – יחד עם השמן דחנוכה, עד שלילה כיום יאיר, בגילוי משיח צדקנו.

חנוכה שמח!