הרב וולפא עונה למבקריו: בוחר להאמין לראש הממשלה נתניהו

הרב שלום דובער הלוי וולפא

1.

אחרי כל מאמר או 'מכתב גלוי' וכיוצא בזה, מגיעים אלי סוגים שונים של תגובות. יש הדורשים לשבח ויש הדורשים לגנאי. עד כאן זה לגיטימי. אבל יש 'מגיבים' כאלו שפשוט 'לוקחים עלי טרמפ', כדי לחבור לאותם פלגנים המחפשים כל ידיעה כדי לנצל אותה נגד ראש הממשלה ובעד כל אותם המפגינים ב'קפלן'.

אני מנסה לדבר איתם יפה:

"בדקת אם זה נכון?"

"כן!"

"איפה בדקת?"

"כך אמרו ב'ערוץ תבהלה' פלוני".

והם מוסיפים להקשות כשמרגע לרגע גובר איבוד העשתונות: האם לדעתך זה לא נכון? אם כן, למה לא מפציצים את הבניינים לפני ששולחים לתוכם את החיילים, זה הרי מה שגורם לקרבנות רח"ל. הכל בגלל ש'ביבי' נכנע ללחצים של ביידן. זה נגד מה שאמר הרבי שאין להתפעל מהלחצים של אמריקה.

והמקשנים מקשים עוד: "למה העבירו עכשיו אלפי חיילים לצפון? הרי ברור שזהו בגלל שהקבינט החליט להפסיק (או לצמצם) את המלחמה בעזה, וזה היפך הוראות הרבי שלא להפסיק את המלחמה באמצע.

או: "למה אתה 'מגן' על ביבי? לך תעשה 'שיעורי בית' לפני שאתה כותב מאמרים ב'בית משיח'… והרי דוקא ממך שמענו, בשם הרבי, קול צלול נגד הממשלה, ומה קרה לך פתאום? ואולי ב'בית משיח' סילפו מה שכתבת… כדאי שתבדוק!"

כל אלו הם רק חלק קטן מהטענות של ה'מומחים' למיניהם.

האם אוכל להשיב לכל אחד מהם? וגם כאשר אענה, האם זה יעזור במשהו? הרי רק הם יודעים מה בדיוק הרבי היה אומר בשעה זו.

לך תספר להם, שכאשר הרבי שלח את כותב השורות ("דא געפינט זיך מיינער א שוועסטערקינד") עם בקבוק 'משקה' ללבנון ("פאר אונזערע אידך וואס גיפינען זיך אין לבנון"), הרי הם מסתמא עוד לא נולדו (שיהיו בריאים עד 120), ולכן קצת 'צניעות' גם לא תזיק להם.

אפילו אם הם סבורים כי מהלכי ראש הממשלה אינם מתאימים לשיחותיו של הרבי, הרי יתכן שפלוני בן פלוני חושב אחרת!

כך או כך, אין צורך לחפש בכל דבר עילה לפלגנות, אלא לחזק את המאחד!

2.

ולגופן של הטענות.

כשקורה נס לעם ישראל, אפשר להסביר את מה שקרה בשני אופנים. הדרך של האמת והאמונה היא, שכמו כל דבר, בפרט משהו שלמעלה מהטבע, הקב"ה הוא שעשה זאת בבחינת "לעושה נפלאות גדולות לבדו!"

הדרך השניה היא, שהניצחון והנס באו בשל כוח הקליפה רח"ל, (כפי סגנון הספר 'על הגאולה ועל התמורה' בשיטת סאטמר – "וכי יעלה על הדעת שהקב"ה יעשה נסים לכופרים?!").

ויכוח זה היה בשיאו לאחר הנסים שאירעו במבצע 'אנטבה'. ב'ויליאמסבורג' טענו, שלא יתכן שהניצחון בא מצד הקדושה, שהרי החיילים היו מממשלת ה'ציונים', ואילו הרבי מה"מ טען שהנס הוא מהקב"ה, ולא משנה באיזה אופן ועל ידי מי עשה זאת הקב"ה.

פעם הגיע המשב"ק של האדמו"ר מסאטמר ל-770 להשתתף בחופה. כיוון שהיה לו עוד מעט זמן עד החופה, הוא ניצל זאת והכניס מכתב לרבי שתוכנו, איך יתכן שבחב"ד חוגגים על הנס באנטבה שהיה על ידי הציונים? והרבי ענה לו מיד: "והרי פלוני וכו' [כלומר, האדמו"ר מסאטמר, ניצל על ידי וכו' (הוא היה מהניצולים ברכבת של הציוני הידוע קסטנר], ועושה סעודה והודאה וכו' [חגיגת ה'הצלה' בכל שנה ביום כ"א כסלו]".

לסיכום: מי שרוצה להסתכל על מה שקורה בעולם בעיניים ימניות, יחפש את האלוקות שבכל דבר, ויודה לה' על חסדיו. אך מי שמחפש את הגלות והחושך, ימצא אפילו בתוך נס גלוי, עניין שלילי והוא ייחס אותו לקליפות.

3.

מטעם זה ראיתי לנכון לעורר (במאמר שכתבתי 'וילחם מלחמות ה', וינצח', גליון 1390), שבמצב הנוכחי יש משהו חיובי שמעולם לא היה כדוגמתו – והוא שמנהלים את המלחמה באופן שבכמה ענינים מתאימים מעשיהם להוראות שקיבלנו מהרבי.

– אם עד עתה משכו בממשלות ישראל ל'פיתרון' של מדינה פלסטינית, הרי עכשיו כלל לא חושבים בכיוון הזה (לא רק ביו"ש, אלא אפילו בחבל עזה אחרי המלחמה. וזאת על אף לחצי ארה"ב וכמה מאומות העולם שהרש"פ ינהלו את עזה. ראש הממשלה אף מגנה מדיניות זו בכל התוקף נגד דעת ארה"ב).

– אם עד עתה דיברו על ויתור על שטחים מארץ ישראל, או אלו הנצרכים לביטחון, הרי עתה כל זה לא בא בחשבון כלל.

– אם עד עתה, היו עושים 'צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה' (כלשונו של הרבי), הרי עתה חדורים במטרה של השמדת האויב, וזו גם המטרה של החיילים והמפקדים, וגם קבינט המלחמה – ובעיקר ראש הממשלה אשר 'נשבע' שילחם 'עד רדתה'.

ועוד והוא העיקר, שכל הנ"ל או רובם, מזכירים שם שמים בדבריהם, ומתפללים לסייעתא דשמיא, ובשם ה' אלוקינו נזכיר ונדגול.

אלא מה, בעוונותינו הרבים יש המחפשים בכל דבר דוקא את הצד השלילי (ההיפך מהדבורה המחפשת את הצוף שבכל דבר…). ומה הם עושים? הם מחפשים את החסרונות שיש בהוראות הממשלה, ומוכיחים זאת מכל מיני ערוצים בטלויזיה שם מביאים 'מומחים לשעבר', שכל ענינם הוא 'רק לא ביבי', ורחמנא ליצלן מחכים לאיזה אירוע שראש הממשלה ייפול בו, חלילה.

4.

אני מודה ומתוודה כי ראיתי השבוע את ה'נאום לאומה' שנשא ראש הממשלה. בתחילתו הקריא 'צוואה' שכתב אחד מהחיילים שנהרגו לפני שנכנס לעזה, עם מסר להוריו. בתוך הדברים היו קטעים מרגשים מאד עד שכמעט שלא היה יכול להתאפק מבכי. בשעת מעשה אמרתי לעצמי כי ניכרים דברי אמת. לא הייתי רוצה שאת המדינה ינהיג מישהו אחר שלא מתרגש בשעה שהוא מקריא צוואה של אחד מהקדושים, ה' יקום דמם.

בסוף דבריו הוצגו לפני ראש הממשלה שאלות מצד כמה עיתונאים. אחד מהם שאל, האם זה נכון מה שאמר שר הביטחון באותו יום, כי ישראל לא תיכנס לרפיח ולא תכבוש את 'ציר פילדלפי' (משם העבירו כל השנים, מאז ההתנתקות הארורה, את כל אמצעי הלחימה ממצרים לעזה). ראש הממשלה השיב באופן ברור, כי בוודאי לא יפסיקו את המלחמה ללא כיבוש ציר פילדפי וללא שלטון מוחלט במעבר רפיח. אני בוחר להאמין לו.

גם לרוב הטענות שציטטתי בתחילת מאמר זה, כאילו יש קרבנות מכך שלא רוצים להפציץ את הבניינים ולשטח אותם לפני כניסת החיילים ובכך מסכנים את חיי החיילים; וכי כאילו מצמצמים את שיתוף הפעולה האווירי, וחיל הרגלים לא יכול לקבל סיוע מהאוויר בכל עת שירצה – כל זה מתברר כשקר מוחלט! כמה מפקדים העידו שלא היה שום מקרה שביקשו סיוע אווירי ולא קיבלו. וכי רק באזורים בהם היה חשש שיש שם חטופים, או מודיעין וד"ל, רק שם לא הפציצו מהאוויר.

כמו כן הטענה כאילו מפנים כבר כוחות מעזה לכיוון המלחמה בצפון בגלל סוף הלחימה ברצועה, הרי כל הדברים האלו נלקחים מ'פייק ניוז', ולאחר בדיקה עם המבינים בזה, אין להם שום יסוד. יש תכניות שונות של צמצום כוח האדם בצפון הרצועה (באזורים שכבר נכבשו) לטובת חאן יונס ששם עיקר העבודה עכשיו, אך אין מזה שום הוכחה שמפסיקים ח"ו את הניתוח באמצע. כל השמועות מופצות על ידי אלו שכל כוונתם היא להפיל את ראש הממשלה.

דוגמא נוספת: האם זכורה לכם תופעה כזו, שצה"ל אינו מפסיק לחסל מחבלים בכל לילה בשטחי יו"ש? מאז פרוץ המלחמה נהרגו שם מאות מחבלים, ונעצרו אלפים!

ומכאן גם ההתייחסות לשאלה – איך יתכן שלאחר 80 יום עדיין לא סיימנו את הלחימה, ועדיין ראשי החמאס אינם בידינו, ואף החטופים עדיין לא בידינו? כאילו אותם המדברים בסגנון זה היו עושים את המלאכה מהר וטוב יותר.

קל לשבת הרחק-הרחק מעזה, בחדר החמים עם כוס קפה מהביל, ולזלזל בחיילים ובמפקדים שכבר שלשה חדשים שלא ראו את הבית, ומוסרים נפשם בפועל ממש בכל יום ובכל רגע.

גם קל מאד לבוא בטענות אל נתניהו, כשיושבים באיזה אולפן ומנתחים את החלטותיו ואת מעשיו. אני בטוח שכל אלו המקטרגים, לא היו יכולים לעמוד בפני לחצים אדירים כאלו שהוא עומד בהם יום יום, ומקבל החלטות לגבי כמה זירות של מלחמה, בצפון, בדרום, בחיסולים, וכו' וכו', וכל זה תוך קשר ישיר למנהיגי כמה מדינות.

5.

אמנם נכון הדבר שלא בכל העניינים ניכר מילוי רצונו של הרבי, כגון הויתור לארה"ב במשלוח 'הומניטרי' של מזון, מים ודלק, לתושבי הרצועה. אבל הרי זהו 'סוד גלוי' כי הצבא נשאר בלי ארסנל של פגזים, ויתכן שנתניהו לא יכול היה לסרב שוב לביידן, ו'הויתור' הזה הוא אשר הביא השבוע למשלוח תחמושת מארה"ב במאות מליוני דולרים.

כמובן שאינני בא להצדיק זאת, כי הרבי רוצה שנעמוד בכל הלחצים נגד אומות העולם, ובכל זאת 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'.

ויש לעיין לגופו של ענין: יתכן כי רצונו של הרבי שמנהיגי המדינה יעמדו בתוקף, הרי זה בעיקר בעניינים עקרוניים, כגון מסירת שטחים וסיום המלחמה לפני חיסול האויב לגמרי, מה שלא נכון במקרה שלפנינו.

נכון להיום, הממשלה עומדת בתוקף ואינה מוותרת בעניינים עקרוניים. גם אם היא לא מצליחה לעמוד בתוקף על פרטים שאינם עיקריים כל כך, אי אפשר לשפוט אותה בחומרה. וכאמור, יש לחפש מעין זה בשיחות הקודש מתקופת מלחמות לבנון, אז נשא הרבי דבריו בגאון.

כאשר מסתכלים באופן כללי, רואים שבחסדי ה' יש כאן ראש ממשלה שמנהל את העניינים העיקריים בנחישות, כרצונו של הרבי מה"מ, ונכון לפעולות הנעשות כעת ובמצב הנוכחי, אני בוחר להאמין לו.

יעזור ה', שנראה בכל אחד מישראל אך טוב וחסד, ובקרוב יסתיימו מלחמות ה' (גם אלו הפנימיות), ונתעסק כולנו בהכנות לבנין בית המקדש, במהרה בימינו.

__________________________

כותב השורות הינו מחבר הספרים "דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש", "שלום שלום ואין שלום" ויו"ר עמותת 'ארץ ישראל שלנו'