האם מנהג חב"ד לאפות חלת מפתח בשבת אחרי פסח?

באתר "שאל את הרב" התפרסמה השאלה הבאה:

האם זהו מנהגנו לאפות חלת מפתח בשבת אחרי חג הפסח?

על כך השיב הרב יוסף ישעיה ברוין, מרא דאתרא וחבר הבד"צ דקראון הייטס:

אין מנהג חב"ד רשמי כזה, אך זה בסדר גמור לאפות חלת מפתח, והמנהג עצמו יסודו בהררי קודש.

המנהג הובא באמרי פנחס רחצ. אוהב ישראל ליקוטים לפסח. ישמח ישראל תזריע. עטרת יהושע שבת אחרי פסח. ס׳ מטעמים פסח אות לא. טעמי המנהגים תקצו ואילך. קול נפתלי רות ע׳ סב. ועוד. ואצל הנוהגים בזה – כמה אופנים בהמנהג, לנקד החלות עם מפתח, להניח מפתח בתוך החלה, ללוש החלה בצורת מפתח וכדומה.

ויש שקראו לזה שבת געלע מצות וכדומה, ועשאו מצות צהובות בכמה אופנים ומהם עם מפתח ג״כ. ונהרא נהרא ופשטי׳.

ובאוהב ישראל בטעם המנהג ששערי שמים והמוחין נסגרו אחר פסח וע״י מצות כבוד שבת פותחים מחדש השערים, וכן לרמז שיפתח לנו שערי הפרנסה, בהיות ובכניסתם לא״י לפני פסח ופסיקו לאכול מהמן. ועוד כתבו לקשר עם ימי העומר שבכל יום יש מפתח.

ועוד בטעמי המנהג ומקורותיו – ראה בהמצו״ב (כאן וכאן). ועוד נמצא בשאר ספרים שלא צויינו שם.

ועכ״פ המנהג קדמון מאד, ונמצא בכמה ספרים מחוגים שונים.

ויש מלהגים ומלעיגים שמצאו כיו״ב בכזבי העמים ונימוסיהם ור״ל לחוש משום חוקות הגוים. אבל כנ״ל המנהג יסודתו בהררי קודש. ומנהג ישראל תורה היא וקייל״ן כמהרי״ק שרש פח שכל שאינו דרך פריצות או חוק ללא טעם לית לן בה, וכדברי הרמ״א יו״ד קעח, א.

בספרי וכתבי חב״ד לא ראיתי מוזכר עד״ז. וראה באוצר מנהגי חב״ד ע׳ רמג. (ובכלל לא נהגו אצלנו להדר במצוות שהגוף נהנה מהן).

ולהרוצים לנהוג בזה ע"פ מה ששמעו מאמותיהם וכו׳ – אין למנוע טוב מבעליהם, ואיני יודע מקורות מפורשים בחב"ד לכאן ולכאן. ובסך הכל הרי זה מנהג הנשים. ובמשפחות שנהגו נהגו ושלא נהגו לא נהגו. והויכוח במחוזותינו עד״ז בכל שנה – באתרי אינטרנט וקבוצות וואצאפ וכדומה – אם יש בזה מצוה, איסור או רשות – לדעתי חסר טעם.