אלפים מלווים למנוחות את הרב מיכי מרק הי"ד

ערוץ 7

אלפי בני אדם משתתפים בישיבת "בית ועד לתורה הר חברון" בישוב עתניאל בהלוויתו של הרב מיכי מרק הי"ד, מנהל הישיבה, שנרצח בפיגוע הקשה ביום שישי.

מר ראובן ריבלין הגיע להלוויה וסיפר, "אנו קרובי משפחה, אך למדתי עליך יותר לאחר מותך. היית איש משפחה, אדם שאוהב את עבודת הכפיים ואיש ספר. ישר דרך וצנוע, נותן מעצמו, בן למשפחה שידעה שכול. נהגת לומר שבשמים בוחרים בפינצטה. צדקת מיכי, במעשים שלך היית למובחר שבמובחרים", אמר.

הרב בני קלמנזון, ראש הישיבה וגיסו של הרב מיכי מרק, ספד לו, "היית המשענת המשקמת של הרבה אנשים. היית תומך באנשים בצורה לא פרופורציונלית, והייתי תופס אותך ואומר, 'מיכי' יש לך עשרה ילדים. יש עד היום הרבה אנשים שחושבים שמיכי אדם עשיר, אני מודיע לכם, הוא לא היה. לאחד עזרת שלא יפשוט רגל, לשני שלא יפשוט יד. לכמה אנשים מיכי פה בנה את הבית. מי יעזור לכולנו עכשיו".

"רואה החשבון שלנו שהוא גם איש עסקים אמר למיכי שבכל עסקה שהוא נכנס גם הוא רוצה להיכנס, כי כל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב", סיפר הרב קלמנזון, "מיכי נגע בישיבה והיא הפכה לזהב, מיכי נגע בחברה לפיתוח והיא הפכה לזהב. הבית של מיכי הרבה יותר פשוט מהרבה בתים אחרים של אחרים שהוא עזר להם לבנות".

"מיכי רצה ללמוד תורה בשקט ולעשות מעשים טובים. מי קם יום יום כשעוד חושך בחוץ? מי עוד לומד עם אשתו כל בוקר בחמש בבוקר? הוא רק רצה להפיץ תורה ברבים. לא יודע איך הצלחת לעשות את כל זה בלי לריב עם אף אחד אף פעם. ה' עדי, הרב ראם עדי שלא היו פה שום מלחמות. איזו אהבה היתה פה. אנחנו מתפללים שחוי היקרה תחזור אלינו במהרה. מיכי אתה חסר למשפחה, אתה תחסר לאמך היקרה זלדה, אתה תחסר ליוכי שלי אח אהוב שהיה משענת לכל המשפחה, אתה תחסר לקהילה ולישוב, תחסר לישיבה. מיכי לא נטל אגורה מניהול הישיבה.

הרב קלמנזון ציין כי הרב מיכי מרק סייע גם לערבים תושבי האזור, "בצורה אירונית תחסר גם לבני העם של הרוצחים שלך, אתה תחסר לשכנים שלנו שכל כך עזרת להם. אנחנו ננסה להמשיך את החיים של השכנות עם השכנים שלנו, נמשיך את המפגשים. אבל תדעו שאם לא לא תכרתו את ידם של המרצחים זה יפגע בכם".

"אדוני הנשיא, אף אחד מבני הישוב הזה לא בחר בדרך הטרור, ואנחנו מודים לבני הדודים שחילצו את בני המשפחה שנותרו. אם הממשלה לא תילחם בטרור ותתן תחושה של ביטחון. אנשים חלשים ופוחדים עלולים להפוך לשורש פורה ראש ולענה ולעשות מעשים נוראיים. לא לכולם יש את הכוחות של קהילת עצתניאל. אנא בטובך הדגש באוזני הממשלה את הצורך העצום הזה להחזיר את הביטחון לאזרחים לנשים ולילדים שעליהם הם מופקדים", חתם הרב קלמנזון.

הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת בית ועד לתורה הר חברון ורב הישוב עתניאל, ספד אף הוא לרב מיכי מרק, "יש לנו נציגים רבים במתיבתא דרקיעא, אני מדמיין מפגש שלך שאתה נפגש במתיבתא דרקיעא, עם הרב עמי, עם אליהו, עם ארבעת הקדושים שנרצחו בליל שבת. אתם שמחים ואנחנו כאן בארץ בוכים".

"הסיטרא אחרא רוצה לסדוק את הישיבה שלנו. בעזרת ה' אמונתנו לא תיפגע. אני זועק לריבונו של עולם שיאמר למלאך המשחית הרף. אנחנו בעזרת ה' נמשיך ליישב את ארץ ישראל ולקדש את שם ה' בעולם, יתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא מסוף העולם ועד סופו", הוסיף.

לקראת סוף ההספד פנה הרב רא"ם הכהן לראש הממשלה ושרי הממשלה, "אני פונה לראש הממשלה ולממשלת ישראל, האדמה רועדת, אי אפשר להמשיך ככה. אי עשייה אצל הזקנים אצל המנהיגים, כמוה כשפיכות דמים, השבת אחרי שילדה נשחטת במיטתה וזוג הורים נפגעים, האבא נרצח, האישה פצועה קשה, היה צריך לחלל שבת ולפעול. נברך אותך ואת ממשלתך בברכת כהן באהבה שתמצאו דרכים לכלות את הרשעה על מנת להביא שלום בעולם".

הבת, אורית מרק, ספדה לאביה, "כמה טוב עשית בעולם. כמה תרמת, כמה נתת לאחרים. כמה נתת לנו. כל דבר שרק רצינו נתת לנו. קיבלת אותנו כמו שאנחנו ותמיד אהבת אותנו. גם כשעשינו משהו לא בסדר היית איתנו ולא עזבת לרגע. אתה האבא הכי טוב בעולם. תבקש מאבא שבשמיים שירחם עלינו. אבא אני אוהבת אותך. אתה ואימא ההורים הכי מדהימים שיכולתי לבקש".

"תראה אותנו, אנחנו כל כך שבורים וכל כך חזקים. זה החינוך שלך. תודה שכעסת עלי כשעשיתי דברים לא נכונים ולא טובים, תודה שנשארת לצידי בכל הרגעים. תראה איזה אנשים חזקים גידלת, איזה כוחות יש לכל אחד. תראה. אבא, תודה לך על כל שניה, תודה שעזרת לי להיות מי שאני, שנתת לי כוחות. אבא, בבקשה תתפלל על אמא שהיא תקום ותבריא כי אנחנו צריכים אותה. כולנו צריכים אותך. אתה צדיק אבא. אנחנו נמשיך אותך אבא, עם כל החינוך המדהים שנתת לנו", הוסיפה.

הבן יהושע ספד אף הוא לאביו, "אבא שלי, העוצמה שברכות, מבט אחד חודר, כשאותם עיניים עוטפות ואתה יודע שעל כל צרה נתגבר. ככל שהשנים עוברות הדברים מתבהרים. למדת בעצמך ולימדת אותנו את קבלת האחר. אבא איש קבלה, הכלה, מחשבה, איזו מחשבה. עיניך המדהימות והמכילות. מה אומר וטמה אספר קצרה היריעה את שבחיך אפילו לקצר. טבעתי אבא במצולות חסרונך יבש ליבי צמא לאהבתך, נחלי כל הארץ, אותם אתה כל כך אוהב אולי ימלאו את ליבי הכואב".

הבן נתנאל הוסיף והספיד, "בנית עולם תורה, מסרת את נפשך בשביל ללמוד תורה. גם כשעברת ימים ולילות לא ויתרת על לימוד התורה. בשבת האחרונה היית אצלנו פעם ראשונה, זכינו שתהיו אצלינו שבת שלמה, ביחד עם אמא. אנחנו חזקים אבא. היית אבא של עם ישראל, של כולם. אני כבר מתגעגע. אני כבר מתגעגע. יהי זכרך ברוך".

נעה, כלתו של הרב מיכי מרק, ספדה לו. "למדתי ממך כל כך הרבה. לימדת אותי על העולם הגדול. באנו אליך יום אחד, היתה באמצע ישיבה חשובה אבל יצאת אלינו. הסברת לנו כל כך הרבה, על אנשים. הערצתי את המשפחה הזאת, איך דאגתם ואהבתם כל אחד. הסתכלת על כל אחד בצורה אחרת, איך שהוא היה צריך. אתה וחוי, אהבה שאין כמוה. אהבת כל אחד ואחד. בשבת האחרונה היית אצלנו, דיברנו הרבה בשבת הזאת. אני מבטיחה שלך מיכי שבעזרת ה' אני אשתדל לעשות כל מה שביקשת ממני. איך נמשיך בלעדיך. תודה שנתת לי את נתנאל, שתמיד האמנת בי ודחפת אותי להתקדם ולהצליח. היית אדם גדול מיכי, תודה לך".

שרת המשפטים איילת שקד, חברת הקבינט, השמיעה דברי הספד "אנחנו עומדים כאן בבית המדרש אותו מיכי פעל להקים. מהחשיכה שמסביב רואים את האור של בית המדרש. בין תל אביב, נתניהו קרית ארבע ועתניאל עובר קו ברור של שנאה. התשובה שלנו לרצח צריכה להיות עוד חינוך ובניה, הרבה בניה, וזה הדבר שנפעל לעשות גם כאן בעתנניאל. ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם. אני רוצה לומר לכל עם ישראל, מתיישבי יהודה ושומרון הם לא הבעיה, הם הפתרון, הם המגן של מדינת ישראל בפני הטרור. הם החיילים הקרביים של כולנו תושבי ישראל הקטנה. הלוחמים ללא מדים הללו מגנים בגופם על שאר אזרחי מדינת ישראל. ניסיון פיגוע במתיישבים הוא פחות ניסיון פיגוע בתל אביב".

שר החקלאות, אורי אריאל, קרא בהספדו לראש הממשלה להחיל את הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון, "בין הירדן לים צריך להיות רק ריבון אחר וזו מדינת ישראל. כל רעיון אחר נותן תקווה לאויבנו. די. הגיע הזמן לומר, הגיע זמן ריבונות. על זה צריך לכנס ממשלה. על זה צריך ראש הממשלה להתייצב ולומר לעם ישראל ולעולם דברים ברורים, ובזה יתקיים בנו הפסוק, ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

ראש מועצת הר חברון וידידו של מיכי, יוחאי דמרי, ספד לו וסיפר על דרכו בעבודת ה', "כל דקה פנויה ראיתי אותך עם ספר ביד שקוע ושאלתי אותך איך אתה מצליח. וענית לי כשאני מול ספר אני לא יכול להירדם. היית הראשון לכל דבר. הראשון להתחתן בגיל 18, הראשון להיות סבא בגיל 38, הראשון שמסיים ש"ס. לצערי, הראשון שאני צריך להספיד אותו. למדת ימים שלמים ברציפות, ללא הפסקה. שעות אפשר לספר על התרומות שלך לעניים, על חברויות רבות. הכל בצניעות ובשתיקה, ללא פרסום וללא פרסים. לימודך, עלייתך, העבודה הפנימית שעברת, העלו אותך מעלה מעלה מעלה עד יום שישי לסדר 'והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש'".

"כמידי שישי טבלת בשעת צהריים ויצאת לקבל פני שכינה בירושלים – מקדש מלך עיר מלוכה. לירושלים של מטה לא הגעת, אנחנו עוד כמה דקות נשלים את זה בשבילך. אבל לירושלים של מעלה הגעת, הרוג מלכות. אחי ורעי, קרבן פרטי אתה לחוי, שאין אדם נפטר אלא לאישה, קרבן פרטי לילדים, קרבן פרטי לכל המשפחה והחברים שבאו ללוות אותך, אבל גם קרבן ציבור. הקרבן ה-11 של עתניאל. מכאן אני פונה לממשלת ישראל, די, מאסנו בקרבנות, מאסנו בדיבורים שמעודדים טרור. הגיע הזמן לעשות אחרת. אי אפשר לנצח טרור רק באמצעים ביטחוניים. ברור לי שחיילי צה"ל יתפסו את המחבל וגם ביתו יהרס. הגיע הזמן להגלות ולגרש את כל תומכי הטרור. לא רק למשפחות אלא בעיקר לאלו שתומכים, ולהשאיר כאן את אלו שמקבלים אותנו. מה שמניע את ביצת הטרור החברונית שמשווקת טרור לכל מקום, זו התקווה למדינה פלסטינית, את התקווה הזו צריך לייבש ולגדוע בהגדלת ישובים, בהחלת הריבונות היהודית ביו"ש. ביטחון והתיישבות הולכים ביחד. אפשר לחיות עם הפלסטינים גם בלי מדינה ועשינו זאת עד הסכמי אוסלו האהובים. נמשיך לחבק ולחזק את המשפחה היקרה לך מכל, נמשיך לחבק את הישוב עתניאל, נמשיך למלא את החלל הפנוי", הוסיף דמרי.

מרים, בתו של הרב מיכי מרק, ספדה לו, "רק לפני שבוע היתה שבת יפה ומרגשת הסתכלתי עליך והייתי גאה. כמה היית גאה בנו. אמרת לי כמה אתה אוהב אותי. כמה דיברנו והתקרבנו. עברנו דרך מורכבת תמיד האמנת והיית גאה בי היית איתי בשמחות ובנפילות. אני לא מאמינה שאינך איתנו. איזה אבא היית לנו, הרעפת אהבה ונתת כח. מבטיחה שאני אהיה חזקה ואשמור על כולם. נשאר יחד המשפחה היפה שבנית. תודה על שמונה עשרה שנים שטיפחת אותנו ולא נתת ליפול תן לנו כוחות ואמונה לחיות לא ליפול. נזעק לאבא מלמעלה שירחם עלינו היתומים ועל עם ישראל".

יסכה, כלתו של הרב מיכי מרק ובתו של אליהו בן עמי הי"ד שנרצח בפיגוע סמוך לקרית ארבע בשנת תשס"א, ספדה לו אף היא. "מיכי, אף פעם לא חשבתי שאני אספיד אותך. כשהתארסנו אמרת שעכשיו כל דבר שאני אבקש, ואני כל כך מצטערת שלא ביקשתי. מיכי, הדראגה שלך, ההתעניינות, הקבלה, האהבה האינסופית כולם כבר דיברו על זה. אבל אף אחד לא דיבר על איך שהכנסת את אמא שלי למשפחה הגרעינית. היא כל כך היתה גאה בך. אז כבר אמרת שהקב"ה בוחר בפינצטה את מי הוא לוקח. תודה אבא שבשמים על הזכות הזאת, ותודה לך מיכי. תמיד היית חוי ואתה כאלו מדהימים, שתמיד לא צריכים מילים כדי להבין אחד את השני, מספיק מבט. אני רוצה להגיד לעם ישראל שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. בנצח של עם ישראל אף אחד לא יכול לפגוע. את הנצח של עם ישראל לא תיקחו אף פעעם. אנחנו כאן ואנחנו נישאר כאן תמיד. שכל אחד יקח מפה קצת מהמידות שלו, להרים קצת מהאור שנשפך פה היום. אמרתי לך כל כך הרבה פעמים שאני מעריכה אותך ואני מרגישה שאתה כמו אבא שלי. עכשיו יש לי שני אבות למעלה ואבא שבשמים".

פרופ' צבי מרק, אחיו של הרב מיכי מרק, ספד לו, "פעם באחת השבתות שהיינו ביחד אמרת לי שכמו שצריך לחנך למצוינות בלימוד תורה צריך לחנך למצוינות במידות. כל מי שמכיר אותך יעיד שזו הית דרכך. דרכך מיכי מאירה ותאיר לרבים".

הרב אבישי דוד, ראש ישיבת תורת שרגא אותה ניהל הרב מיכי מרק הי"ד בשנים האחרונות, ספד לו, "במשך השנים הוא למד להכיר את הצוות של הישיבה, הכיר כל ר"מ והעריך כל אחד. הוא הפך להיות העוגן של הישיבה. כולם אהבנו אותו, ידע לחתוך ולהכריע כשהיה צריך בתקיפות, אבל באיזון של דין ורחמים. טיפל באנשים בעדינות ובאכפתיות, אבל ידע גם את צד הדין. מיכי לא זכה להגיע לגיל חמישים אבל היה בעל עצה שאין גדול ממנו. היה תוסס שמח כל הזמן, ראה אתגרים לפניו וחשב שאפשר תמיד לטפס על גבעות. אנשים שתרמו לישיבה התפעלו ממנו, מאהבת ארץ ישראל ומשמחת החיים ששידר. חבר לדאגה, חבר לדעה. הוא היה קם בהשכמת הבוקר ללמוד תורה. היה קשור לתורת הסוד. הוא היה העניו הכי גדול, נחבא אל הכלים, לא רצה גינוני כבוד בשום פנים ואופן, ידע לכבד אחרים אבל ברח מהכבוד כמו מאש. הוא אהב את ראשי הישיבה בעתניאל אהבת נפש ודיבר עליהם כל הזמן. היה קשור לישיבה בעתניאל בעבותות אהבה".

הרבנית יוכי קלמנזון, אחותו של הרב מיכי מרק הי"ד, ספדה לו, "מיכי בחיים לא הסכים לדבר. אין דבר שלא דיברנו עליו. אל נא רפא נא לחוי, שהקב"ה ישלח לך רפואה שלמה ואנחנו עוד נדבר הרבה. והילדים היקרים והאהובים אני אתכם ואתם יודעים. אני מודה לקב"ה על כל רגע שיכולתי להיות עם מיכי. מיכי יצא מגדרו לעשות סרט לאמא וכשראיתי את הסרט אני מוכרחה להגיד שהכל עשינו בשיתוף גדול מאוד, והוא עשה את הסרט. הוא ליווה את אמא למחוזות ילדותה בשערי חסד, ראיתי אותו ואמרתי לעצמי איך קרה שהוא כל כך דומיננטי בסרט, זה כל כך לא מתאים לו. איזה כיבוד הורים הוא עשה. לישוב האהוב שלנו, תהיו חזקים, אנחנו נתגבר ביחד. לא קל פה בהר חברון אבל אנחנו נתחזק. אנחנו נמשיך ואנחנו נגדל פה ונתפתח פה והקהילה תצמח ותהיה חזקה ואוהבת. לתלמידים היקרים של עתניאל, אולי זו לא זכותי, אבל מי שלא ראה את האור על הפנים של מיכי כשהוא שמע על הלימוד בישיבה, לא מבין. תלמדו חבר'ה, תלמדו ותלמדו טוב, זה כל כך הרבה אור ושמחה, ישיבה זה לא קירות, ישיבה זה לימוד תורה".