ל"ב שנים: חסידים, שימו ל"ב אל ההוראה!

הרב מנחם מענדל ששון

ל"ב שנים עברו מזעקת הרבי מלך המשיח שליט"א בשיחת כ"ח ניסן "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש", ול"ב-ליבו של כל חסיד בוער ברצון עז פנימי למצות את יכולותיו האישיים הטמונים בנפשו על מנת להגשים את צו השעה.

או אז, תוך חיפוש ועלעול מהיר ב׳חוברת ההסברה׳ של שיחת כ"ח ניסן – הלא הם שיחות הדבר מלכות – מוצא החסיד במהירות את ה׳דרך הישרה׳ אותה התווה מלכנו שליט״א על מנת להגשים את המבוקש: לימוד ענייני גאולה ומשיח.

אולי כעת ל״ב שנים אחרי, הגיע הזמן לשים ל״ב לערך הנפלא הטמון בהוראה זו בפתיחת 'חלון הצצה זעיר' אל תוך עולם ביאוריו של מלך המשיח עצמו בנושא, ולגלות בפתח החלון הצר הזה – לפחות 10 מטרות שונות המתבצעות באמצעות לימוד ענייני גאולה ומשיח.

אז נתחיל…

1. להביא משיח

במבט כללי נראה כי היעד הראשון ללימוד ענייני גאולה ומשיח – הוא להביא בפועל את משיח צדקנו. יעד זה הוזכר בתורתו העניפה כמה וכמה פעמים, אך ׳אבוהון דכולהו׳ נמצא בשיחת שבת פרשת תזריע-מצורע תנש״א, ובלשון קודשו:

"ההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה, היא ה"דרך ישרה" לפעול התגלות וביאת המשיח והגאולה בפועל ממש".

ובלשון השיחה שלאחריה (ש״פ אחו״ק תנש״א): "כל אחד ואחד מישראל צריך להוסיף ב"מעשינו ועבודתינו" בכלל שמביאים את הגאולה, כולל ובמיוחד – כמדובר בהתוועדות שלפני זה – בלימוד התורה בעניני גאולה״.

2. לחיות גאולה 

בעוד שישנם דרכי פעולה מעשיים שמשאירים את האדם העובד מחוץ לתמונה, הרי שבהוראה זו מתווה הרבי מלך המשיח ׳יעד׳ עמוק יותר: להביא את הגאולה והמשיח אל תוך נפש האדם. באמצעות הלימוד מתרומם האדם מדפוס ההנהגה הגלותי ומתחיל לחיות ב׳התאמה מלאה׳ לאורח חיי הגאולה.

ובלשון קודשו בשיחת ש״פ בלק תנש״א: ״בכח התורה לשנות טבע האדם, שגם כאשר מצד הרגש שלו נמצא עדיין ח"ו מחוץ לענין הגאולה (כיון שלא יצא עדיין מהגלות הפנימי), הרי על-ידי לימוד התורה בעניני הגאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה, ומתחיל לחיות בעניני הגאולה״.

וב'שפה אחרת' בשיחת שמח"ת תשנ"ב: "שהנהגתו של יהודי . . היא מעין ובדוגמת חיי והנהגת בנ"י בימות המשיח ממש. [וזוהי גם ההדגשה המיוחדת בתקופה האחרונה בהנוגע להלימוד ד"הלכתא למשיחא", ההלכות שנוגעות לחיי בנ"י בזמן הגאולה]".

3. לחיזוק הציפייה לגאולה 

על אף שהאמונה בביאת המשיח והציפייה לביאתו היא מעיקרי דתנו, לאחר אלפיים שנות גלות וקרוב ל-29 שנות העלם והסתר של מלך המשיח, רובנו נצרכים ל'תדלוק' על בסיס-יומי במטרה לעורר את התשוקה הכנה והפנימית בנפשנו, ולא רק מן השפה ולחוץ.

ללא ספק, ההתעוררות הגדולה אודות לימוד ענייני משיח היא במטרה לחזק את הציפייה והכמיהה בליבו של היהודי לביאת המשיח, ובלשון קודשו בשיחת חוקת-בלק תשמ"ט:

"יש להדגיש ביתר שאת וביתר עוז על דבר חיזוק האמונה בביאת המשיח והצפיה לביאתו "אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל ובמיוחד – ע"י לימוד התורה בעניני הגאולה".

ובלשון שיחות הדבר מלכות (ש"פ תזו"מ תנש"א): "יש מעלה מיוחדת כשלומדים עניני משיח והגאולה ברבים בנוגע להתפעלות והשמחה ברגש הלב, שעי"ז הולכת וגדלה ההשתוקקות והצפי' לביאת המשיח".

4. לידיעת המעשה בגאולה 

"המעשה הוא העיקר": בסופו של דבר המושג 'פרקטיקה' תמיד יצטלצל טוב באוזן יותר מכל מושג ערטילאי אחר – קדוש ככל שיהיה. גם בלימוד עניני הגאולה עומד לו היעד הפרקטי במקום מרכזי, במטרה לדעת את 'המעשה אשר יעשון' מיד ברגע הגאולה, וכלשון קודשו (בשיחת י"א ניסן תשמ"ב) לגבי לימוד הלכות בית הבחירה ומעשה הקורבנות:

"אף על פי שבזמן הזה אין הלכות אלו שייכות למעשה בפועל, הרי יצטרכו לידע הלכות אלו לעתיד לבוא . . ולכן מתאים ביותר לזמן זה לימוד ההלכות הקשורות עם ביאת משיח צדקנו".

כך מובא בעוד מקומות בתורתו של משיח, ולדוגמא בשיחת ש"פ בלק תנש"א: "הלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי זה".

5. לטעום מהגאולה 

"טוב לטעום מכל תבשיל ותבשיל": כיעד נוסף ללימוד עניני גאולה ומשיח מציב הרבי מלך המשיח את חשיבות ה'טעימה' מהגילוי האינסופי והבלתי-מוגבל של הגאולה האמיתית והשלימה, באמצעות לימוד החלקים בתורה השייכים לנושא הגאולה, ובלשון קודשו בשיחת ש"פ ואתחנן תנש"א:

"כיון שנמצאים על סף הגאולה האמיתית והשלימה שבה יהיו כל הענינים באופן של בלי גבול – צריכה להיות ה"טעימה" מהבלי גבול דהגאולה, ע"י ההוספה בעניני התורה והמצוות באופן שלמעלה ממדידה והגבלה . . והדגשה מיוחדת על ההוספה בלימוד התורה בעניני הגאולה".

6. להתכונן לגילוי של הגאולה 

אם לכל צומת מרכזית בחיים צריכים להתכונן מראש בהכנה נפשית ומעשית, על אחת כמה וכמה שנצרכת הכנה מהותית ופנימית ל'צומת הצמתים' של כל הדורות – הגאולה השלימה. בשיחות הקודש ניתן להבחין כי ההוראה ללמוד ענייני משיח קודם הגאולה מכוונת אף כמטרה להכין את נפש האדם להיות 'כלי קיבול' ראוי ונכון לקבלת האורות הנעלים בגאולה.

כדוגמא לדבר ניתן להביא את המבואר בשיחת ש״פ ויצא תשנ״ב: ״כולל ובמיוחד – גם מנהג ישראל אשר הולך ומתפשט בזמננו זה ללמוד עניני גאולה ועניני משיח, כדי להתכונן ולהכין אחרים לגילוי של הגאולה האמיתית והשלימה״.

באופן שונה קצת ניתן לראות זאת גם בשיחת ש"פ בלק תנש"א – במטרה להתכונן לגילוי התורה החדשה: "על ידי לימוד התורה "זוכה לדברים הרבה" שמתעלה מהחוץ ונכנס לפנים, היינו, שנעשה חדור בתורה (כולל – בעניני הגאולה) ומוכן להתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא"".

7. להכיר שנמצאים על סף הגאולה 

פעמים רבות אדם יכול להימצא סמוך ליהלום נדיר ויקר ולא לשים לב לאוצר הטמון למרגלותיו. במקרה זה הוא אינו נצרך לגלות את האוצר או להתכונן לקבלתו, אלא רק להכיר ולשים לב שהוא אכן נמצא בסמוך ממש ליהלום.

כך גם בזמננו; בנוסף לצורך הלימוד החיוני במטרה לחיות גאולה ולהביא את הגאולה, ישנו צורך הכרחי "לידע ולהכיר" שעומדים על סף הגאולה. נצרכת ידיעה מינימלית באיזה 'פרק' אנו אוחזים ב'סיפור בהמשכים' הארוך הזה של כל הדורות, ולהכיר בכך שנמצאים על סף הגאולה ממש.

דבר זה נעשה במיוחד על ידי לימוד ענייני משיח המבארים את מעלת תקופתנו אנו, וכפי שביאר בשיחת ש״פ בלק תנש״א: ״רואים שישנו קושי להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה . . והעצה לזה – ע"י לימוד התורה בעניני משיח וגאולה״.

8. לעסוק בפועל במצוות הגאולה 

על מאמר הגמרא "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה", מבאר הרבי מלך המשיח שהעיסוק בתורת הקורבנות אינו מביא רק לתוצאה הרוחנית השווה בקדושתה להקרבת הקורבנות, אלא שבאמצעות הלימוד נעשה כאילו האדם פעל את 'מעשה' הקורבן עצמו.

וכך הוא בנוגע לכללות לימוד ענייני גאולה ומשיח, אשר על ידי הלימוד בהם פועלים באותה העת את 'מעשה' הגאולה השייך לנידון הנלמד; וכפי שניתן למצוא בלשון קודשו בשיחת ש"פ קרח תשמ"ט:

"לומדים בתורה על נושא הגאולה (ובפרט ברמב"ם סוף הלכות מלכים) וכל העוסק בתורת כו' כאילו כו'". וכך ניתן לראות גם-כן בשיחה שלאחריה (ש"פ חוקת-בלק תשמ"ט): "על ידי לימוד התורה בעניני הגאולה . . אשר הלימוד בעניינים אלו הוא באופן ד"כל העוסק כו' כאילו כו'", ועי"ז ממהרין ומזרזים ופועלים תיכף בפועל ממש".

9. לקבל פני משיח צדקנו

את המילים "קבלת פני משיח צדקנו" ניתן לשמוע במנגינה תדירה מפיו של כל חסיד בדור השביעי. אך חשוב לשים לב שאחד מהאופנים העיקריים להכנת העולם לקבלת פני משיח הוא – לימוד ענייני גאולה ומשיח, אשר בכוחו לפעול חיבור פנימי ותודעתי במוחו וליבו של היהודי, וכפי שחותם בשיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב:

"צריך להתכונן בעצמו ולהכין את כל בנ"י במקומו ובעירו וכו' לקבלת פני משיח צדקנו, ע"י שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתושב"כ ובתושבע"פ, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד – ע"י לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת".

10. לפקוח את העיניים 

בשיאה של סערת הגאולה בחורף תשנ"ב, הודיע הרבי מלך המשיח ש"הדבר היחיד שנותר הוא שהיהודי יפקח את עיניו כדבעי ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה". משפט זה חזר על עצמו כמה פעמים באותה התקופה בשינויי לשון קלים ובהקשרים שונים, וזכה שנשתברו על הבנתו קולמוסים רבים מה עומק כוונתו הקדושה במשפט מיוחד זה.

אך דרכי הביצוע להגעה אל יעד 'פקיחת העיניים' נאמרו בצורה הברורה ביותר, כאשר לימוד ענייני משיח וגאולה עומד כאחד מהמרכזיים שבהם, כפי שביאר זאת בשיחת ש"פ ויצא תשנ"ב:

״כעת צריך רק להיות, כאמור, שיפתחו את ה"לב לדעת", ויפתחו את ה"עינים לראות", ויפתחו את ה"אוזניים לשמוע . . ללימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות וקיום הוראות רבותינו נשיאינו, כולל – ללמוד בעניני הגאולה".

***

לאחר קריאת שרשרת היעדים הרבים המתבצעים על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח, לא נותר לנו אלא להפשיל שרוולים (והפעם) לכיוון ארון הספרים, ולבנות לעצמנו 'פרוייקט לימודי' כזה או אחר בתורת הגאולה הענפה, מתוך שימת ל"ב ראויה וכנה למטרת הלימוד לאחר ל"ב שנים להוראה שנאמרה מפי המלך.