בשבת קודש יחול יום היארצייט של הרב חייקל חאנין ע"ה שנפטר בו' שבט תרצ"ד.
תולדות חייו מתוך אתר חב"ד-פדיה
נולד לר' שניאור זלמן יצחק חנין בערך בשנת תרס"ו.
עוד בטרם הגיע לגיל בר מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של אדמו"ר הריי"צ.
בג' חשון תרצ"ג התחתן בלנינגרד עם מרת לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי אדמו"ר הריי"צ, והמסדר קידושין היה סב הכלה הגאון רבי יהושע נימוטין. לאחר החתונה קבע את מושבו בלנינגרד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר עם משפחתו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.
כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך לבוב היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב מרדכי ריבקין שיפקיד בידיו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.
סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי המשפיע ר' מענדל פוטרפס שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.
לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם אדמו"ר הריי"צ מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.
לאחר היציאה מרוסיה בחודש אב תש"ו, הגיע למחנה פליטים בפוקינג משם עבר לברינוא, ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.
בשנת תשכ"ה היגר לארצות הברית וקבע את מושבו בקראון הייטס.
נפטר בו' שבט תשס"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.