שתי עובדות על עניין האחדות בחב"ד • מבהיל

א' מאנ"ש

הנה שתי עובדות. לא אערבב כל דעה או רגשות בין העובדות. פשוט עובדות. מבהיל כמה שזה פשוט.

עובדה מס' אחת:

בראשית שנת תשח"י מתייחס הרבי ל"מאורע בלתי טהור" שאירע בכפר חב"ד, אירוע של הרמת יד ר"ל.

זה לשון קודשו במכתב מו' תשרי תשח"י (אגרות קודש חלק ט"ז ע' ז):

"..במשך כל שנות קיום הכפר, שמרו והגינו עליו באופן שמלמעלה מדרך הטבע, ת"ל.. בודאי זהו בהתעוררות רחמים רבים של רבותינו נשיאינו וביחוד כ"ק מו"ח אדמו"ר מייסד הכפר ומנהלו, עד שמיום הוסד הכפר בשנת תש"ח הנה תודה לא-ל לא נפקד מכל תושבי הכפר איש, ומובן הנס גלוי שבזה. וכיון שהתעוררות רחמים רבים שלמעלה צריך להתאים לה כלי מתאים, וכלי מחזיק ברכתו של הקב"ה הרי הוא השלום ובפרט כשהמדובר הוא בהתעוררות רחמים רבים של נשיאי חב"ד אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת ישראל.. פשוט שעל כל תושבי הכפר להזהר ביותר וביותר בעניני השלום וקירוב הלבבות..".

בספר האגרות הושמטו חלקים מרתקים מאותו מכתב. הרבי קושר חד משמעית בין העדר אהבת ישראל לעניין של היפך החיים ר"ל.

עובדה מספר שתיים:

במשך למעלה מארבעים יום, עד ב' אייר, הנה רחמנא ליצלן, מידי יום ביומו התבשרנו על פטירתם של טובי אנ"ש.

והנה מב' אייר, יום התוועדות האחדות, ועד עתה (שבוע שלם!) כמעט ולא נפקד מאיתנו איש, ובמוצאי שבת זה, תמורת הידיעה המבהילה ממוצאי שבת שלפניה, קיבלנו בשורות טובות על החלמה ממצב קשה.

(אני מציין "כמעט", משום שהשבוע הלך לעולמו הרה"ת ר' יוסף הלוי דחוח ע"ה, שהיה נפלא במידות ויראת שמים חסידית וכל ימיו נהג כאילו נשאר עדיין בין כותלי תומכי תמימים. התגורר בבני ברק, שם קידש שם ליובאוויטש בעצם אישיותו המיוחדת (הוריי היו שכניו במשך כארבעים שנה). ר' יוסף היה חולה כבר כמה חודשים, ואף עבר ניתוח ראש בחורף, וכנראה שבימים האחרונים גם נדבק בנגיף. ת.נ.צ.ב.ה.).

אלו הן שתי העובדות. עתה כל אחד מאנ"ש שי' מוזמן להסיק את המסקנות לבדו.

נסיים בל' הרב (במכתב שם): ויה"ר שאך טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה ימצא את כל אחד ואחת (מאנ"ש) מעתה ועד עולם.

ונזכה שוין זעה'ן זיך מיט'ן רבי'ן.