העסקה של הרבי: תגדל זקן ותקבל ספרים

השליח הרב ישראל גליצנשטיין

יגאל צירין, תושב אילת, נשוי לצילה צירין, נהרג, ל"ע ול"ע, בתאונת דרכים, בדרך לעבודתו בתמנע.

גברת צילה צירין נשארה עם ילדים קטנים, יתומים צעירים. היינו בקשר עם המשפחה.

יום אחד בחודש אלול, הגיעה לביתי גב' צילה צירין, עם בקשה. היא רוצה להקים ספריה לע"נ בעלה, אזי היא מבקשת ממני, שהיות ואני נוסע לרבי לחודש תשרי, שאבקש מהרבי כמה ספרים, כהשתתפות בספריה, לע"נ בעלה.

אמרתי לה שאתן לה תשובה בנידון.

פשוט, היא לא הבינה בדיוק את המשמעות. היא חשבה שאני נגש לרבי ומבקש ספרים וכו'.

הדבר היה קשה לי, אולם גם להגיד לה שאינני יכול לעשות זאת, גם היה קשה לי. לפתע נזכרתי, שלבעלה יש דוד בתל אביב, והוא ר' זלמן שמרלינג.

התקשרתי אליה, ואמרתי לה, שיש להם דוד ר' זלמן, והיות והוא אדם מבוגר וגם הרבי מקרב אותו, אזי אולי שתבקש ממנו, שהוא יבקש ספרים מהרבי. היא הגיבה ואמרה שזה רעיון טוב.

אכן, היא טלפנה לר' זלמן, והוא אמר לה שאין בעיה, הוא יבקש ספרים מהרבי.

ר' זלמן היה נוהג, כל שנה, להביא לרבי הדסים מהודרים מאד מארה"ק. ואכן, שר' זלמן נכנס לרבי בערב חג הסוכות לתת את ההדסים, הוא סיפר לרבי את כל הענין, וביקש ספרים.

הרבי ענה לר' זלמן: נעשה עיסקה – אתה תתחיל לגדל זקן ואני אתן ספרים.

ר' זלמן ענה לרבי, עשינו עיסקה, אני מתחיל לגדל זקן. עבר חודש תשרי, והרבי לא נתן לו ספרים (הוא היה קצת מאוכזב).

באמצע השנה, קבל הרב יוסף שמואל גרליצקי, שליח הראשי של כ"ק אדמו"ר בת"א, טלפון מהרב חדקוב (הרבי היה על הקו).

הרב חדקוב התעניין באם יש שינוי בפניו של ר' זלמן.

גרליצקי ענה: שר' זלמן התחיל לגדל זקן.

הרב חדקוב: באיזה גודל הזקן שלו

גרליצקי: כמו של ר' בנימין קליין בערך.

הרב חדקוב התעניין לדעת באם הוא לא נוגע בזקן.

כשר' זלמן הגיע לחודש תשרי הבא, כשנכנס לרבי בערב חג הסוכות לתת את ההדסים, הוא אמר לרבי: רבי, אתה לא מחזיק מילה. אני מגדל זקן, ואתה לא נתת את הספרים…

הרבי ענה לו: כעת אני אתן את הספרים.

והרבי נתן לר' זלמן ספרים מרבותינו נשיאינו, ספר מכל רבי. הוא מסר את הספרים לגברת צילה צירין.

היא העבירה חלק מהספרים לבית חב"ד אילת וחלק לספריה העירונית של אילת.