מקושר עם לב גדול • נפרדים מהמשפיע

שניאור זלמן ברגר

זכיתי ובמשך שנות לימודיי בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד וגם בשנים הבאות, הרב גינזבורג, היה לי למשפיע – "עשה לך רב", וכך הכרתי מקרוב את החסיד אשר לו היתה מטרה אחת כל חייו – לגרום נחת רוח לרבי, לבצע את המשימות שהרבי הטיל על החסידים, ללא הנחות, ללא התחכמויות, ללא פרשנויות. פשוט, הרבי אמר והרב גינזבורג מציית, וזאת דרש מכל מושפעיו – הרבי אמר, וכל החסידים חייבים לעשות.

בשנים מוקדמות יותר, כאשר הרבי פתח במבצע הקהל ומבצע יום הולדת, הרב גינזבורג היה זה שניהל את המבצע הארצי בנושאים מורכבים אלו, וכאשר רדיו 'קול מבשר' אשר שידר מכפר חב"ד, זכה להעביר שידורים מהרבי, היה זה הרב גינזבורג, אשר שימש כ"חוזר", ומיד בתום דברי הרבי, חזר את תמצית דברי הרבי בעברית מובנת לכלל הציבור, וכך גם לאחר שבת, כאשר קיבל את ראשי הדברים שדיבר הרבי בהתוועדות, הרב גינזבורג הסביר את דברי הרבי ברדיו, לעיתים פעם אחת ובעת הצורך חזר מספר פעמים בסגנונות שונים.

והרב גינזבורג לא היה "עיתוני" כפי שהמשפיע המובהק שלו ר' מענדל פוטרפס, כינה את החסידים היושבים בהתוועדות רק כדי להנות ולא כדי להפנים. הרב גינזבורג היה כלי אמיתי לקבלה; זכורני היטב מתקופת הישיבה, כאשר מידי שבת הרב גינזבורג התוועד בלהט הידוע שלו, אודות ההוראות והמסרים של הרבי מהשבת והימים האחרונים. ובאותה תקופה, כאשר הרבי דרש לעסוק בענייני משיח וגאולה, הרב גינזבורג שמע את ההוראות, והעביר אותם אל התמימים ואנ"ש, ובהתוועדויות, וגם במאמרים שפירסם, חזר שוב ושוב על דברי הרבי ועורר לבצע הכל בפועל ממש.

זה היה בשנות הנ' הראשונות, ונדלג לשנים שלנו, שנות הע', כאשר השיעורים שלו במהלך 'תשרי' בבית חיינו היו הפופולריים ביותר, ובמיוחד שיעורים בענייני משיח, אותם מסר הרב גינזבורג, בפני מאות תמימים שהצטופפו לשמוע את דבריו, של החסיד אשר ביקש מכולם אך ורק דבר אחד: קיימו את דברי הרבי.

ולצד היותו מקושר, היה לו לב גדול, לב פתוח לכל אחד ואחד. כל תמים שניגש איליו, היה עבורו כמו בן ממש, הרב גינזבורג היה "קורא נפשות", הוא ידע והבין כל אחד, שמע ונתן עצות שבאו מקרב לב עמוק, וגם סייע מול הנהלת הישיבה, ומול כל גורם אפשרי, והעיקר להיטיב עם התלמיד, וכך גם עם כל חסיד.

ובשיחות הרב גינזבורג לא הסתפק, אלא נהג לבקר בבית כל תלמיד ותלמיד שלו בכדי להתרשם מהמצב המשפחתי בו שרוי התלמיד הן בגשמיות והן ברוחניות, וכך כאשר למדתי אצלו בשיעור ב' בכפר חב"ד, זכורה לי היטב ההתרגשות בקרב בני משפחתי, על כך שהמשפיע בימי חול המועד פסח, נוסע באוטובוסים כדי להגיע לכל תלמיד, וכאשר הגיע, לאחר הליכה רגלית מתחנת האוטובוס הרחוקה, הוגש כמובן כיבוד, והוסבר כי אנחנו מקפידים על כל ההידורים הנהוגים בפסח, אך הרב גינזבורג הודיע כי בביקורים אלו הוא שותה רק יין בהכשר מהודר ומים ותו לא, וזאת כדי לא להיכנס למורכבות של הכשרויות בבתים שונים.

הלב פועם במהירות, הדמעות מבצבצות מהעיניים, ויש לי עוד הרבה מה לכתוב, על המשפיע אשר היה לי לעזר רב ליישם את הוראות הרבי אלי, ועל המשפיע אשר היה מלא וגדוש בדברי הרבי ובדברי רבותינו, אך דיבר עם כל אחד ואחד בגובה העיניים, כאילו אנחנו חברים טובים. ועל כל אלו, עוד חזון למועד.