ברוך מרזל בטור אישי לכבוד יום ההולדת החסידי שלו

27 שנים ליום הגדול בו פגשתי את הרבי – ברוך מרזל בטור מיוחד לכבוד יום ההולדת החסידי שלו

במשך שנים נמנעתי לצאת מארץ הקודש, אך אחרי הרצחו של הרב כהנא הי"ד נאלצתי לצאת, ביקשתי שהנסיעה כולה תהיה קצרה ככל הניתן וממילא צפופות גם היו הנסיעות והפגישות במהלכה, כמה וכמה משימות חשובות וחזרה ארצה.

בקשה חשובה הייתה לי למארגנים;
אני רוצה לזכות ולהיכנס לרבי.
הביקור כאמור היה עמוס ביותר, רובו ככולו מחוץ לניו יורק בכלל ולא הייתה נראת כל אפשרות ו'חלון זמן' שאסע לרבי.

הגענו כבר ליום האחרון לשהותי, אני מודיע ומזכיר למארגן שלפני החזרה ארצה אני נוסע לרבי, כל הנסיונות לשכנע אותי שזה בלתי אפשרי בהספק הלו"ז וכן שאפספס את הטיסה חזרה; להספיק להגיע עם הפקקים שבדרך, ההמתנה והשהות ב'חלוקת הדולרים' וכו' ואח"כ הנסיעה לשדה התעופה, הכל יקח לך 5 שעות והטיסה כבר תמריא..

ההסברים והחישובים לא עזרו, לקחתי מונית ויצאתי ל 770. אמרתי לעצמי אני מצידי חייב לנסות, לא יכול לחזור הביתה בלי הגשמת החלום הזה!

בהשגחה פרטית היתה קפיצת הדרך של ממש לא היו פקקים כלל ודרך של שעה ויותר לקחה לי 20 דקות.

בכניסה לחדרו של הרבי היה תור ארוך ועוד אוטובוס של צרפתים שבדיוק הגיע ועמדו להצטרף לתור הארוך ממילא.

הבנתי שאני צריך לעבור ל'נוהל חברון' כדי לזכות ולראות את הרבי, שאלתי מהיכן יוצאים והתפלחתי פנימה..

תוך כמה דקות מצאתי את עצמי עומד מול ענק הדורות, הרבי. הייתי בסוג של 'הלם', אנשים שעמדו מהצד הציגו אותי כברוך מרזל, קיבלתי דולר וברכה להצלחה. אמרו לרבי שאני גר בחברון ואחראי במערת המכפלה והרבי נתן לי עוד דולר ושוב ברך אותי ומישהו אמר שאני פעיל בתנועת כך שייסד הרב כהנא והרבי עצר אותי ונתן לי דולר נוסף וברך שוב בברכה והצלחה.

יצאתי מהקודש ותפסתי מונית ולמרבה ההפתעה הגעתי מספיק בזמן.

כשנחתתי בארץ הנהג שאסף אותי שידע שאני קשור לרבי ולחב"ד סיפר לי שהרבי עבר ארוע רפואי קשה.

יהודי צריך ללמוד מבת פרעה:
גם שנראה שיש משימה בלתי אפשרית, אתה צריך לעשות את שלך להשתדל "להושיט את היד" ואז הקב"ה יעזור.

השתדלתי, התעקשתי, ובעיקר זכיתי – פשוט סוג של נס גדול שקרה לי, היום לפני 27 שנים.

ברוך מרזל, חברון.