חשיפה: ה"פני מנחם" למד את שלושת מסלולי הרמב"ם

מאת שניאור זלמן ברגר, בית משיח

בימים אלה של חודש אדר, תחל שנת העשרים להסתלקות האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר מגור זצ"ל הידוע בכינויו "הפני מנחם", אשר היה מגדולי ידידי ותומכי ליובאוויטש בדורנו ובמשך שנים רבות פעל רבות יחד עם ליובאוויטש.
קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, כאשר אגרות ומסרים הועברו מהכא להתם מספר פעמים הגיע האדמו"ר מגור לבית חיינו, ונפגש עם הרבי לשיחות ארוכות וממושכות. מסכת הקשרים הייחודית הזו, נפרשה עם השנים בבימות חב"דיות שונות, ובאופן מפורט ונהיר בספר "שמן ששון מחבריך".

מלבד כל מה שפורסם עד כה, הרי בימים האחרונים יצא לאור ספר תולדותיו "הפני מנחם" ובו פרט חדש ומרתק על הקשר המיוחד של האדמו"ר עם חב"ד ועם הרבי מה"מ, ממנו עולה כי האדמו"ר ה"פני מנחם" למד את שלושת מסלולי הרמב"ם שתיקן הרבי האדמו"ר אשר נודע כגאון ששקד יומם ולילה על לימודו, מצא לנכון להשקיע זמן רב מידי יום ביומו משך שנים, כדי ללמוד את שלושת המסלולים של תקנת הרמב"ם היומי.

נביא אפוא תמצית מן הדברים המובאים בספר, בעריכת הרב משה גוטמן.

ביקש לתקן רמב"ם יומי

בפרק "שער התורה" בו מסופר על גאונותו המופלאה של האדמו"ר, אשר במשך שנים כיהן כראש הישיבה המרכזית של גור, מובאים דברים מיוחדים על הלימוד המיוחד ב"משנה תורה לרמב"ם:

גם בספר ה'יד החזקה' לרמב"ם, שיקע רבינו יגיעת לימוד מרובה והגה רבות במשנה תורה לרמב"ם עם נושאי הכלים, עד שהיה הרמב"ם אחד מספרי היסוד שלא משו מתחת ידו, והיה בקי בכולו. אותות מהדהדים להגותו המרובה בדברי הרמב"ם ובקיאותו בחיבורו הגדול, ניכרו היטב בשיעוריו התורניים הרוויים בהתייחסות לדברי הרמב"ם ומפרשיו סביב. בכמה מקומות בכתביו מזכיר שכתב חיבור על הרמב"ם. בנוסף, נמצא כתי"ק מפתחות על המקומות שבהם מבאר ספר אור החיים הקדוש את דברי הרמב"ם".

בספר מסופר בשם בנו הרב דניאל אלטר, כי ביקש לתקן חלוקת רמב"ם יומית מספר שנים קודם שהרבי תיקן זאת, אך הדבר לא יצא לפועל:

"למעשה נתכוון רבינו לזכות את כלל ישראל בלימוד הרמב"ם בהתאם לחלוקה יומית וחשב להציע את הצעתו ב"כנסיה הגדולה" השישית של "אגודת ישראל" שנתכנסה בחודש טבת תש"מ. אלא שבראותו כי במהלך הכנסיה הגדולה נתקנו תקנות לימוד אחרות, כמו תקנת לימוד הירושלמי שהתקין אחיו האדמו"ר מגור ה"לב שמחה" ותקנת בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ ללימוד שער חשבון הנפש — גנז רבינו את הצעתו ללימוד יומי של משנה תורה לרמב"ם ולא העלה אותה מעל במת הכנסיה הגדולה".

אולם, כאשר תיקן הרבי בשנת תשד"מ את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, החל האדמו"ר מגור ללמוד את הרמב"ם לפי חלוקה יומית, אך המסלולים השתנו, ועל כך סופר פה ושם בבימות חב"דיות, אך העיקר העובדה שבמשך שנים למד שלושה מסלולים, התפרסמה לראשונה בספר החדש:

"בעת שנתפרסמה תקנת האדמו"ר מליובאוויטש ללימוד הרמב"ם היומי, בשנת תדש"ם, הסדיר רבינו את לימודו היומי מני אז בהתאם למעגל החדש של לומדי הרמב"ם היומי במסלול של שלושה פרקים ליום. אמנם, מאחר שהתעמק ביותר בלומדו את הרמב"ם, ובירר רבות שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, עד שמחמת התארכות הלימוד, נאלץ לעבור ממסלול הלימוד של שלושה פרקים ליום שבו החל בתחילה למסלול הלימודהמקביל של פרק אחד ליום (מעדות הר"ר נתן וינפלד ששמע מהאדמו"ר).

"ברם, כחלוף שנים למד מידי יום ביומו את כל המסלולים היומיים ברמב"ם, דהיינו, המסלול של שלושה פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב"ם (מעדות בנו הרב דניאל אלטר)".

התכתבות עם הרבי

בספר מובאים גם קטעים מהתכתבות בין הרבי וה"פני מנחם" בענין מראי מקומות וציונים לרמב"ם, ולאחר הוספת פרטים ממקורות שונים, בהם מהספר "מנחם משיב נפשי" מתבהרת התמונה, והנה הפרשיה המרתקת:

מספר חודשים בלבד חלפו מאז תיקן הרבי את תקנת הרמב"ם היומי, כאשר הורה הרבי להוציא לאור ספר ובו מראי מקומות לרמב"ם. כידוע, הרמב"ם הוציא לאור את ספרו ללא מקורות ומראי מקומות, ובשל כך היו בעבר ביקורות שנבעו מכך שהיו שתמהו על פסיקות מסוימות כיוון שלא ידעו מהיכן הרמב"ם שאב את מקורותיו. גם הרמב"ם עצמו, התאונן על כך שלא עיטר את ספרו "משנה תורה" במקורות מפוסקים קודמים ומהגמרא.

בחודש אלול תשד"מ הוציאו חברי הכולל שע"י מזכירות הרבי את "ספר מראי מקומות וציונים למשנה תורה לרמב"ם" עם צאתו, שיגרו הרבי לגדולי תורה ובהם האדמו"ר ה"פני מנחם" [היה זה בתקופה בה כיהן עוד כראש ישיבה] בצירוף אגרת ברכה לשנה החדשה

ב"ה, ימי אלול, ה'תשד"מ

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ

מלאכתו מלאכת שמים רב פעלים בנש"ק וכו'

מוה"ר פנחס מנחם שליט"א

שלום וברכה!

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות.

מ. שניאורסאהן

אתכבד בזה להמציא לכת"ר ספר "מראי מקומות" לספר משנה תורה הוא היד החזקה" להרמב"ם — שיצא לאור בימים הכי אחרונים [מנחם משיב נפשי ח"א ע' 52]

בהוראת הרבי צורף מכתב המחברים בו מבקשים, ממקבלי הספרים לשגר הוספות והערות:

"הננו פונים אליכם שכל מי שיש תחת ידו מקורות לדברי הרמב"ם שאינם מצויינים בהספר או הערות על המצויין בהספר, לשולחם לכולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א בהקדם, בכדי שנוכל לצרפם ל"מילואים" שיצאו–לאור אם–ירצה–ה' עוד לפני ראש השנה. וכן מבקשים מכל מי שיש תחת ידו ספר המציין מקורות לדברי הרמב"ם שלא נדפס ברשימה שבפתח דבר, לשלוח את הספר אלינו (ובאם רצונו על–מנת להחזירו) או העתק ממנו.
"בברכת כתיבה וחתימה טובה. המערכת".

האדמו"ר הפני מנחם, קיבל הספר, ומיהר לעיין בו היטב מצד אל צד, ותוך כדי עיון, טרח ויגע להוסיף עוד עשרות מראי מקומות תוך ימים לא רבים, כתב לרבי על הספר וצירף את רשימת ההוספות שהכין:

ב"ה, ירושלים

בעזרת השם יתברך, יום ה' לסדר "ואתה מרבבות קודש" תשמ"ה לפ"ק ח' תשרי [תשמ"ה]

אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו'

מרן האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א

השי"ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב"א

בהיותי בטוח שהוד מעלת כ"ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי"ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה. הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה.

בתודה קיבלתי המראה מקומות של הרמב"ם. דבר נחוץ ונאה, לכלל ישראל אשר בלמדם את הרמב"ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים.

וראיתי במכתבם של הכולל שליד מזכירות הוד כ"ק שליט"א המו"ל, שמבקשים ממי שיש לו להוסיף, שיוסיף, כי הדבר נעשה בחפזון במהדורה זאת בגלל היות דבר המלך נחוץ ללומדים כעת. ואכן ציינתי לי לפי מבט ראשון כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר — שכדאי להוסיפם — אולם חשבתי כי מסתמא ידוע להם, אלא שישנה איזו סיבה שלא צירפם.

בכל זאת בלי נדר אשלחם מיד אחרי יום הכיפורים, כי הנני בא רק לעורר, ומה שבדעתם להוסיף או להשמיט יעשו. ובפרט שהם כל כך מחוברים לטהור — ליד מזכירות הוד כ"ק שליט"א.

והנני כופל ומברכו בידידות ובהוקרה עמוקה

פינחס מנחם בהרה"ק מגור זצלה"ה.

עוד טרם כתב האדמו"ר את מכתבו, הוציאו חברי הכולל בהוראת הרבי חוברת ובה מילואים לספר מראי מקומות לרמב"ם החוברת נשלחה לאדמו"ר מגור, אלא שלא הגיעה אליו טרם שיגר את המכתב לרבי.

הרבי קיבל את המכתב המיוחד, ומיהר להשיב עליו, אלא שלצערנו, אין לנו את המכתב, אלא ראשי פרקים שכתב הרבי עבור המזכירות כדי שיכינו את האיגרת, והנה הדברים כפי שפורסמו לראשונה בתשורה לחתונת משפחת לוין בשנת תשס"א:

"ערב חג הסוכות [תשמ"ה]

הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ בנש"ק עוסק בצ"צ וכו'…

בתשואות חן נתקבל… ותשואות חן על הבשורה טובה שישלח כת"ר הערות (בטח גם — הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו'… ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים, לספר המראי מקומות — הראשונה מכלל דמכינים שניה, וכו' ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה".

בתקופה הבאה, יצא הספר מחדש והמילואים שולבו בו, אך בשנים הבאות התווספו עוד מילואים ומפעם לפעם יצאו חוברות ובהם מילואים לספר הראשון. בשנת תשנ"ג, יצאה מהדורה מחודשת ובה הספר וכל חוברות המילואים גם יחד. בשנים האחרונות התקדמה הוצאת חזק' בראשות הרב אליהו וילהלם צעד אחד קדימה, והוציאה לאור את משנה תורה לרמב"ם כולו בכרך אחד, כשעל שולי הדף מראי המקומות כך יכול כל לומד לדעת מיד את המקור לכל הלכה ברמב"ם.

משתתף בסיומי הרמב"ם

ההתכתבות האמורה התנהלה כחצי שנה לאחר ייסוד תקנת הרמב"ם היומי כשנה לאחר התחלת הלימוד, נחגג סיום הרמב"ם בחגיגות מיוחדות ברוב פאר והדר בכל רחבי תבל, וזאת בהוראת ועידוד הרבי.

בארץ הקודש נערכה החגיגה המרכזית בבנייני האומה, ולהפתעת אלפי המשתתפים, אף האדמו"ר ה"לב שמחה" מגור הגיע למעמד הגדול, זאת למרות שבאותה תקופה כבר היה נדיר לראותו באירועים מסוג זה.

כותב השורות היה אז ילד, אך עדיין לנגד עיני אותה תכונה גדולה על בימת המכובדים, ובתוך רגעים כמו סערה אדירה –נכנס לאולם האדמו"ר מגור ועמו אחיו ראש הישיבה דאז רבי פנחס מנחם אלטר, ואחריהם מלווים רבים

מיד לאחר מכן כובד האדמו"ר מגור לשאת דבר ברכה, וכדרכו, דבריו היו קצרים ומתומצתים ביותר. לאחר שיצא מהאולם ועמו פמליית המלווים, הוזמן אחיו לשאת דברים. בהיותי ילד לא הבנתי את תוכנם, אך הלהט האדיר שבדבריו עדיין זכור לי היטב ובוודאי גם לאלפים הרבים שנכחו באולם בעת הנאום הסוער של ראש הישיבה של גור שדיבר בשבח תקנת לימוד הרמב"ם היומי.

מקורות: "הפני מנחם", מנחם משיב נפשי, שמן ששון מחבריך, התקשרות, תשורה לוין תשס"א