אחרי מיטתו של סופר מציאותי

שניאור זלמן ברגר

משיחות אישיות עם הרב נפתלי צבי גוטליב ע"ה ומהספרים ההיסטוריים שלו, למדתי כי הרב גוטליב היה סופר מציאותי – נאמן לעובדות וזו היתה כל שאיפתו. בביקורים בביתו במהלך השנים, שמעתי ממנו כי הקו המנחה המרכזי שלו – לכתוב האמת כפי שהיא, ללא הגזמות וללא תוספות.

הרב גוטליב לא היה "חוקר" השואף להביא עובדות המהוות אנטי תזה למקובל ומאידך כאשר כתב היסטוריה, התרחק מהוספת נופך כדי לייפות הסיפור – הכל היה מציאותי והכל עובדות.

ובדעת תחתון ניתן לומר לכאורה שאלו הסיבות הביאו את הרבי לבחור דווקא בו לתעד את תולדות אביו של הרבי.