להיות רב בביתו: קיבלו את התורה בשמחה ובפנימיות

שניאור חביב

בזה אחר זה הם עלו נרגשים על הבמה הגדולה באולם הגדול של בית רבקה, ולקול מחיאות הכפיים של בני משפחותיהם והאורחים, הם ניגשו לקבל את תעודת ההסמכה לרבנות חתומה בידי רבני ערים ורבני חב"ד.

הם עמלו לא מעט על התעודה הזו. עבור חלקם, לימודי ההלכה הפכו חלק בלתי נפרד מסדר יומם ובעיקר תפסו חלק נכבד בנפש. ועתה הגיעו אל הרגע הנכסף בו הם נסמכים לרבנות בישראל. עוד חוליה בשרשרת ההסמכה שהחלה במשה רבינו ועוברת מרב לתלמיד כחוט השני לאורך שרשרת הדורות של עם ישראל.

זו לא הפעם הראשונה שהרב ישראל מעל, גילוי נאות: חבר טוב, מזמין אותי לחגי הסמיכה של מכון 'למען ילמדו' שאותו הקים לפני שלש שנים. בהזמנה האחרונה נשברתי, הגעתי לראשונה וזכיתי באמת לחוויה מיוחדת ומרגשת.

תופעה בלעדית

זה לא היה כמות התלמידים או כמות הכיתות ברחבי הארץ, כמו התלמידים עצמם. מכונים ללימודי סמיכה לרבנות ומקצועות קודש הם לא תופעה חדשה בציבור החרדי. אבל הם מיועדים לאברכי כולל שרוצים לפתח קרירה רבנית במהירות וביעילות. אבל כאן מילאו את האולם מאות אברכים חסידי חב"ד שששת ימים עושים מלאכתם, ובשביעי ובערבים ובלילות ובכל רגע פנוי אחר הם מחיים עצמם באוהלה של תורה. אנשים שהחליטו לקיים את ההוראה של הרבי למרות סדר היום העמוס ואורח החיים האינטנסיבי שמכתיבים החיים בארץ ישראל.

הייתי חייב להבין את התופעה. מה מביא חסיד חב"ד, עורך דין, איש תקשורת, איש עסקים, עצמאי או שכיר, בעל משפחה, שעסוק על למעלה ראש בעבודה, עסקים וגידול משפחה. שבדרך כלל אין לו זמן לכלום, לדחוף פתאום לסדר יומו עז כזו של לימודי סמיכה רציניים. זה לא הרצאה פעם ב.. או קורס של ארבעה מפגשים. זו כמות עצומה של חומר שצריך להבין ולזכור ולחזור ולשנן. איך הם מגיעים לסוף המסע הזה? איך לא נשברים באמצע ומרימים ידיים? האם זו רק ההוראה של הרבי? הרצון לדעת? או שהם חולמים בסתר על רבנות?

את השאלה הזו ועוד הפניתי רנדומלית לארבעה מהרבנים החדשים שפגשתי באירוע. הכירו את ר', או בעצם הרב מתי טוכפלד, הכתב והפרשן הפוליטי של ישראל היום. הרב מנחם מענדל אופן שליח וראש עמותת 'אור לחייל' הידוע בפעילותו הענפה לחיילי ומפקדי צה"ל. הרב דורון ברגר, קצין בכיר במערך בלוגיסטי של צה"ל ומגבאי קהילת חב"ד באלעד, והרב שלומי עמוס, אברך צעיר לקראת סיום שירות החובה במסלול החרדי.

היה מעניין לשמוע את התשובות ואת התובנות של אנשים שהגיעו לתהליך הזה מרקעים שונים ובנקודות זמן אחרות בחיים, אבל המשותף לכולם הוא העובדה שכולם עברו אותו בכבוד והם מתכוננים בחדווה למקטע הבא במסלול.

ההוראה של הרבי

"מה שהביא אותי להיכנס לעניין, זו קודם כל ההוראה של הרבי" אומר הרב מתי טוכפלד, "שנית, זו המסגרת. למי שגדל והתחנך במסגרות חב"דיות, זה כמובן קל יותר, משום שהמערכת מובילה לשם את הבחורים ומעודדת את זה, אבל מי שלא גדל בחב"ד, כמוני, או שמסיבה כזו או אחרת פספס את הגיל המתאים לקיים את ההוראה הזו, אז עד היום לא הייתה לו את המסגרת המתאימה לקיים את ההוראה הזו, ולכן גם בפועל, מעטים ניגשו לזה לבד.

אבל כשראיתי תכנית לימודים שמתאימה לאנשים שעובדים ובעלי משפחות, ומוגשת גם למי שלא מונח כרגע בלימוד באופן מסודר. אמרתי לעצמי שאני חייב לקיים את ההוראה של הרבי שעד היום לא הייתה לי שום הזדמנות לבצע אותה.

"יש כאן שני רבדים", אומר הרב דורון ברגר. "הראשון זו ההזדמנות בשבילי להשלים את הפער של הידע. כבעל תשובה שלא גדל במסלול הישיבתי, זה פרק שדילגתי עליו ורציתי להשלים את הידע הזה. הדרישה לידע הזה פוגש אותך בכל מיני מקומות אם זה בעבודה או בבית והיה חשוב לי לא להישאר מאחור. הדבר השני, הוא בהחלט התעודה הרשמית של רב שזה הרצון של הרבי".

לעומת הרבנים טוכפלד וברגר, הרבנים מנחם אופן ושלומי עמוס עברו את המסלול הישיבתי החב"די השגרתי. "למדתי את הסמיכה מיד אחרי הישיבה", אומר הרב אופן שלומד במסלול לבחינות בהיכל שלמה. "אבל עכשיו הייתה הזדמנות מצוינת ללמוד בצורה יסודית להיכל שלמה. וזה משהו אחר לגמרי מבחינת היקף הידע והחומר הנלמד.

"אני חשבתי על זה לא פעם", אומר הרב מענדי אופן, "יש הרבה שיחות של הרבי הקודם שבהן הוא דורש שאברכים יהיו בקיאים בהלכה ויהיו רבני קהילות. גם הרבי התעקש על זה. אבל העיסוקים הרבים בשליחות, גורמים לך לדחות את זה פעם אחרי פעם. פתאום יש לך מסגרת שבה אתה יכול ללמוד את ההלכות עם כל הגמרות והמראי מקומות, ראשונים ואחרונים, שמוגשים לך בסיכום ובתמצית בצורה כל כך איכותית על מגש של כסף, קפצתי על ההזדמנות".

"גם אני למדתי את הסמיכה אחרי הקבוצה תוך כדי שליחות במקומות שונים בעולם", אומר הרב שלומי עמוס. "אבל מסיבות שונות לא הצלחתי להיבחן בצורה מסודרת על הכל. והבטחתי לעצמי שמיד אחרי החתונה אשלים את הלימודים והבחינות כדי לקיים את ההוראה של הרבי. זה החינוך שקיבלנו בבית. אבא שלי מאוד דירבן אותנוו לזה. הוא כל הזמן היה מספר לנו על לימודי הסמיכה שלו במסגרת הכולל בצפת, והיה חשוב לו שנעשה את זה. כששמעתי על המכון הצטרפתי מיד. למרות שזה היה במקביל לשירות צבאי ולימודי הוראה, מצאתי את הזמן וברוך ה' זכיתי לקבל השבוע את התעודה על הלכות איסור והיתר ואני מתכוון להמשיך גם להלכות שבת".

החיים משתדרגים

חוץ מקיום ההוראה של הרבי מה זה נותן לכם?

הרב אופן: "אצלי אני מרגיש שזה שדרג את כל השליחות. כל מי שמתעסק בתחום של צבא ויהדות, שאלות הלכתיות הן אחד הדברים שהכי נתקלים בהם. אנחנו עושים שבתות וחגים בבסיסים, ואין ספור שאלות שמתגלגלות לפתחינו. בכשרות, בשבת בענייני חופה וקידושין, בכל התחומים. אנחנו נתקלים בזה על כל צעד ושעל, והקורס עשה לי מהפכה בשליחות.

"מעבר לכך שכשליח, כשאתה מונח בלימוד ויודע את ההלכה והמעשה אשר יעשון בצורה יסודית ורצינית, כשאתה יכול לשבת עם רב צבאי או בעל דרגה או תפקיד בכיר ולהסביר לו סוגיה הלכתית ולהקיף את כל המקורות מהגמרא, ראשונים ואחרונים ועד לפסיקה ההלכתית בת זמנינו, אתה מיד ממצב את עצמך במקום ובמעמד אחר. אתה כבר לא רק אברך נחמד שעושה פעילות לחיילים, אלא סמכות תורנית מכובדת. הרבי רוצה שכל אברך יהיה רב בביתו, אבל בשליחות זה מקבל פרספקטיבה אחרת לגמרי".

הרב טוכפלד: "קודם כל, זה נותן לך המון ידע הלכתי רלוונטי בחיי היום יום בבית. גם בהלכות בשר וחלב ותערובות וגם בהלכות שבת. אתה לומד המון דברים. פתאום אתה מגלה שלא בדיוק נהגת נכון, שהחמרת היכן שלא צריך והקלת במקום שאין להקל. כשאתה מעביר את זה הלאה בבית, זה משנה את כל האווירה בבית. בני הבית יודעים שיש על מי לסמוך. כמה שכולנו בעלי זקנים וכיפות, אבל לא מיד אנחנו בקיאים כמו שצריך. אבל כשאתה לומד ומשקיע, ורואים את התוצאות, שאתה יודע את החומר, ויש כמובן גם את התעודה בסוף, אז ממילא כל היחס והאווירה בבית שונה".

"אני מרגיש מאוד מרוצה ומסופק", אומר הרב דורון ברגר. קודם כל זה מכניס קביעות עיתים לתורה. למרות שאני מקפיד ללמוד, אבל זה מכניס עוד קביעות עיתים לתורה. שנית, פשוט פרקטית עכשיו כשאשתי והילדים שואלים, אתה יכול לענות תשובות ולפסוק בבית שלך בדברים שעד היום לא ידעת. ובמקום להגיד לילדים טוב, צריך לשאול את הרב או עדיף לא להשתמש. אתה פשוט עונה במקום כשר או לא.

"שלישית, זה מכניס אווירה של הלכה בבית. לפעמים הילדים שואלים, לא בשביל לדעת מה לעשות, אלא רק כדי לדעת מה היה הדין במקרה כזה או אחר. אנחנו יושבים יחד או בסעודת שבת, ואני מעלה שאלות ודוגמאות מתוך השיעור, למשל, מה הדין אם עכבר נפל לתוך סיר, ומתפתח דיון הלכתי בין הילדים. כולם נכנסים לעניין וזה הופך להיות איזשהו אירוע משפחתי".

"אני חושב שזה ממש רומם אותי טפח ולא בגלל בתעודה. אלא בגלל הכמות של הידע ההלכתי, בגלל הקביעות עיתים ובגלל הסמכות שקיבלתי. אני חושב שעצם זה שאשתי ביקשה שאמשיך גם שנה הבאה להלכות שבת למרות המחיר של הקורס, ולמרות שזה עוד ערב מחוץ לבית, זה מדבר בעד עצמו".

רצינות מפתיעה

משהו הפתיע אתכם בתהליך? משהו שגיליתם על עצמכם?

"הופתעתי פעמיים", אומר הרב טוכפלד. "קודם כל הופתעתי מההשקעה העצומה של מנהלי התוכנית בהכנת המצגות ומהמשאבים שהוקצו להכנת התוכנית, וזה מורגש מהרגע הראשון של הלימוד. זה לא שאתה עומד מול רב שמקריא לך מתוך הספר ומסביר, יש כאן המון חשיבה דידקטית שעוזרת לחומר להיכנס יותר בקלות.

"הופתעתי פעם שניה מאנ"ש והחסידים שבאו בהמוניהם. הכיתה שלנו בירושלים הייתה כיתה מפוצצת. היו שם גם שלוחים וגם אנשים שאני מכיר, אנשים עובדים, והם הגיעו כל שבוע, ועמדו במבחנים ועמדו במשימות, ולמדו במיוחד והתמידו.

"אחרי הכל, זה משהו שלוקח זמן ודורש אורך רוח", אומר הרב מתי, "זה לא קורס נהיגה מונעת שאתה בא פעמיים שלוש לכמה שעות וגומר. זה פרק ועוד פרק, דבר בנוי על השני. וזה מבחנים ומבחני פתע, אומנם גם הם מונגשים בצורה כיפית ומיוחדת, אבל עדיין זה מחייב שעות של לימוד, וכולם עמדו בזה".

"מה שהפתיע אותי, זה הרלוונטיות של החומר לימינו עד לפרטים הקטנים". אומר הרב שלומי עמוס "יש כאלה שחושבים שהחומר של הסמיכה כבר לא רלוונטי להיום. זה תנורים של פעם וצורת חיים של פעם. לעומת זאת היום הכל מתועש ומיותר במפעלים גדולים ולכן קונים עם הכשר מהודר ואין מה לדעת מעבר לזה. עם הלימודים והמצגות גיליתי שזה ממש לא נכון.

"כמי שלמד כבר בעבר, החומר של הסמיכה לא היה זר לי. אבל כשאתה לומד איך כל מחלוקת ש"ך וט"ז או המחבר והרמ"א קשורה ורלוונטית לימינו ועד לפרטים הכי קטנים, כשאתה רואה שיש לזה השלכות באיזה מקום לאכול, ומה ההבדל בין הכשרויות השונות, כל הנושא פתאום מקבל אופי אחר. מאותיות קטנות בספרים גדולים, זה הופך למשהו חי ורלוונטי".

אני יכול לומר שהופתעתי ולא הופתעתי גם יחד". אומר הרב ברגר "מבחינת הנגשת החומר, זה ענה לי לגמרי על הציפיות. היה פה משהו מאוד עכשווי, השימוש בפלטפורמה הדיגיטלית ובמדיה הפך את כל הלימוד לפשוט וקליט יותר ומהבחינה הזו זה ענה לי על הציפיות מעל ומעבר.

מה שהפתיע אותנו הייתה דווקא הנוקשות המאוד ברורה. לפעמים יש תחושה כזו כשמדובר במוסדות חב"ד שדברים יכולים להתנהל כמו 'חסידישע מלווה מלכה'. מריחות ותקלות שרק 'ניסים' של הרגע האחרון פותרים אותן.

אני מתעסק בלוגיסטיקה ויעוץ ארגוני בצבא, ויש לי רגישות לדברים האלו. וכאן אני מוכרח לציין שהופתענו מהסדר ואפילו קשיחות אפשר לומר. הכל היה מאוד ברור. לכל שיעור הייתה תכנית מוגדרת ולכל נושא מספר שיעורים מוגדר בלי יכולת לעגל פינות. אתן לך דוגמה. הייתה אסיפת הורים כיתתית והיה ערב חינוך של התלמוד תורה באלעד. וזה יצא בדיוק בימים של השיעור. חשבנו לבטל את השיעור, אבל החלטנו שלא. שאם באנו ללמוד אז עד הסוף. כי תמיד תהיה איזה שהיא סיבה חשובה.

היה בקורס משהו מאוד מאוד מוחזק, נדרשנו לעמוד ביעדים והספקים. וזה שם אותנו במקום מאוד חזק של קביעות עיתים".

השקעה מניבה

כמי שלמד דבר או שניים בחייו הבוגרים, אחת התופעות שמאפיינות לימודי מבוגרים, היא אי התאמה בין הציפיות של התלמידים לקורס. לפעמים התלמידים מגלים שהקורס קשה מידי או מקל מידי. או שהוא לא ענה לגמרי על הפרסומים המבטיחים בתחילת הקורס. זה בא לידי ביטוי במניין התלמידים בכיתה בתחילת הקורס לבין סופו.

אני בטוח שהדרך לבמה המפוארת באולם, ארבעת הרבנים החדשים יצאו יצאתם לדרך למסע ארוך ולא קל, מסע צריך להשקיע בזה המון זמן, מה גרם לכם לא להרים ידיים?

"מבחינתי זו השקעה" אומר הרב אופן. זו השקעה שמניבה לי גם רווחים מידיים בטווח הקצר, וגם רווחים עתידיים בטווח הארוך. אני יכול להעיד מניסיוני בשטח במשך כל השנים מאז שאני בשליחות, שככל שאתה משקיע זמן בלימוד התורה, יש לך הצלחה גדולה יותר בפעילות. כמו שכתוב בחסידות על הפסוק 'מאיר עיני שניהם' שנעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה. יהודי שמונח בתורה הוא מצליח לפעול בעולם ובשליחות הרבה יותר מזה שמונח רק בעשיה כל היום.

"אני רואה את זה בפועל כל יום בשטח. וזה נכון אגב, לכל לימוד תורה. גם חת"ת רמב"ם וחסידות וכמובן הלכה. כשאתה משקיע, ואתה קובע קביעות בנפש, זה נותן לך הצלחה פי כמה וכמה בכל המשימות שקבעת לעצמך. ככל שאתה משקיע בלימוד, אתה רואה הצלחה באין ערוך. זו יכולה להיות קביעות יומית או שבועית.

"אני מרגיש שמאז שהצטרפתי למכון והתחלתי את לימודי הסמיכה, אני רואה הצלחה בכל התחומים. גם בגיוס כספים, גם בהשפעה על אנשים וגם בתכנון פרויקטים ומשימות. התורה פשוט מאירה אותך מבפנים ואז אתה יכול לצאת בקלות יותר ולהאיר את הסביבה שלך.

"יש שלשה אבות להצלחה", אומר הרב דורון ברגר, "הראשון, זה ההנגשה של החומר. הוא מגיע לעוס, מאורגן בצורה טובה, עם שורות תחתונות ובלי הרבה פרטים שיכולים לגרום לך ללכת לאיבוד. וכמובן כל המעטפת מסביב. הטכנולוגיות ושיטות ההדרכה, ההקלטות של השיעורים, המצגות, החוברות שערוכות יפה עם שעורי סיכום וחזרה. משחקים אינטראקטיביים שהופכים את זה לחוויה טובה מעניינת.

השני הוא הרב אלישע גולדובסקי שהיה רב הקבוצה באלעד. יהודי תלמיד חכם ובקי שעזר מאוד בתיווך ובהנגשה של החומר. אחרי הכל, עמדה בפניו משימה לא פשוטה. להעביר המון חומר בערב לקהל שעבד כל היום, ואנשים שלא באים מתוך העולם הלמדני.

והשלישי הוא החברותא שלי שאנחנו מקפידים כל שבוע מעבר לזמן של השיעור, לעשות חזרה על הלימודים. כל זה מאוד עוזר להישאר בקלות יחסית על הפסים והמסילה לכיוון המטרה.

המאמץ שווה

לסיום, תנו לנו תובנה אחת מהמסע המופלא לסמיכה.

הרב טוכפלד: ברוך ה' השיטה של 'למען ילמדו' הולכת ומתפשטת לכל חלקי הארץ. באירוע חילקו תעודות לפי מקומות לימוד ויכולת לראות שהגיעו ממש מכל הארץ. אם בעבר היה קורס רק ברמת אביב בכיתה קטנה, היום יש בכל מקום ומאוד קל לכל אחד להצטרף לאחד הקורסים שנפתחו באזור שלו. התובנה שלי היא שאין עבודה, עול או תפקיד שמונעים מי שרוצה להצטרף ללימודים ולקיים את הוראת הרבי. ומי שיעשה זאת יראה במוחש איך החיים שלו משתנים.

הרב אופן: התובנה שלי מופנית לשלוחים בארץ ובעולם כולו. אנשים היום צמאים לתורה. המקורבים רוצים לראות בנו דמות של סמכות תורנית ולא רק חברמן שיודע לארגן אירועים ולקבל אנשים בחיוך. לצערינו הרב, אנחנו רואים אנשים שמתקרבים דרך שלוחים ובתי חב"ד ואחר כך הולכים לחוגים אחרים כדי ללמוד תורה כי הם מרגישים שאין לשליח מה לתת להם עוד.

אז חוץ מתעודת הכושר לרב שכונה או לרב עיר שתוכל לצאת איתה בסיום הקורס וודאי תעזור מאוד בשליחות, היום אנשים יודעים להבחין אם השליח הוא איש תורה שבאמת מונח בלימוד. שיכול להסביר הלכה מהחל ועד כלה עם הטעמים, הנימוקים והשיטות. הם רוצים לשבת וללמוד עם השליח שיעור גמרא עיוני. ואם השליח בקי בחומר ויודע ללמוד זה מעצים את היחסים ביניהם לאין ערוך.

אני חושב שזה קריטי לכל שליח, וזה משדרג את כל הפעילות, גם בגשמיות וגם ברוחניות. אם שלוחים ישקיעו יותר כל אחד כמה שיכול, בחסידות בנגלה, בהלכה אפילו בלימוד חת"ת ורמב"ם הוא יראה ברכה בהכל. בגיוס כספים, בפעילות ובהשפעה על הזולת.

הרב עמוס: אין לי תובנה מיוחדת, אני חושב שהתובנה הפשוטה שלי היא שלעולם לא מאוחר. גם מי שכבר התחתן, נלדו לו ילדים או אפילו נכדים יכול תמיד לקיים את ההוראה של הרבי.

הרב ברגר: את התובנה שלי אפשר לסכם בשני מילים: 'המאמץ שווה'. המאמץ שווה כי זה קביעות עיתים לתורה. המאמץ שווה כי רואים את זה בבית, ובדור שלנו לראות דוגמה חיה זה שווה יותר מהרבה דיבורים. המאמץ שווה, כי אתה יודע את המעשה אשר יעשון.

ואני רוצה להוסיף עוד משהו דווקא מהזווית של היועץ ארגוני. אני חושב שכעניין קהילתי, כמאמץ של קהילה זה אחד הדברים שממש יכול להשפיע על התזוזה ושיפור האיכות של הקהילה, כשיש קבוצה של אנשים בקהילה שאתה פתאום מכניס אותם לתוך מסגרת תורנית ולמדנית, בצורה לעיסה שמאפשרת לתפוס ולהבין בקלות, זה פשוט מעלה את הקהילה למקום הרבה יותר טוב.

המאמץ שווה. זה מאמץ אין ספק. אתה מוציא סכום כסף שגורם לך גם להתייחס לזה ברצינות. אני מתכונן למבחנים בערב ובדרכים וזה מצריך מאמץ אבל זה מאמץ עם תמורה.