הדולר חזר אחרי 35 שנה… • דידן נצח (אישי) תשפ"ג

הרב ברוך וילהלם, שליח הרבי לנהריה

רבים מאיתנו זוכרים את חלוקת הדולרים המיוחדת בכל יום ראשון, בה עמד הרבי במשך שעות ארוכות בפתח "גן עדן התחתון" (כינוי חסידי למבואה שבפתח חדרו של הרבי).

סיפורי נפלאות רבים קשורים בחלוקת דולרים זו.

יתכן שגם אתם זכיתם לקבל דולר מידו הק' וגם ברכה מיוחדת.

אולם לא בכל השנים היה המעמד המיוחד הזה. ואם כך, קצת היסטוריה.

משנת ה'תשל"ה היה נהוג אצל הרבי, שבסיום התוועדויות, שנערכו בימי החול, היה הרבי נותן לכל המשתתפים בהתוועדות 'שליחות מצוה' – דולר ע"מ לתת אותו (או תמורתו) לצדקה,

הרבי היה מבקש שה"טאנקיסטים", דהיינו: התלמידים-התמימים או אנ"ש שעסקו במבצעים שהרבי עורר עליהם, יעלו ויקבלו מידו חפיסת שטרות של דולר ע"מ לחלק לקהל המשתתפים.

זכיתי גם אני כמ"פ לעבור ליד הרבי כ"טאנקיסט" ולחלק דולרים – בשליחות הרבי – לקהל (כמובן, את הדולר העליון שהרבי אחז בידו הק' הייתי לוקח לעצמי).

כעבור 11 שנים בסיום ההתוועדות שנערכה בי' שבט תשמ"ו, יום ההילולא של הרבי הריי"ץ וציון ל"ו שנה לנשיאותו של הרבי, לא הזכיר הרבי דבר אודות חלוקת דולרים  לקהל, ויהי לפלא.

למחרת ביום שלישי י"א שבט בבוקר, הגיע הרבי מביתו, כרגיל, בסביבות השעה 10:00.

ונכנס לחדרו הק' לדקות בודדות, ומיד יצא לקהל.

היה זה הפתעה ממש!

הרבי היה לבוש סירטוק של משי וחגור באבנט, והחל לחלק שטרות של דולר לכל אחד, מיד הסתדר תור ארוך, והשמועה התפרסמה במהירות בכל רחבי השכונה,  ו"נהר גדול" של אנשים, נשים וטף, זרם ל- 770 ונוצרו תורות ארוכים, כולם רצו לזכות ולקבל מידו הק' של הרבי דולר לצדקה.

המעמד המיוחד נמשך כג' שעות בערך.

באותו יום מיוחד, י"א שבט תשמ"ו בחלוקת הדולרים המיוחדת  זכיתי לעבור ליד הרבי ולקבל שטר אחד מידו הק', על הדולר רשמתי את פרטי החלוקה המיוחדת וחתמתי את שמי!

הפעם הבאה בה חילק הרבי שוב בעצמו לכל הקהל שטר של דולר  היה בי"א ניסן, באותה שנה, ומאז התחיל הסדר הקבוע של חלוקת דולרים בכל יום ראשון, עד הפעם האחרונה בה זכינו לזה עד עתה – יום ראשון כ"ו אד"ר תשנ"ב.

במהלך השנים בהם זכיתי לשהות במחיצתו של הרבי ב 770 – תשמ"ה – תשמ"ז זכיתי לקבל עשרות דולרים מהרבי.

וזה היה האוצר היקר ביותר שלי!

• • •

אחר נישואינו בתחילת אלול תשמ"ז, הגענו ב"ה למקום שליחותינו בנהריה.

בשנה הראשונה למדתי בכולל "אביר יעקב".

באחד מימי החורף של תשמ"ח כשחזרתי מהכולל לביתי, קיבלתי הלם ! דלת הבית היתה פרוצה,  חדר השינה היה הפוך לגמרי, כל התכולה שהייתה מסודרת בארון נמצאה מפוזרת על המיטות והריצפה…

כל מי שחווה בחייו חוויה דומה, מבין עד כמה קשה להתאושש ממנה, אולם מהגניבה ההיא שהייתה בבתינו הקטן לפני 35 שנה, לא היה סיכוי להתאושש. את האוצר שהגנב/ים חיפש/ו הם לא מצאו… אבל את האוצר הכי יקר שהיה לנו, המעטפה בה היו עשרות ! דולרים שקיבלתי מידיו הק' של הרבי, מלוות בברכותיו, הם שדדו ולקחו

פצע, חור בלב שמסרב להתאחות!!!

• • •

במהלך 35 השנים שעברו מאז, פרסמתי בבמות שונות את סיפור גניבת הדולרים, על רובם ככולם רשמתי את שמי, ותמיד קיוויתי שאם מישהו יתקל באחד מהם, בטח ינהג ביושר וישיב אבדה לבעליה.

הכרזתי בכל הזדמנות, שאיני מתייאש מהם כלל ופעמים רבות ביקשתי ברכה מהרבי, שאזכה לקבלם חזרה לידי.

אולם 35 שנים, לא זכינו לקבל שום אות חיים מאותם עשרות דולרים, אף אחד לא סיפר לנו שהוא קיבל אותם כעודף בחנות, בchange או בכספומט.

שום סימן לקיומם של הדולרים!

• • •

ב"ה גם השנה – שנת הקהל – זכיתי להיות בכינוס השלוחים אצל הרבי, ובשעת רעווא דרעווין של שבת מברכים כסלו, פגשתי את אחד מש"ב והוא לתומו מספר לי ששמע שמסתובב אצל אחד השלוחים צילום של כמה דולרים של הרבי המוצעים למכירה, ועל אחד מהם ראה שמצויין שמי – ברוך וילהלם.

קשה לתאר במילים את הרגשתי באותם רגעים, ממש כמו שכתוב: "חדווא תקיעא בליבאי מסטרא דא ובכייא תקיעא בליבאי מסטרא דא",

מצד אחד הייתה זו הרגשה מרוממת ביותר, שהנה יש התנוצצות של אור! הדולרים שנשדדו ממני לפני 35! שנה קיימים ויש תקווה שיחזרו לבעליהם. אבל יחד עם זה תחושה קשה מאוד שהדבר הכי יקר שלי, משהו שזכיתי לקבל מידו הקדושה של הרבי, מוצע למכירה לכל המעוניין..

מיד בצאת השבת התחלתי לחפש אצל איזה שליח נמצא תמונה של האוצר, והגעתי לידידי ר' זאב שי' קפלן, ששלח לי התמונה של הדולר.

התרגשות שלא מהעולם הזה! לראות במוחש את הדולר, זהיתי את כתב ידי עליו…ששמי מתנוסס עליו ושבכתב ידי מתוארת חלוקת הדולרים של י"א שבט תשמ"ו. וכולי תקווה לקבלו לידי.

מתברר שהדולר הגיע לאחד מנקודות פריטת מטבע זר בדרום תל אביב, ובעל המקום זיהה שמדובר בדולר מיוחד, והבין ששוויו גדול אצל החסידים, ובהשגחה פרטית העבירו (עם עוד 3 דולרים שהגיעו אליו בדרך דומה) לעו"ד ר' שמעון גרוס שיחד עם שותפו עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס הגיעו להרצות בכינוס השלוחים בעניינים מקצועיים והשתתפו בכינוס.

אותו חלפן שאינו שומר תו"מ מסר לעו"ד גרוס את הדולרים, עם בקשה שיבדוק במהלך הכינוס האם ניתן לקבל עבור חלפן תמורה עבור הדולרים, עו"ד גרוס הסכים לעשות זאת בתנאי שתהיה מצווה בשליחותו והתנה עם חלפן הכספים כי במידה ויהיה מתעניין ברכישת הדולרים – מחצית מהתקבול שיקבל החלפן ילך לצדקה לעמותת "עזר מציון".

• • •

כששמע עו"ד גרוס שיש טוען לבעלות על אחד הדולרים הבין מיד את המצב, והחליט שימתין בחזרתו לארץ לשעת הכושר להשפיע על מי שהחזיק בו, להחזירו לבעליו.

היה לי חודש שלם של טלטלות רגשיות. מצד אחד הרגשתי את המתנה הגדולה שאני זוכה לקבל מהרבי בשנת הקהל זו, אבל מאוד התפללתי שהדבר יתממש 'למטה מעשרה טפחים' בגשמיות כפשוטו.

עו"ד גרוס, הוביל את המהלך בכשרון רב ברגישות ובנחישות והוביל את המחזיק בדולר להחלטה להשיב אבדה לבעליה!

בהתוועדות י"ט כסלו האחרון בנהריה – ביקשתי מכל המשתתפים בהתוועדות להתפלל עבורי שהדולר יחזור לידי – ומה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול…

ב"ה ביום רביעי ג' דחנוכה תשפ"ג שנת הקהל. זכיתי להתארח במשרדו של עו"ד ר' שמעון גרוס וקיבלתי לידי את האוצר הכי יקר.

עו"ד גרוס סיפר לי שהמחזיק בדולר לא הבין בתחילה מדוע לא לנצל את ההזדמנות "העסקית" שבפניו ולבקש תשלום הגון על הדולר שכה חשוב לבעליו, אולם לאחר תכתובות ארוכות, הסברים כתובים וסרטונים שונים אודות חשיבות מצוות השבת אבידה והזכויות הרבות הנלוות לה – נענה החלפן לקיום המצווה ולהשיב את הדולר לבעליו ללא כל תמורה!

אכן זכיתי לקבל דולר מהרבי בתשפ"ג!

• • •

לסיום, אני פונה ומצפה מכל מי שהגיע איכשהו לידו דולר של הרבי ששמי כתוב עליו, שישיב אבדה לבעליה