ראיון מרתק: אפשר להסביר ולחיות הקהל! • שישי אינפו

לרגל השקת אתר הקהל החדש התאחדות החסידים, צוות מגזין שישי אינפו הקהיל הרב יוסף יצחק הרוניין מנהל מטה הקהל והשחקן דן שפירא וסיפרו מזוויות שונות איך אפשר לחיות ולהסביר הקהל.

שנת הקהל היא שנה עוצמתית במובן הרוחני, אם שנת השמיטה היא בעיקרה שנה של עצירת הגידולים החקלאיים, הרי שנת הקהל היא שנה שבה כל עם ישראל היה מתכנס בבית המקדש ומחדש את הברית עם הקב"ה במעין מעמד של מתן תורה מידי שבע שנים.

הרבי חידש שגם בזמן הזה שאין ה'הקהל' כפשוטו נוהג הרי עניינה של שנת הקהל כגורם מאחד של העם ומחזק את הקשר עם הקב"ה קיים במלא העוצמה, הרבי הורה לחסידים להתעסק עם ענייני ה'הקהל' במהלך השנה ולהשפיע על הסביבה בעניין זה.

כדי להוריד את התאוריה למעשה ישבנו לשיחה עם הרב יוסף יצחק הרוניין שי' מנהל מטה הסברת ענינו של משיח והקהל בהתאחדות החסידים כדי ללבן ולהבין את נושא ה'הקהל' במובנו הרעיוני הפרקטי והביצועי.

הרב הרוניין, ראשית, מה אומר לך המונח 'שנת הקהל'?

לפני הכול שנה של נתינת כוח עצומה!

ובפרטות: כאשר לומדים את השיחות של הרבי שמסבירות את הנושא של שנת הקהל בימינו מגלים שלושה מוטיבים מרכזיים:

א. בכל רגע בשנה זו ניתן לחוש גילוי אלוקי כמו במעמד מתן תורה ועל ידי כך להתחזק ביראת שמים.

ב. הכוח לחוש זאת נפעל על ידי ההתקשרות והחיבור למלך כפי שהיה ב'הקהל' בבית המקדש.

ג. התעסקות ב'הקהל' גם בזמן הגלות פועלת את הגאולה.

בעצם הרי אלו דברים שאנחנו עוסקים בהם כל הזמן וכל שנה,

אז מה מיוחד השנה?

בוודאי שבכל זמן אנחנו מתעסקים ומתחזקים ביראת שמים, בהתקשרות ובהכנת העולם לגאולה, החידוש הוא שבשנת 'הקהל' בנוסף לפעולות שלנו כאן למטה, יש נתינת כוח מלמעלה, כמו אותה 'אתערותא דלעילא' שיש בימי חודש אלול המשפיעה על כל השנה כולה, כך מסביר הרבי שהנתינת כוח של שנת 'הקהל' צריכה לפעול ופועלת בפועל בתחומים אלו על כל שבע השנים הבאות.

כיצד מורידים את התוכן הרוחני של השנה לפסים מעשיים?

לעניות דעתי אין כמעט מבצע כמו 'מבצע הקהל' שבו הרבי דיבר על ירידה לפסים מעשים בפועל ממש עד לפרטי פרטים, כך לדוגמא הרבי הורה בפירוש איזה גודל צריך להיות 'כרטיס הקהל' ומה התוכן שצריך להיות כתוב בו, ומתוך זה מה חובה ומה רשות וכו' וכל זה בשיחה מול כולם ולא במכתב לעסקני אנ"ש.

השאלה היא אחרת כמה מאיתנו השנה הלכו עם 'כרטיסי הקהל' וכמה מאיתנו ביקשו מיהודים להירשם 'למבצע הקהל'…

אם ננסה להשים את הדברים על השולחן הרי נשאל את עצמינו האם אין פער בין הלהט שבו הרבי מדבר על מבצע הקהל ועל הביטויים המיוחדים כמו "הקהל איד" וכדומה לבין איך שאנחנו במעשה בפועל חיים ביום יום שלנו בשנת הקהל?

לכן לפני שנת הקהל התיישבנו בארגון 'התאחדות החסידים' להכין תוכנית פעולה של התאחדות לקהילות אנ"ש לכבוד שנת הקהל, בתחילת גיבוש התוכנית ישבו צוות ההנהלה ובראשם הרב שימעלה פיזם וחשבנו ביחד מאיפה נובע הפער הזה? ואיך אפשר לגשר עליו?

אחת התובנות שהגענו אליהם היא שדווקא בגלל הריבוי העצום של שיחות הרבי שמסבירות על מהות שנת הקהל וריבוי השיחות שבהם מוסבר איך לפעול בשנת הקהל לפעמים קשה לקבל תמונה כוללת של הדברים, לכן שמנו לעצמנו מטרה כיעד מרכזי כך שכל חסיד יכול להבין בקלות את הרעיון של שנת הקהל ומה הוא יכול לעשות בפועל בכל מקום ומצב בשנת הקהל.

למעשה קיבצנו ו'הקהלנו' את השיחות של הרבי על שנת הקהל אם ביאורים וסיכומים שנועדו לנסות להסביר את הדברים וב"ה יצא חומר רב בעניין שליקט את האוצרות הרבים והדברים הודפסו בקהילות אנ"ש, כמו כן אפשר למצוא את החומר שהודפס והופץ גם באתר 'הקהל' של התאחדות החסידים.

כמובן שאין זה תחליף ללימוד השיחות מבפנים, אלא רק עזר וסיוע בכדי להיכנס לעניין.

אם דיברנו על פסים מעשיים, איך אברך מחדיר את נושא ה'הקהל' בביתו? המחנך בכיתתו וכו'?

יש שיחה של הרבי בתחילת שנת ה'הקהל' האחרונה לע"ע ששמענו שיחות מהרבי בי"ג תשרי תשמ"ח שבה הרבי מסביר שכאשר מתארים בצבעים חיים את מעמד 'הקהל' שהיה בבית המקדש ובפרט אם חוזרים באותו זמן על תוכן הפרשיות שהמלך קרא בתורה ואיך שכל עם ישראל האנשים ונשים והטף עמדו לשמוע את הקריאה בלשון "בכוונה גדולה יתירה . . כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה" אם מתארים את זה בצורה חיה התאור הזה יכול להכניס את כל השומעים לעניין

וכמובן שאח"כ שצריך להסביר להם שהם יכולים לחוש את החוויה הזאת בכל רגע ורגע במהלך שנת הקהל על ידי הפעילות במצע הקהל

איך יוצאים משנת הקהל? איזו תוספת כוח יש לנו עד לשנת ה'הקהל' הבאה?

במאמר ד"ה 'צדקת פרזונו' מי"א שבט ה'תשכ"ד מסביר הרבי שהגילוי של אוצר העליון שנותנים לאנשי החייל בכדי לנצח את המלחמה זו יראת שמים שמגיעה מצד עצם הנשמה.

באופן הרגיל ללא הגילוי של האוצר העליון הזה נכתב בתניא פרק מ"ב ש"כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר אחריו ביגיעה עצומה, כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים".

בשנת הקהל יש שנה שלימה שיש בה נתינת כוח להתעורר ביראת שמים ביתר קלות, להתחבר לרבי מלך המשיח ולהכין את העולם ואת עצמו לגאולה השלימה, וכשאדם מנצל את השנה הזאת כמו שצריך אין ספק שהוא יוצא לשנים הבאות עם תוספות של יראת שמים ועם תוספת של חיבור לרבי מלך המשיח ברמה עמוקה יותר שכפי שהרבי מסביר זה משפיע על כל שבע שנים הבאות.

במה מתחזקת האמונה בביאת המשיח ובגאולה על ידי ההתעסקות ב'הקהל'?

צריך להבין שאין כאן שני דברים נפרדים שצריך למצוא את הקשר ביניהם, אלא 'משיח' ו'הקהל' זה אותו עניין ובלשון הרבי " משיח", "בן דוד" ו"הקהל" קשורים זה לזה בתוכנם"

בשיחה שבה במובא הציטוט הזה מסביר הרבי שעיקר ענינו של משיח זה קיבוץ נדחי ישראל ולכן זוהי הפעולה האחרונה שהוא עושה אחרי שהוא מחזיר את מלכות בית דוד ובונה את בית המקדש, הרבי ממשיך ואומר ש'הקהל' זה בעצם מעין קיבוץ נדחי ישראל, ועל ידי שמתעסקים במצע הקהל מזרזים את עיקר פעולתו של משיח קיבוץ נדחי ישראל.

כמו כן יש את המכתב שאביו של הרבי רבי לוי יצחק ע"ה כתב לרבי בו הסביר את הפנימיות של מצוות הקהל תוך שהוא מונה עשרה פרטים שיש במצוות הקהל ומראה איך שכולם מכוונים כנגד ספירת המלכות, לדוגמה: עצם זה שהקריאה בתורה הייתה בעזרת נשים דווקא, העובדה שההתקהלות הייתה בחודש תשרי שאז זה בניין המלכות, וכן שהקריאה היא מתוך ספר דברים שעליו כתוב בספר פרי עץ חיים שהוא כנגד ספירת המלכות וכו'.

בנוסף לכך, ישנם מקורות רבים שבהם נראה בחוש שכל העניין של שנת הקהל הוא תהליך בלתי נפרד וחלק מגילוי מלך בישראל.

ב'מטה הקהל' ב'התאחדות' לקחנו את השיחה שבה מסביר הרבי ש'הקהל' ומשיח קשורים זה לזה ותרגמנו אותה לראשונה ללשון הקודש כמו כן ערכנו וידאו מיוחד שמתאים לכל המשפחה, שמסביר את השיחה הזאת בצורה קצת עלילתית.

כמו כן אנו שמים דגש בהסברה ש'הקהל' ו'המלך' זה דבר אחד, מתחיל בפרויקט השיעורים בספר 'ענינו של משיח' שקיבל השנה תנופה אדירה ועומד כבר על מעל 250 שיעורים וממשיך בדפי התוכן שאנחנו מחלקים כמו: הדף למשפחה, דף לקהילה, פנקס הקהל איד וכו' שהם שיחות מעובדות של הרבי לחזרה בכינוסי הקהל מתוך הנחה שבכינוס הקהל צריך לחזור קודם כל את דבר המלך.

אשמח לדוגמאות מהשטח בהשפעה של נושאי הקהל על הציבור, ועל הפרט.

מגיעים אלינו תגובות רבות ללא הפסקה על פעולות שנעשות עם הכלים שאנחנו נותנים לכינוסי הקהל מרבה ממשפחות אנ"ש וגם ממוסדות.

אחת הפניות המרגשות בעיני היא של מוסד חב"די גדול מאוד שרצה להכניס לחבר את ה40 אנשי צוות שלו למבצע 'הקהל' וביקש להקרין את קטע הוידאו שערכנו ולקבל את החומר המודפס לכינוס של הצוות.

לאחר הכינוס קיבלתי משוב ממארגן הכינוס וגם מאנשי הצוות שסוף סוף התחילו להתחבר לעניין ובאמת התחילו לפעול בחיות במבצע הקהל.

אחד מהפעילים המפתיעים בנושא של הקהל הוא השחקן הידוע דן שפירא שי', ידוען ישראלי בעל השפעה נרחבת בציבוריות הישראלית שנרתם בכל מאודו להפצת בשורת הגאולה בכלל ו'הקהל' בפרט.

בשולי הריאיון עם הרב הרוניין ישבנו לשיחת היכרות עם דן ובה הוא חשף את הקשר שלו לחב"ד ולתורת הרבי ואת החיבור שלו לפעילות ול'הקהל'.

ראשית, אשמח להכיר אותך במספר מילים, היכן נולדת וגדלת?

נולדתי במרכז תל אביב, וגדלתי בה, אבי מולי (שמואל) ממוצא ליטאי ואמי כרמלה ממוצא תימני. אבא שלי הוא איש תרבות, מולי שפירא, היה מנהל מחלקת התרבות בגלי צה״ל הרבה שנים וגדלתי בבית שבו האמנות הישראלית היא הלב הפועם של הבית.

הבית שלנו היה יחסית ליברלי – ציוני וסוציאליסטי אבל היהדות לא היתה זרה להוריי. בימי שישי היינו עושים קידוש קצר ובימי כיפור הייתי הולך עם אבא לבית כנסת. למדתי בבית ספר גימנסיה הרצליה במגמת כימיה וצרפתית ובמקביל סיימתי לימודי מוסיקה קלאסית בקונסרבטוריון.

מהו המסלול המקצועי שעשית בלימודים? ובתעשייה?

המשיכה שלי לתחום הבמה החלה בצבא אז שירתתי בלהקה הצבאית של חיל האוויר, לאחר השירות הצבאי שלי הלכתי ללמוד משחק באוניברסיטת תל אביב ומיד בסיום הלימודים התחלתי לעבוד בתחום בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה.

מתי הרגשת צורך ללמוד יותר על יהדות? ומה הביא אותך להתחיל לקיים מצוות מעשיות?

הייתה לי משיכה לעולם הרוח מגיל די צעיר, בשלב מסוים הרגשתי שהאמנות גם היא מוגבלת וחיפשתי מקור יותר נצחי ואינסופי. בהתחלה הלכתי לעולמות המזרח והפילוסופיה אבל הלב משך ליהדות.

בתל אביב ברחוב קינג ג׳ורג׳ יש מקום מיוחד שנקרא ״ממעל ממש״ הרבה צעירים שמחפשים שקט מגיעים לשם. בין חזרות וצילומים הייתי נכנס לשם כמו לתוך אי של שקט, שם התחלתי להניח תפילין ולהתפלל.

איפה שמעת לראשונה על חב"ד ועל הרבי? ומה גרם לך להתעמק בתחום?

לאחר כמה שנים התחתנתי עם תמר שבהשגחה פרטית אחותה יעל חזרה בתשובה דרך חסידי חב״ד וכך הכרתי את גיסי אורן גולדמן שי' שהכיר לי יותר לעומק את הרבי ואת ספר התניא של האדמו"ר הזקן והתחלנו ללמוד יחד, די מהר הבנתי שהחסידות היא מעיין נצחי ועמוק, ריפוי לכל הכאבים ושזו הדרך היחידה למעשה להגיע לעצם הנפש.

כשעברנו לגור ביפו הכרתי את הרב איתי גבאי שי' שהוא אומן בעצמו וגם מעביר שיעורים בחסידות והתחלנו לדבר על אמונה ואמנות. לפני כמה שנים הגיע ליפו הרב שמעיה הכט שי'  שגם מלמד והקהילה מתרחבת וגדלה. אני בקשר קרוב מאד עם שניהם וגם עם הרב אבי קלי שי' השליח של נווה צדק, באזניות אני נוהג להקשיב רבות לרב נחמנסון וכך אני מוצא עצמי קשור עם הרבי ועם אנשים חכמים שקשורים בו.

כיצד נחשפת לפעילות של 'מטה הקהל'?

באחת השבתות שהתארחתי אצל גיסי בכפר סבא פגשתי את הרב יוסף הרוניין שי' והפכנו חברים טובים. דרכו הכרתי את ״התאחדות החסידים״ ואת הרב שימעל'ה פיזם שי' והתפעלתי עמוקות מהעוצמה של ההשפעה שלהם גם על חסידים וגם על מקורבים. דרכם התוודעתי לעובדה שאנו נמצאים בשנת הקהל. התחלתי לקרוא חומרים שהארגון הוציא וגם להיות שותף בקבוצת ווטסאפ של הארגון ששולח סרטונים ונקודות מרתקות בנוגע לשנת הקהל.

בשנה זו פנו אלי מחב״ד בקמפוס הרב משה שילת והרב חיליק קפלן שאפגש עם סטודנטים ברחבי הארץ במסגרת תכנית הלימודים שלהם – ״מבט אל החיים״. זכיתי להיפגש עם מאות צעירים וצעירות יחד עם הגיטריסט אילון מלחי. אנחנו שרים איתם, מתוועדים איתם ומדברים איתם על אלוקות. אחרי ההופעה אני נשאר לדבר באופן אישי אם מי שמבקש ושומע אח״כ מהשליחים שיש סטודנטים שמגיעים ומבקשים שיעורי תניא כי היו רוצים ללמוד.

זה הכי מרגש אותי.

כיצד ניתן לייצר השפעה לדעתך משנת הקהל לשנים הבאות?

חשוב בעיניי ליצור בשנת 'הקהל' הזו הרבה כינוסים שכאלה ולהמשיך איתם גם מעבר לה, לאחרונה ממש אני מתחיל להגיע גם לבתי חב״ד ברחבי הארץ ולא רק לסטודנטים למפגשים מהסוג הזה בהם אני מדבר על חסידות עם אנשים בכל הגילאים באופן שאני מקווה שיהיו יכולים להכיל. השילוב של המוסיקה, כולל מוסיקה מקורית שלי שכרגע אני בשלבי הקלטות שלה, יחד עם ניגוני חב״ד ושירים ישראלים מוכרים שנוגעים באמונה  מאד עוזרים שהדברים יחדרו אל הלב.

אני פוגש הרבה נשמות צמאות עם ניצוץ בעיניים. חילוניים, דתיים, בנים, בנות, צעירים ומבוגרים, ואם יש משהו שאני לוקח על עצמי בשנת ההקהל הזו ולאחריה זה להמשיך לפגוש אותם – ולא משנה אם זה מפגש עם 1000 איש או עם קבוצה קטנה, כל נשמה היא עולם ומלואו.

כמו כן אני נעזר גם במדיומים רחבים יותר – בימים אלה אני מנחה בערוץ 14 תכנית עם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט"א, לאחרונה חגגנו 100 תכניות ואני מדבר לעיתים קרובות על החסידות ופנימיות התורה ואני שם לב שהרב לאו שהוא אדם מיוחד במינו רוחש לרבי הרבה כבוד.

כיצד לדעתך ניתן לפנות לקהל הלא דתי לע"ע ולדבר איתו בנושאי 'שנת הקהל'?

בתוך העולם ״החילוני״ אני מנסה לדבר על הדברים שחשובים לי אם דרך האמנות ואם בראיונות למשל לאחרונה יצא לי לכתוב בידיעות אחרונות וישראל היום ולדבר בערוץ 12 קשת על שנת הקהל. אפילו בתיאטרון הקאמרי בו אני משחק בעשור האחרון וכיום משחק בשלוש הצגות השיחות ביני לבין השחקנים הפכו כבר בדרך קבע לסוג של ״התוועדות״.

לאחרונה גם נולד רעיון ליצור הצגה עבור בתי חב״ד שתעסוק בנושא גאולה ומשיח והיא כרגע בתהליכי כתיבה, אני נעזר בספר המרתק ״עניינו של משיח״ שהגעתי אליו דרך התאחדות החסידים כדי ללמוד ולהבין יותר לעומק מה המילים האלה אומרות. בנוסף אני שומע את הרב רסקין שמדבר נפלא על הנקודה.

אני חושב שהנושא הכי בוער וחשוב להעלות על סדר היום היא הנקודה של משיח והניצוץ של משיח שקיים בכל אחד. לפעמים צריך לגעת בשורש ולא רק להסתובב מסביב ולדבר יפה על אמונה. אבל צריך לעשות זאת באופן שיגע בלבבות ולא ירתיע או ירחיק. זה מה שאני מנסה לעשות גם בהופעות שלי כי אם יש משהו שכל יהודי רוצה ולא משנה מי הוא ומה הוא זה – משיח.

לכניסה לאתר הקהל לחצו כאן