לאחר סיום המחזור הראשון של לימוד הרמב"ם שהתקיים בי"א ניסן תשמ"ה, כתב הרב אברהם יצחק וולפסון, בנו של הרב משה וולפסון – ראש ישיבת 'תורה ודעת', מכתב לרבי מלך המשיח שליט"א בו הוא מצטט את דברי הרב הקדוש מרוז'ין: "הרמב"ם ז"ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאינם נוהגים לזמן הזה רק לימות המשיח, אלא מפני שהדור לא היה ראוי לכך על כן בא הראב"ד ועשה השגות עליו".
כלומר, מכך שכתב הלכות שאינן נוגעות בזמן הזה אלא רק לימות המשיח, מסיק הרב מרוז'ין, שהרמב"ם עצמו היה ראוי להיות משיח לישראל. אלא שהדור לא זכה לכך, מסיבה זו השיג עליו הראב"ד.
בתשובה ענה לו הרבי, ביום י"ד אייר: "כהנ"ל נת' ות"ח. ולהעיר מאגרת תימן להרמב"ם ע"ד קבלתו בזמן חזרת הנבואה
"והיא הקדמת המשיח" – ד"א תתק"ע (ה' שנים לאחרי פטירתו) – וזה הקץ
היותר נכון – ועפ"ז ה"ז בעתה, ואחישנה צ"ל לפני זה.
ומתייחס לרבינו הקדוש שהוא מזרע דהמע"ה.
הרבי מקבל את הדברים, ומוסיף שני סימנים שאכן מוכיחים את אמונה זו.
א. כאשר מציין הרמב"ם באגרת תימן את תאריך החזרת הנבואה, מציין לשנת ד'תתק"ע. הקדמת נבואה זו, כפי שכותב, היא "הקדמת משיח". הרמב"ם עצמו אמנם הסתלק בשנת ד'תתקע"ה, חמש שנים קודם תאריך זה של "הקדמת משיח". אך על זה אומר הרבי, שהיות ותאריך זה הינו "בעתה". כלומר, זמן הגאולה. אך הגאולה יכולה להגיע כבר קודם – "אחישנה", ואז התאריך הוא בחייו של הרמב"ם.
ב. מציין הרבי, שהרמב"ם מתייחס לרבי יהודה הנשיא, שהוא מזרע דוד המלך. ואם כן מתקיים בו הסימן "מבית דוד". [המקור למסורת זו היא מעדות בנו של הרמב"ם המופיעה בספר סדר הדורות].
ניתן ללמוד מכך שהרבי מקבל את דברי הרב מרוז'ין, מעצם התעסקותו וכתיבתו הרבה של הרמב"ם בענייני משיח – מכך מוכח שהוא עצמו היה משיח.
עלינו החסידים על אחת כמה וכמה בנוגע לרבי מלך המשיח שליט"א, וודאי על פי דבריו בשיחת הדבר מלכות של שבוע זה "שלאחרי שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" – שהוא "בחזקת שהוא משיח" – שכבר יהי' מיד "משיח בודאי"".
נזכה להצביע ולומר הנה משיח צדקנו, הרבי שליט"א בא וגואלנו!